סיקור מקיף

המוח

חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות
דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב, מצא לראשונה קשר ישיר ומובהק בין שינויים בקולטנים המצומדים לחלבון G לבין יכולתו של המוח להתרגל לשינויים חיצוניים
קבוצת מחקר מתחום מדעי החיים ומדעי המחשב אתגרה דגי זהב בניווט בסביבה יבשתית. התוצאות משנות את כל מה שחשבנו על דגים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו לראשונה את המנגנון הביולוגי שגורם להרס העצבים במחלת ניוון השרירים ALS
מחקר מהאוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת ''Nature Communications'', חושף את הקשר בין ירידה בתדירות גלי הבטא למחלה ופותח אפשרות לטיפול ממוקד ויעיל יותר בפרקינסון
לא רק שכל אחד מאיתנו מפהק לפחות 5 פעמים ביום אלא שכמעט כל בעל חוליות: יונק ציפור ואפילו זוחל מפהק לפעמים. סביר שלהתנהגות שנשמרת בקנאות בכל עולם החי יהיה תפקיד
חוקרות מהאוניברסיטה העברית מצאו שאימהות מגיבות בהפרשת דופמין להבעות פנים חיוביות ושליליות של תינוקן
"נראה ש-C. elegans ייחסה ערך רב לחישה של מלח, באמצעות תצורת מעגלים שונה לגמרי במוח כדי להגיב", אומר החוקר הראשי. "ייתכן שזה משום שמלח לעיתים קרובות מייצג חיידקים, שהם מזון עבור התולעת"
ש' שואל   "האם צריך שכל בשביל לשחק כדורגל"
מחקר בינלאומי רחב היקף בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא כי תרופה ניסיונית אשר קיבלה מה-FDA מעמד של תרופת יתום לטיפול עתידי בתסמונת התפתחותית נדירה, עשויה לרפא גם מגוון תסמינים הקשורים לאוטיזם, למוגבלות שכלית ולאלצהיימר
פיתוח חדש יאפשר לחשוף "שקרנים" על ידי תנועות של שרירי הפנים
השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך שנה, אך כיום הם מבינים שהמטרה ממשיכה לנוע
מוטציות הגורמות לתפקוד לקוי של S1R מהוות אחת מהסיבות למחלת ALS (ניוון שרירים) ולנוירופתיה מוטורית תורשתית. בהקשר אחר, קולטן זה מהווה אתר מטרה של סם הקוקאין
מנגנון תאי שהתגלה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן עשוי לספק את המפתח לפתרון תעלומה עתיקת יומין זו * PARP1 הוא "אנטנה" המאותתת כי הגיע הזמן לישון
במחקר שנערך באוניברסיטת טקסס באוסטין התגלה כי תמונות של אזורי מחיה וחדרים הצליחו לנבא בדיוק רב את מאפייני האישיות ומצב רוחם של האנשים שחיים בהם – בייחוד כשהם מזדקנים
מאמר במחלקה לפסיכולוגיה מציע תיאוריה חדשה על הקשר בין מוזיקה להישרדות: "בגלל הערכים המתגמלים של המוזיקה, בני אדם ממשיכים ללמוד ולהעביר אותה לדורות הבאים, ולאו דווקא באמצעות תכונות גנטיות ספציפיות כפי שחשבנו עד היום"
בעזרת פיתוח חדשני של חוקרי האוניברסיטה, רופאים יוכלו לראשונה למדוד את גודל האישון ואת התגובה שלו לאור גם כשהעיניים עצומות: "הפיתוח יאפשר זיהוי מוקדם של פרמטרים חריגים ויתרום להצלת חיים של מטופלים עם פגיעות מוחיות קשות"
ממצאים אלה הם בין הראשונים הקושרים באופן ישיר בין התנהגות אנושית, מנגנון מוחי ומולקולת ריח
החוקרים: "יתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות מנגנונים שיספקו מענה מותאם, ויעזרו בהתמודדות של אותם מבוגרים עם השלכות אלה".
חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו לראשונה בשיטה שקיימת שנים רבות כדי לחשוף את דפוסי הקישוריות במוח ברמה התאית, וקבעו כי ליישום השיטה יש פוטנציאל רב בהבנת מצבים פתולוגיים במוח. המחקר מפורסם ב-Science
קבוצת חוקרים חושפת לראשונה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון קליני, ופיתחו בעקבות כך תרופה שמחקה את מנגנון הפעולה שלו ומפחיתה תסמיני דיכאון
בשנים האחרונות נראה שהשפה משתנה מהר מתמיד – כולל בנושא האקלים. האם עדיף לקרוא לתהליכים שמתרחשים בעולם כיום "התחממות גלובלית", "שינוי אקלים" או "משבר אקלים"? האם הגז שבים התיכון הוא "טבעי" או "מחצבי"? ולמה הוויכוח הזה חשוב יותר ממה שאנחנו חושבים?
החוקרים מצאו כי גירוי חלש של האזור הקוגניטיבי במוחם של קשישים משפר את הביצועים בפעילות משולבת של הליכה/עמידה יציבה עם משימה קוגניטיבית.  החוקרים: "זהו טיפול בטוח מאוד, ואנו מקווים שבעתיד אנשים יוכלו לבצע אותו בעצמם בביתם."
לוגו אתר הידען
חיפוש