סיקור מקיף

מחקר חשף שלושה אריגים נדירים בני 2000 שנה אשר נצבעו בחילזון הארגמן

האריגים שאיתרה ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, מייצגים את הצבעים היוקרתיים ביותר בעת העתיקה: התכלת, הארגמן ותולעת השני, המוזכרים במקורות היהודיים * עד היום נמצאו בישראל שני אריגים בלבד אשר נצבעו בארגמן האמיתי

אריג בצבע ארגמן. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
אריג בצבע ארגמן. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

במדבר יהודה, באזורי הנגב והערבה התגלו אלפי אריגים מהתקופה הרומית. עד כה התגלו מתוכם רק שניים שנצבעו ע"י חילזון הארגמן, וכעת, במסגרת מחקר של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, נחשפו שלושה אריגים נדירים נוספים, השייכים לפיסות אריגים יוקרתיים שייתכן ששימשו כפרטי לבוש בתקופה הרומית.

באותו הנושא באתר הידען:

נמצאה תולעת השני ששימשה לצביעת בדים יוקרתיים בעת העתיקה

חוקרים הנביטו תמר מלגעין בן 2,000 שנה

עבודת הדוקטורט של ד"ר נעמה סוקניק נעשתה בהנחייתם של פרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה וד"ר דוד אילוז מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן. בחינת האריגים נעשתה ע"י ד"ר אורית שמיר, אוצרת הממצאים האורגניים ברשות העתיקות.

אריגים יוקרתיים אלה, ממערות ואדי מורבעאת השוכנות דרומית לקומראן, נחשפו במסגרת מחקר שבדק את חומרי הצבע של 180 דגימות אריגים ממערות מדבר יהודה, בין אריגים רבים שמרביתם נצבעו בחומרים מן הצומח, נמצאו שני אריגים בגוון ארגמני-בורדו, שנצבעו בצביעה כפולה בעזרת שניים מהחומרים היקרים ביותר בעת העתיקה – ארגמון כהה קוצים וכנימה ארמנית.

אריג שלישי, עשוי צמר המעיד על כך שסיבי החוטים נצבעו בחשיפה לאור או בושלו לאחר צביעתם ומייצגים שימוש נוסף בחלזון הארגמן להשגת הגוון הכחול ויתכן כי לפנינו אריג תכלת שנעשה בטכניקה הדומה לעשיית התכלת שבציצית. חשיבותו של אריג זה גדולה, שכן כמעט שאין לו מקבילות בממצא הארכיאולוגי.

הצבעים נבדקו באמצעות מיכשור אנליטי מתקדם לזיהוי חומרי צבע (HPLC) על ידי ד"ר סוקניק ובסיוע ד"ר אלכסנדר ורוואק.

בחינת האריגים אשר נעשתה ע"י ד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות, הצביעה על כך ששני אריגי הארגמן, נטוו באופן יחודי בטוויה שאופיינית לאריגי יבוא, ומאידך האריג הכחול נעשה בטוויה האופיינית לאריגים המקומיים.

מבין כל הצבענים שהיו בשימוש, הארגמן נחשב לצבען היוקרתי למן התקופות הקדומות, אך דומה שבתקופה ההלניסטית-רומית האהדה הציבורית אליו הגיעה לשיאה. אריגים הצבועים בארגמן העידו על יוקרתו של הבגד ועל מעמדו החברתי של בעליו.

היו תקופות בהן לֵבוש הארגמן נאסר על ההמון והותר לקיסר ולמשפחתו בלבד. מהלכים אלו רק הגבירו את הפופולאריות של צבע הארגמן שמחירו נסק והיה זהה למחירו של הזהב.

קשה לדעת בוודאות כיצד התגלגלו אריגים יוקרתיים למערות מורבעאת. יתכן כי אריגים אלה היו חלק מרכושם של אותם פליטים יהודים מתקופת מרד בר-כוכבא ומייצגות את מצבם הכלכלי הטוב עוד לפני פרוץ המרד.

אפשרות אחרת היא כי הן היו חלק מרכושם של יחידה צבאית רומית קטנה שעל-פי הממצאים התמקמה במערות מורבעאת לאחר מרד בר-כוכבא. יתכן כי אותם חיילים הביאו חלק מרכושם מחוץ לגבולות הארץ, וחלקו האחר רכשו במהלך שירותם בארץ מהאוכלוסיה המקומית היהודית.

שלושת האריגים שופכים אור על מערות מורבעת ומייצגים את הצבעים היוקרתיים ביותר בעת העתיקה: התכלת, הארגמן ותולעת שני.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. הברה:
    למיטב הבנתי אין מזה כל ראיה על אופן עשיית התכלת וראה ויקיפדיה ערך https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7 – מה שהם טוענים ברשות העתיקות הוא כך:
    שבאריג אחד ישנו ממצאים המראים שהסיבים שלו נחשפו לאור או בושלו וכדי להבין את התופעה אומרים החוקרים ברשות העתיקות שאפשר שביקשו לצבוע תכלת בארגמון קהה קוצים בשיטת טבגר.
    אך אין מכאן כל ראיה שאכן כך היה הדרך לעשות תכלת על ידי חשיפה לאור.

  2. בעולם "הבזארו"(סינפלדית).מחלקת המחקר של נגב טקסטיל ,היתה מפתחת גירסה סינטתית ,לתכלת והארגמן.וגם מקבלת כספים על השימוש בפטנטים שלה.(באזרו-עולם הפוך).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן