ידענים: אסימוב | העתיד שחלף

מאת 27 בדצמבר 2013 782 תגובות

בשנת 1964 חזר סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב מהיריד העולמי של אותה שנה וניסה לצפות מה יראו המציגים ביריד של 2014, בהפרש של חמישים שנה. המהפכות התקשורתיות שצפה אסימוב נעצרו איפשהו בשנות השמונים, הערים התת קרקעיות טרם קמו וגם אין להן הצדקה במה צדק ובמה טעה העתידן

אייזיק אסימוב על כסא מלכות המלא ברמזים על יצירותיו. מתוך ויקיפדיה. רשיון GNU (קישור לתמונה)

אייזיק אסימוב על כסא מלכות המלא ברמזים על יצירותיו. מתוך ויקיפדיה. רשיון GNU (קישור לתמונה)

לפני 50 שנה פרסם הסופר אייזיק אסימוב מאמר בניו יורק טיימס ובו פרש תחזית המתארת את העולם כפי שישתקף בתערוכה העולמית של 2014, ושכמנהג התערוכות העולמיות של זמנו, תתווה את הדרך הטכנולוגית שתהיה נפוצה שנים אחדות לאחר מכן. מאחר והמאמר עלה לאינטרנט, זו הזדמנות, ערב כניסתה של שנת 2014 לבחון מה הוא צפה, היכן הוא צדק והיכן טעה. בתחום התקשורת (סיבים אופטיים, לווייני תקשורת) הוא נתקע בשנות התשעים, תחומים אחרים עדיין לא ישימים (מושבה על הירח, מזון מאצות בקנה מידה גדול) אבל פה ושם יש כמה דיוקים מעניינים.

 

באותו הנושא באתר הידען:

    במאמרו צפה אסימוב הקמה של תחנות כוח גדולות מונעות בכוח השמש באיזורים מדבריים ומדבריים למחצה והוא מונה ביניהם את אריזונה, הנגב וקזחסטן. באיזורים יותר צפופים אך מעוננים ומלאי ערפל, אנרגית השמש תהיה פחות מעשית. הוא סבר שביתן גדול בתערוכה העולמית של 2014 תראה דגם של תחנת כוח בחלל שתאסוף את אור השמש באמצעות משטחי ענק ושדרו את האנרגיה לכדור הארץ. גם כאן הוא החמיץ כמה דברים, ראשית אנרגית השמש מתחילה לצבור תאוצה למורת רוחם של מכחישי ההתחממות אם כי עדיין הקצב אינו משביע רצון, אכן בנגב (אשלים) ובערבה יש ניצנים של תחנות כוח, וגם זה רק כי ברשות החשמל יושבים 'ספקני אקלים'. אילו היו שם אנשים בעלי חזון הם היו דואגים לייצר את כל האנרגיה הדרושה למדינת ישראל בחוות סולריות או יותר נכון תרמוסולריות בנגב,אבל בכל מקרה, תחום הקליטנק הוא היום תחום מחקר (ובעיקר פיתוח) לגיטימי כמו בדוגמה הזאת.

    על תחנת כוח בחלל אין מה לדבר, ההשקעה בחלל בארה"ב התדרדרה לשפל של כל הזמנים והרוב הרפובליקני שתמיד ישנו באיזשהו מבתי הקונגרס, מונע כל התקדמות בתחום, כנראה שלוויין שיקלוט את קרני השמש וישדר לכדור הארץ במיקרוגל הוא יקר מדי אבל אולי לא נחוץ, אחרי הכל, יתכן שקולטי השמש הקרקעיים יהיו כל כך יעילים ועובדה שגם בלי זה, הם נפוצים בארצות קרות ומעוננות כגרמניה.

    בתחום התקשורת צפה אסימוב פחות או יותר את אחת מהתכונות הרבות של הטלפונים החכמים של היום – שיחות וידאו באיכות גבוהה, ובו בזמן גם אפשרות לצפות במסמכים, תמונות או לקרוא קטעים מספרים. ניתן לומר שהוא ראה בדמיונו את מה שהתגשם בשנות השמונים או לכל המאוחר את האינטרנט הפרימיטיב של שנות התשעים. את הרשת הסלולארית הוא לא צפה, אך בהחלט התייחס (בלי להזכיר את שמו) להמצאה של עמיתו ארתור סי. קלארק – לווייני תקשורת שיאפשרו העברת תקשורת לכל נקודה על כדור הארץ. עם זאת הוא צפה גם פס רחב לירח באמצעות קרן לייזר מאופננת, אך קבע כי בתוך כדור הארץ תקשורת הלייזר תוכנס לתוך כבלי פלסטיק כדי להתגבר על הפרעות אטמוספריות וקרקעיות. "המהנדסים יתמודדו עם סוגיות אלה עדיין ב-2014". אז נכון להיום, הסיבים האופטיים נפוצים ותעבורת האינטנרט נעשית יותר עליהם מאשר באמצעות לווייני התקשורת – אלה משמשים יותר כיום להפצת ערוצי זבל בטלוויזיה. עם זאת, אין להכחיש כי התפקיד החשוב שלהם הוא דווקא באיזורים המרוחקים, שם גם אינטרנט איטי ויקר יתקבל בברכה כאמצעי חיבור לציוויליזציה עד להגעת הסיב האופטי.

    גם אם הוא היה סבור (בצדק לתקופתו טרום הקמצנות הרפובליקנית) שתקום מושבה על הירח לגבי המאדים הוא סבור שגם בשנת 2014 על כוכב הלכת האדום ינחתו רק חלליות רובוטיות, אך מושבה על המאדים תהיה הבטחה לעתיד הלא רחוק באחד מביתני היריד. הוא טעה רק בדבר אחד קטן. אם היה קם ביתן כזה ביריד העולמי לא מדינה היתה מציגה בו אלא חברה – MARS ONE.

    תאורה: משטחים מאירים יהיו נפוצים בשנת 2014, התקרות והקירות יזהרו באור רך, ומגוון צבאים ישתנו בלחיצת כפתור. תפיסת החלונות תהפוך למיושנת כאשר הזכוכית תהיה מקוטבת כדי לחסום קרינת שמש עודפת. דרגת השקיפות של החלון עשויה להשתנות אוטומטית ביחס לכמות האור הנופלת עליו. במקרה הזה הוא טיפה הקדים אבל לא ביותר מדי שנים, תאורת הLED הופכת חלק מהמארג בבניינים חדשים אך זכוכיות אלקטרוכרומטיות נעשות זמינות – אך עדיין בעיקר רואים אותם בירידים.
    ג'וב – גם כאן הוא היה נבואי. רק לפני שבוע דיברנו על כך שהטכנולוגיה מחליפה את בני האדם בעיקר במקצועות מעמד הביניים, ושהעקומה שלפיה ההתייעלות הביאה לשיפור ברמת החיים משום שבני אדם פיקחו על המכונות הולכת להסתיים.

    מסתבר שכאן אסימוב דווקא צדק. לדבריו מעט מאוד עבודות שגרתיות לא יהיו ניתנות לביצוע טוב יותר באמצעות מכונות ולא בידי אדם. הוא טען האנושות תסבול ממחלת השיעמום, מחלה שתתפשט משנה לשנה ויהיו לה השלכות נפשיות, רגשיות וחברתיות. הוא צפה שהפסיכיאטריה תהיה המקצוע הרפואי החשוב ביותר ב-2014. המעטים שיעבדו בעבודות יצירתיות מסוג כלשהו יהיו האליטה האמיתית של האנושות משום שרק הם יעשו יותר מאשר לשרת את המכונות. גם כאן הוא טעה, בני האדם לא יהיו משועממים ועשירים אלא משועממים ועניים (לפחות יחסית), כי מי שירוויח מהמהפכה הטכנולוגית הם בני המאיון העליון שבמקום להעסיק בני אדם מעסיקים יותר ויותר מחשבים והיתר הם ה-99ֵ% שמחו בכיכרות.

    תחזית מעניינת היתה לו בתחום הטלפוניה: "התקשורת תהפוך מתקשורת קולית לתקשורת שתשלב קול ותמונה. נוכל לראות ולשמוע היטב את האדם בצד השני של הקו. המסך ישמש לא רק לראות את האדם בצד השני אלא גם ללימוד משחקים ותמונות וקריאת פסקאות מספרים. לוויינים סינכרוניים יוכלו לאפשר חיוג ישיר לכל נקודה בכדור הארץ. הוא צפה שניתן יהיה לקיים תקשורת עם הירח באמצעות קרן לייזר מאופננת, אך על כדור הארץ עצמו יידרשו קרני הלייזר לעבור דרך צינורות פלסטיק כדי למנוע הפרעות אטמוספריות וקרקעיות.

    ולכמה החמצות:

    בתחום האהוב עליו, מיחשוב ורובוטיקה הוא טעה שוב בגדול, הוא סבר שהמיזעור של המחשבים ישמש בעיקר כדי שיהוו מוח עבור רובוטים. הוא לא חזה שום דבר ממהפכת האינטרנט, גם לא את מה שמכנים היום ביג דטה, אז נכון שגוגל מדברת היום על רובוטים אנדרואידים שיעשו את עבודות הבית אבל זה נראה על פניו כגימיק. טוב, אולי ניתן לסווג את ההחמצה הזו כמו קריאת העיתון האלקטרוני בידי גיבור הסרט (והספר) אודיסיאה בחלל של ארתור סי קלארק, אך גם הוא כמו אסימוב לא הבין את המשמעות עד הסוף – וצפה שכאשר הגיבור, פלויד, מגיע למוצב הירחי בחללית, הוא נכנס למשרד ושם נשמע הצליל האופייני של תקתוק מכונות כתיבה….

    המטבח: אסימוב העריך כי הנטיה לעבר גא'דטים תקל על חיי היום יום. יחידות המטבח יכינו ארוחות אוטומטיות, יחממו מים ויערבבו אותם עם קפה, יהפכו את הלחם לטוסט, יטגנו, יבשלו או יקשקשו ביצים, יאפו בייקון וכו'. את ארוחת הבוקר ניתן יהיה להזמין בלילה הקודם לשעה היעודה. ארוחות צהרים וערב, עם ארוחות מוכנות למחצה יאוחסנו במקפיא עד לעיבודם. התחזית הזו לא התגשמה במלואה, אנשים עדיין מכינים אוכל לבד, ולמרות ההיצע של ארוחות מוכנות הן ברובן לא טעימות (לפחות בארץ מאז הפסיקו את ייצור קו המוצרים של אהרוני).
    מזון מלאכותי: אסימוב סבר שהמזון המסורתי לא יספיק להשביע את העולם ואולי הוא חשב על מהפכת הטבעונות, כשסבר שבמסעדות התערוכה יוגש חיקוי מאצות של תרנגול הודו ופסאדו סטייק בקר. מלבד העובדה שמדובר במוצרים יקרים ושכנראה לא יצליחו לעבור את מבחן הטעם – עובדה שישראל מהווה מקור להמצאה בתחום (לא מאצות אלא תחליפי בשר מסויה), וזה עדיין לא זה. עם זאת אולי בעוד כמה שנים יהיו לנו המבורגרים מבשר מהונדס מתאי גזע שנתרמו פעם אחת על ידי פרה ולאחר מכן הורבו וגודלו במעבדה, כפי שעולה מהניסוי בו תמך סרגיי ברין ממייסדי גוגל.
    עוד החמצה היתה הערים התת מימיות, שקווי צוללות מקשרות את תושביהן עם אלו שעל היבשת, ומשאבי הים – מזון ומינרלים – שהוא צפה שהערים העלה יכבידו עליהם, כבדים גם ככה (ראו: עד אמצע המאה לא יהיו דגים בים)

    הידעתם כי אייזיק אסימוב פרסם מחשב? בשנות השמונים שימש הסופר המפורסם פרזנטור של חברת המחשבים רדיו שייק למחשב TRS-80

    הידעתם כי אייזיק אסימוב פרסם מחשב? בשנות השמונים שימש הסופר המפורסם פרזנטור של חברת המחשבים רדיו שייק למחשב TRS-80

    אגב לפי הערך בויקיפדיה השנה דווקא לא יערך אף אקספו. התערוכה העולמית הבאה צפויה להיערך ב-2015 במילאנו שבאיטליה.

    782 תגובות ל “מה צפה אסימוב ב-1964 שיוקם בנגב בשנת 2014?”

    1. אבי בליזובסקי

      כל האפוקליפסות שהזכרת, למעט אולי באג 2000, היו הזויות ולא התבססו על שום דבר במציאות, אפילו לא פירור. אין בעיה להמציא אפוקליפסות מהבטן ולהתגאות אחר כך שהן לא התרחשו.
      התחממות כדור הארץ לעומת זאת מוכחת. היא לא אפולקיפסה של יום אחד, אבל בסופו של דבר, השינוי עשוי להיות מואץ.

    2. אבי

      וגם בנושאי האפוקליפסות האסונות הסביבתיים שאיחלו לנו – כל הנביאים העתידנים והחוזים ומנבאי השחורות , כולם פיספסו בגדול,
      לא באג 2000 לא לוח השנה האצטקי, ולא נבואות נוסטרדמוס, לא קרה כלום ב1984 ולא "על החוף" ולא מלחמות העולמות, לא אפוקליפסות אטומיות לא ביולוגיות ולא פלישת חייזרים ולא אסטרואידים…

    3. אבי

      אף עתידן לא חזה את המחשב האישי, אף עתידן לא חזה את האינטרנט , אף עתידן לא חזה את הסמארטפון, לא את הטלויזיה השטוחה, ולא להפך שהמכונית עדיין תיסע על בנזין וצמיגים מגומי 200 שנים.
      ולכן כנראה שאף עתידן גם לא יחזה מה שיקרה לנו בעוד 10 20 30 שנה.
      מן הסתם הטכנולוגיה לא תחליף את האדם כמו שלא החליפה אותו עד היום , אפילו מהפכת הפייפרלס לא הצליחה כלכך, הנייר לא נעלם מהעולם וכנראה ישמש אותנו עוד שנים רבות .

    4. אסף

      אסימוב לא טעה, בתקופה האחרונה מפתחים של מתחם אשלים בנגב שיספק אנרגיה סולארית לא מעטה.

    5. ישראל שפירא

      ניסים

      אכן זה היה ההסבר שלך, והיחיד הבא בחשבון. אבל גם אתה לא ענית על השאלה שמעלה הסבר זה:

      הסבר זה מוביל לכאורה לפרדוקס נוסף: מה יקרה אם זמן קצר אחרי שהגיעו למהירות שיוט קבועה (על פי שעון כל חללית), החלליות יסתובבו ויאיצו לכיוון ההפוך? מחד, הן ממשיכות להאיץ, לכן המרחק ביניהן אמור להמשיך ולגדול כאילו האיצו בכיוון המקורי. מאידך, במערכת הפלנטות הן חזרו כמעט לנקודת המוצא, ונמצאות במהירות 0 יחסית לפלנטות, דהיינו חזרו למרחק של 10 שנות אור ובמנוחה יחסית זו לזו.

      אז אולי תוכל להסביר מה קורה פה?

      לילה טוב.

    הוספת תגובה

    • (will not be published)