בין התנגדות לסימטריה

מוליכות-על מתבטאת בהיעדרה המוחלט של התנגדות למעבר זרם חשמלי בחומר. היישומים האפשריים של מוליכי-על נעים בין העברת אנרגיה חשמלית למרחק רב ללא הפסדים, ועד לרכבות המרחפות מעל לפסים, ללא חיכוך

מימין: פרופ' דן שחר ומעוז עובדיה. מוליכות ובידוד
מימין: פרופ' דן שחר ומעוז עובדיה. מוליכות ובידוד

לכל סיפור טוב יש שורשים עמוקים ועתיד מזהיר. במקרה זה, העתיד המזהיר (הבדיוני) מתואר בספר "עולם הטבעת" של הסופר זוכה פרס "הוגו", לארי ניבן. עולם הטבעת בנוי על-פי רעיון של הפיסיקאי פרימן דייסון, שטען כי הדרך לגלות תרבויות תבוניות ביקום היא באמצעות חיפוש אחר "כדורי ענק שהן יקימו סביב השמשות שלהן (במקום לחפש כוכבי-לכת שהם מעטים יחסית ושטחם קטן)". גיבוריו של ניבן תרים את עולם הטבעת, ובין היתר הם מגלים בו, באיזור המגורים של בוני הטבעת (שנעלמו), מתקנים שונים המבוססים על חומרים מוליכי-על שפועלים בטמפרטורת החדר. החומרים האלה, מסביר ניבן, הם ההוכחה הבולטת לרמתם המדעית העילאית של בוני הטבעת. שורשיו של הסיפור מעמיקים עד שנת 1911, בה גילה הייקה קמרלינג אונס את תופעת מוליכות-העל (עבודה אחרת שלו זיכתה אותו, מאוחר יותר, בפרס נובל בפיסיקה).

מוליכות-על מתבטאת בהיעדרה המוחלט של התנגדות למעבר זרם חשמלי בחומר. היישומים האפשריים של מוליכי-על נעים בין העברת אנרגיה חשמלית למרחק רב ללא הפסדים, ועד לרכבות המרחפות מעל לפסים, ללא חיכוך, מה שמאפשר תנועה מהירה תוך צריכת דלק מופחתת (יישום זה מבוסס על העובדה, שמוליכי-על דוחים שדות מגנטיים). הבעיה היא, שמוליכות-על מתחוללת בטמפרטורות נמוכות מאוד – קרוב לאפס המוחלט. לפני כ-30 שנה התגלו מוליכי-על בטמפרטורות גבוהות יחסית: מינוס 137 מעלות צלסיוס "בלבד". אבל כל הניסיונות לשפר את התוצאה הזאת לא עלו יפה.

מדוע "מתקלקלת" מוליכות-העל כאשר מחממים את החומר מעל למינוס 137 מעלות? איש אינו יודע. למעשה, איננו מבינים את הסיבות ואת המנגנונים שיוצרים את מוליכות-העל בטמפרטורות גבוהות יחסית. המדענים סבורים, שהבנת הסיבות לכך תקדם את היכולת לפתח מוליכי-על שיפעלו בטמפרטורות גבוהות יותר, מה שאולי יאפשר יישומים פשוטים יותר של מוליכי-על.

בניסיונותיהם להבין את מקורותיה של מוליכות-העל, החלו פרופ' דן שחר ותלמיד המחקר מעוז עובדיה, מהמחלקה לפיסיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע, "לקלקל" מוליכי-על, במטרה לגלות את הנקודה המדויקת שבה הם מאבדים את התכונה הזאת. אם יבינו מה גורם לאיבוד התכונה, ייתכן שיגבשו תובנות חדשות ביחס לגורמים להופעת מוליכות-העל.

יש דרכים שונות לקלקל מוליך-על. אחת מהן מבוססת על הריסתם של חלקיקים מיוחדים הקיימים במוליכי-על, אשר מכונים "צמדי קופר". הם מורכבים מצמדים של אלקטרונים היוצרים יחד מעין חלקיק אחד, וכאשר הורסים את "צמדי קופר", מאבד מוליך-העל את תכונת מוליכות-העל.

