חברה והיסטוריה

פלישת חייזרים. איור: shutterstock

מה לעשות במקרה שהחייזרים יבואו?

מדליון זהב עם דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה, התגלה כחלק מאוצר חפצי זהב וכסף בחפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בעופל שלמרגלות הר הבית, המנוהלות ע"י ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה. צילום: האוניברסיטה העברית, ספטמבר 2013

אוצר זהב בן 1,400 שנה ובו דגם מנורת שבעת הקנים התגלה בירושלים

ילדה בפשוואר, פקיסטן, מקבלת חיסון פוליו מוחלש בטיפות בשנת 2002. צילום: shutterstock

פוליו: הטיעונים המעגליים של מתנגדי החיסונים

אתיקה במדע. איור: shutterstock

‫הרהורים – מחויבותו של החוקר לאתיקה של המדע / ברכה רגר‬

ההתלבטות הסתיימה. אף אחת מהדתות. צילום: shutterstock

מטה מחקר: אתאיסטים יותר אינטליגנטיים מדתיים

2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

וירוס הפוליו. איור: shutterstock

פוליו – עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת

אחד משברי הנרות שנמצאו בין שרידי הכפר היהודי שיחין ליד ציפורי. צילום: מכללה אקדמית כנרת

נמצאו שרידי הכפר היהודי שיחין ליד ציפורי

רוזלינד פרנקלין בשהותה בצרפת. צילום: מתוך ויקיפדיה

רוזלינד פרנקלין – המדענית שהתהילה נגזלה ממנה

שבר ספינקס מתל חצור. צילום האוניברסיטה העברית

החיפוש אחר מנהיג מצרי חזק מוביל לתל חצור

נוף למרגלות הרי הזגרוס באירן. צילום: shutterstock

החקלאות החלה בו־זמנית בכמה מקומות בסהר הפורה

מתוך הסרט מפגשים מהסוג השלישי - רגע המפגש עם החייזרים צילום יחצ

תקרית רוזוול – התעלומה והפתרון

חקירת השימוש בסמים בספורט. איור: shutterstock

הנדסה גנטית – גנים מסממים ואיך זה קשור לטור דה פראנס?

פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל על פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום. צילום: מיקי קורן, מכון וייצמן למדע, ויקיפדיה

נובל כחול-לבן

עשב טבעי. קרדיט: איתן קריין

‫הרהורים – מרפא מן הטבע / ברכה רגר‬

קרבות אבירים בחרבות Tricia Daniel / Shutterstock.com

שיר השרירים פרק ל"ג: לגעת ברכיבה