כך אומר חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1996 וחבר ועדת החקירה לאסון קולומביה בראיון מיוחד לאתר הידען בעת ביקורו באוניברסיטת תל-אביב
לפני מספר שבועות התארח בארץ פרופ’ דאגלס אושרוף, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1996, וחבר בוועדת החקירה של אסון קולומביה. השבוע צויינו 25 שנה לאסון הצ’לנג’ר ושמונה שנים לאסון קולומביה, ובשיחה עם אתר הידען קושר אושרוף בין שני האסונות, בין היתר בזכות התפקיד אותו מילא בוועדת החקירה שהיה דומה לזה שמילא פרופ’ ריצ’ארד פיינמן בועדת החקירה לאסון הצ’לנג’ר, 17 שנים קודם לכן.
מה היה תפקידך בועדת החקירה לאסון קולומביה?
התפקיד שלי היה בדיוק כמו התפקיד של ריצ’ארד פיינמן בועדת החקירה לאסון צ’לנג’ר. האל גיימן רצה שכמו בועדת רוג’רס גם בוועדה שלו יכהן זוכה פרס נובל.
המהנדסים של נאס”א הם אנשים חכמים מאוד. הבעיה היתה בניהול. הבירוקרטים בדרגות הנמוכות של נאס”א קיבלו עידוד לפתור בעיות שהם נתקלים בהם ולא להעלות אותם למעלה. למעשה ריצ’ארד פיינמן כתב מכתב לראש מדור האסטרונאוטים בנאס”א לאחר פרסום דוח רוג’רס, הודה להם ואמר כי האסטרונואטים היו היחידים שחשבו על הדבר בצורה פרודוקטיבית ודאגו לעתיד בעוד להנהלה יש הבעיה להסביר למה טבעות ה-O העשויות גומי דלפו בכל שיגור. הם לא יכלו להסביר כי הם לא ידעו. הם לא רצו לדעת. פיינמן צדק מאוד. ולצערי זה לא זוהה ולא פורסם בדוח הוועדה עצמו. אם היו מבינים את זה, לא היתה מתרחשת תאונה שניה.
למה התעלמו מדבריו של פיינמן?
“פיינמן כתב את זה כמכתב אישי למנהל מחלקת האסטרונאוטים והדברים הללו לא נכתבו בדוח. לא קראתי את כל הדוח אלא רק קטעים ממנו. לפעמים זה עניין של כמה חזק אתה אומר משהו. לצערי כמי שראה את התאונה השניה, לינדה האם היתה מנהלת צוות המשימה. היא אחראית על כל מה שהאסטרונאוטים עושים בעת השהות בחלל. כשנודע לה על נפילת הקצף היא עשתה הכל כדי למזער את החשש לסכנה לחיי האסטרונאוטים עד לנקודה שבה לא נעשה דבר.”
“אפילו לאחר התאונה, ההנהלה הבכירה של נאס”א המשיכה לטעון שבלתי אפשרי שקצף במשקל כה זעום אחד חלקי שלושים מצפיפות המים, יכול לפגוע במעבורת. אבל יש לך גוש במשקל של שני שליש הקילוגרם שפוגע במעבורת במהירות של כדור רובה – 240 מטרים לשניה. כיצד ניתן לחשוב שזה לא יגרם נזק, לא קשה לחשב מהו הכוח המרבי. זו למעשה פיזיקה של תיכון. לינדה האם דחתה את הבקשה של מהנדסים שהלכו למשרד ההגנה וביקשו לצלם את כנף המעבורת באמצעות לוויני ריגול. כאשר הם התקשרו כדי לתאם את טיסת המעבורת מול לוויני הביון – דבר שהיה סוד מדינה שהוסתר מהרוסים כדי שלא ידעו היכן הלווינים, לינדה האם התרגזה על כך שהמהנדסים עקפו אותה וביקשו עזרה חיצונית, בדיוק הדבר שנאס”א לא רצתה – הם לא רצו שחדשות רעות ייצאו החוצה. היא דחתה את הדרישה. היתה גם קבוצה נוספת שביצעה בקשה רשמית לצילום אבל כשם ראו שלינדה דחתה את הבקשה הראשונה הם חשבו שאין אפשרות לעשות זאת והסירו גם את בקשתם.”
“לינדה האם טענה שאין מה לעשות בכל מקרה, הם הרכיבו צוות של מהנדסים, ביום החמישי של הבעיה ורק אז הבינו שיש חור בקוטר של מטר מרובע בכנף השמאלית של קולומביה, מה הם יכולים לעשות כדי להציל את האסטרונואטים. הם התפצלו לשתי קבוצות. האחת טענה שאפשר לסתום את החור או התעלה באמצעות שקי מים קפואים, שיספגו את האנרגיה של החום שעלול לחדור פנימה. הצוות השני הבין שאלנטיס קרובה מאוד לשיגור, וללא להתפשר על נוהלי הבטיחות הדרושים, הם יכולים לשגר את אטלנטיס, לעגון אותה ליד קולומביה ולהעביר את האסטרונאוטים. אמנם לא היו מספיק כסאות לכולם אבל הם יכלו להחזיק בכסאות הקיימים ולחזור. אף אחד מהפתרונות לא נוסה, כי זה המבנה של נאס”א. הבעיה בלדעת האם ההנהלה למדה את הלקח הוא לחכות לצערנו, לתאונה הבאה.
עכשיו הם שומעים?
“עד כה לא היתה תאונה נוספת. עכשיו גם תקופה מעניינת שבה נדחה שיגור בגלל בעיה במכל הדלק החיצוני. למעשה מדובר בחיבור בין מכל החמצן הנוזלי ומכל המימן הנוזלי. יש ביניהם STRINGERS שתפקידם לחזק את החיבור, שלא יפגע מהרעידות ומהכוחות בעת המעבר באטמוספירה. הסתבר שיש סדקים בגליל האלומיניום המקיף את המכל. הם רוצים לכסות בטלאי את הסדקים אבל לדעתי מה שהם צריכים לעשות הוא פשוט להחליף את מכל הדלק החיצוני. אולם אינני חושב שיש להם מכל חלופי (למעשה ייצור המכלים נעשה זמן רב מראש,ונותרה רק עוד טיסת מעבורת אחת שהמכל שלה מוכן, – האנדוור). התחושה האישית שלי היא שיש פחות סיכון בתקלה זו לעומת התקלות שגרמו לשתי התאונות. גם אם אחד הסטרינגרים יפול, אין חשש שתהיה פשרה גדולה מדי בבטיחות שתגרום לדוגמה למכל החמצן ליפול. אבל זה מבחן טוב הםא נאס”א השתפרה.”
האם המעבורות מסוכנות וההחלטה להפסיק לטוס בהם היתה טובה?
“הבעיה עם המעבורות היא שהן כלי שיגור מאוד יקר. נאס”א ‘מכרה’ את זה לקונגרס בטיעון שהשיגור יעלה 180 דולר לפאונד (כ-400 דולר לקילוגרם). היום מסתבר שמדובר ב-5,000 דולר לפאונד (כ-11 אלף דולר לק”ג). כך שמדובר בכלי שיגור יקר. מה גם שיש סיכונים מיותרים בטיסה מאוישת במשגר גדול לעומת טיסה בקפסולות סויוז. עכשיו הם משתמשים בקפסולות סויוז כדי להחזיר את האסטרונאוטים מהתחנה. זה פתרון לא אלגנטי אבל הוא פתרון שעמד במבחן הזמן. אני סבור שזה מבחן לגישה החדשה של נאס”א לבטיחות. גם אם הם חושבים שהדבר לא יגרום לתאונה נוספת. הם טעו פעמיים.
28 תגובות
הפרצוף על מאדים זו באמת שטות אופטית ואת זה הבנתי גם בגיל 10.
