המוח

מכשיר בשם 'דורמיו' (Dormio) מקדם את חקר החלומות לרמה חדשה. המחשה: Helen Gao, MIT

חוקרי חלומות מ-MIT הצליחו לתקשר ישירות עם מוחו החולם של אדם ולהשפיע על תוכנו

  • 3 תגובות
תמונת מיקרוסקופיה קונפוקלית של תאי עצב תחושתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית (התאים ושלוחותיהם מסומנים באדום). ניתן לראות בתאי העצב שילוב צבעים (כחול-אדום-ירוק) הנוצר כתוצאה מסימון גרעיני התאים בכחול וסימון גורם השעתוק c-Fos בירוק. המדענים גילו כי c-Fos מוכנס לגרעינים באמצעות אימפורטין אלפא-3 (הסימונים בכחול מסביב – גרעיני תאים מסוגים אחרים הנמצאים אף הם בתרבית)

גישה חדשה לפיתוח טיפול בכאבים כרוניים

  • 3 תגובות
ד"ר עלעל ערן. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

חוקרים קישרו לראשונה בין כולסטרול גבוה באם לבין סיכון לאוטיזם

  • 4 תגובות
העין ועצבי הראיה בקליפת המוח. איור: shutterstock

"תקציב האנרגיה של המוח קבוע – זו הסיבה לכך שנגרם 'עיוורון תפיסתי' הגורם לתאונות"

  • 8 תגובות
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

תרופה ניסיונית לאלצהיימר עשויה לסייע לילדים עם אוטיזם

  • תגובה אחת
אנה טרם, באדיבות האוניברסיטה העברית

למה אנחנו זוכרים מקומות בהם קרו אירועים משמעותיים, מדוע כל כך קשה להיגמל מסמים, ואיך השאלות קשורות?

  • אין תגובות
תא לחץ בבית חולים. צילום: shutterstock

טיפול חדשני בתא לחץ עשוי לשפר את תפקודם הקוגניטיבי של אנשים בריאים בגיל המבוגר

  • 5 תגובות
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

  • תגובה אחת
מחקר תנועת עטלפי פירות בעמק החולה. צילום: פרופ' רן נתן, האוניברסיטה העברית

שני מחקרים ישראליים על יכולת העטלפים לבנות מפה קוגניטיבית מככבים היום בשער Science

  • 2 תגובות
ד"ר שלי לוי צדק עם פארו| צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חוקרות מאוניברסיטת בן-גוריון מצאו שנגיעה ברובוט פרוותי מפחיתה כאב ומגדילה את תחושת האושר

  • 5 תגובות
יובל אל-חנני, פרופ יזהר בר-גד, אילה מצנר. צילום אוניברסיטת בר-אילן

חוקרי מוח מבר אילן זכו בפרס בינלאומי בחסות קרן מייקל ג'יי פוקס לחקר פרקינסון

  • 2 תגובות
לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב. פרופ' איגור שפירו, האוני' העברית

לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב

  • 3 תגובות
לה רינקונאדה בהרי האנדים שבפרו. אחד המקומות הקשים למחיה בעולם (Axel PITTET - Expedition 5300©)

הבהלה לחמצן

  • 4 תגובות
השחקן הכחול A נמצא בנבדל כי רק שוער הקבוצה היריבה נמצא בינו לבין השער. הקו המקווקו הוא "קו הנבדל" המציין את מיקום שחקן ההגנה האחורי ביותר. מקור: NielsF, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: האם מערכת הראיה האנושית מסוגלת לזהות נבדל בכדורגל?

  • תגובה אחת
"הורמון האהבה" או "ההורמון החברתי"?

"הורמון האהבה" עלול לגרום גם חרדה ותוקפנות

  • תגובה אחת
סריקת MRI. איור: Image by Nina Garman from Pixabay

האם המוח שלך נראה צעיר או מבוגר מכפי גילו?

  • אין תגובות
מודעות לאוטיזם. המחשה: shutterstock

פרדוקס התאומים הזהים – אחד על הספקטרום והשני בריא

  • 4 תגובות
ילדה משחקת בבובות. - מתוך Jumpstory.com

דברים שיורמים יודעים: למה בנות משחקות בבובות ובנים במכוניות?

  • 6 תגובות
אף סתום. מתוך jumpstory

סקר עולמי הוכיח: חולי קורונה רבים חווים פגיעה בחושי הטעם והריח

  • אין תגובות
חיוך. מתוך Jumpstory.com

דברים שיורמים יודעים: אולי תפסיק כבר לחייך אל העולם?

  • 3 תגובות
לימוד שפות. אילוסטרציה: shutterstock

המקור של מסלול השפה במוח האנושי הוא מלפני 25 מיליון שנים לפחות

  • 2 תגובות
"החולה מחוסר ההכרה (אלגוריה על חוש הריח)", 1625. רמברנדט צייר יצירה זו בגיל 19 כחלק מסדרה של חמשת החושים. הציור התגלה ב-2015 באוסף של משפחה בניו ג'רזי

מבחן ריח המנבא חזרה להכרה של פגועי ראש

  • 2 תגובות
שימפנזה צעיר, צלם: Pierre-Fidenci, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: איך האבולוציה יכולה ליצור רגשות

  • 16 תגובות
מייק חסר הראש, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: האם אפשר לחיות בלי ראש?

  • 6 תגובות
סמליל פרויקט SmellTracker. באדיבות מכון ויצמן

איתור קורונה באמצעות ניטור עצמי של חוש הריח

  • אין תגובות
אובדן חושי הטעם והריח שדיווחו חולי קורונה רבים. המחשה: shutterstock

האם אובדן חושי הריח והטעם מהווה סימן מקדים לקורונה?

  • 5 תגובות
האמיגדלה. צילום: פרופ' רוני פז, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן גילו דפוסי פעילות עצביים המאפיינים למידת התניה חדשה

  • אין תגובות
גירוי של ריח ורדים לנחיר אחד בזמן שינה, גרם לחיזוק הזיכרון באותו הצד של המוח. קרדיט: שרון צח

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה לחיזוק הזיכרון בצד אחד של המוח במהלך השינה

  • 3 תגובות
חתך של מוח עכבר שבו אפשר לראות את ביטוי האנזים ASL (בסגול) באזור גזע המוח הקרוי לוקוס קורולאוס. מעבדתה של פרופ' איילת ארז, מכון ויצמן

בדרך למוח עוצרים בכבד

  • אין תגובות
אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

  • תגובה אחת
עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

  • 7 תגובות
חלקים שונים של הגן צ'ייסר (נקודות המסומנות בחצים) מתבטאים בעיקר בגרעין התא של עובר עכבר (מסומן בכחול). עובדה זו תומכת בהשערה כי הצ'ייסר מעורב בבקרה על פעילות גנים

כשהצ'ייסר נתקע בפקק

  • 3 תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

חיפוש אחר השורשים הגנטיים של ALS בטריטוריות חדשות

  • 3 תגובות
מימין: ד"ר ענת בהט ופרופ' רבקה דיקשטיין. פוגעות בחופש הביטוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא נותנים לגֵּן להתבטא

  • אין תגובות
ד"ר שי מנשה , פוסט דוקטורנט במעבדה של פרופ' נירה משעל באוניברסיטת בר אילן .צילום: פרופ' נירה משעל

התערבות מוחית יכולה לשפר הבנת הנקרא בקרב בוגרים עם לקות למידה

  • 2 תגובות
שימוש ב"מוח הווירטואלי" לסימולציה של ארגון תפקודי על בסיס קישוריות מבנית והשוואתה לארגון תפקודי כפי שנמדד ב-fMRI. פיתוח זה יאפשר להתבסס באבחון מחלות על סימולציה המבוססת על סריקות MRI שגרתיות. מעבדתו של פרופ' איתמר קאהן, הטכניון

טכנולוגיה לניבוי תפקודי מוח צפויה לקדם טיפולים מותאמים-אישית במחלות מוח

  • אין תגובות
גלי שינה. איור: אוניברסיטת בן גוריון

מחקר גילה מה קורה במוחם של ילדים עם אוטיזם כשהם ישנים

  • 3 תגובות
בתמונה – פרופ' שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנט לואי דאניאל. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

  • 3 תגובות
מסד נתונים גנטיים. המחשה: shutterstock

חוקרים בפקולטה לרפואה בבר-אילן חונכים בסיס נתונים המאפשר לאתר איחוי גנטי הנגיש לטיפול תרופתי

  • אין תגובות
אלצהיימר. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מוטציות גנטיות רבות המאפיינות אוטיזם ומוגבלות שכלית מופיעות גם במוחם של חולי אלצהיימר

  • 4 תגובות
תמונת השער במגזין Small, המוקדשת למחקר. שבבי הסיליקון מוחדרים למוח העכבר בהשתלה בטוחה או באמצעות אקדח גנים. השבבים מתפרקים תוך כדי שחרור פקטור גדילה עצבי, חלבון המונע את מות תאי העצב במחלת אלצהיימר

חוקרות בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה להובלת תרופות אל המוח בתוך שבבי סיליקון בעלי מבנה ננומטרי

  • אין תגובות
פרופ' חיים כהן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן

  • אין תגובות
ד"ר טקאשי קאוואשימה וד"ר מיו נונקה. צילום: דוברות מכון ויצמן

ישחקו הדגים לפנינו

  • תגובה אחת
דימות תהודה מגנטית של נבדקת ללא פקעת הרחה (מימין) ונבדקת עם פקעת הרחה (משמאל). שתיהן עם חוש ריח תקין לגמרי

שמאל, ימין וחוש הריח: לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן פקעת הרחה

  • אין תגובות
ארבעה עכברים בכלוב מצוייד מפגינים 60 התנהגויות שונות להערכה. מעבדתו של פרופ' אלון חן, מכון ויצמן

אופי של עכבר: מדעני מכון ויצמן פיתחו מבחן אישיות לבעלי-חיים

  • אין תגובות
זיהוי פנים. Image by teguhjati pras from Pixabay

חוקרים מויצמן גילו התאמה בין דפוסי קידוד פנים במוח האדם ובמערכות בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock

הוייז של העטלף

  • אין תגובות
עטיפת הספר אבולוציות מאת אורן הרמן.

קנאה – המצאת העין

  • אין תגובות
בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

  • 6 תגובות
הדלקת תאי מוח רבים בו זמנית בהיפוקמפוס. איור: מעבדתו של פרופ' רפי מלאך, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו במוח האדם דפוס פעילות הניצב בבסיס תהליך ההיזכרות

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש