המוח
- אוניברסיטת חיפה
- 4 תגובות
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ביחד עם שותפים בינ"ל גילה כי אנשים שהתבקשו לענות תשובה מהזכרון חיפשו בגוגל בלי רשות כדי לקבל כסף * עוד ממצא: הישראלים אדישים לשחיתויות
- אוניברסיטת תל אביב
- 6 תגובות
חוקרי מוח בחנו מחדש מאות ניסויים סותרים בנושא הקשר בין הפעילות המוחית לחוויה מודעת. בעולם המדע ישנן כיום ארבע תאוריות מובילות וסותרות שעוסקות בחקר המודעות והקשר לפעילות המוחית. במחקר החוקרים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
כולנו נעזרים ב"חוכמת ההמונים", אבל ההמון, מה לעשות, מורכב מהמון פרטים שמתנהגים אחרת
- שירות הידען
- הטכניון
- אין תגובות
חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות
- יורם שורק
- 2 תגובות
דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
- אוניברסיטת תל אביב
- 3 תגובות
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, מצא לראשונה קשר ישיר ומובהק בין שינויים בקולטנים המצומדים לחלבון G לבין יכולתו של המוח להתרגל לשינויים חיצוניים
- אוניברסיטת בן גוריון
- 7 תגובות
קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו לראשונה את המנגנון הביולוגי שגורם להרס העצבים במחלת ניוון השרירים ALS
- האוניברסיטה העברית
מחקר מהאוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת ''Nature Communications'', חושף את הקשר בין ירידה בתדירות גלי הבטא למחלה ופותח אפשרות לטיפול ממוקד ויעיל יותר בפרקינסון
- יורם שורק
- 3 תגובות
לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד
- האוניברסיטה העברית
חוקרות מהאוניברסיטה העברית מצאו שאימהות מגיבות בהפרשת דופמין להבעות פנים חיוביות ושליליות של תינוקן
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
"נראה ש-C. elegans ייחסה ערך רב לחישה של מלח, באמצעות תצורת מעגלים שונה לגמרי במוח כדי להגיב", אומר החוקר הראשי. "ייתכן שזה משום שמלח לעיתים קרובות מייצג חיידקים, שהם מזון
- יורם שורק
- 8 תגובות
ש' שואל "האם צריך שכל בשביל לשחק כדורגל"
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר בינלאומי רחב היקף בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא כי תרופה ניסיונית אשר קיבלה מה-FDA מעמד של תרופת יתום לטיפול עתידי בתסמונת התפתחותית נדירה, עשויה לרפא גם מגוון תסמינים הקשורים
- אוניברסיטת תל אביב
פיתוח חדש יאפשר לחשוף "שקרנים" על ידי תנועות של שרירי הפנים
- אתר המדע The Conversation
- 5 תגובות
השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
מוטציות הגורמות לתפקוד לקוי של S1R מהוות אחת מהסיבות למחלת ALS (ניוון שרירים) ולנוירופתיה מוטורית תורשתית. בהקשר אחר, קולטן זה מהווה אתר מטרה של סם הקוקאין
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אוניברסיטת בר אילן
- תגובה אחת
מנגנון תאי שהתגלה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן עשוי לספק את המפתח לפתרון תעלומה עתיקת יומין זו * PARP1 הוא "אנטנה" המאותתת כי הגיע הזמן לישון
- שירות הידען
במחקר שנערך באוניברסיטת טקסס באוסטין התגלה כי תמונות של אזורי מחיה וחדרים הצליחו לנבא בדיוק רב את מאפייני האישיות ומצב רוחם של האנשים שחיים בהם – בייחוד כשהם מזדקנים
- האוניברסיטה העברית
מאמר במחלקה לפסיכולוגיה מציע תיאוריה חדשה על הקשר בין מוזיקה להישרדות: "בגלל הערכים המתגמלים של המוזיקה, בני אדם ממשיכים ללמוד ולהעביר אותה לדורות הבאים, ולאו דווקא באמצעות תכונות גנטיות ספציפיות
- האוניברסיטה העברית
בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים
- מכון ויצמן
ממצאים אלה הם בין הראשונים הקושרים באופן ישיר בין התנהגות אנושית, מנגנון מוחי ומולקולת ריח
- האוניברסיטה העברית
החוקרים: "יתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות
- האוניברסיטה העברית
חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו לראשונה בשיטה שקיימת שנים רבות כדי לחשוף את דפוסי הקישוריות במוח ברמה התאית, וקבעו כי ליישום השיטה יש פוטנציאל רב בהבנת מצבים פתולוגיים במוח. המחקר מפורסם
- האוניברסיטה העברית
קבוצת חוקרים חושפת לראשונה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון קליני, ופיתחו בעקבות כך תרופה שמחקה את מנגנון הפעולה שלו ומפחיתה תסמיני דיכאון
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
החוקרים מצאו כי גירוי חלש של האזור הקוגניטיבי במוחם של קשישים משפר את הביצועים בפעילות משולבת של הליכה/עמידה יציבה עם משימה קוגניטיבית. החוקרים: "זהו טיפול בטוח מאוד, ואנו מקווים שבעתיד
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
מחקר חדש חושף את הרשת המוחית המעורבת בהטייה חברתית בחולדות * כאשר החולדה שזקוקה לעזרה מזן אחר ובלתי מוכר - החולדות לא עוזרות לה ומערכת התגמול לא פועלת
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש בהובלת ד"ר הייתם עמל חושף מנגנון מולקולרי משותף לאוטיזם ואלצהיימר, שיסייע בהבנת המנגנון הפתולוגי בשתי ההפרעות
- אוניברסיטת תל אביב
- אין תגובות
החוקרים: "התופעה אינה ייחודית לבני אדם. במינים רבים של יונקים ועופות הנקבות מעדיפות מקומות חמימים ואילו הזכרים מעדיפים טמפרטורה קרירה יותר." החוקרים מציעים שמדובר בהבדל מובנה בין מערכות חישת הטמפרטורה
- האוניברסיטה העברית
חוקרים באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי הדסה פיתחו שיטה להרדמה שתאפשר לחולי פרקינסון לעבור ניתוח שמקל משמעותית על המחלה גם במצב טשטוש. פרופ' חגי ברגמן: "מדובר בפיתוח משמעותי לחולים שעד היום
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
דיויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן (יליד בירות, לבנון) גילו את הקולטנים TRPV1, TRPM8 אפשרו להבין כיצד חום, קור וכוח מכאני יכולים ליזום דחפים עצביים שמאפשרים לנו לחוש ולהסתגל לעולם שמסביבנו
- גילת סיימון
- אין תגובות
סיכום: חלבוני עמילואיד–ביתא שנוצרו בכבד נישאים בזרם הדם ע"י ליפופרוטאינים אל המוח. הדבר גורם לנוירודגרדציה, ניוון מוחי ודלקת, מאפיינים נפוצים של מחלת אלצהיימר
- גילת סיימון
- אין תגובות
סינכרוניזציה בקצב הלב מתרחשת, אפילו כאשר נבדקים מקשיבים לסיפור לבד, כאשר הם קשובים לנקודות מסוימות בסיפור
- ד״ר נועם חי
- 21 תגובות
בשנת 1990 פנרוז והמרוף שיערו שהמקור לתודעה הוא במבנה הפרקטלי של המיקרוטובולים. תנועת החלקיקים על הפרקטל מוסברת ככל הנראה בעזרת החוקים של מכניקת הקוונטים אך זו מעולם לא הוכחה. כעת
- מאמר אורח
- 3 תגובות
ניתוחים לניתוק כפיס המוח היו הפתרון לאפילפסיה, אך התברר שנזקם רב מתועלתם. כעת חוקרים במכון ויצמן למדע מסבירים את המנגנון שמקשר בין שני חלקי המוח, ומדוע פגיעה בו מסכנת את
- יורם שורק
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם
- האוניברסיטה העברית
מחקר חדש, שנערך על ידי ידי חוקרי האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אם רשת למידה עמוקה המורכבת משכבות של תאים מלאכותיים נקודתיים יכולה לדמות בצורה מדויקת את המבנה המורכב של נוירון
- האוניברסיטה העברית
- האוניברסיטה העברית
- 4 תגובות
מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
הודעה משותף של האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן.
- גילת סיימון
- אין תגובות
עכברים שסבלו מחוסר שינה הגבירו את הפעילות של נוירונים-מרסנים (אינהיביטוריים) בהיפוקמפוס, ובכך שיבשו עיבוד ואיחסון של זיכרונות חדשים.
- האוניברסיטה העברית
המחקר מתבסס על פריצות דרך טכנולגיות של העשור האחרון, שמאפשרות חקר של מחלות אנושיות במודל מותאם אישית למטופל
- יורם שורק
- אין תגובות
טור המבוכה מוביל את "ביישנית כרונית" לשאול :למה מסמיקים? ולמה דווקא בפנים? ואיך זה עובד?
- אבי בליזובסקי
- 4 תגובות