ווטסון הביס מתחרה אחד שהשיג בעבר 74 ניצחונות רצופים בשעשועון ומתחרה אחר שזכה בו בסכום שיא של 3.25 מיליון דולרים ● הסכום שצבר מחשב העל של יבמ עמד על 4,400 דולרים ● הוא התמודד בתנאים זהים לאלה של המתחרים האנושיים, ועיבד את התשובות לשאלות על סמך מאגרי מידע שכוללים למעלה מ-200 מיליון דפים ● כדי להחליט אם הוא בטוח בתחרות, עמדו לרשותו שלוש שניות שבהן היה עליו להפעיל 100 אלגוריתמים שונים – תהליך שהיה לוקח במחשב שולחני רגיל שעתיים
בסרטון וידיאו שפורסם באתר Engadget מוצג כיצד מחשב העל ווטסון של יבמ (IBM) מביס את אלופי שעשועון הטלוויזיה האמריקני ג’פרדי (שכונה בארץ “מלך הטריוויה”) קן ג’נינגס ובראד רוטר. ג’נינגס השיג בעבר 74 ניצחונות רצופים בשעשועון ורוטר זכה בו בסכום שיא של 3.25 מיליון דולרים.
עם זאת, התבוסה של השחקנים האנושיים לא הייתה מוחלטת: הסיבוב שצולם נועד לאפשר להם לתרגל את התחרות מול המחשב, והם הצליחו בכל זאת לזכות בסכומי כסף מסוימים: ווטסון זכה ב-4,400 דולרים, ג’נינגס הגיע למקום השני עם 3,400 דולרים ורוטר – למקום השלישי עם 1,200 דולרים.
ווטסון, שמצויד במערכת ההפעלה לינוקס (Linux) ופועל בקצב של 80 טרה-פלופ, מעבד את התשובות לשאלות על סמך מאגרי מידע שכוללים למעלה מ-200 מיליון דפים. בדומה ליריביו האנושיים, הוא לא זכאי לשום עזרה מהאינטרנט במהלך התחרות, וכדי להשיב עליו להפעיל זמזם. על מנת להשתתף בתחרות הוא נדרש לעבור את מבחני הכניסה הרשמיים.
במהלך המשחק הפגין מחשב העל את האסטרטגיה שנחשבת לטובה ביותר בו: אם לא בטוחים בתשובה בסבירות גבוהה – עדיף לא להשיב כלל מאשר לנחש. כדי להחליט אם הוא בטוח, עמדו לרשות ווטסון שלוש שניות שבהן היה עליו להפעיל 100 אלגוריתמים שונים – תהליך שעל פי דייוויד פרוצ’י, המנהל המופקד על מחשב העל, עשוי להימשך שעתיים במחשב שולחני רגיל.
63 תגובות
כן. הבאתי חפירה קטנה משלי כפיצוי.
הרעיון שניסיתי להעביר בכל התגובות די פשוט. אני אנסה לבאר בקצרה:
אינטליגנציה=דינאמיות חשיבתית.
כשאתה מדבר על מערכות לומדות, אז הן אולי אינטליגנטיות אבל בתחומן. אז כמו שאמר איינשטיין – הכל יחסי. מבחינתי הן לא אינטליגנטיות ביחס אליי או לעולם שבו אני בוחן את האינטליגנציה שלהן. לכן, בגלל שהיכולות שלהן מצומצמות לתחום כל כך צר, אני בסך הכל יכול להשוות ביניהן ולומר “זו יותר טובה מזו” ואם תרצה תחליף “טובה” באינטליגנטית.
המערכות האלה הן דינאמיות חשיבתית כשתבחן את התנהלותן בתחומן, אבל ברגע שתרחיב את המסגרת ותוסיף תחום לא קשור, הן לא יהיו דינאמיות.
אבל אני רק מנסה להגדיר. לא קובע נחרצות כמובן. זה נושא שמאוד קשור להגדרה וליחסיות ובאמת לא ניתן לסכם במשפט אחד ככל הנראה.
אייל א,
חפירה? כתבת תגובה ארכנית מאד שהתיימרה לתת הגדרה לאינטילגנציה ובסוף לא ברור כלל מה ההגדרה זו. האם זה שהליוויתן למד מראה שהוא אינטילגנט? לדעתך ללמוד וללמד זו אינטילגנציה? אם כך ישנן הרבה מאד מערכות ממוחשבות לומדות המשפרות ביצועים, האם הן אינטילגנטיות?
הרגתם אותי מצחוק. לא הייתי פה כמה ימים וכבר הצלחתם לייצר מגילה נוספת לתפארת דיוני אתר הידען, כמיטב המסורת (ובלי מילה אחת על אבולוציה!…טוב רק אחת). בתחילת כל חלק תגובות של כתבה פה צריך לשים שלט “זהירות, חפירה!”.
ובכל זאת רפרפתי על התגובות. אני רוצה לשוב ולחדד את כוונתי בעניין האינטליגנציה:
זוכרים פארק היורה? סתם דוגמה מסרט אמנם אבל לצורך המחשת הרעיון. בסצנה שבה אחד האנשים יוצא ליער עם רובה ציד ורגע לפני שטורפים אותו הוא קולט שהוא נכנס למארב, הוא אומר משהו מביע הפתעה מהפיקחות הלא צפויה שלהם. למעשה הסצנה מתארת מצב שבו יצור לא אנושי תעתע במוחו של בן אדם בכוונה תחילה, באופן מודע. המארב תוכנן והתממש תוך כדי ביצוע והתקדמות של הטורף והנטרף. הטורף “השתיל” אשליה במוח הטרף וכך ביצע מניפולציה במוחו של האיש כך שיפול במלכודת.
בקיצור זו דוגמה שאהבתי שתסריטאי ניסה להעניק ליצור שאינו קיים עוד אינטליגנציה ברמה גבוהה ממה שהיינו מצפים. אז בלי כל הקשקושים שכתבתי על מניפולציה וכו’, ברור שמיוחסת (אמנם בסרט) ליצור הזה אינטליגנציה.
ובאמת לא צריך ללכת למחוזות הדמיון. אמנם לחולדה אנו לא מייחסים אינטליגנציה בחיי היומיום, אבל אם ניקח לדוגמה בעלי חיים קצת יותר קומונוקטיביים ו…אינטליגנטיים, נוכל להבין טוב יותר את ההגדרה לאינטליגנציה שאנו שולפים ביומיום מבלי משים: לוויתן קטלן, בוודאי אינטליגנט מחולדה. דוגמה ומעניינת להמחשה – לפני כ-10-15 שנה נצפה ותועד לראשונה מקרה של הריגת עמלץ לבן ע”י לוויתן קטלן. לאחר מכן המקרה חזר על עצמו. לאחר שנים של חקירה התברר שמדובר בלוויתנים שמשתייכים לקבוצה שחיה לרוב באזור מסויים באוקיינוס השקט (אם אני זוכר נכון) שמסיבות של תחרות על מזון וחיכוך מתמיד עם אוכלוסיה של כרישים, נוצר לחץ על קבוצת הלוייתנים הזו. דבר זה הוביל אותם למציאת פתרון ע”י גילוי השיטה להריגת כרישים (לא מדובר בעניין של כוח וגם לא עניין קבוצתי אלא משהו יותר מתוחכם שמורכב ממספר שלבים) ולימוד של שאר חברי הקבוצה. זה יצור אינטליגנטי. הוא לומד ומלמד. כשאתה אומר שהוא לומד, בעצם אתה אומר שהוא מתאים את עצמו לתנאים חדשים – משנה את אופן החשיבה והמעשה על מנת “לנצח” בחיים.
לכן, גם מה שנקודה אמר בתגובה 9 הוא לא לעניין לטעמי. תשכפל את התכנה והחומרה של כל מחשב קיים עם טוויסט קטן – שמהירות החישוב תגדל פי מליון. עדיין תקבל מחשב שעושה אותו דבר בדיוק(!) רק בזמן קצר בהרבה. זה הכל.
לסיכום, ניסיתי לתת מעין הגדרה לאינטליגנציה (אם כי באופן מסורבל קמעה..)
ר.ח:
אינני סותר את עצמי. חשוב שוב.
הרי אילו אי אפשר היה להתכונן לפסיכומטרי לא היה צורך לאסור את ההתכוננות!
לכן הטענה שאפשר להתכונן מתיישבת מצוין עם הטענה שהיה רצוי לאסור את ההתכוננות. מה כל כך קשה להבין בזה? ועוד לראות בזה סתירה?!
הסברתי שאפשר להתכונן והסברתי מדוע מתכננים את המבחנים כפי שמתכננים אותם: מבחנים אלה אינם מתייחסים לחומר שנלמד באופן רגיל ולכן – אם לא מתכוננים אליהם – הם יכולים למדוד אינטליגנציה. אם מתכוננים – הכל נהרס.
מובן, אגב, שאם כולם מתכוננים במידה שווה – עדיין יכולה ההצלחה במבחנים לייצג אינטליגנציה, אבל מכיוון שלא זה המצב, המטרה לא ממש מושגת.
מכא*ל,
אתה סותר את עצמך. מצד אחד אתה טוען שזה לא נכון שלפסיכומטרי אי אפשר היה להתכונן ומצד שני אתה אומר שצריך היה לאסור את ההתכוננות כלומר, כמו שאני טוען, אם התכוננת ושיפרת את ציונך המבחן שמטרתו לבדוק כישורים בעצם נכשל. הרי מה לומדים בקורסי ההכנה לפסיכומטרי? לא לומדים להעלות כישורים או יכולות (שזה בלתי אפשרי) אלא לומדים איך לפתור ביעילות את המבחן וכאן הוא נכשל.
אני מסכים שמבחן טיורינג בוחן את האינטילגנציה של הבוחן לא פחות מאת זו של הנבחן (או מי שתכנת אותו).
גיא, כאשר מחשב יעבור מבחן טיורינג, יוכל לפתח אסטרטגיות חדשות לפיתרון בעיות, יידע מתי בדיחה מצחיקה ומתי לא, יידע לזהות ציניות והפוך על הפוך, יוכל לנתח סיפור על רבדיו, יידע האם תמונה/אישה/שיר הם יפים או לא ועוד כהנה וכהנה אז אולי הוא יהיה אינטילגנטי.
זה לא נכון שלמבחן פסיכומטרי לא היה צריך להיות אפשרי להתכונן.
אפילו עצם העובדה שמישהו יכול היה באופן תיאורטי (במזל או ברמאות) לעשות בדיוק את המבחן בו נבחן – גם בזמן ההכנה ולברר מראש מה התשובות הנכונות – מפיל את הטענה הזאת.
הטענה נופלת לגמרי כשמבינים איך בונים מבחן פסיכומטרי.
הרעיון הוא לתת לאנשים להתמודד עם בעיות בתחומים לא מוכרים.
לכן ממציאים שאלות שאין להן שום קשר לחומר הנלמד או לחומר שיש לו שימוש ישיר כלשהו ובוחנים את התלמידים עליו.
כדי שהמבחן לא יחטיא את מטרתו היה צריך לאסור את ההתכוננות – אבל זה כנראה בלתי אפשרי.
לכן אנשים מתכוננים וכשהם מגיעים למבחן – כבר לא מדובר בתחומים לא מוכרים וכמידת ההכנה – כך מידת ההצלחה.
מבחן טיורינג בודק למעשה את האינטליגנציה של….הבוחן.
אני חושב שכאשר מחשב יעבור את מבחן טיורינג ויטעה את כולם הוא יהיה אינטיליגנטי.
ר.ח:
אכן כל מבחן בודק מי יכול לעבור את המבחן (מבחן טיורינג אינו יוצא דופן מהבחינה הזאת).
למעשה טיורינג עצמו ניבא שמחשב יעבור את מבחן טיורינג עבור אחוז נכבד מהנבחנים עד שנת אלפיים ומבחינה זו הוא דוקא המעיט בקושי שבמשימה.
גיא,
לדעתי מבחן טיורינג בודק מי יכול לעבור מבחן טיורינג, ואני אסביר. דומה הדבר לפסיכומטרי שכביכול בודק כישורים אולם עצם העובדה שאנשים אחרי קורס משפרים את ציוניהם מראה שהמבחן לא מראה באמת מה היכולת שלך.למבחן יכולת אמיתי לא היית יכול להתכונן.
מבחן ה – IQ שאמור גם הוא למדוד אינטלגנציה מכוון למעשה לפלח קטן ומערבי של אנשים. אבוריג’יני אסקימוסי או בדואי ייכשלו במבחן גם אם הם גאונים בסביבבתם הטבעית.
כך שגם כאשר יהיה (ויהיה אני מניח בקרוב) מחשב שיעבור את המבחן ויטעה את כולם במבחן טיורינג, האם הוא אכן יהיה אינטילגנטי לדעתך?
פעם אמרו שמחשב לא יכול לנצח בשחמט או לזהות פרצופים וכל זה התגשם אז גם את טיורינג יעברו. יש כבר למעשה מספר תוכנות שהצליחו להטעות שופטים במבחן. למשל הגברת סוזט:
http://www.newscientist.com/article/dn19643-prizewinning-chatbot-steers-the-conversation.html?DCMP=OTC-rss&nsref=online-news
ר.ח:
אני מסכים שהמושג חמקמק, אך מבחן טיורינג בכל זאת מצליח לתפוס ולתחום חלק מהערפול.
טיורינג התחיל את המאמר המפורסם בהצגת המבחן הבא:
ישנם שני אנשים. האחד גבר השנייה אישה. כל אחד יושב בחדר נפרד אטום ומתקשרים דרך טרמינל עם אדם שלישי. תפקיד האדם השלישי הוא לקבוע מי האישה, כאשר משימת הגבר היא להטעותו לחשוב שהוא האישה ותפקיד האישה לנסות ולשכנע שהיא האישה. לאחר מכן מציע טיורינג להחליף את הגבר במחשב.
מה תופס מבחן זה? השחקן הגבר יעשה עבודה טובה אם הוא מצליח “להיכנס לראשה” של אישה לפחות טוב כמו שאישה עושה זאת. באותו מובן מחשב יעשה עבודה טובה אם הוא מצליח “להיכנס לראשו” של אדם, כלומר לחקות באופן משכנע את אופן החשיבה האנושי.
עוד עניין שהמבחן מחדד הוא חוסר התלות ברמת המימוש – אין זה רלוונטי כלל ממה עשוי המחשב , הוא יכול להיות עשוי מחיידקים,צ’יפים, או כל דבר אחר אך זה לא רלוונטי לצורך בחינת יכולות חשיבה.
מה שחסר כיום למחשבים בכדי שיוכלו לחשוב כלל אינו קשור לחומר ממנו עשויים מחשבים. מה שחסר הוא הבנה ברמה האלגוריתמית\חישובית. אם היינו מרכיבים מחשב מנוירונים עם הידע הקיים כיום הוא לא היה מתחיל להיות מודע לעצמו.
ר.ח:
אבל אני בכל זאת בטוח.
שים לב למאמר שכתבתי על התפתחות השפה:
https://www.hayadan.org.il/birth-of-language-1110084/
לדעתי – כפי שציינתי שם במאמר – הבסיס לשפה אינו אוסף סמלים זה או אחר אלא עצם היכולת לעשות שימוש בסמלים.
בגלל זה אין לאדם קושי בלימוד כל שפה (כל עוד הוא מסוגל להפיק ולקלוט את סמליה – דבר שמן הסתם מוגבל על ידי יכולתם של החושים לקלוט אורכי גל מסוימים – הן של קול והן של אור) ותהא זו שפת מחשב, שפת סימנים, או שפותיהם של עמים אחרים.
לדעתי מדובר ביכולת שהיא חיונית לעצם התפתחותה של מחשבה ברמה המאפשרת יצירת כלי טיס.
אגב, בעיני מבחן טיורינג לא ממש מוגדר וההגדרה של פתרון בעיות קולעת יותר – גם אם היא קשה לבחינה. המידה בה מאתגרת השיחה במבחן טיורינג את האינטליגנציה של בן השיח תלויה יותר מידי באינטליגנציה של האדם שמנסה לברר אם מדובר במחשב או באדם.
מכא*ל,
אני בכלל לא בטוח. מבחן טיורינג מיועד לאדם על בסיס יכולות התקשורת של האדם. שים לב שממליוני המינים על כדור הארץ רק אנשים יכולים לעבור מבחן טיורינג (וגם לא כולם…). קשה אפילו להתחיל לדמיין מה יהיו סיגנלי התקשורת והלוגיקה המונחת בבסיס תקשורת חוצנית.
בנוסף, וזה חוזר לנושא המאמר, לדעתי מהר מאד יהיו מחשבים שיעברו מבחן טיורינג ולא תוכל בשיחה פשוטה להבחין שהם לא אדם. למעשה כבר כיום יש כמה שהפילו את השופטים בתחרויות “טיורינג” למינהן.
ר.ח:
כשמשהו מצחיק אותי אינני נוהג לשאול אנשים אם לצחוק. תאר לך שהייתי נוהג כך בקומדיה – זה פשוט לא מנומס 🙂
אין לי ספק שאינטליגנציה חייזרית (אני מדבר על אינטליגנציה אמיתית של יצורים שיצרו כלי טייס וטסו לכדור הארץ ולא על חיידקים חייזריים שהגיעו על מטיאור) תעבור מבחן טיורינג (לאחר תקופת לימוד מסויימת בה תלמד את השפה ואת התרבות המקומית) בקלות
מכא*ל,
מצחיק או לא, תתווכח עם אשל בן יעקב. בכל מקרה אני סבור שאם אנחנו מתכוונים לבנות אינטילגנציה מלאכותית או לחילופין להתקשר יום אחד עם אינטילגנציות אחרות מן הראוי שלפחות תהיה לנו איזו שהיא הגדרה כללית וקבילה של המושג.
האם יש לך ספק שאינטילגנציה חייזרית תיכשל מבחינתנו במבחן טיורינג?
ר.ח:
לדעתי ההגדרה המקובלת אותה ציטטתי – כוללת בני אדם ואינה כוללת חיידקים.
גם הצבעתי על שורה שלמה של בעיות שמושבות חיידקים אינן מסוגלות להתמודד עם שכמותן.
גם “מבחן ה IQ” הזה מצחיק למדי כי מעבר לכך שמה שאמר רוח רפאים נכון, הגרוטסקיות של התיאור בולטת בקטע הבא:
The recent study shows that everyday pathogenic bacteria are not so smart: their S-IQ score is just at the average level. But the social intelligence of the Vortex bacteria is at the “genius range”: if compared to human IQ scores it is about 60 points higher than the average IQ at 100. Armed with this kind of information on the social intelligence of bacteria, researchers will be better able to outsmart them, says Prof. Ben-Jacob.
ר.ח
בקשר לקישור שהעלת: זה רק מוכיח שצריך מדד שונה משל האדם, לבחינת הIQ של החיידקים.
זאת אומרת שאי אפשר למדוד את רמת ‘האינטלגנציה’ של החיידק באותם מדדים כמו שבודקים איתם את רמת האינטלגנציה של האדם.
אם יהיה מבחן נוסף שיוכל להשוות בין שני מבחני הIQ , ושאפשר יהיה להסיק ממנו מסקנות הגיוניות עם משמעות, רק אז אני מניח שיהיה אפשרי להשוות בין האינטלגנציה של האדם לאינטלגנציה של החיידקים.
באותו עניין, בדיוק התפרסם היום שפרופ’ אשל בן אברהם מאוניברסיטת ת”א יצר מדד IQ לחיידקים…
http://www.sciencedaily.com/releases/2011/01/110124111138.htm
גיא,
ככל שאני חושב על זה אני משתכנע שאין הגדרה טובה למושג. זה קצת דומה לחמקמקות של מושג היופי, כולם יודעים מה יפה אבל נורא קשה להגיד למה.
לכאורה יכולת קליעה לסל או נהיגה בשטח בנוי או משחק מחשב מטורף לא דורשים אינטילגנציה או חוכמה גדולה אולם אם תחשוב על זה המח עושה כאן חישובים מורכבים ביותר שלדעתי לא נופלים מפיתרון בעיה בשחמט למשל. מה שכן זה נעשה באיזו צורה אוטומטית ולא מודעת.
אני לא זוכר מי אמר שההבדל בין גאון לתמהוני הוא שגאון זוכר את כל התנ”ך בעל פה והתמהוני את ספר הטלפון.
ר.ח:
אני אכן לא סיפקתי הגדרה לאינטיליגנציה אבל אני מוכן לצורך הדיון ללכת על מבחן טיורינג. גם טיורינג נמנע במודע מהגדרה של המושג אבל נתן מבחן מעשי ביותר שיוכל לענות על השאלה.
מבחן זה באמת מוטה לבני אדם, אך אינטיליגנציה היא מושג אנושי, ומהותו של המבחן היא לתפוס בדיוק את המאפיינים האנושיים של אינטיליגנציה (למשל מענה נכון ומהיר ביותר על השאלה כמה זה 10.12321 בחזקת 232324 מחשיד את העונה בהיותו מחשב במקום ההפך).
מבחן זה מעצם הגדרתו שם את האדם כמדד העליון לאינטיליגנציה.
לשאלתך, יכולת קליעה לסל כלל אינה נמדדת במבחן זה. בנוסף מבחן זה לא מבחין בין איינשטיין למייקל ג’ורדן. הוא מציב יעד שעדיין לא הושג ליכולת ההפשטה והבנה של מחשבים (ש”טובים” מבני אדם בהרבה דברים אך “חלשים” מהם באחרים)
ולגבי השאלה של מודעות איני יודע. כיצד אתה מגדיר מודעות וכיצד היית מגדיר אתה אינטיליגנציה?
אני חושב שבסדר אפס צריך לשאול, האם כתנאי הכרחי לאינטלגנציה דרושה מודעות עצמית? או מודעות לבעיה הנפתרת. את השאלה הזו בא לחדד פרדוקס החדר הסיני. מצד שני הגישה של טיורינג היא, אם זה נראה כמו ברווז זה הולך כמו ברווז וזה מגעגע כמו ברווז כנראה שזה ברווז. טיורינג מנסה לעקוף את השאלה האם אי פעם למכונה תהייה מודעות עצמית ומה פרוש הדבר.
מכא*ל וגיא,
אני מצטער אבל עדיין לא קיבלתי ממכם שום הגדרה לאינטיליגנציה שבה האדם ייצא יותר אינטילגנטי מיצורים אחרים. וכמו כן לא עניתם לי איך תזהו שחייזר/מחשב הוא אינטיליגנטי.
ברור למשל שקליעה לסל תוך כדי התקדמות מהירה דורשת חישוב מורכב ותזמון מדוייק. ברור שמייקל ג’ורדן מנצח את איינשטיין בתחרות קליעות, האם לכן הוא יותר אינטיליגנטי מאיינשטיין? אם לא מדוע? האם מכיוון שהחישוב מתבצע בתת מודע זה גורע מהאינטילגנציה שלו? אם כן, האם הגדרת האינטילגנציה קשורה לדעתכם למודעות?
ר.ח:
טיורינג עשה נכון כשהסיר את המאפיינים הפיזיים וגם ההגדרה המתבססת על פתרון בעיות בתחומים לא מוכרים משוחררת מהמאפיינים הפיזיים.
העניין הוא שכפי שאמרתי – אוכלוסיית חיידקים אינה עומדת גם במאפיינים הלוגיים של העניין והיא אינה מסוגלת לפתור שום בעיה מן הבעיות שתיארתי.
עכשיו – ברור שהכל הוא עניין של מידה ואוכלוסיית חיידקים אינטליגנטית יותר מאבן ובאמת גם מחשב יותר אינטליגנטי מאבן אבל מדובר באינטליגנציות כה זעומות שאין כל טעם להתייחס אליהן כאל אינטליגנציה.
התייחסות לתופעות אלה כאל אינטליגנציה רק מפחיתה לדעתי את הסיכוי שאי פעם נצליח ליצור משהו שראוי להיקרא אינטליגנציה מלאכותית כיוון שלשם הקניית היכולת האמיתית לפתור (ואפילו לזהות) בעיות בתחום לא מוכר למכונה נחוצות עוד תובנות עקרוניות ולא מדובר כאן בשאלה של כמות.
גיא,
ברור לכולנו שאוסף התאים המכונה אדם יותר אינטילגנטי מאוסף התאים המרכיב את תרבית החיידקים או התולעים או הצמחים. השאלה שלי היא איזו הגדרה מראה הבדל זה? האם היכולת לפתור בעיה מתימטית? זיקית למשל עושה חישוב מורכב בשלושה מימדים תוך כדי תנועה ויורה את הלשון שלה בדיוק לזבוב שעף באוויר, האם היא אינטילגנטית? ציפורים או דגי סלמון מנווטים כאילו שיש להן GPS, אתה יודע בכמה חישובים כרוך הניווט הזה? חיידקים מצליחים להתמודד עם סביבה עויינת כמו בית חולים רווי באנטיביוטיקות וחומרי ניקוי והדברה, האם זו אינטילגנציה? ולדעתי האלגוריתם בו הם משתמשים (במקרה הזה ניסוי וטעיה) הוא כלל לא רלוונטי לשאלה.
אם נפגוש חייזר, איך נדע אם הוא אינטילגנטי או לא? זה שכן או לא נצליח להתקשר איתו יוכיח משהו?
ר.ח:
איני חושב שהיכולת לארגן חיידקים באופן שייתן יכולות חישוב הופכת חיידקים לחכמים או בעלי אינטיליגנציה. באותו אופן אין היכולת של בני אדם לבצע חישובים הופכת את הנוירונים שלהם לאינטיליגנטים. אינטיליגנציה היא התכונה הנוצרת מאופן הארגון של הרכיבים ודפוסי העברת המידע וכנראה אינה תלויה ברמת ה”מימוש”-הנוירונים\מוליכים למחצה\חיידקים (כפי שדגלס הופסטטר אמר: “it aint the meat its the motion”).
נכון שהאדם מורכב תאים ומולקולות, אך גם העוף שאני אוכל וגם תולעים וצמחים. מדוע ישנם קבוצות של תאים שיזכו לכינוי אינטיליגנטים וכאלו שלא- זהו בדיוק הסידור המיוחד של אותם אבני בסיס ולסידור מיוחד זה נותנים את השם “אדם” או “מחשב”. החיידקים\תאים\צ’יפים הם רק המצע.
טיורינג ניסה להתמודד עם השאלה על ידי הגדרת המבחן המפורסם שלו. במבחן זה הוא הסיר את כל האלמנטים ה”פיזיים” מהשאלה מתי מחשב ייחשב אינטיליגנטי כאדם. הוא לא הסתכל על האופן שבו אדם נראה, לא כיצד קולו נשמע, ולא כיצד מרגיש עורו אלא רק על האופן בו הוא מתקשר עם אדם אחר כך שהאדם יחשוב שבן שיחו הוא אדם.
זה שייך, זה מראה לך שההגדרה של אינטילגנציה כיכולת להתמודד עם בעיות במצבים בלתי מוכרים היא חלקית בלבד אם בכלל ולא באמת מספקת את ההבדל בין אדם למחשב או לאורגניזמים אחרים.
נחמד, אבל מה זה שייך?
אז אפשר ליצור מחשב מחיידקים.
אפשר גם מחרוזים!
אמנם קצת בעזרתו של האדם, אבל בבקשה:
http://www.guardian.co.uk/science/blog/2009/jul/24/bacteria-computer
ר.ח:
גם המולקולות פתרו את בעיית ההישרדות ואפילו טוב מהחיידקים.
חלקיקים אלמנטרים רבים פתרו אותה טוב יותר.
המונח אינטליגנציה הומצא על ידי בני אדם כדי להגדיר דבר שמשרת אותם וזה לא צריך להפליא או להיחשב ללא בסדר אם יש בזה הטיה לבני אדם.
כשאתה אומר שמשהו “טעים” אתה אפילו לא מדבר על כל בני האדם אלא רק על עצמך.
בכל מקרה – שום חיידק לא פתר את הבעיות שאתה מדבר עליהן ושום קבוצת חיידקים לא תעבור מבחני IQ בהצלחה.
מיכ*אל,
אני מאד לא מסכים איתך. אוכלוסיות החיידקים פתרו את הבעיה של איך לחיות בתנאים משתנים מקרחוני אנטרקטיקה דרך בטן האדמה, מעיינות מים חמים, קיבות של יצורים ועד לאותו אגם רווי ארסן שהתגלו בו חיידקים בחודש שעבר. אני מניח שאם הישרדותם הייתה תלויה בפיתרון בעיית שחמט הם היו פותרים גם אותה.
בנוסף, למה זה שמחשב כן פותר בעיות שחמט לא הופכת אותו לאינטילגנטי?
בכל מקרה, ההגדרה לאינטילגנציה מעורפלת ומאד מוטה לכיוון היכולות של האדם לדעתי. דומה הדבר לכך שגאון הישרדות אסקימואי או אבוריג’יני היה נופל במבחני IQ. האם משום כך האינטילגנציה שלו נופלת מאדם מערבי?
גם האדם הוא אוסף תאים והוא גם אוסף מולקולות אבל הרבה יותר מוצדק להגדיר אותו כישות אחת מאשר אוסף חיידקים שכמעט ואין ביניהם שיתוף פעולה וממש אין בהם התמחות.
כל זה, כמובן, לא משנה את העובדה החשובה שהחיידקים לא יכולים גם כאוסף להתמודד כמעט עם שום בעיה. לא עם בעיה בגיאומטריה, לא עם בעיית שחמט, לא עם בעיה בחינוך, לא עם בעיה בהטסת טילים לירח – פשוט כלום! כל מה שהם “יודעים” כבודדים זה להשתנות ולהתאבד וזה מאפשר להם כקבוצה למצוא (לפעמים) גירסה ששורדת.
לדעתי אנחנו מאד מרוחקים גם ממחשבים שראויים לתואר “אינטליגנטים”
מכ*אל,
גם האדם הוא אוסף תאים, גם מחשב מקבילי הוא אוסף מעבדים וגם תרבית החיידקים היא אוכלוסיית תאים המתקשרים בינם לבין עצמם. בקיצור אני מאד מסכים עם אלעד מישהו והאחרים למעלה שטוענים שכבר היום ניתן להגדיר הרבה מאד פעולות ממוחשבות (והייתי מוסיף ביולוגיות) כאינטיליגנטיות וההבדל הוא במורכבות הרשת המייצרת אותן ולא בשום דבר “שמעבר”. להבנתי, ותקן אותי אם אני טועה, אתה מסכים עם הנחה זו. מכאן שמחשב אינטילגנטי כנראה בדרך ולא בעתיד הרחוק.
ר.ח:
לא נכון!
הבהרתי את ההבדלים גם בתגובתי הקודמת ואחזור עליהם:
1. לא מדובר בחיידק אלא באוכלוסית כל החיידקים בעולם ביחד.
2. לא מדובר בפתרון בעיות כללי אלא בפתרון סוג מאד מסוים ומוגדר של בעיות.
זה, כאמור, אם מתיחסים אל כל אוכלוסיית החיידקים כאל ישות אחת – דבר שאפשר להתנגד לו בפני עצמו, אבל נניח שאנחנו מתירים זאת. ברמת החיידק הבודד לא נפתרת שום בעיה.
חסרה פה הבהרה על יכולותיו של ווטסון.
האם ווטסון מקבל את השאלות כטקסט או כמפענח קול שעובד בזמן אמת ויודע להמיר מילים לטקסט. כי רק הפיתוח הזה לבדו שווה מיליונים.
דוגמה ל”הצלחה” של הטכנולוגיה כיום :
http://www.youtube.com/watch?v=KyLqUf4cdwc
מיכא*ל,
אתה עכשיו מתווכח על האלגוריתם ולא על הגדרת האינטילגציה. נכון, האלגוריתם של החיידקים הוא נסה וטעה עד שמתקבל הפיתרון אבל זה כנראה אלגוריתם יעיל מאד כי הוא אכן פותר את הבעיה. מכאן, אם אנו מסכימים שאנשים יותר אינטילגנטים מחיידקים או מחשבים אזי ההגדרה של פיתרון בעיות לא מוכרות לאינטילגנציה אינה מספקת.
רוח רפאים:
לא הבנת אותי אבל כל העניין ממש לא חשוב אז בוא נרד ממנו
מכאל
אתה טוען שאין ויכוח, אז למה אנחנו עדיין מתווכחים? בויכוח הזה בינינו, רק אתה טוען שהויכוח הוא על התכנות הויכוח עצמו. אני לא רוצה, וגם לא התחלתי להתווכח על הוויכוח כמו שאתה עושה בתגובה 27.
אני סך הכל ציינתי בשבילך את הנקודה שעליה אני חולק על אייל.א בתגובותיי הקודמות.
רוח רפאים:
הוויכוח הוא רק על השאלה אם יש וויכוח.
אתה טענת שיש ואני אמרתי שאין.
אז עכשיו אתה אומר “אין וויכוח – אז על מה הוויכוח”.
במילים אחרות – אתה מקבל את דברי ושואל למה אמרתי אותם (למרות שאם לא הייתי אומר אותם היית חושב משהו אחר בשאלה אם יש או אין וויכוח).
בתשובתך לאייל אתה חוזר ומעלה את הניסוח שהשתמש בו – שיכול אולי להשתמע לשתי פנים ומנסה להציג אותו כנושא את המשמעות הפחות סבירה – רק כדי שיישאר וויכוח.
כמו שאמר אייל – זו שאלה של הגדרות ולמעשה אין שום וויכוח (דבר שבעצמך הסכמת אתו בחלק מתגובתך).
ר.ח:
כבר עניתי לך על זה בדיון אחר.
גם בתיאור שלך – אין שום חיידק שפותר שום בעיה.
אוכלוסיית החיידקים מתגברת (לפעמים) על הבעיה והיא עושה זאת על ידי בדיקה מקבילית של המון אפשרויות (בדיוק כמו המחשב – אבל במקביל כי יש הרבה “מחשבים”).
לכן – לכל היותר תוכל לטעון שאוכלוסיית החיידקים כולה היא אינטליגנטית – אבל גם זה לא ממש נכון – מכיוון שמעבר לעובדה שמדובר בהתאבדות המונית שחלק שורדים בה במקרה, מדובר גם בפתרון סוג מסוים מאד של בעיות ולא ביכולת כללית להתמודד עם בעיות בסביבה לא מוכרת.
מיכאל ורוח רפאים,
בגדול נראה שדעתנו יושבת בקנה אחד פחות או יותר. השאלה מהי ההגדרה לאינטליגנציה אכן במקומה, שכמו במקרים רבים אחרים, ההגדרה היא הגורם הבעייתי בויכוח.
בתגובתי המקורית לידיעה, כיוונתי לכך שהמחשב המדובר אינו שונה בהרבה משאר המחשבים שאנו מכירים מאז המצאת המחשב, אם נשווה אותם ליצור חי דוגמת חולדה. איך אומרים לפעמים על אנשים מסוימים- “הוא כל כך מקובע בחשיבתו”. אז המחשב הוא דוגמה קיצונית לכך. הוא מקובע לחלוטין. עזוב שהוא לא יכול לדבר איתי כי כל מה שהוא מכיר זה את המשחק ואת אופן ההתנהלות מול מנחה המשחק, שום דבר פרט להתערבות חיצונית בתוכנה שלו לא יגרום לו לשנות את התנהלותו.
ועדיין, עם יכולות עיבוד הנתונים האלה, אני מאמין שלו נכתבה התוכנה באופן שמזכיר יותר את פעולתו של מוח (לצורך העניין של חולדה), כנראה שהדבר היה בא על חשבון מאגר המידע העצום שנכתב לצורך המשחק, אבל אז לך תדע, המחשב היה יכול להחליט לעשות דברים שהוא לא תוכנן לעשות.
אבל כידוע, אין לנו כיום מושג אמיתי לגבי אופן פעולת המוח. אז אין מה לצפות ממחשבים להתעורר לחיים בינתיים.
מיכ*אל,
מה ההגדרה שלך לאינטילגציה? אם זו “היכולת להתמודד עם בעיות במצבים בלתי מוכרים” (כמו שכתבת ב 13) אזי לפי הגדרה זו החיידקים יותר איטיליגנטים מאדם. גם בהשוואה של תא בקטריאלי בודד מול תא אנושי בודד וגם של תרבית חיידקים מול אורגניזם רב תאי (כלומר תרבית כנגד אדם) הם ינצחו בהתמודדות במצב לא מוכר במיוחד אם אנו מדברים על שרידה שזה מה שמעניין אותם. לכן אני חושב שהגדרת האינטילגציה הרבה יותר מורכבת וחמקמקה מהגדרה זו.
מכאל
נראה שאתה מסכים אם שנינו, אז אני לא מבין איפה הויכוח בינינו. כנראה שאנחנו מסכימים.
ניסחת באופן שונה את הדברים שאני כתבתי בתגובה 21.
לגבי אייל.א הוא כתב: ‘לדעתי אין כיום אינטליגנציה למחשבים, אפילו לא ברמה של חולדה.’
זאת אומרת, שהוא חושב שלמחשבים אין כיום אינטלגנציה אפילו ברמה של חולדה. או, אין אינטלגנציה כלל.
לפי דעתי זה לא נכון או לא מדוייק. למחשבים יש סוג של אינטלגנציה, כמובן שהיא לא באמת אינטלגנציה והיא לא דומה לאינטלגנציה אנושית אבל היא ה-אינטלגנציה של המחשב.
אני מניח שעל זה כולנו מסכימים?
רוח רפאים:
אייל אמר שלמחשבים אין אפילו אינטליגנציה של חולדה ואתה מסכים עם זה – אז איפה הוויכוח?
את זה שמחשבים עושים דברים יפים מאד ורבים מהם כאלה שאדם בכלל לא יכול לבצע יודע כל אחד אבל השאלה אם מה שהם עושים ראוי להיקרא אינטליגנציה היא שאלה אחרת ולפי הגדרתה של אינטליגנציה, נראה שמעשיהם עדיין אינם ראויים להיקרא כך.
צורות שונות של לימוד קיימות גם בחיידקים ואיש לא טוען שחיידקים הם אינטליגנטים.
שים לב – אף אחד כאן לא אמר שאינטליגנציה מלאכותית לא תיתכן – כל מה שנאמר הוא שמה שהושג בתחום עדיין לא ראוי להיקרא אינטליגנציה.
אני אומר את זה כמי שבנה מערכת שמחליפה את תורני הלילה ביחידת מחשב ושכל מי שצפה בה אמר שהיא יותר אינטליגנטית מן האנשים שבאה להחליף.
היא גם למדה באופן שוטף את המצב והגיבה ביעילות למצבים משתנים.
העניין הוא שהיא בסך הכל מימשה ביעילות פתרון תאורטי שמצאתי לבעיה של ניהול משימות התורן בלילה ואילו היית שואל אותה כיצד להשחיל חוט במחט היא לא הייתה מבינה על מה אתה מדבר.
מכאל ואייל.א
מן המעט שאני יודע בנושא, הטעות שעולה מדבריו של אייל.א היא במשפט הבא שהוא כתב:
‘לדעתי אין כיום אינטליגנציה למחשבים, אפילו לא ברמה של חולדה.’
בנקודה הזאת אני חושב שהוא טועה.
היום כבר קיימות מערכות חישוביות שיודעות לבצע פקודות ברמה שיכולה להיחשב כ-‘אינטלגנציה’.
למרות שזאת לא אינטלגנציה אלא רק אוסף פקודות שנכתבו בשפת מחשב.
למחשב (או למערכת חישובית כלשהי) אינטלגנציה ברמה של חולדה אולי עדיין אין, אבל מה שיש
זה יכולת לבצע פקודות שהן ‘אוטודידקטיות’. הפקודות האוטודידקטיות של הרובוט הן יצוג לסוג של אינטלגנציה (אינטלגנציה מלאכותית) אפילו אם זו ברמה הפרימיטיבית ביותר.
עצם העובדה שרובוט יכול ללמוד בעצמו או לנבא פעולה שתתאים יותר טוב לצעד הבא שלו (בעזרת אלגוריתמים שנכתבו מראש) היא כבר אישוש לכך שקיים סוג של אינטלגנציה במכונה.
ראה למשל:
http://ccsl.mae.cornell.edu/emergent_self_models
כלומר למחשבים היום קיימת ‘אינטלגנציה’ היא נקראת אינטלגנציה מלאכותית. אבל היא ברמה מאוד נמוכה בהשוואה לאינטלגנציה של האדם. היא ברמה כל כך נמוכה שהיא לא יכולה להיקרא כאינטלגנציה אלא כ- מערכת חישובית שמבצעת פקודות. אבל, אצל כל יצור קיימת מערכת שיודעת לבצע פקודות או במילים אחרות הגוף מבצע פקודות של המוח, אבל גם המוח מבצע פקודות איכשהו.
אז איך המוח בוחר לבצע פקודות עוד לא גילו סופית, אבל איך הרובוט בוחר לבצע פקודות דווקא כן ידוע.
הנה עוד קישור (לדעתי, הרובוטים בסרט הזה הרבה פחות ‘אינטלגנטים’ מהרובוט מהקישור הקודם)
http://www.youtube.com/watch?v=9vwZ5FQEUFg
רוח רפאים:
נדמה לי שלא הבנת את כוונת אייל.א ואתם דווקא מסכימים.
אייל.א
אתה טועה.
למחשבים כיום יש מה שנקרא ‘אינטלגנציה מלאכותית’.
שים לב:
‘בינה מלאכותית’ דומה בפעולותיה למה שנקרא אינטלגנציה אבל היא לא אינטלגנציה, והיא אינה בינה אנושית, למרות שהיא נוצרה כדי לנסות לחקות את הבינה האנושית.
אם תשווה את הבינה המלאכותית לבינה האנושית, אז יכולותיה לתפקד באופן שייחשב אינטלגנטי עדיין ברמה מאוד נמוכה ולא מפותחת. היא עדיין לא מצליחה לחקות את הבינה האנושית.
אם מכאל רוטשילד שמבין בזה הרבה יותר טוב ממני וממך יבחר שלא לענות לך, אז אענה לך בפירוט יותר מאוחר.
מגיב 16, לדעתי אין כיום אינטליגנציה למחשבים, אפילו לא ברמה של חולדה. כל העניין הוא יכולת לימוד ומניפולציה בלתי מוגבלת של מאגר מידע קיים עליו מתבסס עיבוד הנתונים. ואמר יפה מיכאל. בהתאם, חולדה תלמד בניסויים שונים להשיג את מבוקשה. מחשב העל הזה היה נכשל כישלון חרוץ (קרוב לוודאי) באם היו משנים מעט את חוקי המשחק. והוא לא היה חוזר לעצמו גם עוד מליון שנה. הוא מתוכנת לעבוד בצורה מסויימת מאוד. אין לו אלגוריתמים לשינוי אלוגריתמים, כך דעתי. עובדה היא שעל מנת להחליט אם לענות או לא, עומדות לרשותו 3 שניות בהן הוא צריך להפעיל 100 אלגוריתמים שונים. כלומר, אם הייתי מציב לו חצי שנייה, איך אז הוא היה מתפקד? האם הוא היה משנה בכלל את אופן קבלת ההחלטות שלו באם לענות או לא? הרי הוא כבר לא יכול להפעיל את אותם 100 אלגוריתמים שונים. אם לי מציבים משימה שאני אמור לעמוד בה בזמן מסויים, ואז משנים את החוקים כך שאני אמור לעמוד בה תחת תנאי זמן אחרים, אני אשנה בהתאם את הלך החשיבה שלי. אני מכונה אינטליגנטית – מתאים את עצמי לתנאי הסביבה וממציא את ההתאמה מאפס. מחשבים כיום, לא מתאימים את עצמם לתנאי הסביבה מבחינת אופן ניתוח הנתונים. וכאלה שכן מתאימים עצמם, עושים את ההתאמה לפי מידע מקודד, לפי איך שתיכנתו אותם. הם לא ממציאים את אופן ניתוח הנתונים שלהם בעצמם.
הדרך לאינטלגנציה מלאכותית עוד רחוקה שנות אור…
ניסוח יפה של מכאל רוטשילד.
ואם אפשר להוסיף לדבריו, אז: האינטילגנציה המלאכותית, כיום, עדיין ‘בחיתולים’.
בהשוואה לאדם- היא אינטלגנטית כמו ילד בן 2.
באיזה שהוא שלב לא רחוק כל היכולות הללו ירוכזו במחשב אחד שיהיה בתוך רובוט אחד
או בכיס שלך
שישחק איתך שח, יתן לך תשובות טריוויה, ינחית לך מטוס , יזהה חפצים ואנשים
ירשום לך מה נאמר יתעד לך דברים חשובים….
אההה רגע איפה האייפון שלי 🙂
זה היה בינה מלאכותית עם האלגורתמים האלה היו מפותחים ע”י המחשב בעצמו. שאדם לומד משהו, בעצם הוא מפתח לעצמו את האלגוריתם.
זו אינה אינטליגנציה.
אינטליגנציה היא היכולת להתמודד עם בעיות במצבים בלתי מוכרים.
זה שהופכים הרבה מצבים למוכרים למחשב אינו עושה אותו אינטליגנטי.
כדאי לקבל קצת השראה מן הסיפור הזה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Profession_(short_story)
ניסוח יפה מאד של מגיב 11.
ניסוח יפה מאד של אלעד
נקודה, כל זה נכון בהנחה שנבצע סימולציה של המוח אחד לאחד, כפי שעשתה זאת האבולוציה, אך יתכן מאד שבשלב מסויים במהלך המחקר נבין את העקרון שעומד מאחורי פעולת המוח, ונוכל לשחזר זאת בצורה הרבה יותר חסכונית במשאבים. על זה בדיוק מדבר (בין השאר) ריי קורצוויל.
80 טרהפלופ זה לא מספיק.
כדי להגיע ליצרת נפש עם מודעות עצמית על המחשב להיות מסוגל לעבד בסדרי גודל של אקסה פלופ. (10 בחזקת 18), וזה יקרה עוד 15 שנה בערך.
מסכים לחלוטין עם אלעד ומישהו.
קרחוני,
לגבי החדר הסיני, אפשר להתווכח. אני חושב שאם יש בחדר מחשב עם ידע לתרגם סינית, אפשר להגיד שההחדר מבין את השפה כי אין שום הבדל, אפילו עקרונית, בין זה לבין פרופסור למנדרינית שיעשה את אותה משימה.
ההבדל קיים רק בהרגשה שלנו ש”תוכנה” לא מבינה מה היא עושה.
גם לפרופסור לסינית יש תוכנה במוח שעושה את אותו דבר, אנחנו פשוט לא מבינים עדיין איך בדיוק היא עובדת, ולכן אנחנו מוקסמים מאינטלגנציה.
ברגע שנפצח גם את זה, ונבנה אלגוריתים מתאים, פתאום תרגום לא יחשב כמשימה אינטלגנטית אלא כיכולת חישוב ועיבוד נתונים.
אומנם התרגום של גוגל עדיין לא שם, אבל אנחנו בדרך…
אבל כל זה בתחום הפילוסופיה.
במבחן התוצאה של החדר הסיני, שהוא המבחן המדיד היחיד שאפשר לחשוב עליו, שלחת לחדר טקסט בסינית וקיבלת אותו באנגלית.
אני מסכים לגבי השאר, רק שזוהי בדיוק הנקודה.
אנחנו מצליחים לפרק יכולות ספציפיות לאלגוריתמים, ובונים מחשבים שיודעים לבצע אותם.
תחבר מספיק כאלה אחד לשני ויהיה קשה יותר ויותר להסביר למה מה שעומד מולך לא אינטלגניטי.
ונוסיף לרשימה של אלעד את היכולת לזהות פנים שנחשבה רק עד לא מזמן ליכולת אנושית בלעדית והיום קיימת כבר בכל מצלמה או פלפון חדשים, היכולת לזהות כתב יד מרושל, הפיכה אוטומטית של דיבור לטקסט, ולהיפך – הפיכת טקסט לדיבור אנושי, ועוד ועוד.
בכל פעם שמחשב מצליח במשימה כזו מחליטים שבעצם זה כבר לא סימן אמיתי לאינטיליגנציה ומחפשים משוכה נוספת שהמחשב עדיין לא הגיע אליה.
ללעד, יש כמובן את מבחן החדר הסיני המוכר שמהווה דוגמא לכך שלא תמיד אם זה מגעגע כמו ברווז זה ברווז. מעבר לכך- נראה לי שאחת ההגדרות המרכזיות של אינטליגנציה כזאת היא היכולת ללמוד.. שים לב שכל סוג פעילות שדיברת עליה נעשית ע”י מערכת ממוחשבת נפרדת לחלוטין בלי השקה ביניהן. אם ווילסון שלנו היה יודע מעבר למשחק טריוויה (באמצעות אותו אלגוריתם) גם לטוס, לנסוע בעיר עמוסה רכבים, תוך כדי שהוא מהווה מענה קולי בחברת התקשורת השנואה עליך, אז הייתי מדבר על אינטליגנציה.. ככל שהמערכת יותר מתמחה ויעודית לתחומה אז יותר קשה לדבר מהותית על אינטליגנציה לדעתי..
וזה בלי להמעיט ביכולת של ווילסון, יכולת הבנת הטקסט שלו והיכולת להוציא תשובה מתאימה מאוד מרשימה..
למספר 2,
בספר הסינגולריות קרובה של רי קורצויל יש הגדרה מעניינת לאינטלגנציה מלאכותית.
הוא אומר שכל פעולה שמחשב עושה נתפסת בציבור כלא אינטלגנטית, אלא רק כעיבוד נתונים.
לפני עשרים שנה היינו אומרים שחייב להיות טייס אינטלגנטי על ההגאים כדי להנחית מטוס, והיום ברור לכולם שאינטלגניציה לא קשורה לזה, אלא רק עיבוד נתונים…
אותו דבר בשח מט, בנהיגה, בחיפוש במאגרי נתונים, מענה אוטומטי, הנחתת רכבים על מאדים וכו’. את כולם מחשבים עושים די בקלות היום, כי מצאנו את האלגוריתמים שבבסיס הפעולות האלה. לכן, הן נראות לנו כמשהו שלא דורש אינטלגנציה, אלא “רק” כוח חישוב.
זאת אומרת שאנחנו מתחילים להגדיר מהי אינטלגנציה ע”י מה מחשבים לא יכולים לעשות!! (לכתוב ספר, לדון בשאלות מוסר וכו’, למרות שכבר אפשר להתחיל להתווכח גם על אלו)
עוד מעט מאד זמן, כשמחשבים יצליחו גם במשימות כאלו, אנחנו נבין שבגלל שבסוף את הכל אפשר לפרוט לאלגוריתמיקה, עיבוד נתונים וחישובים, מאורגן בדרכים מסובכות מאד, הוא אינטלגניצה.
בשעשועון, נכון שזה לא נראה כמו בן אדם, אבל אם היו שמים שם את המחשב והאנשים מאחורי וילון לא היינו מסוגלים להגיד מי הוא מי (בהנחה שהיו מסנתזים לו קול קצת יותר טוב….)
וברגע שאי אפשר עקרונית להבדיל בין שני דברים, אפשר להגיד שהם אותו דבר
אז כן, זוהי בדיוק אינטלגנציה מלאכותית, לפחות לדעתי.
אומנם רק בתחום אחד ספציפי, אבל ככה בדיוק נראת ההתחלה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4014959,00.html
יפה מאוד. באמת יפה. אבל עדיין, זה לא נראה כמו אינטליגנציה. ועם כוח עיבוד נתונים כזה, איך זה לא קורה?
זהו לא הסוף , ואפילו לא תחילתו של הסוף, אבל זה סוף ההתחלה…”