החללית שנז'ו 8 עגנה בתחנת החלל טינגונג-1

זו הפעם הראשונה שהסינים מצליחים לחבר שתי חלליות במסלול, עוד שלב לקראת הקמת תחנת חלל מאוישת 

עגינת החללית שנז'ו 8 ומעבדת החלל טיאנגונג-1, 3/11/2011. צילום: סוכנות החלל הסינית וסוכנות הידיעות הסינית שינחואה
עגינת החללית שנז'ו 8 ומעבדת החלל טיאנגונג-1, 3/11/2011. צילום: סוכנות החלל הסינית וסוכנות הידיעות הסינית שינחואה

שתי חלליות סיניות השלימו את עגינת החלל הראשונה של סין בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי (היום) לפי שעון סין. ההתחברות בוצעה בגובה של 343 ק"מ מעל פני כדור הארץ. כמעט יומיים לאחר שיגורה בשעה 01:36 שעון מקומי (19:36 יום רביעי שעון ישראל), עגנה החללית הבלתי מאוישת שנז'ו 8 במודול החלל טיאנגונג -1. הצלחת תהליך העגינה הופך את סין למדינה השלישית בעולם אחרי ארה"ב ורוסיה להתמחות בטכניקות, דבר המקדם את סין צעד נוסף לקראת בניית תחנת חלל משלה. נשיא סין הו ג'ינטאו, השוהה בצרפת לרגל ועידת ה-G-20 שלח את ברכתו על הצלחת המבצע. פריצות דרך בטכנולוגית עגינה בחלל חיונית לאסטרטגית שלושת השלבים של תוכנית החלל הסינית, כתב הו. חברי הועדה הקבועה בפוליטבירו של המפלגה הקומוניסטית הסינית, צפתה במשימה ממרכז הבקרה בביג'ינג. סין מצוידת כעת בטכנולוגיה הבסיסית הדרושה להרכבת תחנת חלל, אומר ז'ו ג'אינפינג, המתכנן הראשי של תוכנית החלל המאוישת הסינית. הדבר יאפשר לסין לבצע טיסות בקנה מידה גדול בהרבה, אמר. עגינת החלל הראשונה בהסטוריה התרחשה בשנת 1966 כאשר החללית האמריקנית המאוישת ג'מיני 8 עגנה ברכב מטרה בלתי מאויש. 45 שנה לאחר מכן, התמרון נשאר אתגר טכנולוגי, למעלה מ300 הנסיונות שנעשו עד כה בעגינות בחלל לוו בקשיים או בכשלונות. "אין מרווח של יותר מ-20 סנטימטר לטעות כאשר מדובר בכלי שטס במהירות של 7.8 קילומטרים שלניה" אומר ז'ו. "זה כמו למצוא מחט בערימת שחת". החלליות שנז'ו 8 וטיאנגונג-1 יפרדו ויטוסו זו לצד זו במשך 12 יום שלאחריהם יתקיים תמרון התחברות נוס. מפגש והתחברות של חלליות חיוני לתוכנית חלל מאוישת, והיכולת הזו מאפשרת להקים תחנות חלל, לשגר אליהן אספקה, להעביר אסטרונאוטים או בסינית טיקונאוטים ולחלצם. בלי הידע הזה, המסע לירח ומעבר לו ידרוש משגרים בעלי יכולת הינע עצומה.

 

לסין אין כיום טילים בעלי עוצמה כזו. שנז'ו 8 וטיאנגונג 1 שוקלות 8 טון כל אחת, בתוך תחום היכולת של טילי לונג מרץ' 2F. תחנת חלל קבועה מתוכננת למשקל של 60 טונות , כאשר מתקני עגינה משרתים הן את הטיסות המאוישות והן את טיסות המטען. חלקן הפנימי של החלליות מסודר כך שהאסטרונאוטים יוכלו לחיות ולעבוד. לאחר סיום ניסוי שנז'ו 8, תישאר טיאנגונג-1 בחלל ותישאר לוויין מטרה לעגינות נוספות בשנת 2012 בידי החלליות שנז'ו 9 ו-10, לפחות אחת מהן תהיה מאוישת והעגינה תהיה ידנית במטרה לאמן את האסטרונאטים. שתי אסטרונאוטיות מתאמנות כעת למשימה, כך מסר צ'ן שנגואנג, מנהל מרכז האסטרונאטים בסין (ACC). המעבדה תשרת גם ניסויים שיבוצעו במסרת ההסכם בין סין לגרמניה לשיתוף פעולה טכנולוגי בחלל. מהנדסים גרמניים תכננו ביו אינקובטורים לניסויים, ועמיתיהם הסינים היו אחראים לפיתוח ציוד הבקרה, מסר דובר תוכנית החלל המאוישת של סין וו פינג לסוכנות הידיעות הרשמית של סין שינחואה.  לידיעה באתר ממשלת סין

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. משהו יודע מהו המשקל האופטימלי ששולחים לחלל. ז״א על כל יחידת משקל, מוספים עוד משקל שיקח אותו.
    יש איזה שהיא נקודה אופטימלית שאמרים על כל יחידת משקל נוספת, הנצילות של של השליחה יורדת.
    ?
    אגב אם אובמה לא התעורר ומהר, הוא ימצא את ארה״ב מאחור בתחום החלל שאין ספק שהשולט בו יכתיב את קצב החיים !!! 

  2. שמעון:
    אולי כדאי שכל המאמר ייכתב בסינית ולא רק המילה אסטרונאוטית?

  3. ההשגים של הסינים מדהימים.
    מדהים עוד יותר לראות איך האמריקאים הזניחו את תוכנית החלל שלהם והפקירו את התחום למדינות אחרות…

  4. שמעון, זה נכון, אבל נניח לדיוק, כי כולנו הבנו את הכתבה. שלוש, שלושה. ומה ההבדל? שאל את המומחים ללשון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן