המוח

רשת נוירונים. המחשה: depositphotos.com

נוירונים מחפשים משמעות

גישה מחקרית חדשה מאפשרת לתעד כיצד לומד המוח כללים חדשים
איור: מנגנון מולקולרי חדשני של שליח מוות שנוסע מקצה האקסון לגוף התא והורג את תאי העצב המוטורים בעמוד השדרה לאחר חשיפה לעקה במחלת ALS. ממצא זה מהווה מטרה חדשה לפיתוח תרופה וטיפול עתידי.

למה תאי עצב מתים?

לראשונה: נחשף מנגנון שפוגע בתאי העצב במחלת ניוון השרירים הסופנית (ALS) * CRMP4 משמשת כ״שליח מוות״ אשר נע לאורך שלוחת העצב והורגת תאי עצב מוטורים במחלת ה-ALS * הציל תאי
פרופ אורית שפי מהפקולטה להנדסה בבר אילן צילום חן דמארי

פרופ' אורית שפי מבר אילן זכתה במענק של מיליון וחצי דולר

ארבע אוניברסיטאות מרחבי העולם משתפות פעולה במטרה לחקור את מערכת העצבים: מיפן, ארה"ב ואיטליה. פרופ' אורית שפי מהפקולטה להנדסה בבר אילן: "זכות גדולה להיבחר מתוך 700 מועמדים"
ציפורים עפות. צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

מדוע הציפורים עפות?

החוקרים מיפו את הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה
הליכה. . צילום: depositphotos.comש

דברים שיורמים יודעים: האם צורת ההליכה מסגירה את האישיות?

זאב מספר "יש לי תכונה מולדת של ניתוח אופיו של אדם ע"פ דרך הליכתו מגיל הילדות המוקדמת עמדתי על הסגולה לנחש אופיו של כל אדם ואפילו ממרחק של מאות מטרים,מה
עטלף פירות. צילום: depositphotos.com

מנווטים בגדול

צופן עצבי חדש לניווט במרחבים גדולים נחשף ב"מנהרת עטלפים" במכון ויצמן למדע
מחיקת המוח אצל חולי פרקינסון. צילום: depositphotos.com

כיוו חדש לתרופות שיאטו את התפתחות הפרקינסון

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת Penn State חשפו לראשונה את המבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של מחלת הפרקינסון. ד"ר איתן לרנר: "הממצאים עשויים לעזור בפיתוח תרופות שיסייעו להאט את קצב
מקטע מוח של עכבר. החלקים המוארים באדום – מסלולי תקשורת בין תאי עצב אשר מבטאים את חלבון היתוש. בכחול – גרעיני התאים

יתוש בראש

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח
פרופ' דוד שפרינצק ותלמיד המחקר אודי בינשטוק מבית הספר לנוירו-ביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. צילום יחצ

מחקר חדש על מוח של דגי הזברה הוכיח שנוירונים חדשים נוצרים במוח באופן מסודר ומתואם

החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח.
קישור לתמונת מערכת הניסוי של אי. אי. ג'י-סנס. צילום: רועי זמיר

אחת המשימות של הישראלי השני בחלל: בדיקת EEG בחלל

ניטור דינמיקה מוחית ותפקוד קוגניטיבי בתנאי שהייה בחלל. זה הניסוי שיקיים ראש המחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר אורן שריקי, בשיתוף חברת אי.אי.ג'י-סנס הישראלית במהלך שהותו של איתן
שימפנזה מחייך. איור: depositphotos.com

גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים.
האסטרונאוטים התאומים הזהים סקוט (מימין) ומארק קלי. סקוט שהה שנה בחלל, אחיו על כדור הארץ ושניהם עברו את אותם ניסויים במקביל. צילום: נאס"א

לחשוב מחדש על יעקב ועשו: מחקר חדש מוכיח שריבים בין תאומים לא משפיעים על מידת הקרבה ביניהם

מחקר חדש במחלקה לפסיכולוגיה באונ' העברית שופך אור על מורכבות היחסים בין תאומים, ובוחן גם כיצד משפיעה ההורות על יחסים אלו. זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה בנוגע ליחסים בין תאומים
תאי עצב של עכבר תחת מיקרוסקופ. תא עצב מעכב (מימין) ותא עצב מעורר (שמאל)

שומרים על מוח מאוזן

רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית
תדרוך לחיילים גרמנים בשנת 1933. מתוך כרטיס וינטג' שצורף לחפיסות סיגריות. הכניסה הראשית למחנה ההשמדה אושוויץ 1, פולין. איור: depositphotos.com

איך מונעים מתופעות כמו השואה להתרחש שוב?

ניסויים מראים שאנחנו מאד כנועים כשיש קונצנזוס חברתי ונשנה את ההחלטות שלנו לפי ההסכמה הזו, גם אם אנחנו יודעים שהרוב טועה שהנטיות הללו טבועות עמוק באדם. אז האם אפשר בכלל
ד"ר דבורה טויבר.צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מדענים הצליחו לזהות את הגנים המשפיעים על תהליך הזדקנות בריא יותר

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילים מחקר חדשני בנושא הבנת התהליכים המולקולריים בתהליך ההזדקנות ומצאו גנים שיוכלו לנבא הזדקנות בריאה ויסייעו במניעת מחלות
דמויות לגו של הומר סימפסון ושכנו נד פלנדרס עורכים ברביקיו. שימו לב שסימפון מחזיק את הכלי ביד ימין בעוד פלנדרס בידו השמאלית. פלנדרס הוא גם הבעלים של חנות למוצרים לשמאליים. המחשה: shutterstock

דברים שיורמים יודעים: שמאל ימין

"איש השקלים" שואל "איך זה שיש אנשים ימניים ושמאליים"
התמכרות לסלולאר. איור: depositphotos.com

צמודים לסלולרי? עלולים לסבול מתסמינים פיזיים של מתח וחרדה

מחקר חדש של בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלאגר קובע כי שימוש גובר בסמארטפון וברשתות החברתיות עשוי להוביל לבעיות שינה, לנמנום ולתחושת עייפות במהלך היום, ואף לחריקת שיניים
מודל להאטה של מערכת העיכול בעקבות ביטוי של חלבון אלפא-סינוקלאין בגזע המוח. קרדיט - באדיבות החוקרים

עצירות והתכווצות תאי מוח – המפתח לאבחון מוקדם של מחלת הפרקינסון?

במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה
ריח של לחם טרי. איור: depositphotos.com

אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות
מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
ילד וכלבו. צילום: depositphotos.com

עכשיו זה מדעי: כלבים אוהבים אותנו כמו שאנחנו אוהבים אותם

"השיח הוא תמיד על מה הכלב תורם לאדם, ויש אפילו דעות המאשימות את האנושות בנצלנות של מינים אחרים. ממצאי המחקר החדשני של CLEVER DOG LAB ו TECH4ANIMALS מרמזים לכך שגם
רישום גלי מוח. צילום: depositphotos.com

חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון מציגים שיטה חדשה לאבחון מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות

השיטה, שמבוססת על תבניות EEG בפעילות מוחית חשמלית לא תקינה, יכולה לאבחן במהירות ולנטר פתולוגיות בכלי הדם במוח שנצפות במצבים כמו מחלת אלצהיימר, שבץ, פגיעות ראש ומצבים פסיכיאטריים
גור כלבים חולם על נקניק. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה אנחנו תתרנים בחלום?

יהודית מדווחת בפליאה על חלום בו הריחה לחם טרי ושואלת האם באמת יש חלומות ריחניים?
השינויים בהורמון המין טסטוסטרון בגברים לאורך השנה, מבוסס על כ-130 אלף דגימות

הורמון ארבע העונות

ניתוח מיליוני בדיקות דם של ישראלים חושף תנודות הורמונליות המושפעות מלוח השנה
המוח. צילום: depositphotos.com

ה google maps של המוח: איתור קטעי RNA בתאי המוח ללא הוצאת הרקמה

ד"ר שחר אלון שהגיע מ MIT לפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן היה שותף במחקר ביחד עם חוקרים מהרווארד ומ-MIT * "באמצעות הטכנולוגיה שלנו, חוקרים ורופאים יוכלו לבצע ניתוח גנומי בתלת מימד
שבץ מוחי. צילום: depositphotos.com

כך מקים הגוף צוות חירום ייחודי נגד שבץ מוחי באמצעות שברי RNA-מוביל

שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות
עיוורון. צילום: depositphotos.com

ראיית פנטום: מנגנון מוחי המאפשר לעיוורים לראות בעיני רוחם

תסמונת שארל בונה, עיוורון, רפי מלאך, מכון ויצמן
קבלת החלטות כלכליות. . המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש מוכיח: קבלת הודעות בנייד משפיעה על קבלת החלטות

חרש עובר בדיקת שמיעה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו טיפול גנטי לחירשות

מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מציג טיפול חדשני לחירשות, שמבוסס על החדרת מטען גנטי לתאי האוזן הפנימית. במסגרת הטיפול, המטען הגנטי מוחדר לתוך התא הפגום בצורה כזו שהוא למעשה "מתקן"
יום המודעות לאוטיזם. המחשה: depositphotos.com

"הבנה טובה יותר של המנגנונים המוחיים באוטיזם פותחת תקווה לפיתוח טיפולים חדשים"

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ב-Nature Communications נבחן התפקיד של אחד מהגנים המובהקים לאוטיזם בשם POGZ
תרשים האוזן הפנימית. קרדיט: ד"ר עמיאל דרור

מחקר חדש קובע: הקורונה אינה פוגעת במערכת השמיעה של החולים

"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר
ד"ר הייתם עמל, ראש המעבדה לנוירו-אומיקה, מעבר אותות, ורפואה תרגומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. צילום יחצ

התקדמות בהבנת הזדקנות המוח

ד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה פיתח שיטה חדשנית שעתידה להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים בהפרעות נוירולוגיות מגוונות
קורנה ודיכאון. a href="https://depositphotos.com/">המחשה: depositphotos.com

משבר הקורונה הביא להחרפה משמעותית בתסמיני חרדה ודיכאון

מהמחקר המשותף לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכללת תל חי עולה שבעיצומו של הגל השני (אוקטובר 2020) כמעט כל אדם שלישי בישראל (29%) סובל מתסמיני חרדה גבוהה או גבוהה מאוד
הבדלים בין המינים. המחשה: depositphotos.com

הבדלים בין המינים – גרסת התולעת

באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם
מבנה האוזן. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה על התפתחות מנגנון השמיעה בעוברים

התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים לחירשות שיתבססו על התחדשות תאי השערה באוזן * לדברי החוקרים מדובר בשינוי תפיסה בביולוגיה התפתחותית: החוקרים מצאו כי התפתחות מערך תאי השערה באוזן הפנימית דומה
ריחות עשויים להימדד על פי מרחקם זה מזה. מעבדת פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

מדד הריח: שיטה חדשה מאפשרת למדוד במדויק דמיון בין ריחות

הפיתוח של מדעני מכון ויצמן למדע מאפשר לחזות מה יהיה הריח של כל תרכובת מולקולרית ועשוי לסלול את הדרך לדיגיטציה ושעתוק של ריחות
חשיבה יצירתית. איור: shutterstock

המוח האנושי מציג: רעש מאורגן הוא אבי ההמצאה

מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע מציע הסבר לרגעי הקסם האלה, שבהם נובטים בנו רעיונות חדשים
מחלות נוירולוגיות. איור: shutterstock

מנגנון חדש להתפתחות אלצהיימר ופרקינסון

אימוני כושר גופני. המחשה: המחשה: depositphotos.com

סקר מכון וינגייט: ספורטאים הישגיים ישנים יותר ומתאמנים פחות בתקופת הסגר

סקר שערך המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט בישראל, בקרב 171 ספורטאים הישגיים חושף כי בתקופת הסגר הראשונה חלה ירידה של 28% במספר שעות האימון השבועיות,
הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים",
פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים
תמונה ממיקרוסקופ קונפוקלי של האוזן הפנימית. קרדיט צילום: פרופ' קרן אברהם ושחר טייבר

לראשונה בעולם: במשפחה מישראל נמצא 25 גנים חדשים שגורם לחרשות התגלו בישראל וברש"פ

אחד הגנים, שנקרא ATOH1, נמצא לראשונה בעולם כמעורב בחירשות. בני משפחה בישראל הם בני האדם הראשונים בעולם שהתגלתה אצלם מוטציה בגן זה – שאחראית לאובדן השמיעה
דר' אורן שריקי, מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון. צלם: דני מכליס

חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון פיתחו מערכת לחיזוי התקפים אפילפטיים

NeuroHelp, חברת הזנק שהוקמה לאחרונה ושקיבלה רישיון לפיתוח ומסחור הטכנולוגיה, הינה חברת פורטפוליו של מאיץ אואזיס, של מרכז יזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון