משימת סקיילב-3, המשימה המאויישת השניה לתחנת החלל סקיילב שימשה לניסויים מדעיים הארוכים ביותר בחלל שידעה ארה”ב עד אז * פרק נוסף בסדרה על ההסטוריה של תוכנית החלל
הטיסה הוארכה בשלושה ימים כדי לאפשר לאסטרונאוטים לנחות בזמן שובם ארצה קרוב יותר לקליפורניה ובמרחק 300 ק”מ מסן דייגו, במקום 1000 ק”מ כמתוכנן, ובצורה כזו לקצר את הזמן שבו הם חייבים ללבוש את סרבלי המגן ששימשו את הצוות הראשון לאחר שובו ארצה.
כיוון ש־6 הג’ירוסקופים התקלקלו במעבדה לאחר נחיתת סקילאב 2 צוידה החללית בג’ירוסקופים נוספים. משקל החללית עלה במקצת על המותר בשל המטען הגדול שנשאה. ציוד זה כלל:
1. סוכך קבוע להחלפת הסוככים המאולתרים שהִתקין הצוות הראשון. התעורר חשש שהסוככים הנוכחיים יוצרים יותר מדי צל וכי מדפי השמש חייבים לספק חלק מהכוח לחימום המעבדה. לצורך זה הוטל על גריוט ולוסמה לבצע סיור חללי, כבר ביום השלישי לטיסה, להחלפתם של הסוככים.
2. וסת חום חדש למערכת הקירור של התעלה הקשיחה שבתא מחסום האוויר. הראשון נתקע לא פעם כאשר טייסי סקילאב 2 ביצעו את פעולותיהם הראשונות מחוץ למעבדה.
3.רצועות לחיזוק המכשירים כשהרצועות המקוריות שלהם התקלקלו כמו הארגומטר.
4. רשמקולים נוספים למקרה שאלה הנמצאים במעבדה מתקלקלים.
5. מצלמת פולואוריד לצילומים מידיים.
6. מכשירי התעמלות לחיזוק השרירים.
7. א. ציוד אישי כמו משחות שיניים וממרחים שהושחתו כאשר חלק ממכשירי במעבדה נפגמו בשל תקלות.
ב. בגדים תחתונים.
ג. ארגזי פסולת.
גריוט, לוסמה ובין המשיכו במחקרים ובמדידות שהחלו קודמיהם. ניסויים נוספים כללו את בדיקת האפשרויות להפקת אנרגיה רבה יותר מכפי שזה נעשה עד כה ומדידת גלי הקרינה הסמוכים לשמש. הכוונה הייתה לגלות את השפעתם על אקלים הארץ. גריוט אחראי על כל מדידות השמש.
תוכננו גם ניסויים ביולוגיים חדשים. אחד מהם קשור לעכבישים. במעבדה הותקן תא מיוחד ובו שני עכבישים כדי לראות כיצד הם יוצרים את קוריהם בתנאים של חוסר משקל. פריט מחקר אחר הוא אקווריום. במקרה זה המטרה הייתה לבדוק שינויים בהתנהגות הדגים בתנאים של חוסר משקל. ניסויים רפואיים שתוכננו לטיסה זו נועדו לבדוק אם חלים שינויים כימיים בתאי הגוף בשל שהייה ממושכת בחלל, ולבדוק אם כושר התפקוד של המנגנון החיסוני לא מתערער.
כדי לאפשר פעילות מתמדת ורציפה של המצלמות, היה על האסטרונאוטים לבצע שני סיורים מחוץ למעבדה כדי להחליף את סרטי הצילום, פעם באמצע הטיסה ופעם שנייה לקראת סיום טיסתם. יום לפני ההמראה ב־27 ביולי הופעלו המערכות העיקריות של המעבדה. הלחץ האטמוספרי הגיע למצבו התקני והטמפרטורה הייתה 25 מעלות. החלטה עקרונית וחשובה שהתקבלה ערב הטיסה הייתה לבדוק בתום 28 הימים הראשונים את בריאותם של האסטרונאוטים מדי שבוע ועל סמך זה לקבוע אם אפשר להמשיך בטיסה.
שבוע ראשון, מ־ 28 ביולי עד 3 באוגוסט
28 ביולי – 8 שעות וחתי לאחר השיגור ותוך כדי ביצוע כמה תמרונים נצמדה החללית למעבדה. במהלך הטיסה קרתה תקלה קטנה. הליום נוזלי דלף מאחד ממנועי הניווט. בשעות הראשונות לטיסה האסטרונאוטים חלו במחלת חלל הדומה בתסמיניה למחלת ים. לוסמה לא אכל ובלע גלולות נגד בחילות, גריוט ובין התלוננו גם על מיחושים בקיבה.
29 ביולי – בשל הרגשתם הרעה, נכנסו האסטרונאוטים למעבדה באִטיות רבה. את שעותיהם הראשונות במעבדה העבירו בשינה. לאחר שהתעוררו בדקו את המעבדה, הפעילו את מערכותיה והחלו בהעברת ציוד מהחללית. בשל בריאותם, עבודתם התנהלה באִטיות. הם חשו ברע ולוסמה הקיא פעמיים. הוא נטל כדורים נגד בחילות. הם התלוננו על חוסר תיאבון בארוחת הצהריים. בין דיווח על תקלות בשיווי המשקל וביקש מנוחה נוספת להתאוששות. העבודה ביום זה נעשתה על פי יכולתם של האסטרונאוטים וללא התחשבות בלוחות זמנים.
30 ביולי – כמה עבודות בוטלו. הרופאים הציעו שהאסטרונאוטים יישנו כמה שעות. כעבור שעה קלה, תקלה במערכת משנית הפעילה את מנגנון האזעקה והעירה אותם. העברת הציוד מהחללית נמשכה. לפי בקשתם הפעילות הרכבית הראשונה נדחתה ב־24 שעות. מאוחר יותר חל שיפור במצבם והרופאים התירו להם להגביר את קצב העבודה כדי להדביק את לוח הזמנים.
ראש הצוות הרפואי של נ־א־ס־א, ד”ר צ’ארלס ברי, גילה לראשונה כי השהייה בחלל גורמת להצטמקות הלב בשיעור של 5% (כך היה גם אצל טייסי סקילאב 2) ולכן הוא דאג לבריאותם. הוא טען כי עד כה לא היה ידוע מה הוא שיעור הצטמקותו של שריר הלב כיוון שהבדיקות עד כה לא היו מדויקות. עד לשיגורה של סקילאב 2 השהייה בחלל לא השפיעה על בריאותם של האסטרונאוטים. בחודשים שלאחר הטיסות קִצְרות הזמן לא היה ברור איך מגיב הלב בטיסות ממושכות. בתום העבודה, נרדמו האסטרונאוטים שעות אחדות. באותו זמן אחד ממיכלי המעבדה דלף. התקלה תוקנה מהקרקע. רעש הדליפה העיר את האסטרונאוטים. המיכל נבדק שוב והם חזרו לישון.
31 באוגוסט – האסטרונאוטים עדיין לא התאוששו ממחלתם והוחלט לדחות ביום נוסף את התקנת הסוכך. כתחליף ליציאה מהמעבדה, האסטרונאוטים עסקו באימונים על הארגומטר. הם בחנו אקווריום מלא דגים כדי לראות איך הם מתנהגים בחוסר משקל. בינתיים גריוט ובין החלימו כמעט לגמרי. לוסמה הרגיש קצת יותר טוב ולא חש יותר מיחושים, אם כי הוא הילך באִטיות. היציאה אל מחוץ למעבדה נדחתה ל־4 באוגוסט.
הרופא הראשי במרכז הבקרה, ד”ר רוי הוקינס, הביע את דעתו שהאסטרונאוטים עוברים תהליך של הסתגלות לחוסר המשקל, וכי הם יתאוששו וימלאו את שליחותם. אם המחלה תימשך שבוע נוסף או יותר האסטרונאוטים ישובו ארצה. לצורך זה הוכנה פלטפורמה מיוחדת המיועדת להעביר אותם ממקום הנחיתה ישר לאנייה. כל זאת כדי למנוע מהם מאמץ כלשהו ולוּ הקטן ביותר. היה חשש כי כל מאמץ עלול לגרום לשברים בעצמותיהם שעתידים להיחלש במהלך הטיסה הארוכה. ההוראות שהאסטרונאוטים קיבלו היו לא לנסות להלך בתקופה הראשונה לאחר שובם ארצה.
1 באוגוסט – בריאותם של האסטרונאוטים הלכה והשתפרה. גריוט דיווח על כך שאת ארוחת הבוקר אכלו בלי שיצטרכו ליטול גלולות נגד בחילות. היום נערכו לראשונה הניסויים המדעיים במלואם, רוב הניסויים היו רפואיים.
2 באוגוסט – תקלה נוספת התגלתה בשני מנועי הניווט של החללית. הייתה בהם ירידה חריגה של טמפרטורות והתגלתה דליפה במערכת החמצון שלהם. התקלות הביאו כמעט לביטולה של הטיסה ולנחיתה למחרת, ליד הוואי. מבעד לחלון המעבדה האסטרונאוטים הבחינו בזרימה של חלקיקים נוצצים. מבדיקות שנעשו מאוחר יותר התברר כי התקלה אינה כה חמורה כפי שחשבו תחילה. נחיתת החירום בוטלה ולאסטרונאוטים ניתנה הוראה להמשיך במסעם. על פי הצעה חדשה הוחלט לשגר צוות הצלה. את מבצע ההצלה יש לבצע באמצעות חללית אפולו שנועדה לסקילאב 4 כשמאיישים אותה בואנס בראנד ודין לינד. השיגור אינו יכול להתבצע לפני 10 בספטמבר. מרווח הזמן הגדול עד לשיגורו של צוות ההצלה הגדיל את האפשרות לתקן את התקלה ובכך להביא את טיסתה של סקילאב 3 לפי התכנית.
כדי לא לבזבז זמן, שעות העבודה הוגדלו מעבר ל־40 שעות שבועיות והיא נעשתה במשמרות. כל זאת כדי להספיק את התכנית המקורית במלואה. היציאה אל מחוץ למעבדה נדחתה שוב בכמה ימים. אם האסטרונאוטים יחלימו עד אז, קיימת אפשרות לבדוק את מקור הדליפות, צילומן ושידור התמונות ארצה. פעולה אשר יכולה להקל על המהנדסים ועל הטכנאים לתקן את התקלה.
שבוע שני, מ־4 עד 10 באוגוסט
4 באוגוסט – קֶצֶר שנמשך 3 שניות העיר את האסטרונאוטים משנתם. התקלה תוקנה. העבודה המתוכננת בטלסקופים בוטלה זמנית עד לבירור מקור התקלה. במקום לעסוק בתצפיות אסטרונומיות בוצעו ניסויים רפואיים.
5 באוגוסט – נערכו הכנות לקראת יציאתם אל מחוץ למעבדה למחרת וצילום כדור הארץ.
6 באוגוסט – התגלו דליפות רציניות משתי מערכות הקירור של המעבדה החיוניות ביותר למערכת האלקטרונית. אין בהן משום סכנה מידית לחיי האסטרונאוטים, אך הן עלולות ליצור בעיות בטווח הארוך. ההנחה הייתה שמערכות הקירור לא תהיינה מסוגלות לעבוד בתוך 60 יום ולכן הועלתה הצעה להקדים את שיגורו של הצוות השלישי. היום צולם כדור הארץ.
לאחר דחייה של שבוע, יצאו האסטרונאוטים אל מחוץ לתחנה כדי להחליף את הסוכך. היה עליהם לבצע את העבודה בתוך שעתיים אך היא נמשכה שעתיים נוספות. גריוט ולוסמה נתקלו בקשיים כאשר פרסו את הסוכך והזיזו אותו בתוך שתי מסילות. בדיקת מנועי הניווט של החללית חייבה אותם לשֵהות נוספת מחוץ למעבדה. עבודה שלקחה שעתיים ו־31 דקות נוספות. לא נתגלו שום תקלות או סימנים לדליפה. סך הכול הם שהו מחוץ למעבדה 6 שעות ו־31 דקות.
גריוט ולוסמה הכניסו לסוללות סרטי צילום ובדקו אם חוטי החשמל מקצרים. לא נמצאה שום תקלה. בין פיקח על העבודה כל הזמן והיה מוכן להגיש להם עזרה במקרה הצורך.
7 באוגוסט – הטלסקופים נכנסו לפעולה וכך הוסר החשש לקצר חשמלי נוסף לזה שהיה ב־4 באוגוסט. פעילותם התקינה של הטלסקופים אִפשרה לגריוט לבצע מחקר חדש בחקר השמש.
8 באוגוסט – נחקרו אוצרות הטבע של ארה”ב.
9 באוגוסט – האסטרונאוטים סקרו את אוצרות הטבע במערב קנדה ובמזרח ארה”ב. העכבישה אראבלה הצליחה לטוות קורים בתנאים של חוסר משקל.
10 באוגוסט – יום המנוחה הראשון. האסטרונאוטים קמו שעתיים מאוחר יותר מהרגיל וניקו את המעבדה.
שבוע שלישי, מ־11 עד 17 באוגוסט
11 באוגוסט – האסטרונאוטים היו טרודים זמן רב בתיקונן של התקלות שפקדו את החללית ואת המעבדה ואצל הרופאים התעורר חשש שאין הם עוסקים מספיק בהתעמלות. הרופאים והאסטרונאוטים שקלו לשנות את תכנית הטיסה לימים הקרובים כדי שהאסטרונאוטים יקדישו יותר זמן להתעמלות. היום בוצעו סקרים גיאולוגיים.
12 באוגוסט – נערכו סקרים גיאולוגיים מאוקלנד שבמערב ארה”ב ועד למערב האמזונס בברזיל. צולמו שני הרי געש, אחד בדרום יפן והשני במערב ארה”ב.
13 באוגוסט – בין בחן במשך 4 שעות את חליפת החלל כשמערכת ההנעה צמודה אליה. הוא ריחף במהירות של 0.6 מטר/שנייה ודיווח שהחליפה נוחה לתפעול.
14 באוגוסט – נערכו תצפיות לעבר השמש. מהנדסי החלל הגיעו למסקנה סופית כי הצוות יכול להמשיך בטיסתו כמתוכנן וכי לא תשוגר חללית הצלה.
15 באוגוסט – האסטרונאוטים ומהנדסי החלל ערכו בדיקה נוספת בחללית והגיעו למסקנה שהיא תוכל לחזור ארצה בכוחות עצמה. עם זאת, הוחלט שלא להשאיר שום דבר לגורל העיוור ונמשכו ההכנות לשיגורו של צוות הצלה. היום נערכו ניסויים ביולוגיים. שני דגים הטילו ביצים. לפי בקשת האסטרונאוטים סדר העבודה שונה שוב כדי לאפשר להם להספיק לערוך יותר ניסויים.
17 באוגוסט – נערכו תצפיות לעבר השמש וניסויים בחליפות החלל הממונעות.
שבוע רביעי, מ־18 עד 24 באוגוסט
18 באוגוסט – במשך 5 שעות נערכו תצפיות לעבר השמש ואחר כך האסטרונאוטים החלו ביום המנוחה השני וניקו את המעבדה.
19 באוגוסט – האסטרונאוטים בחנו את נעלי החליפות שעה שאלה ממונעות. צולמה סערה טרופית מעל מפרץ מכסיקו, צולמו מבני קרקע לא שגרתיים במֵצרי מגלן, הר געש בדרום האוקיינוס השקט ובקבוצת איים באוקיינוס זה. נערכו תצפיות לעבר השמש ובוצעו ניסויים ביוכימיים.
20 באוגוסט – נערכו ניסויים רפואיים. התגלתה דליפה במערכת מיזוג האוויר. ניסיון לתקן את הדליפה לא הצליח.
21 באוגוסט – סופה צולמה במפרץ מכסיקו. בזמן שנעשו תצפיות לעבר השמש התגלתה בועה ענקית באטמוספירה העליונה שלה. הבועה כיסתה 75% מפניה. ההערכה הייתה שמקור הבועה הוא התפוצצות אדירה מהסוג הגורם להפרעות בתקשורת. ניסיון נוסף לתקן את הדליפה במערכת מיזוג האוויר נכשל.
22 באוגוסט – נערכו ניסויים רפואיים. צילום השמש וגילוי מחצבים בוצע ניסיון נוסף לתיקון הדליפה וגם הוא לא הצליח.
23 באוגוסט – נערכו ניסויים רפואיים. אחד הניסויים נעשה בעכבישים. האסטרונאוטים בדקו מה היא הצורה של קורי העכבישים, גיאומטרית או כל צורה אחרת, בשל תאוצה אפס.
24באוגוסט – גריוט ולוסמה עבדו מחוץ למעבדה 4 שעות וחצי. ההכנות ליציאה נמשכו זמן רב והביאו לדחיית העבודה החוץ־רכבית בשעה. הסיבה לכך היא שהם עשו כל מאמץ כדי לאפשר בטיחות מקסימלית בעבודה שמחוץ למעבדה. כאשר יצאו החוצה, גריוט אסף את סרטי הצילום ולוסמה התקין 6 ג’ירוסקופים חדשים במקום אלה שהתקלקלו. למעבדה יש 9 ג’ירוסקופים כאלה. זוהי מערכת הייצוב של המעבדה. הם התקלקלו בזמן שיבתו של הצוות הראשון לכדור הארץ. התקנתם של הג’ירוסקופים החדשים הייתה הכרחית. תכנית העבודה המקורית הייתה 4 שעות והיא הוארכה בחצי שעה. גריוט ולוסמה היו קשורים למעבדה בכבל, באורך 18 מטר. בזמן שעבדו בין פיקח על יציבות המעבדה באמצעות מכשירי הפיקוח שלה. לוסמה נזקק ל־10 דקות בלבד כדי להחליף את מארז הג’ירוסקופים. לאחר ההתקנה הוא נשען על הטלסקופ ודיווח בהתרגשות על מראה השמש. מיקומם של כמה פריטים במעבדה שונה כדי להקל על פעילות חוץ־רכבית בעתיד. מסלול המעבדה היום היה 500 ק”מ.
שבוע חמישי, מ־25 עד 31 באוגוסט
25 באוגוסט – תצפיות שמש, צילום דרום אמריקה וניקוי המעבדה. מהיום ועד לסיום הטיסה הדגש מועבר לניסויים רפואיים.
26 באוגוסט – 5 מתוך 17 הסוללות איבדו 40% מכוחן והתעורר חשש כי כמה תצפיות לעבר כדור הארץ יבוטלו אם הסוללות תמשכנה לאבד מכוחן. אין בתקלה זו משום סכנה לחיי האסטרונאוטים או לגורל הטיסה. תיקון התקלות נדחה למועד מאוחר יותר. מערכת הסוללות מסוגלת לספוג אבדן של 20% – 25% מכוחה בשל בלאי טבעי. היום האסטרונאוטים נחים ומנקים את המעבדה.
27 באוגוסט – נערכו תצפיות לעבר השמש וניסויים רפואיים. פקח טיסה ביוסטון הסביר כי הבעיה של המצברים איננה האפשרות לבצע את הניסויים המתוכננים, אלא צִמצומם. כדי לבצע את הניסויים יש לסובב את המעבדה כך שהמצלמות תהיינה מכוונות לעבר הקרקע. במצב כזה הכוח החשמלי “נשאב” מהמצברים כיוון שמדף השמש אינו מכוון אז לעבר השמש. החלטה סופית תינתן במשך השבוע.
28 באוגוסט – במשך 9 שעות נערכו תצפיות לעבר השמש. מאוחר יותר שוגר ממכסיקו טיל כדי לצלם אזור מסוים על פני השמש. באותו רגע נכנסה המצלמה לפעולה והאסטרונאוטים צילמו את האזור. בסיומן של אותן תצפיות הוחל בצילום כדור הארץ. האזורים שצולמו הם פרוגוואי, אזורים געשיים במרכז אמריקה ואזורים בעלי פוטנציאל למציאת נפט בניו מכסיקו ומכסיקו. העכבישים המשיכו לטוות קורים.
28באוגוסט – 8 שעות של תצפיות לעבר השמש. בניסויים הביולוגיים נבדקו העכבישים והדגים. התברר שהעכבישה טווה קורים טוב יותר מהעכביש שלא התרגל עדיין לחוסר כוח המשיכה. הדגים התרגלו לחוסר כוח המשיכה ושוחים בטבעיות. בין בחן את הנעליים הממונעות.
30 באוגוסט – נערכו תצפיות לעבר השמש. הבחינו בסופה באוקיינוס האטלנטי. צילומים של פרוגוואי, רכסי הרים במאלי, שיש סיכוי למצוא בהם מים תת־קרקעיים.
31 באוגוסט – נערכו תצפיות לעבר השמש. מצבם הבריאותי של האסטרונאוטים טוב והרופאים מאשרים את המשך הטיסה עד 7 בספטמבר. צולמה סופה טרופית, כנראה הוריקן באוקיינוס האטלנטי ממזרח לטרינידאד.
שבוע שישי, מ־1 עד 7 בספטמבר
1 בספטמבר – צילום הסופה באוקיינוס האטלנטי. צילום תנועת חרקים וגשמים באפריקה, צילומים גיאולוגיים של אפריקה במטרה להכיר טוב יותר את מבנה הקרקע של היבשת.
2 ספטמבר – האסטרונאוטים ביקשו להאריך את טיסתם בעוד 5 עד 10 ימים. במרכז הבקרה הוחלט שלא להיענות לבקשה מכיוון שתוספת ימים זו לא תשרת שום מטרה. צולמו סופות באוקיינוס השקט ונמדד הלחץ האטמוספרי באזור זה. נעשו צילומים בצפון אפריקה ודרום אמריקה ליד איי ליווד וצילומים מפורטים של צ’ילי, ארגנטינה ומאלי. הצילומים היו צבעוניים והם נועדו לבחון את איכות התמונות למטרות מיפוי ובאיזו מידה מיפוי זה עוזר במציאת מינרלים.
3 בספטמבר – תחום הצילומים נע בין צ’ילי לדרום איטליה. צולמו צילומי השוואה בין האלפים לפירנאים. צולמו הרי געש באיטליה. צילום גיאולוגי מפורט של ספרד וצרפת, תצפיות אקולוגיות וניווט בעבור צ’ילי ותצפיות מטארולוגיות בעבור ארגנטינה. באמזונס של ברזיל גילו שלוחה חדשה של הנהר באורך 400 ק”מ ודיווחו על 30 – 40 שרֵפות גדולות במדינה זו.
4 בספטמבר – צילומים לחיפוש מחצבים בארגנטינה, פרוגוואי, ברזיל, איטליה וסהרה הדרומית. צילומים נוספים של סופה טרופית בארה”ב ותצפיות לעבר השמש.
5 בספטמבר – תצפיות לעבר השמש וצילום כדור הארץ מאנג’לו פנגו (באוקיינוס השקט) עד לגבול ארה”ב – קנדה.
6 בספטמבר – תצפיות לעבר השמש. הבחינו בהתפוצצות גדולה על השמש השווה בעוצמתה ל־1 מיליון רעידות אדמה. צולמו גם עצמים בחלל העמוק.
7 בספטמבר – צילומים של מערב אירופה: פעילות געשית באיטליה, מיפוי של מערה גרמניה, ספרד, וענני גשם בפרינאים. בתצפיות השמש הבחינו שוב בהתפוצצות אדירה גדולה יותר מזו שצולמה ב־6 בספטמבר. הפעם עוצמתה של ההתפוצצות שווה ל־100 מיליון רעידות אדמה המסוגלת לספק אנרגיה לכדור הארץ במשך חצי מיליון שנה. הדי ההתפוצצות, הלהבות, הגיעו עד למרחק הגדול פי 17 מקוטר כדור הארץ.
שבוע שביעי, מ־8 עד 14 בספטמבר
8 בספטמבר – תצפיות לעבר השמש נערכות בתורנות. שוב הבחינו בהתפוצצות על פניה. הצילומים של כדור הארץ כללו את מערב מכסיקו, מרכז ארה”ב וקנדה.
9 בספטמבר – בתצפיות השמש הבחינו בהתפוצצות גדולה שגרמה להפרעות בתקשורת בנובה סקוטיה. תצפיות ארציות על מערב גרמניה, איטליה, האזורים השחונים של אפריקה וחיפוש מחצבים בארה”ב.
10 בספטמבר – צילום של אזורים שחונים במערב אפריקה כדי לעזור במציאת פתרונות למזג האוויר היבש.
11בספטמבר – נערכו תצפיות לעבר כדור הארץ והשמש. התצפיות הארציות כללו את מערב אירופה: קרחונים, זיהום אוויר והרי געש. תצפיות לעבר אפריקה, במיוחד מאלי, לחיפוש מקורות מים.
12 בספטמבר -חיפוש מחצבים וניסויים רפואיים.
13בספטמבר – הסקרים הארציים כוונו לעבר מערב אירופה. חיפושי מים בדרום צרפת ובספרד, סקרים גיאולוגיים בשוויץ ובאיטליה. צילומים של צמחיות תת־מימיות סמוך לאיי ברמודה. קיוו למצוא ולגדל מזון במים לפי תצלומים אלה. סקרים דומים שנערכו באותו יום בו זמנית על־ידי ספינות ומטוסים נכשלו. תצפיות השמש והניסויים הרפואיים נמשכו כרגיל. האסטרונאוטים התרגלו כל כך טוב לחוסר המשקל עד כי הצליחו לבצע מספר רב יותר של ניסויים לרבות כאלה שתוכננו לצוות השלישי.
14 בספטמבר – תצפיות מטארולוגיות מעל ארה”ב וקנדה. התצפיות לעבר השמש נמשכו 7 שעות. רופאי החלל אישרו את השלמתה של הטיסה כמתוכנן. בסוף השבוע השביעי האסטרונאוטים חשו טוב יותר מאשר הצוות הראשון בתום 4 שבועות הטיסה שלו. מנהל המחלקה למדעי החיים של נ־א־ס־א, ד”ר צ’ארלס בארי, אמר כי מצבם הבריאות והנפשי של האסטרונאוטים טוב יותר ממה שציפו לו. 5 ימים לאחר השיגור, כל אחד מהם איבד 2.1 ק”ג ומאז עד לסוף הטיסה משקלם נשאר יציב.
שבוע שמיני, מ־15 עד 21 בספטמבר
15 בספטמבר – במשך שתי הקפות צולמו ונחקרו מקורות מחצבים בארה”ב. צולמו מכרות באינדיאנה בניסיון לאתר בקיעים בסלעים וסיבות אפשריות אחרות להתמוטטות של קירות ומנהרות. בחלק מהצילומים נעזרו בעריכת סקר גיאולוגי מקומי. צילומים אחרים נועדו לגלות השפעות אקולוגיות של כרייה פתוחה באוהיו, אינדיאנה וזיהום אוויר בקליפורניה. נמדדה גם השפעת עננים על מזג האוויר.
16 בספטמבר – נערכו ניסויים רפואיים, תצפיות לעבר השמש וסקר מחצבים של מחצבים במשך שתי הקפות. מעשית האסטרונאוטים השלימו את תכנית העבודה שתוכננה ל־59 יום.
17 בספטמבר – היום נערכו ניסויים רבים בתחומים שונים. ניסויים רפואיים. העכבישה ארבלה מתה כנראה בשל מזון שלא הייתה רגילה לו. נערכו תצפיות לעבר השמש. מדידות גיאופיזיות: תנועת הארץ וחיפוש מחצבים במזרח ארה”ב, מערב אירופה ויפן. קונראד בחן בתנאי דמה את החללית אפולו כדי להכין שיטות נחיתה בטוחות לחללית הפגומה.
18 בספטמבר – ניסויים רפואיים ותצפיות לעבר השמש, חיפושי מחצבים במכסיקו, ארה”ב וקנדה. ביום זה עבדו עם מכשיר צרפתי. מכשיר זה בודק את הזוהר האולטרה סגולי מכוכבים צעירים. אסטרונומים קיוו ללמוד כיצד כוכבים אלה נוצרים ולפי נתונים אלה להערים איך ייווצרו כוכבים בעתיד.
19 בספטמבר – נערכו תצפיות לעבר השמש, חיפוש מחצבים וסקר גיאולוגי של שטח גדול המתפרס בין צרפת לסעודיה דרך שוויץ, איטליה וישראל. בישראל צילמו מקורות מים ויבולים.
20 בספטמבר – בין בחן את החללית במשך 7 שעות. פרט לשתי מערכות של מנועי ניווט הפגומים, החללית נמצאה תקינה לחזרה ארצה. באותו זמן עסק לוסמה בתצפיות אסטרונומיות. הוא צילם קרינת X של גופים הנמצאים במרחק אלפי שנות אור מכדור הארץ.
21 בספטמבר- האסטרונאוטים בודקים את מערכת ההתחברות הינתקות של החללית. היום מבצעים תצפיות אחרונות על כדור הארץ ותצפיות לעבר השמש. במסיבת עיתונאים שהתקיימה ביום זה, סיפר לוסמה כי יש בכוחם להישאר עוד חודשיים בחלל. על פי הערכתו, מצבו המצוין של הצוות נובע לא מעט מהתרגילים שביצעו יום־יום.
רופאי החלל החליטו שלא לפרסם את תוצאות הטיסה מיד לאחר הנחיתה. הם היו מודאגים מהצוות הראשון לאחר נחיתתו. התגובות של קרווין, פול וויץ נמשכו זמן רב מהצפוי. לפני יציאתם מהחללית לפעילות חוץ־רכבית ב־22 בספטמבר עברו האסטרונאוטים בדיקה רפואית.
מחקר היסטורי
בתחילת השבוע דנו האסטרונאוטים בבעיה היסטורית. באיזה מקום עבר את האלפים לפני 2000 שנה חניבעל בראש צבא קרתגו? הדיון החל כאשר מעבדת החלל עברה מעל האלפים. אלן בין דיווח למרכז הבקרה כי מצא מעבר בהרי האלפים והביע את ההשערה כי שם עבר חניבעל עם צבאו. אנשי מרכז הבקרה התקשרו לשלושה פרופסורים להיסטוריה. אלה ציינו כי עד היום לא ידוע בדיוק היכן בדיוק חצה חניבעל את האלפים, אם במעבר סן ־ברנאר או במעבר קול־דה־מונט־ז’נוור. הוויכוח נמשך שעה ארוכה עד שגריוט הודיע כי מצא מעברים נוספים באלפים.
שבוע תשיעי, מ־22 עד 28 בספטמבר
22 בספטמבר – גריוט ובין עבדו מחוץ למעבדה כשעתיים וחצי. במהלך עבודתם החזירו סרטי צילום, הכניסו למצלמות סרטים חדשים והכינו אותם לפעולה לקראת שיגורו של הצוות השלישי. כל אותו זמן לוסמה פיקח על עבודתם.
23 בספטמבר – האסטרונאוטים מתכוננים לשיבה ארצה. הם העבירו לחללית סרטי צילום, סרטי הקלטה, קופסאות עם ניסויים ביולוגיים ורפואיים כמו דגימות דם, צואה ועוד. הניסויים הרפואיים נמשכו.
24 בספטמבר – האסטרונאוטים השלימו את העברת הציוד לחללית, הכינו את המעבדה לצוות השלישי וביצעו ניסויים רפואיים.
25 בספטמבר – לאחר השינה האסטרונאוטים המשיכו בהכנות לקראת הנחיתה. בתום ההכנות, עברו לחללית, ניתקו אותה מהמעבדה ונחתו כעבור שעתיים ו־20 דקות. הנחיתה התבצעה ב־26 בספטמבר בשעה 00:20 לפי שעון ישראל. הניתוק מהמעבדה נעשה בשיטה חדישה. החללית נחתה 350 ק”מ דרומית מערבית לסן דייגו קליפורניה. סך הכול הם שהו במעבדה 59 יום, 11 שעות ו־9 דקות.
האסטרונאוטים הביאו ארצה מטען של 77,600 תצלומים של השמש ו־29 ק”מ סרטי צילום של כדור הארץ. מטען עצום זה פי שניים מהמתוכנן , לא מעט בזכות השעות הנוספות שלהם. הם עבדו 12 – 16 שעות ביממה, כמעט ללא מנוחה שבועית. הסתגלותו המהירה של הצוות לחיים במעבדה הניבה 305 שעות תצפית לעבר השמש במקום 200 ו־39 מעברים מעל אזורים נבחרים של כדור הארץ במקום 26.
מה שתרם לכך לא מעט הוא המכשור המדעי של המעבדה שפעל ללא דופי ובמידה רבה מהמצופה מהמתוכנן לגביו הן במעמס העבודה הן באיכות מדף השמש לדוגמה שהפיק 6.5 -5 .7 קילוואט בהשוואה להספק המתוכנן של 6.2 קילוואט.
ניסויים פסיכיאטריים
מראשית ספטמבר נערכו ניסויים פסיכיאטריים במטרה לבחון את ההשפעות הנפשיות הנגרמות לאסטרונאוטים בטיסות ממושכות. ניסויים אלה מבוססים על השיחות בין מרכז הבקרה לאסטרונאוטים וניתוחם. ניסויים מסוג זה לא נערכו מאז טיסתה של ג’מיני 7 ולא היו אהודים על האסטרונאוטים. ד”ר צ’ארלס בארי הצדיק ניסויים אלה בטענה שחלק מטייסי אפולו שחזרו מהירח, ואלה המשתתפים בטיסות ארוכות, מושפעים כנראה מהחוויות הבלתי רגילות שבהן התנסו או שהם הגיבו בצורה שלילית לעובדה שהם הפכו לדמויות ציבוריות בין לילה. ואמנם בעיות מסוג זה התעוררו. אדווין אולדרין טייס אפולו 11 נתקל בבעיות נפשיות מסוג זה והוא היה חייב לעבור טיפול פסיכיאטרי. הוא סבל מהתקפי דיכאון ומרגעי התרוממות לסירוגין.
מצבם הרפואי של האסטרונאוטים לאחר הנחיתה
את טייסי סקילאב 3 אספה נושאת המטוסים ניו־אורליאנס. מצבם הרפואי היה טוב יותר מזה של הצוות הראשון. לאחר הנחיתה גריוט, לוסמה ובין יצאו מהחללית בכוחות עצמם, לעבר הכיסאות שהכינו להם, אם כי בפסיעות כושלות במקצת. מצבם היה מצוין. לחץ הדם היה תקין. פעימות הלב היו חלשות יותר מהצפוי אך לאחר זמן קצר הלב חזר לפעילות תקינה. הבדיקות נעשו מיד עם העלאת החללית לנושאת המטוסים. הם לבשו את חליפות הלחץ הממריצות את מחזור הדם ברגליים. במצבה של המערכת הקרדיו־וסקולרית נמדדה ירידה של 10%- 20% בלבד. כל הניסויים שהוטלו עליהם בוצעו, דבר שהצוות הראשון לא יכול היה לבצע לאחר הנחיתה. בין הרגיש לאחר הנחיתה בחולשה והרגשה אנמית.
רופאי החלל הופתעו מהסתגלותם המהירה של האסטרונאוטים ובפרט של ד”ר גריוט לתנאי הארץ. כמצופה חלו שינויים מסוימים במבנה הפיזיולוגי. משקלם ירד. בין איבד 2.5 ק”ג ממשקלו והיקף השוקיים קטן ב־2.5 ס”מ. רוב השינויים אלה חלו במחצית הראשונה של הטיסה. ביום ה־40 לטיסה חלה התייצבות כללית בבריאותם של האסטרונאוטים כולל משקלם וקצב פעימות הלב. המאזן הרפואי של שתי הטיסות הוא חיובי. אבדן הסידן לא גדול במיוחד, יכולת העבודה לא השתנתה, התיאבון היה מצוין והשינה באה בקלות.
מבחינה נפשית האסטרונאוטים התרגלו קצת באִטיות לעובדת היותם על כדור הארץ. לוסמה למשל שבר בקבוק של מי גילוח. הוא חשב שהוא נמצא במעבדת החלל ו”השאיר” אותו באוויר. בלילה הראשון של גריוט על כדור הארץ, אשתו כיבתה את האורות וכשעלה במדרגות ביתו הוא איבד את שיווי משקלו. הוא אמר כי אינו יכול לעמוד, אלא אם כן יש לו נקודת ראות ויזואלית.
בזמן הטיסה היו רגעים שבהם האסטרונאוטים היו במתח ובמצב רוח ירוד. פעם ראשונה זה קרה כשהתברר שהטיסה עלולה להתקצר בשל הבעיות עם החללית. היו זמנים שהיחסים ביניהם התחדדו במידת מה והגיעו לשיא של מתח כעבור 3– 4 ואז היו גילויי אי־סובלנות אחד כלפי השני. סך הכול מצבם היה זהה לחיי משפחה כשהמאורעות באים במחזוריות. כלקח מכך, הם הציעו למצוא תעסוקה מלאה לאסטרונאוטים לעתיד.
תוצאות ביולוגיות
העכבישה אראבלה מתה יום לאחר הנחיתה והדגים שנולדו במעבדה מתו בדרכם ליוסטון. מושבת היתושים וזוג עכברי הכיס שהיו בתא הפיקוד של החללית לא הביאו תועלת רבה. לאחר כמה שבועות של שהייה בחלל נוצר קצר חשמלי במנגנון החימום שלהם והם קפאו למוות.
- לחלק הראשון בסדרה על סקיילאב.
- לחלק השני של הסדרה
- לחלק השלישי בסדרה
- לחלק הרביעי בסדרה – הטיסה המאויישת הראשונה סקיילב 2