לגבי מבנים על הירח – אפשר לראות הכל מכדור הארץ עם טלסקופ ביתי. קשה לי להאמין שאפשר להסתיר משהו על הירח מהציבור הרחב…
לגבי חיידקים על מאדים – מה הטעם להסתיר? אם נאס”א היתה פותחת את זה לציבור אז הם היו יכולים לגייס הרבה יותר כסף. אני לא רואה את האינטרנט בלהסתיר מיקרובים.
לגבי קולטי השמש שדיברתי עליהם – אני מאמין שיש תרבויות יותר מתקדמות ואני מאמין שזה הגיוני שהן ישתמשו בשמש כמקור אנרגיה ירוק.
בקונספירציות זה כמו להאמין באלוהים. אתה יכול לבחור להאמין ואתה יכול לבחור לא להאמין, אבל אתה כנראה לא תצליח להוכיח חד משמעית בעזרת הידע שלך שאין קיום (של אלוהים/קונספירציה).
ריצ’ארד:
אכן יש לי בעיה.
היא לא ספציפית לי אלא מאפיינת את כל מי שמעדיף לעסוק בדברים רציניים ולא בשטויות.
אינני בונה את תפיסת עולמי לפי סרטי תעמולה ואינני מוכן לעשות זאת.
הסרטון של הספקנים איננו ערוך.
כנראה שהבעייה ספציפית בך מכאל.
גם בידען מעבירים מידע אינפורמטיבי דרך הרצאה/סרטון
https://www.hayadan.org.il/skeptics-in-pub-0611/
אבל לא יותר ישר לומר – אני פשוט לא מעוניין לצפות ? (אל אף שאין לי מושג מה הטענות והראיות)
ואם מזכירים את הפרצוף על מאדים
https://www.hayadan.org.il/mars-face-changed-0410061/
הוכח חד משמעית שמדובר בהר טבעי לחלוטין, שרק מזווית מקרית וברזולוציה של ויקינג משנות השבעים נראה כמו פרצוף.
http://www.badastronomy.com/bad/misc/hoagland/
http://www.math.washington.edu/~greenber/DMPyramid.html
וכבר אמרתי שאין כל דרך יעילה להתייחס ברצינות לטענות הזויות שמוצגות במסיבת עיתונאים או כל אירוע אחר בצורה של סרטון.
במיקרה, אתר שלא קשור להוגלנד וג’ונסטון העלו את כל מסיבת העיתונאים (ג’ונסטון מדבר גם כן)
ואכן הוסיפו לוגו ומוזיקת פתיחה ליוטיוב.
אישית גם אני לא אוהב את זה – אבל לפחות ניתן לראות את כל מסיבת העיתונאים במלואה.
אכן – סרט קונספירציה טיפוסי עם כל המוזיקה האופיינית.
מימי לא שמעתי חומר מדעי מוצג עם מוזיקת אווירה. משום מה – רק המטומטמים חושבים שבעזרת המוזיקה הם ישכנעו יותר.
אם מישהו מעוניין לשמוע טיעונים מנומקים כנגד נאסא בעניין זה בהרחבה
אני ממליץ לצפות במסיבת העיתונאים של הוגלנד משנת 2007
National Press Club
http://www.youtube.com/watch?v=20_BlLegcLM
שבת שלום.
חשבתי שפרוודה נסגרה עם נפילת ברית המועצות.
איזה בדיחה!
אני מציע לכולם להאמין לפראוודה . הם הרבה יותר אמינים מכל המדענים. אחרת – איך הייתה ברית המועצות קורסת?
דרך אגב, מה שמוכח אופטית/פיסיקאלית דרך התמונות
זה בדיוק מה שקן ג’ונסטון מנהל חטיבת הצילום לשעבר בנאסא הצהיר
“נאסא גילתה הריסות מלאכותיות על הירח”
http://english.pravda.ru/science/mysteries/31-10-2007/99895-moon-0/
ריצ’ארד:
אפשר להתייחס ברצינות רק לטענותיך על מה שהבנת ולא לטענות על מה שאמרתי.
במילים אחרות: אמרתי הרבה ולא הבנת כלום.
מכאל – אמרת הרבה ולא אמרת כלום.
אבי,
זו לא בעיית פיקסלציה,
רואים את הפריזמה ואת ספקטרום הצבעים בצורה כל כך יפה.
וכל הפריזמות בתמונות השונות הינם בהתאם לכיוון השמש באותה עת.
אתה יכול להראות לי דוגמאות לפריזמות אור כאלו כתוצאה מחלקיקים מיוננים ?
חוץ מזה – אין כל היגיון בניסיון להתמודד עם טענות שמופיעות בקטע סרטון מבולבל באינטרנט.
כשיש טקסט כתוב אפשר להתייחס אליו ולהביא מראי מקום לטעויות שבו.
כשיש איזה הוזה שמקשקש בלי התחלה ובלי סוף זה הרבה יותר קשה.
ריצ’ארד:
המדענים המצוטטים בויקיפדיה הם – נחש מה? – מדענים!
אינני נוהג לקרוא כל דבר שטות שמישהו מצביע על קיומו.
אם מישהו שאמין בעיני כבר בדק את הנושא – אני מסתפק בבדיקה שהוא עשה.
לי יש – פיקסלים דפוקים במצלמה כתוצאה מתקלה רגעית או מעבר של חלקיקים מיוננים שלא חסרים על הירח בהעדר חגורת קרינה
מי כתבו בוויקיפדיה? זו השאלה.
וויקיפדיה בערכים שאינם מדעיים גרידא (האטום, אלקטרון וכו’) , אינה מקור אובייקטיבי למידע.
זה דבר ידוע לכל מי שמנסה להוסיף לערך מידע מקושר שלא מתאים לאג’נדת עורכי/שוטרי הערך.
קראתי אותך כותב בעבר שאתה מאמין להגיב לגופו של עניין ולא של אדם.
(אם אקדיש זמן לחיפוש התגובה אמצא אותה)
אם אתה רוצה להלקח ברצינות – אז תגיב לגופו של עניין.
אם תאמר שהוא עושה מניפולציה לתמונות, בבקשה הנה קישור לתמונה אוריגינאלית
http://history.nasa.gov/alsj/a17/AS17-134-20426HR.jpg
בלי לשנות כלום – תעשה זום בשמיים השחורים מעל הגבעה הכי שמאלית –
יש שם חתיכת פריזמה.
יש לך הסבר אחר להמצאותה של פריזמה בשמי הירח ? – אשמח לשמוע.
ראו מה כתבו על הריצ’ארד המצחיק הזה בויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Richard_C._Hoagland
מה נאסא בכלל עשתה על הירח ?
http://www.youtube.com/watch?v=x0StZZqrGCg
והתכוון המשורר לכתוב “אל” וכתב במקום “על”.
לאורי (1) בסך הכל כתוב שבעיות ידועות בהנהלת נאס”א
חרצו את גורל האסטרונאוטים, כלומר: היו סיוכויים טובים
למנוע את מותם ואת אובדן “קולמביה” אם נאס”א היה
ארגון שמתפקד בצורה אחראית. או כהמלצה (אם אתה רוצה):
על תשימו כספכם וחייכם בידיים של נאס”א – לפחות כל עוד
לא הוחלפה ההנהלה כולה.
איש מרתק ורעיון מוצלח. תודה!
לאורי,
עם תרגום והגייה כאלה איך תבין….
אין סימני שאלה איפה שצריך וסימני פיסוק בסייסים – חבל.
דווקא דיי קשה (אי אפשר) לחשב את הכוח המירבי. קל לחשב את התנע של הגוף.
אני לא בדיוק מבין מה הוא אמר, אבל זה לא סקופ אדיר שמנהלת המשימה ידעה שיש בקולומביה חור בגודל מטר והם החליטו לא לעשות כלום? או שאני לא הבנתי?