ב-1964 שחרר מכון ראנד דו"ח יוצא-דופן אודות העתיד, בו פירט את תחזיותיהם ארוכות-הטווח של שמונים ושניים מומחים. המומחים הצביעו אודות מועד המימוש של טכנולוגיות מסוימות
במלאת 50 שנה לנחיתת אפולו 11 על הירח, ראוי לזכור גם את הספרים, הציירים והבמאים שנתנו לנו טעימה ממסע לירח. כל מסע מתחיל בדמיון
שתי ההחמצות הגדולות בתחזית הקולנועית היו האינטרנט והמובייל, ומכוניות אמנם אינן מעופפות אבל בדרך לנהוג בעצמן. התחזיות הנכונות: שעון חכם, דלק ביולוגי (אם כי לא
הוגה התכנית חשב לפתור את בעיית התפוצצות האוכלוסיה וליישב אירופים באפריקה שאקלימה ימותן ותהיה לה אספקת חשמל מלאה מסכרים שיוצבו במה שישאר מהים התיכון, לדעת
בשנת 1964 חזר סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב מהיריד העולמי של אותה שנה וניסה לצפות מה יראו המציגים ביריד של 2014, בהפרש של חמישים שנה.
מבין תוכניות המגירה שהכינה נאס"א בשנות השישים, היתה הצעה לשיגור אסטרונאוטים לטיסת מעבר לנוגה ומאדים לכל היותר בשנות השמונים
הספר יצא לאור בהוצאת אריה ניר, ונמכר במסגרת שבוע הספר המתקיים בימים אלה מאת מיצ'יו קאקו שתי חוויות סייעו לעצב את אישיותי בילדותי, והן עוררו
מהנדס שהצליח לפתור את הבעיות והמציא את שיטת השיניים הנכנסות לגומחות ממול
לקראת ביקורו של ג'יסון פונטין העורך הראשי של הTechnology Review לכנס "בחזרה לעתיד" שיערוך פורום MIT ביום חמישי ה-5.5 במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, יצאנו
ווטסון הביס מתחרה אחד שהשיג בעבר 74 ניצחונות רצופים בשעשועון ומתחרה אחר שזכה בו בסכום שיא של 3.25 מיליון דולרים ● הסכום שצבר מחשב העל
אנו עדים חדשות לבקרים לתחזיות טכנולוגיות והסטטיסטיקה מראה כי לפחות מחציתן שגויות. ליתר דיוק, כיום מתממשות 60% מהתחזיות בעוד שבעבר הלא רחוק כ- 60% מהתחזיות
איגוד מהנדסי האלקטרוניקה העולמית הכיר במחשב WEIZAC של מכון ויצמן כאבן דרך בהסטוריה של המיחשוב. ביום שלישי השבוע נערך טקס חגיגי במכון
פרופ' דניס בושנל, המדען הראשי במרכז המחקר לאנגלי של נאס"א, כי השלב הבא לאחר אותם מחשבים בעלי העוצמה, הוא מיזוג בין המחשבים לבין מוח האדם
לקראת יום העצמאות "ראיין" InformationWeek את דוד בן-גוריון, מייסד מדינת ישראל, מקים צה"ל וראש הממשלה ושר הביטחון הראשון * מדברים שאמר וכתב בן-גוריון, עולים נושאים מאד אקטואליים, כגון מלחמה אלקטרונית, הופעת המזל"ט, שיתוף הפעולה בין המגזר התעשייתי והביטחוני
בשנת 1889, התפרסם סיפור קצר פרי עטו של ז'ול ורן – "יום בחייו של עיתונאי אמריקאי בשנת 2889". בסיפור העתידני, מתאר ורן את החיים בעוד
סופר אלמוני חזה ב-1882 את הטלוויזיה בעלת המסך השטוח והשעון הדיגיטלי. הקוראים מתבקשים לסייע בחיזוי הטכנולוגיה של שנת 2100
כאשר ההלם מהאסון של התרסקות המעבורת "קולומביה" מתחיל לפנות את מקומו לחקירה נוקבת ולביקורת קשה, מתברר שכיבוש החלל אינו עוד החלום שאיחד את האומה האמריקאית
החברה מגלה כמה מהתכונות הדמיוניות ומכשירים עתידיים שישמשו את המשרדים
דיוק של חמישים אחוז מטווח של 30 שנה זה לא רע.
עכשיו מותר לגלות: הספר יישאר ספר, וכנראה אין תחליף לפנקס הוותיק והאמין. אוסף תחזיות low tech לאלף החדש
