2001: כך חזה ארתור קלארק את האינטרנט

דיוק של חמישים אחוז מטווח של 30 שנה זה לא רע.

אבי בליזובסקי

שנת 2001 הגיעה, ואתר האינטרנט של הCNN , כמו גם אתר הידען, החליטו להקדיש סדרת מאמרים להשוואה בין המדע שנחזה בספר ובסרט "אודיסאה בחלל 2001" לבין המציאות. קטע אחד נגע למחשב המוזכר בסרט, HAL שקלארק תמיד התחמק מהעובדה שכל האותיות נמצאות במרחק של אות אחת בא.ב. מהאותיות המרכיבות את השם IBM.
כאשר אנחנו פוגשים לראשונה את המחשב האל, נראה כאילו אין דבר שהוא לא יכול לעשות. הוא למעשה המפעיל את החללית דיסקוורי בדרך לצדק, מחזיק את מערכת תמיכת החיים, משחק שחמט עם אנשי הצוות יש לו דעה על התרשימים שצוירו בידי אסטרונאוטים והוא יכול לענות למראיינים של הbbc בבוא שנת 2001 אין לנו מחשב עם היכולות של האל.

אבל קלארק והבמאי סטנלי קובריק, שכתבו ביחד את התסריט גילו במקרה גם את האינטרנט. הנה קטע מהתרגום העברי של הספר:" שפע דברים היו בידו להעסיק עצמו בזמן שעמד לרשותו, אפילו לא היה עושה דבר אלא יושב וקורא, כאשר נילאה מן הדוחות הרשמיים, התזכרות ורשימות הפרוטוקולים, היה מחבר את מכשיר-החדשות שלו אל התקע ומקבל זרם מידע מעודכן ממרכז-חדשות על האדמה. בזה אחר זה היה מעלה את העתונים האלקטריניים החשובים ביותר של העולם ; הוא ידע את צופניהם של החשובים ביותר בעל-פה, ולא היה צריך להיוועץ ברשימה שהודפסה על גב פנקסו, הוא לחץ על גב כפתור הזיכרון לטוח-קצר של יחידת ראשי-הפרקים, העלה את העמוד הראשון והחזיק בו, סקר במהירות את הכותרות וציין לעצמו את הפריטים שעניינוהו. לכל אחד מהם צורף קטע משלו, שהתייחס לנושא. כאשר בחר בו, היה המלבן בגודל בול-דואר מתרחב עד אשר מילא היטב את המסך, ופלויד יכל לקרוא בו בנוחות. בסיימו, היה חוזר ומעלה על המסך את העמוד השלם ובוחר נושא חדש לבדיקה מרורטת.
פלויד תהה לפעמים אם מכשיר החדשות והטכנולוגיה המדהימה הניצבת מאחוריו הינו המילה האחרונה במסעו של האדם בביקוש אחר תקשורת מושלמת. הנה הוא כאן. הרחק בחלל. מתרחק מכדור-הארץ במהירות אלפי ק"מ לשעה. ועם זאת יכול הוא. תוך אלסיות שניה. לראות כותרותיו של כל עתון אשר חפץ. (עצם המילה..עתון". כמובן, היתה אנכרוניזם מן התקופה האלקטרונית, הכתוב עודכן אוטומטית מדי שעה. אפילו אם קראת את הגירסאות בשפה האנגלית בלבד, יכולת לבלות תקופת-חיים שלמה בקליטת הזרם המשתנה בהתמדה של אינפורמציה מלווייני החדשות, ותו לא. קשה לדמות כיצד ניתן לשפר את השיטה או להפכה נוחה יותר, אך במוקדם או במאוחר, שיער פלויד, תוחלף שיטה זו במשהו שלא ניתן להעלותו על הדעת, כשם שגוטנברג או קקסטון לא יכלו להעלות בדעתם משהו כמו מכשיר-החדשות."

היתה גם מחשבה אחרת, אותה העלתה תמיד סקירת הכותרות התוכן תפל, בלתי-חשוב ומדכא יותר. תאונות, פשעים, אסונות-טבע ואסונות עדיין עניינן העיקרי של מיליוני המילים אשר הותזו אל החלל. בכל זאת, פלויד תהה אם אמנם דבר זה רע הוא בעיקרו ; עתוני אוטופיה, החליט לפני זמן רב, יהיו משעממים עד-מות.

ואולם, קלארק לא מפליג בדמיונו אל מעבר לשימוש של האינטרנט והמיחשוב בכלל ככלי חדשות. עובדה, כאשר ד"ר פלויד מגיע לירח, כותב קלארק: "לאחר הליכה קצרה במנהרה עמוסת צינורות וכבלים, שהלם פעימות קצובות מהדהד בה חלולות, הגיעו לשטח פעיל, ופלויד מצא עצמו שוב בסביבה המוכרת של מכונות כתיבה, מחשבים משרדיים, נערות עוזרות, לוחות הודעות וטלפונים מצלצלים." מישהו ראה את מכונת הכתיבה שלי?

בכל מקרה, המציאות בבוא 2001 עולה על כל מדע בדיוני. המוזרות של עולם הקוונטים, שבו מערכת אחת יכולה להיות בשני מצבים שונים בעת ובעונה אחת, מתקיימת, כך האמינו עד לאחרונה, רק בעולם המיקרוסקופי. אבל במסגרת סיכום עשרת התגליות הגדולות של שנת 2000, מונה המגזין סאיינס תגלית שפורסמה בתחילת הקיץ ואשר הדגימה את ההתנהגות המוזרה הזאת גם בעולם המאקרו-סקופי. ההשלכות הטכנולוגיות והתיאורטיות של התגלית עדיין לא הובהרו לחלוטין, אבל הן מציתות את דמיונם של פיסיקאים ואנשי מחשבים, שמקווים בעזרת התגלית הזאת לבנות מחשבים, שלידם יחווירו גם מחשבי העל של היום.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן