תם עידן המעבורות של נאס"א. ועכשיו, תורן של סין והודו בחלל

מובן כי עם סיום עידן המעבורת יעבור על ארה"ב גל עצום של פיטורים ופרישות עובדים, מדענים, מהנדסים וטכנאים * הכשרת כוח אדם מיומן בתחומים של הנדסת חלל וטכנולוגיה נלווית אורכת זמן רב והיא גם יקרה ביותר.

הנחיתה האחרונה של אטלנטיס מזוית נוספת. צילום: נאס"א
הנחיתה האחרונה של אטלנטיס מזוית נוספת. צילום: נאס"א

אחרי עשרות שנות עדיפות אמריקאית בחלל, נאס"א עומדת בפני תקופה קשה של קיצוצים והפרטה. אל החלל הזה נכנסות שחקניות חדשות

בעוד מעבורת החלל האמריקנית "אטלנטיס" שבה מהחלל בפעם האחרונה בטיסה שסיימה את עידן מעבורת החלל, מביטה קהילת החלל בעולם קדימה, ותוהה – ביחד עם הציבור הרחב – לאן מיועדות פניה של נאס"א ביום שאחרי המעבורת.

עידן מעבורות החלל – 1977-2011

ראשית יש לזכור – סיום פעולתן של מעבורות החלל אינו סיום הנוכחות האמריקנית המאוישת בחלל. מיזם תחנת החלל הבינלאומית שריר וקיים, וצפויות לו עוד שנים רבות של פעילות מחקרית מגוונת. תחנת החלל הבינלאומית היא מיזם משותף לארה"ב, רוסיה, אירופה, קנדה ויפאן, והיא מאוישת ברציפות משנת 2000. טיסות מאוישות לתחנה ימשיכו ויתבססו בלעדית על חלליות רוסיות, בהן יטוסו גם אסטרונאוטים אמריקאיים, בתשלום (למעלה מ -50 מיליון דולר למושב בחללית).

בהקשר זה ראוי לציון מיוחד הניסוי הישראלי הראשון אי פעם על תחנת החלל, שיוחזר עם מעבורת החלל אטלנטיס – ניסוי ביו-רפואי בהובלת מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל בשיתוף חוקרים מבית חולים הדסה והאוניברסיטה העברית ובתמיכת משרד המדע והטכנולוגיה וכן ניסוי נוסף שטס לחלל בטיסתה האחרונה של המעבורת – שיתוף פעולה בין מכון פישר ל"שטראוס מים" מקבוצת שטראוס, בו נבחנה טכנולוגיה חדשה לטיהור מים בתנאי החלל.

מובן כי עם סיום עידן המעבורת יעבור על ארה"ב גל עצום של פיטורים ופרישות עובדים, מדענים, מהנדסים וטכנאים – שהיו קשורים בתוכנית המעבורת. איש לא יודע לומר היום, מה יהיה גודלו של הגל ולכמה שנים ישפיע על ארה"ב. חשוב לציין כי הכשרת כוח אדם מיומן בתחומים של הנדסת חלל וטכנולוגיה נלווית אורכת זמן רב והיא גם יקרה ביותר.

כזכור, כוונת נשיא ארה"ב בבטלו את מיזם הענק "קונסטליישן" (במסגרתו פותח משגרים חדשים, חללית ורכב נחיתה מאויש לחקר הירח) הייתה להסיט מימון ממיזם זה לתוכניות מו"פ מגוונות בנושאים אחרים, ולהתבסס על התעשייה הפרטית – דוגמת חברת ספייס איקס, כספק השיגורים המאוישים של נאס"א. יצוין כי חברה זו הדגימה כבר לפני כשנה שיגור מוצלח של חללית בעלת יכולת שיגור לחלל של שבעה בני אדם, ובעתיד הקרוב תתחיל בשיגרה של טיסות אספקה לא מאוישות לתחנת החלל, בצוותא עם החלליות הרוסיות מסדרת "פרוגרס".

כיום לא ידוע מתי יחלו הטיסות המאוישות של החללית הפרטית/מסחרית בשירות נאס"א, וייתכן כי במשך מספר שנים לא קטן ארה"ב תהיה נעדרת יכולת שיגור אסטרונאוטים חלל. כתוצאה מכך, כבר פרשו מספר אסטרונאוטים ממצבת כוח האדם של נאס"א, וחלקם מצאו דרכם אל חברות חלל מסחריות.

אטלנטיס: הנחיתה האחרונה

זמנים לא קלים עוברים גם על מיזמי מחקר לא מאוישים של נאס"א – ועדה שמונתה על מנת לבחון את פרויקט טלסקופ החלל הענק "ג'יימס ווב" (למרבה האירוניה הוא מנציח את מנהלה הראשון של נאס"א), שהיה אמור להיות מחליפו של טלסקופ החלל הוותיק "האבל", המליצה לבטל את הפרויקט – לאחר השקעת מיליארדים של דולרים (ההחלטה עדיין טעונה אישור של ועדות בקונגרס ובסנאט וחתימה של נשיא ארה"ב). עוד משימות חלל מתוכננות נמצאות בסכנת ביטול. צבר האירועים הללו – בסמוך לסיום עידן המעבורת ולתחושה של היעדר חזון בתחום החלל – מעורר ביקורת רבה בקרב מדעני חלל ומדינאים אמריקניים גם יחד.

תוכנית החלל הסינית הולכת וצוברת תאוצה – בקרוב צפויה סין לשגר מרכיב ראשון של תחנת חלל, ובשנים הקרובות לבנות תחנת חלל במסלול – שתאפשר נוכחות רציפה של צוותים מאוישים. הודו מפתחת בימים אלה יכולת שיגור מאוישת לחלל. גם רוסיה מקדמת תכנון חדש לחללית הותיקה "סויוז" – ואף בונה שדה שיגור ענק חדש שישמש למגוון משימות חלל. על רקע התנופה הבינלאומית של חקר החלל בכלל, והתוכניות המאוישות בפרט, עתידה של ארה"ב בתחום עדיין לוט בערפל.

בצירוף מקרים מעניין, ציון אתמול יום הנחיתה הראשונה על הירח, של צוות החללית אפולו 11 ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין. בנאומו המפורסם של נשיא ארה"ב קנדי, על חקר החלל, שנישא באוניברסיטת רייז בטקסס בשנת 1962, ציטט קנדי את מטפס ההרים הנודע ג'ורג' מאלורי, שמת בניסיון העפלה על האוורסט. כשנשאל מאלורי מדוע הוא מסכן את חייו בטיפוס על הר שגבה מחיר אנושי נורא, השיב "כי הוא שם". "ובכן, החלל שם, ואנו נטפס עליו", אמר קנדי. דומה, שכמעט חמישים שנה אחרי נאומו המזהיר, ממתינה עדיין נאס"א וארה"ב לחזון חדש בתחום חקר החלל.

טל ענבר הוא ראש מרכז החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל * המאמר פורסם בעיתון הארץ ומובא באתר הידען ברשות המחבר

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. חבל מאוד….
    נראה שארה"ב צועדת אחורה בהרבה תחומים בשנים האחרונות, האם אנו עדים בשקיעתה האיטית של ארה"ב כמעצמה החזקה יותר בעולם? כנראה שהזמן יגיד….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן