IEEE הכיר בווייצק כאבן דרך בהסטוריה של המיחשוב. רשמים מהטקס שנערך במכון ויצמן

איגוד מהנדסי האלקטרוניקה העולמית הכיר במחשב WEIZAC של מכון ויצמן כאבן דרך בהסטוריה של המיחשוב. ביום שלישי השבוע נערך טקס חגיגי במכון

המאמר הוכן עבור דיילי מיילי של קבוצת אנשים ומחשבים

אילו היינו מבצעים היום פרויקט כמו בניית מחשב וויצאק ב-1953-4, התקציב היה עומד על 40 מיליון דולרים. כך ממחיש נשיא מכון ויצמן, פרופ’ דניאל זייפמן את עלותו של המחשב הראשון במזרח התיכון שהותקן במכון ויצמן. המחשב עלה אז 50 אלף דולרים, כחמישית מתקציבו של מכון ויצמן דאז. תקציב המכון היום עומד על 200 מיליון דולרים. שמו של המחשב הוא בעצם ראשי  תיבות Weizmann Automatic Computer.  הוא היה למעשה העתק, משופר אגב (בגודל הזכרון), של המחשב של פון ניומן בבוסטון. לדברי פרופ’ זייפמן, זה גם היה הנסיון הראשון בהעברת טכנולוגיה בין אוניברסיטה בחו”ל למוסד בארץ. וזו היתה נקודת הפתיחה של תעשיית ההייטק בישראל.

פרופ’ זייפמן היה בין הדוברים בטקס מיוחד לרגל הכרזת מחשב ווייצק כאחד מאבני הדרך בהסטוריה של המיחשוב בידי האיגוד העולמי של מהנדסי האלקטרוניקה והחשמל המוכר מראשי התיבות שלו כארגון תקינה – IEEE.  ראש המחלקה למתמטיקה צבי אלשטיין, שהנחה את האירוע, אמר שאפילו איינשטיין התפלא ושאל למה ישראל צריכה מחשב (באנגלית A COMPUTER, כלומר דגש על היותו יחיד).

נוכח נעדר בטקס היה ראש הפקולטה למתמטיקה שימושית במכון ויצמן בשנות החמישים והשישים, פרופ’ חיים לייב פקריס, שלחץ על חיים ויצמן שיסייע לו למצוא מימון למחשב כדי למשוך לארץ מדענים יהודים טובים וכן כדי לבצע חישובים מדעיים עבור המחלקה למתמטיקה ועבור משתמשים נוספים, כולל הצבא.
פרופ’ אביעזרי פרנקל, שנמנה בצעירותו על החבורה שבנתה והפעילה את המחשב, אמר כי אחד החישובים המעניינים שנעשו במחשב ווייצק היה נסיון למצוא את מתווה גלי הגיאות, בהתחשב במיקום השמש והירח. הוא גילה נקודה במרכז האוקיאנוס האטלנטי, בין אפריקה לדרום אמריקה שבה תופעת הגיאות לא מורגשת. מסתבר שאפילו המדענים העוסקים בתחום לא האמינו לכך, אך שלחו לשם ספינות שמדדו ומצאו שצדק.

כדי לקבל זמן מחשב נדרש הצבא להתערבות של בן גוריון אצל פרופ’ פקריס

פרופ’ פרנקל סיפר באירוע כי האיש שהוזמן לבנות את המחשב, ג’רי אסטרין ממעבדתו של ג’ון פון ניומן בבוסטון, הגיע לארץ בסוף 1953 בספינת מהגרים שעגנה בנמל חיפה והופתע לראות שאין  בארץ אנשים שיודעים כיצד להפעיל את המחשב, ואף לא חלפים – לא שפופרות ואקום ולא אף חלק אחר. את רוב החלקים ייבאו וחלק מהם יוצר בארץ בצריף של מפעל משפחתי קטן באזור – שניתן להגדירו כחברת ההייטק הראשונה בארץ.

“וויצק הוקם בתוך שנה וחצי ויצא לגמלאות ב-1963. ג’רי אסטרין צבי ריזל ז”ל ואנוכי היינו בוני מחשב.” מספר פרנקל. “ביום שבו היינו צריכים להדליק את המחשב בפעם הראשונה פקריס הופיע עם מספר אחמ”ים אירע פיצוץ בגלל קצר. האח”מים ברחו מהחדר בגלל העשן.” עוד אנקדוטה היא שבשל החום העצום נדרש לבנות מפעל קירור שלם עבור המחשב.”

עוד אמר פרופ’ פרנקל כי כשהצבא רצה זמן מחשב היה האחראי על החישוב הסצפיי צריך לפנות לרמטכ”ל, שפנה לבן גוריון, שדאג לפנות לפקריס אשר לא תמיד הוא נתן את זמן המחשב. פון ניומן אמר עליו שאם לא תימצא למחשב עבודה 24 שעות ביממה, פקריס ידאג לעבוד איתו. אגב ג’רי אסטרין בונה המחשב עדיין חי ואף שלח מילות ברכה שהוקראו באירוע ובהם אמר כי הוא מרוצה מכך שתרם ליצירתה של תעשיית הייטק עניפה.

זקוקים למהנדסים

אלישע ינאי, סגן נשיא מוטורולה העולמית ויו”ר התאחדות תעשיות האלקטרוניקה בישראל הציג את מצב ההיטק הישראלי והחמיא למכון ויצמן אך אמר כי כדי להגדיל את מספר המהנדסים היה על המדינה גם לאפשר למכללות להכשיר מהנדסים. “אולי הם לא מהנדסים באותה רמה אבל יש דרישה למהנדסים מכל הרמות, ואנחנו זקוקים לכל המהנדסים כדי להכפיל את יצוא הענף מ-16 מיליארד ל-32 מיליארד דולר בתוך חמש שנים. לדברי אלישע ינאי, לווייצק יש היום 1,200 צאצאים בדמות חברות ההייטק הישראליות בתחומי המיחשוב והתקשורת.

הרצאות נוספות באירוע עסקו בקשר שבין המחשב למוח, פרופ’ שמעון אולמן, שאל האם ניתן להשוות בין דרכי הפעולה והתוצאה של הפעולה בין המוח והמחשב? מדוע, שאל, המחשב יכול להחליף אנליסט בתחום הפיננסי, אך לא נהג מונית. בהמשך דיבר אולמן על התבונה המלאכותית ואמר כי חסרה לנו הבנה כיצד להביא את המוח לידי תובנה דמוית המוח האנושי, וזו לא שאלה של עוצמת המחשבים. כן דיבר פרופ’ אולמן על מחשבים שמסוגלים היום לאפשר לנכים להזיז את גפיהם באמצעות פקודות מוחיות.
ד”ר ערן סגל, שמחקר שלו התפרסם לאחרונה בעמודי המדע של הניו יורק טיימס, דיבר על תפקידם החשוב של המחשבים בחקר הגנום האנושי.

אחד מהארונות שבהם שכנו רכיביו של המחשב, הוצבו בלובי הכניסה של בניין זיסקינד, אחד המבנים במכון ויצמן המשמשים את המחלקה למדעי המחשב. את הלוט מעל  לוח הזכרון הסמוך הסיר פרופ’ מייקל לייטנר, נשיא IEEE, שהודה נציגי הארגון בישראל ובראשם פרופ’ יעקב בעל שם, אשר העלו את הבקשה להכיר במחשב כאבן דרך בהתפתחות המיחשוב לועדת ההסטוריה של הארגון, ולאחר בחינת הנתונים וראיונות עם המעורבים בדבר, החליט הארגון להכיר בתרומתו ההסטורית של ווייצק לתעשיית ההייטק הישראלית.