מחשב העל של יבמ ניצח את אלופי "מלך הטריוויה"

ווטסון הביס מתחרה אחד שהשיג בעבר 74 ניצחונות רצופים בשעשועון ומתחרה אחר שזכה בו בסכום שיא של 3.25 מיליון דולרים ● הסכום שצבר מחשב העל של יבמ עמד על 4,400 דולרים ● הוא התמודד בתנאים זהים לאלה של המתחרים האנושיים, ועיבד את התשובות לשאלות על סמך מאגרי מידע שכוללים למעלה מ-200 מיליון דפים ● כדי להחליט אם הוא בטוח בתחרות, עמדו לרשותו שלוש שניות שבהן היה עליו להפעיל 100 אלגוריתמים שונים – תהליך שהיה לוקח במחשב שולחני רגיל שעתיים

ווטסון - המחשב החכם של יבמ
ווטסון - המחשב החכם של יבמ

בסרטון וידיאו שפורסם באתר Engadget מוצג כיצד מחשב העל ווטסון של יבמ (IBM) מביס את אלופי שעשועון הטלוויזיה האמריקני ג'פרדי (שכונה בארץ "מלך הטריוויה") קן ג'נינגס ובראד רוטר. ג'נינגס השיג בעבר 74 ניצחונות רצופים בשעשועון ורוטר זכה בו בסכום שיא של 3.25 מיליון דולרים.

עם זאת, התבוסה של השחקנים האנושיים לא הייתה מוחלטת: הסיבוב שצולם נועד לאפשר להם לתרגל את התחרות מול המחשב, והם הצליחו בכל זאת לזכות בסכומי כסף מסוימים: ווטסון זכה ב-4,400 דולרים, ג'נינגס הגיע למקום השני עם 3,400 דולרים ורוטר – למקום השלישי עם 1,200 דולרים.

ווטסון, שמצויד במערכת ההפעלה לינוקס (Linux) ופועל בקצב של 80 טרה-פלופ, מעבד את התשובות לשאלות על סמך מאגרי מידע שכוללים למעלה מ-200 מיליון דפים. בדומה ליריביו האנושיים, הוא לא זכאי לשום עזרה מהאינטרנט במהלך התחרות, וכדי להשיב עליו להפעיל זמזם. על מנת להשתתף בתחרות הוא נדרש לעבור את מבחני הכניסה הרשמיים.

במהלך המשחק הפגין מחשב העל את האסטרטגיה שנחשבת לטובה ביותר בו: אם לא בטוחים בתשובה בסבירות גבוהה – עדיף לא להשיב כלל מאשר לנחש. כדי להחליט אם הוא בטוח, עמדו לרשות ווטסון שלוש שניות שבהן היה עליו להפעיל 100 אלגוריתמים שונים – תהליך שעל פי דייוויד פרוצ'י, המנהל המופקד על מחשב העל, עשוי להימשך שעתיים במחשב שולחני רגיל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

63 תגובות

  1. כן. הבאתי חפירה קטנה משלי כפיצוי.
    הרעיון שניסיתי להעביר בכל התגובות די פשוט. אני אנסה לבאר בקצרה:

    אינטליגנציה=דינאמיות חשיבתית.
    כשאתה מדבר על מערכות לומדות, אז הן אולי אינטליגנטיות אבל בתחומן. אז כמו שאמר איינשטיין – הכל יחסי. מבחינתי הן לא אינטליגנטיות ביחס אליי או לעולם שבו אני בוחן את האינטליגנציה שלהן. לכן, בגלל שהיכולות שלהן מצומצמות לתחום כל כך צר, אני בסך הכל יכול להשוות ביניהן ולומר "זו יותר טובה מזו" ואם תרצה תחליף "טובה" באינטליגנטית.

    המערכות האלה הן דינאמיות חשיבתית כשתבחן את התנהלותן בתחומן, אבל ברגע שתרחיב את המסגרת ותוסיף תחום לא קשור, הן לא יהיו דינאמיות.

    אבל אני רק מנסה להגדיר. לא קובע נחרצות כמובן. זה נושא שמאוד קשור להגדרה וליחסיות ובאמת לא ניתן לסכם במשפט אחד ככל הנראה.

  2. אייל א,

    חפירה? כתבת תגובה ארכנית מאד שהתיימרה לתת הגדרה לאינטילגנציה ובסוף לא ברור כלל מה ההגדרה זו. האם זה שהליוויתן למד מראה שהוא אינטילגנט? לדעתך ללמוד וללמד זו אינטילגנציה? אם כך ישנן הרבה מאד מערכות ממוחשבות לומדות המשפרות ביצועים, האם הן אינטילגנטיות?

  3. הרגתם אותי מצחוק. לא הייתי פה כמה ימים וכבר הצלחתם לייצר מגילה נוספת לתפארת דיוני אתר הידען, כמיטב המסורת (ובלי מילה אחת על אבולוציה!…טוב רק אחת). בתחילת כל חלק תגובות של כתבה פה צריך לשים שלט "זהירות, חפירה!".

    ובכל זאת רפרפתי על התגובות. אני רוצה לשוב ולחדד את כוונתי בעניין האינטליגנציה:
    זוכרים פארק היורה? סתם דוגמה מסרט אמנם אבל לצורך המחשת הרעיון. בסצנה שבה אחד האנשים יוצא ליער עם רובה ציד ורגע לפני שטורפים אותו הוא קולט שהוא נכנס למארב, הוא אומר משהו מביע הפתעה מהפיקחות הלא צפויה שלהם. למעשה הסצנה מתארת מצב שבו יצור לא אנושי תעתע במוחו של בן אדם בכוונה תחילה, באופן מודע. המארב תוכנן והתממש תוך כדי ביצוע והתקדמות של הטורף והנטרף. הטורף "השתיל" אשליה במוח הטרף וכך ביצע מניפולציה במוחו של האיש כך שיפול במלכודת.

    בקיצור זו דוגמה שאהבתי שתסריטאי ניסה להעניק ליצור שאינו קיים עוד אינטליגנציה ברמה גבוהה ממה שהיינו מצפים. אז בלי כל הקשקושים שכתבתי על מניפולציה וכו', ברור שמיוחסת (אמנם בסרט) ליצור הזה אינטליגנציה.

    ובאמת לא צריך ללכת למחוזות הדמיון. אמנם לחולדה אנו לא מייחסים אינטליגנציה בחיי היומיום, אבל אם ניקח לדוגמה בעלי חיים קצת יותר קומונוקטיביים ו…אינטליגנטיים, נוכל להבין טוב יותר את ההגדרה לאינטליגנציה שאנו שולפים ביומיום מבלי משים: לוויתן קטלן, בוודאי אינטליגנט מחולדה. דוגמה ומעניינת להמחשה – לפני כ-10-15 שנה נצפה ותועד לראשונה מקרה של הריגת עמלץ לבן ע"י לוויתן קטלן. לאחר מכן המקרה חזר על עצמו. לאחר שנים של חקירה התברר שמדובר בלוויתנים שמשתייכים לקבוצה שחיה לרוב באזור מסויים באוקיינוס השקט (אם אני זוכר נכון) שמסיבות של תחרות על מזון וחיכוך מתמיד עם אוכלוסיה של כרישים, נוצר לחץ על קבוצת הלוייתנים הזו. דבר זה הוביל אותם למציאת פתרון ע"י גילוי השיטה להריגת כרישים (לא מדובר בעניין של כוח וגם לא עניין קבוצתי אלא משהו יותר מתוחכם שמורכב ממספר שלבים) ולימוד של שאר חברי הקבוצה. זה יצור אינטליגנטי. הוא לומד ומלמד. כשאתה אומר שהוא לומד, בעצם אתה אומר שהוא מתאים את עצמו לתנאים חדשים – משנה את אופן החשיבה והמעשה על מנת "לנצח" בחיים.

    לכן, גם מה שנקודה אמר בתגובה 9 הוא לא לעניין לטעמי. תשכפל את התכנה והחומרה של כל מחשב קיים עם טוויסט קטן – שמהירות החישוב תגדל פי מליון. עדיין תקבל מחשב שעושה אותו דבר בדיוק(!) רק בזמן קצר בהרבה. זה הכל.

    לסיכום, ניסיתי לתת מעין הגדרה לאינטליגנציה (אם כי באופן מסורבל קמעה..)

  4. ר.ח:
    אינני סותר את עצמי. חשוב שוב.
    הרי אילו אי אפשר היה להתכונן לפסיכומטרי לא היה צורך לאסור את ההתכוננות!
    לכן הטענה שאפשר להתכונן מתיישבת מצוין עם הטענה שהיה רצוי לאסור את ההתכוננות. מה כל כך קשה להבין בזה? ועוד לראות בזה סתירה?!
    הסברתי שאפשר להתכונן והסברתי מדוע מתכננים את המבחנים כפי שמתכננים אותם: מבחנים אלה אינם מתייחסים לחומר שנלמד באופן רגיל ולכן – אם לא מתכוננים אליהם – הם יכולים למדוד אינטליגנציה. אם מתכוננים – הכל נהרס.
    מובן, אגב, שאם כולם מתכוננים במידה שווה – עדיין יכולה ההצלחה במבחנים לייצג אינטליגנציה, אבל מכיוון שלא זה המצב, המטרה לא ממש מושגת.

  5. מכא*ל,
    אתה סותר את עצמך. מצד אחד אתה טוען שזה לא נכון שלפסיכומטרי אי אפשר היה להתכונן ומצד שני אתה אומר שצריך היה לאסור את ההתכוננות כלומר, כמו שאני טוען, אם התכוננת ושיפרת את ציונך המבחן שמטרתו לבדוק כישורים בעצם נכשל. הרי מה לומדים בקורסי ההכנה לפסיכומטרי? לא לומדים להעלות כישורים או יכולות (שזה בלתי אפשרי) אלא לומדים איך לפתור ביעילות את המבחן וכאן הוא נכשל.
    אני מסכים שמבחן טיורינג בוחן את האינטילגנציה של הבוחן לא פחות מאת זו של הנבחן (או מי שתכנת אותו).

    גיא, כאשר מחשב יעבור מבחן טיורינג, יוכל לפתח אסטרטגיות חדשות לפיתרון בעיות, יידע מתי בדיחה מצחיקה ומתי לא, יידע לזהות ציניות והפוך על הפוך, יוכל לנתח סיפור על רבדיו, יידע האם תמונה/אישה/שיר הם יפים או לא ועוד כהנה וכהנה אז אולי הוא יהיה אינטילגנטי.

  6. זה לא נכון שלמבחן פסיכומטרי לא היה צריך להיות אפשרי להתכונן.
    אפילו עצם העובדה שמישהו יכול היה באופן תיאורטי (במזל או ברמאות) לעשות בדיוק את המבחן בו נבחן – גם בזמן ההכנה ולברר מראש מה התשובות הנכונות – מפיל את הטענה הזאת.
    הטענה נופלת לגמרי כשמבינים איך בונים מבחן פסיכומטרי.
    הרעיון הוא לתת לאנשים להתמודד עם בעיות בתחומים לא מוכרים.
    לכן ממציאים שאלות שאין להן שום קשר לחומר הנלמד או לחומר שיש לו שימוש ישיר כלשהו ובוחנים את התלמידים עליו.
    כדי שהמבחן לא יחטיא את מטרתו היה צריך לאסור את ההתכוננות – אבל זה כנראה בלתי אפשרי.
    לכן אנשים מתכוננים וכשהם מגיעים למבחן – כבר לא מדובר בתחומים לא מוכרים וכמידת ההכנה – כך מידת ההצלחה.

    מבחן טיורינג בודק למעשה את האינטליגנציה של….הבוחן.

  7. אני חושב שכאשר מחשב יעבור את מבחן טיורינג ויטעה את כולם הוא יהיה אינטיליגנטי.

  8. ר.ח:

    אכן כל מבחן בודק מי יכול לעבור את המבחן (מבחן טיורינג אינו יוצא דופן מהבחינה הזאת).
    למעשה טיורינג עצמו ניבא שמחשב יעבור את מבחן טיורינג עבור אחוז נכבד מהנבחנים עד שנת אלפיים ומבחינה זו הוא דוקא המעיט בקושי שבמשימה.

  9. גיא,
    לדעתי מבחן טיורינג בודק מי יכול לעבור מבחן טיורינג, ואני אסביר. דומה הדבר לפסיכומטרי שכביכול בודק כישורים אולם עצם העובדה שאנשים אחרי קורס משפרים את ציוניהם מראה שהמבחן לא מראה באמת מה היכולת שלך.למבחן יכולת אמיתי לא היית יכול להתכונן.
    מבחן ה – IQ שאמור גם הוא למדוד אינטלגנציה מכוון למעשה לפלח קטן ומערבי של אנשים. אבוריג'יני אסקימוסי או בדואי ייכשלו במבחן גם אם הם גאונים בסביבבתם הטבעית.
    כך שגם כאשר יהיה (ויהיה אני מניח בקרוב) מחשב שיעבור את המבחן ויטעה את כולם במבחן טיורינג, האם הוא אכן יהיה אינטילגנטי לדעתך?
    פעם אמרו שמחשב לא יכול לנצח בשחמט או לזהות פרצופים וכל זה התגשם אז גם את טיורינג יעברו. יש כבר למעשה מספר תוכנות שהצליחו להטעות שופטים במבחן. למשל הגברת סוזט:
    http://www.newscientist.com/article/dn19643-prizewinning-chatbot-steers-the-conversation.html?DCMP=OTC-rss&nsref=online-news

  10. ר.ח:

    אני מסכים שהמושג חמקמק, אך מבחן טיורינג בכל זאת מצליח לתפוס ולתחום חלק מהערפול.
    טיורינג התחיל את המאמר המפורסם בהצגת המבחן הבא:
    ישנם שני אנשים. האחד גבר השנייה אישה. כל אחד יושב בחדר נפרד אטום ומתקשרים דרך טרמינל עם אדם שלישי. תפקיד האדם השלישי הוא לקבוע מי האישה, כאשר משימת הגבר היא להטעותו לחשוב שהוא האישה ותפקיד האישה לנסות ולשכנע שהיא האישה. לאחר מכן מציע טיורינג להחליף את הגבר במחשב.
    מה תופס מבחן זה? השחקן הגבר יעשה עבודה טובה אם הוא מצליח "להיכנס לראשה" של אישה לפחות טוב כמו שאישה עושה זאת. באותו מובן מחשב יעשה עבודה טובה אם הוא מצליח "להיכנס לראשו" של אדם, כלומר לחקות באופן משכנע את אופן החשיבה האנושי.
    עוד עניין שהמבחן מחדד הוא חוסר התלות ברמת המימוש – אין זה רלוונטי כלל ממה עשוי המחשב , הוא יכול להיות עשוי מחיידקים,צ'יפים, או כל דבר אחר אך זה לא רלוונטי לצורך בחינת יכולות חשיבה.
    מה שחסר כיום למחשבים בכדי שיוכלו לחשוב כלל אינו קשור לחומר ממנו עשויים מחשבים. מה שחסר הוא הבנה ברמה האלגוריתמית\חישובית. אם היינו מרכיבים מחשב מנוירונים עם הידע הקיים כיום הוא לא היה מתחיל להיות מודע לעצמו.

  11. ר.ח:
    אבל אני בכל זאת בטוח.
    שים לב למאמר שכתבתי על התפתחות השפה:
    http://www.hayadan.org.il/birth-of-language-1110084/

    לדעתי – כפי שציינתי שם במאמר – הבסיס לשפה אינו אוסף סמלים זה או אחר אלא עצם היכולת לעשות שימוש בסמלים.
    בגלל זה אין לאדם קושי בלימוד כל שפה (כל עוד הוא מסוגל להפיק ולקלוט את סמליה – דבר שמן הסתם מוגבל על ידי יכולתם של החושים לקלוט אורכי גל מסוימים – הן של קול והן של אור) ותהא זו שפת מחשב, שפת סימנים, או שפותיהם של עמים אחרים.
    לדעתי מדובר ביכולת שהיא חיונית לעצם התפתחותה של מחשבה ברמה המאפשרת יצירת כלי טיס.
    אגב, בעיני מבחן טיורינג לא ממש מוגדר וההגדרה של פתרון בעיות קולעת יותר – גם אם היא קשה לבחינה. המידה בה מאתגרת השיחה במבחן טיורינג את האינטליגנציה של בן השיח תלויה יותר מידי באינטליגנציה של האדם שמנסה לברר אם מדובר במחשב או באדם.

  12. מכא*ל,
    אני בכלל לא בטוח. מבחן טיורינג מיועד לאדם על בסיס יכולות התקשורת של האדם. שים לב שממליוני המינים על כדור הארץ רק אנשים יכולים לעבור מבחן טיורינג (וגם לא כולם…). קשה אפילו להתחיל לדמיין מה יהיו סיגנלי התקשורת והלוגיקה המונחת בבסיס תקשורת חוצנית.
    בנוסף, וזה חוזר לנושא המאמר, לדעתי מהר מאד יהיו מחשבים שיעברו מבחן טיורינג ולא תוכל בשיחה פשוטה להבחין שהם לא אדם. למעשה כבר כיום יש כמה שהפילו את השופטים בתחרויות "טיורינג" למינהן.

  13. ר.ח:
    כשמשהו מצחיק אותי אינני נוהג לשאול אנשים אם לצחוק. תאר לך שהייתי נוהג כך בקומדיה – זה פשוט לא מנומס 🙂
    אין לי ספק שאינטליגנציה חייזרית (אני מדבר על אינטליגנציה אמיתית של יצורים שיצרו כלי טייס וטסו לכדור הארץ ולא על חיידקים חייזריים שהגיעו על מטיאור) תעבור מבחן טיורינג (לאחר תקופת לימוד מסויימת בה תלמד את השפה ואת התרבות המקומית) בקלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן