132 שנה להולדתו של גדעון סאנדבק – מפתח הרוכסן

מהנדס שהצליח לפתור את הבעיות והמציא את שיטת השיניים הנכנסות לגומחות ממול

רוכסן פלסטיק ורוכסן ניילון. מתוך ויקיפדיה
רוכסן פלסטיק ורוכסן ניילון. מתוך ויקיפדיה

אוטו פרדריק גדעון סאנדבק (24/4/1880-21/6/1954) מהנדס חשמל שבדי-אמריקני הידוע בתור ממציא הרוכסן.

סאנדבק נולד בחווה באיזור אודסטוגו פאריש, במחוז ג'ונקופינג שבסמאלאנד, שבדיה. הוא היה בנו של יונאס אוטו מגנוסון סאנדבק, חקלאי עשיר, ושל כריסטינה קרולינה קלסדוטר. לאחר שלמד בשבדיה הוא עבר לגרמניה, שם סיים את בית הספר הפוליטכני בבינגן אם ריין. ב-1903, עבר את מבחני ההנדסה הארציים. בשנת 1905 הוא היגר לארה"ב.

עם בואו הוא החל לעבוד בחברת ווסטינגהאוז אלקטריק בפיטסבורג, פנסילבניה. ב-1906 הוא נשכר לעבוד עבור חברת יוניברסל פאסטנר בהובוקן, ניו ג'רסי. ב-1909 הוא נישא לאלווירה ארונסון, ביתו של מנהל המפעל, יליד שבדיה, פטר ארונסון. בסופו של דבר הוא קודם לתפקיד המתכנן הראשי ביוניברסל פרסטנר.

סאנדבק פיתח בין השנים 1906 ל-1914 את הרוכסן כאשר עבד עבור חברה שלימים הפכה לטאלון. הוא הסתמך על עבודה של מהנדסים אחרים כאליאס הווה, מקס וולף וויטקומב ג'ודסון. הוא היה אחראי על שיפור ה- Judson C-curity Fastener. באותו זמן המוצר התבסס על ווים ו'עיניים'. סאנדבק פיתח גרסה משופרת של ה-C-curity אותה כינה Plako, אך גם לה היתה נטיה חזקה להתפרק והיא לא היתה מוצלחת יותר מהגרסאות הקודמות.

לבסוף פתר סאנדבק את בעיית ההפרדות ב-1913, באמצעות המצאתו של הגרסה הראשונה שלא מבוססת על עקרון הוו והעין. הסוגר נטול הווים מספר 1. הוא הגדיל את מספר המרכיבים הסוגרים מארבעה לאינטש ל-10-11. בהמצאתו היו למוצר שתי שורות של שיניים העוברות זו מול זו ונמתחות לתוך פיסה אחת באמצעות מחוון (slider).

בשנת 1914 סאנדבק פיתח גרסה המבוססת על שיניים הנסגרות זו מול זו – סוגר נטול ווים מס' 2. גרסה זו היתה כבר דומה לרוכסן מתכת מודרני שכבר הכיל את כל המרכיבים. בסוגר זה, כל שן מכילה גומה בתחתיתה וחוד או חרוט בראשה. החוד של שן אחת מתוכנן כך שיתאים לשקע בתחתית השן העוקבת בצד השני, כאשר שתי רצועות השיניים מחוברות באמצעות שני ערוצים בצורת האות Y באמצעות המחוון.

השיניים מחוברות באמצעות רצועה לקצה הבגד, כאשר השיניים בצד אחד מנוגדות במחצית הגובה לאלו שברצועה ממול, הם הדוקות כל כך שקשה להפרידן. שן אחד לא יכולה לצוץ מעל השקע שמתחתיה מספיק כדי להשתחרר, והחוד למעלה אינו יכול להחליק מתוך השקע בשן שמעליה. הפטנט הוצא בשנת 1917.

השם רוכסן (zipper) נוצר בשנת 1923 בידי ב.ק. גודריץ' שהשתמש במכשיר במגפיים חדשות. בתחילה מגפים ונרתיקים לטבק היו השימוש הראשוני עבור הרוכסנים. נדרשו עוד כ-20 שנה לפני שתעשיית האופנה החלה להשתמש בהמצאה. עד תחילת מלחמת העולם השניה הרוכסנים הפכו למקובלים ושימשו לסגירת המכנסיים ולגב של שמלות.

סאנדבק גם פיתח את מכונות הייצור לרוכסנים. חברת Lightning Fastener Company מקנדה היתה אחת הראשונות בעולם שייצרו רוכסנים. הוא נשאר עד סוף חייו בארהב, אך זכה לתהילה עולמית. האקדמיה השבדית למדעי ההנדסה העניקה לו מדלית זהב עבור המצאתו בשנת 1951, שלוש שנים לפני מותו מהתקף לב.  שנים רבות אחר כך, בשנת 2006 הוא זכה לכבוד שלאחר מותו כאשר נכלל בהיכל התהילה הלאומי של הממציאים בארה"ב.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. תודה על הלינק לאנימציית ההדגמה! עכשיו העיקרון הרבה יותר ברור לי. מה שמוזר זה שקשה מאוד (אם בכלל) לבצע את אותה פעולה בצורה ידנית בעזרת הידיים, כאילו חתיכת המתכת שעוברת בין שני החלקים מבצעת קסמים 😉

  2. האמת? אני עד היום לא הצלחתי להבין איך אנשים לא מקשרים בין רוכסן לבין הוכחה באינדוקציה.

  3. האמת עד היום אני לא מצליח להבין איך הפטנט המדהים הזה עובד, ואיך חתיכת המתכת הקטנה הזו שעוברת בין שני החלקים מצליחה לחבר ולהפריד אותם כל כך בקלות כפי שלא ניתן לבצע בצורה ידנית.

    באמת גאוני.

  4. ההמצאות שמדהימות אותי כל פעם מחדש הן אלו בהן אני אומר "כל כך פשוט, איך אני לא חשבתי על זה"

    כשחושבים על ההמצאות הללו, מבינים שזו הגאונות האמיתית – מליארדי אנשים יכלו לחשוב על זה, כי זה כל כך פשוט, אבל רק אחד עשה זאת.

  5. וכבר שנו רבותינו
    "את הריץ', את הרץ', את הריצ'רץ' נפתח
    ונראה עולמות משונים"

  6. מעניין מאוד ומחכים, תודה רבה!
    אני מודה שהגעתי בגלל דף הבית המיוחד של גוגל לרגל 132 שנה להולדתו.

  7. עוד הגהה קטנה אחת – "הרוכסן" , שורה 2 , ולא "הורכסן". בקטנה,לא בקטנוניות…

  8. מרתק. המצאה מסוג אלה שעושות את עולמנו להרבה יותר נוח.
    אבל: מגפים הם חדשים (ולא חדשות)! בפיסקה שלפני האחרונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן