הידען > ביולוגיה ורפואה > המוח > עמוד 6
המוח
- הטכניון
- פברואר 13, 2022
- אין תגובות
חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות
- יורם שורק
- פברואר 5, 2022
- 2 תגובות
דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
- אוניברסיטת תל אביב
- ינואר 16, 2022
- 3 תגובות
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, מצא לראשונה קשר ישיר ומובהק בין שינויים בקולטנים המצומדים לחלבון G לבין יכולתו של המוח להתרגל לשינויים חיצוניים
- אוניברסיטת בן גוריון
- ינואר 8, 2022
- 7 תגובות
קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים
- אוניברסיטת תל אביב
- ינואר 5, 2022
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו לראשונה את המנגנון הביולוגי שגורם להרס העצבים במחלת ניוון השרירים ALS
- האוניברסיטה העברית
- ינואר 3, 2022
מחקר מהאוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת ''Nature Communications'', חושף את הקשר בין ירידה בתדירות גלי הבטא למחלה ופותח אפשרות לטיפול ממוקד ויעיל יותר בפרקינסון
- יורם שורק
- ינואר 1, 2022
- 3 תגובות
לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד
- האוניברסיטה העברית
- דצמבר 28, 2021
חוקרות מהאוניברסיטה העברית מצאו שאימהות מגיבות בהפרשת דופמין להבעות פנים חיוביות ושליליות של תינוקן
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 18, 2021
- תגובה אחת
"נראה ש-C. elegans ייחסה ערך רב לחישה של מלח, באמצעות תצורת מעגלים שונה לגמרי במוח כדי להגיב", אומר החוקר הראשי. "ייתכן שזה משום שמלח לעיתים קרובות מייצג חיידקים, שהם מזון עבור התולעת"
- יורם שורק
- דצמבר 13, 2021
- 8 תגובות
ש' שואל "האם צריך שכל בשביל לשחק כדורגל"
- אוניברסיטת תל אביב
- דצמבר 13, 2021
מחקר בינלאומי רחב היקף בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא כי תרופה ניסיונית אשר קיבלה מה-FDA מעמד של תרופת יתום לטיפול עתידי בתסמונת התפתחותית נדירה, עשויה לרפא גם מגוון תסמינים הקשורים לאוטיזם, למוגבלות שכלית ולאלצהיימר
- אוניברסיטת תל אביב
- דצמבר 9, 2021
פיתוח חדש יאפשר לחשוף "שקרנים" על ידי תנועות של שרירי הפנים
- אתר המדע The Conversation
- דצמבר 6, 2021
- 5 תגובות
השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך שנה, אך כיום הם מבינים שהמטרה ממשיכה לנוע
- אוניברסיטת תל אביב
- דצמבר 6, 2021
- אין תגובות
מוטציות הגורמות לתפקוד לקוי של S1R מהוות אחת מהסיבות למחלת ALS (ניוון שרירים) ולנוירופתיה מוטורית תורשתית. בהקשר אחר, קולטן זה מהווה אתר מטרה של סם הקוקאין
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 6, 2021
- אין תגובות
- אוניברסיטת בר אילן
- נובמבר 30, 2021
- תגובה אחת
מנגנון תאי שהתגלה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן עשוי לספק את המפתח לפתרון תעלומה עתיקת יומין זו * PARP1 הוא "אנטנה" המאותתת כי הגיע הזמן לישון
- שירות הידען
- נובמבר 30, 2021
במחקר שנערך באוניברסיטת טקסס באוסטין התגלה כי תמונות של אזורי מחיה וחדרים הצליחו לנבא בדיוק רב את מאפייני האישיות ומצב רוחם של האנשים שחיים בהם – בייחוד כשהם מזדקנים
- האוניברסיטה העברית
- נובמבר 26, 2021
מאמר במחלקה לפסיכולוגיה מציע תיאוריה חדשה על הקשר בין מוזיקה להישרדות: "בגלל הערכים המתגמלים של המוזיקה, בני אדם ממשיכים ללמוד ולהעביר אותה לדורות הבאים, ולאו דווקא באמצעות תכונות גנטיות ספציפיות כפי שחשבנו עד היום"
- האוניברסיטה העברית
- נובמבר 21, 2021
בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים של מטופלים עם פגיעות מוחיות קשות"
- מכון ויצמן
- נובמבר 21, 2021
ממצאים אלה הם בין הראשונים הקושרים באופן ישיר בין התנהגות אנושית, מנגנון מוחי ומולקולת ריח
- האוניברסיטה העברית
- נובמבר 14, 2021
החוקרים: "יתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות מנגנונים שיספקו מענה מותאם, ויעזרו בהתמודדות של אותם מבוגרים עם השלכות אלה".
- האוניברסיטה העברית
- נובמבר 10, 2021
חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו לראשונה בשיטה שקיימת שנים רבות כדי לחשוף את דפוסי הקישוריות במוח ברמה התאית, וקבעו כי ליישום השיטה יש פוטנציאל רב בהבנת מצבים פתולוגיים במוח. המחקר מפורסם ב-Science
- האוניברסיטה העברית
- נובמבר 8, 2021
קבוצת חוקרים חושפת לראשונה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון קליני, ופיתחו בעקבות כך תרופה שמחקה את מנגנון הפעולה שלו ומפחיתה תסמיני דיכאון
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
- אוקטובר 25, 2021
בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?
- אוניברסיטת תל אביב
- אוקטובר 22, 2021
- תגובה אחת
החוקרים מצאו כי גירוי חלש של האזור הקוגניטיבי במוחם של קשישים משפר את הביצועים בפעילות משולבת של הליכה/עמידה יציבה עם משימה קוגניטיבית. החוקרים: "זהו טיפול בטוח מאוד, ואנו מקווים שבעתיד אנשים יוכלו לבצע אותו בעצמם בביתם."