דרך אחרת מבוססת על "מערכת היחסים המיוחדת" הקיימת בין מוליכי-על לבין שדות מגנטיים החודרים לתוכם כמעין מערבולות זרם זעירות, שכל אחת מהן מכילה במרכזה שטף מגנטי חלש. בתנאים אופטימליים מתארגנות המערבולות האלה במרחקים שווים זו מזו, בתצורה המזכירה את סידור המולקולות בגביש מוצק. עם זאת, בתנאים מסוימים עשויה להתחולל "המסה" של ה"גביש", כך שהמערבולות יעברו למצב של אי-סדר, המזכיר את מבנה החומר כשהוא נוזל. כאשר המערבולות נעשות "נוזליות" ומתחילות "לזרום" – מאבד מוליך-העל את תכונת המוליכות. אפשר "לקלקל" מוליך-על גם כאשר מכניסים לתוכו זיהומים שונים, וגם כאשר מחממים אותו. אבל פרופ' שחר ומעוז עובדיה בחרו לעשות זאת באמצעות הפעלה של שדה מגנטי חזק. הם שינו באיטיות את עוצמת השדה המגנטי ואת הטמפרטורה, וגילו שבשילוב מסוים, החומר מאבד לחלוטין את היכולת להוליך זרם חשמלי. במילים אחרות, הם גילו את קיומה של תופעה שאפשר לכנותה "בידוד-על". בשלב זה מדובר בתכונה המתקיימת בטמפרטורות נמוכות מאוד, קרוב לאפס המוחלט, אבל אם תימצא דרך ליצור מבודדי-על שיפעלו בטמפרטורת החדר, אפשר יהיה להשתמש בהם, בין היתר, לייצור טרנזיסטורים שאינם מאבדים חשמל, וכן סוללות ומצברים חשמליים שיפעלו זמן רב בהרבה בהשוואה לאלה העומדים לרשותנו כיום.

במחקר שביצעו המדענים באחרונה, ואשר התפרסם בכתב-העת המדעי Nature Physics, הם דיווחו, כי ההבדל בין מצב של מוליך-על למצב של מבודד-על קטן למדי, וכי המעבר ביניהם מהיר. מדובר בסוג של דמיון וקירבה בין הפכים אשר מזכיר, אולי, את הקירבה הידועה בין אהבה לשנאה.

מה פשר הקירבה הזאת? המדענים החלו להפעיל באיטיות שדה מגנטי על מוליך-על ועל מבודד-על. כך גילו, שבנקודה מסוימת מתקיים שוויון בין מידת המוליכות החשמלית של מבודד לבין מידת הבידוד של מוליך.

במצב מוליך-על, המערבולות המגנטיות נעולות, ואילו "צמדי הקופר" זורמים. במצב מבודד, המצב הפוך: "צמדי הקופר" מאורגנים ונעולים, ואילו המערבולות המגנטיות זורמות. אבל המדענים גילו, שבנקודה שבה מתקיים השוויון בין המוליכות של המבודד לבין מידת הבידוד של המוליך, מתקיימת סימטריה מסוימת ב"זוגיות המוזרה" שבין "צמדי הקופר" לבין המערבולות המגנטיות. הבנת הסימטריה, או התלות הזאת, כך מקווים המדענים, עשויה לחשוף, באחד ממחקריהם הבאים, תכונה עמוקה של תופעת מוליכות-העל, ואולי של בידוד-העל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. אלקטרונים בעל מוליך פשוט נעים במעגלים בגלל העל מוליכות בשילוב השדה המגנטי ובגלל זה לא עוברים לצד השני של המוליך וסוגרים מעגל
    אפשר לחקור אם העל מבודדות נעלימת בחוטים דקים שלא כמו על מוליכות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן