סיקור מקיף

מעצמות החלל

שיגור החללית פיוניר 4 על גבי טיל ג'ונו 2, כף קנוורל, 3/3/59. צילום: נאס"א

חלליות פיוניר וריינג'ר לירח

רצף של תקלות העיב על נסיונתיה הראשונים של ארה"ב לשגר חלליות למסלול התרסקות או הקפה של הירח * הפרק הפעם עוסק ממש בשנים הראשונות של

רכב הירח לונחוד 2 על בול מלאוס משנת 1984. YANGCHAO / Shutterstock.com

חלליות לונה לירח (ד)

פרק אחרון בסדרה המתארת את תולדות תוכנית לונה משנות השבעים לונה 18 ב־2 בספטמבר 1971 שוגרה לונה 18. חללית זו המשיכה במחקר של קודמותיה והוא

דגם החללית לונה 16 במוזיאון האסטרונאוטיקה. מתוך ויקיפדיה

חלליות לונה לירח (ב')

ב־12 בספטמבר 1970 שוגרה לונה 16 לירח. המשגר שלה היה בעל עוצמה גדולה יותר מזה ששיגר את לונה 9 ולונה 13.

החללית לונה 1. תמונה מארכיון נאס"א

חלליות לונה לירח (א)

הסקירה ההסטורית של חיים מזר מחזירה אותנו לשנות השישים אל חלליות לונה הבלתי מאוישות שהרוסים הפגיזו בהם את הירח (בחלק מהמקרים – תרתי משמע)

מעבדת החלל סאליוט 6 כשאליה מחוברת חללית סויוז מצד אחד וחללית אספקה מדגם פרוגרס בצד השני. מתוך ויקיפדיה

סוליוט 6 – חלק ראשון

סוליוט 6 היא דור שני של מעבדות חלל, היא יכולה להיות בשימוש מבצעי לפחות חמש שנים והיא מוגדרת "מעבדת מחקר בחלל".

סוליוט 6 על בול סובייטי משנת 1978. צילום: shutterstock

סוליוט 5

פרק נוסף במסגרת הסדרה על ההסטוריה של ראשית עידן החלל

בול לציון החללית סויוז 16. Neveshkin Nikolay / Shutterstock.com

סויוז 16 – לקראת טיסת אפולו סויוז

ב־21 בדצמבר 1974 שוגרה סויוז 16 ובה האסטרונאוטים אנטולי פיליפצ'נקו מפקד הטיסה וניקולאי רוקבישניקוב מהנדס הטיסה.

תרשים מעבדת החלל סאליוט 3. מתוך ויקיפדיה

סוליוט 3

מעבדת החלל השלישית, שבה כבר החלו חיי שגרה בחלל מבוא ב־25 באפריל 1974 שוגרה מעבדת החלל סוליוט 3. מסלול הטיסה היה 253-243 ק"מ, זווית הנטייה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן