תחזיות כושלות מההיסטוריה – והסיבות להן

ב-1964 שחרר מכון ראנד דו"ח יוצא-דופן אודות העתיד, בו פירט את תחזיותיהם ארוכות-הטווח של שמונים ושניים מומחים. המומחים הצביעו אודות מועד המימוש של טכנולוגיות מסוימות שנראו אז – וחלקן עדיין כיום – עתידניות ואפילו בלתי-אפשריות ובהן בין היתר חיסון אוניברסלי כנגד כל המחלות הנגרמות על ידי נגיפים וחיידקים

לפי תחזית של מכון ראנד משנות השישים של המאה ה-20 בעשור הנוכחי היינו אמורים להפגש עם חייזרים. המחשה: shutterstock
לפי תחזית של מכון ראנד משנות השישים של המאה ה-20 בעשור הנוכחי היינו אמורים להפגש עם חייזרים. המחשה: shutterstock

ב-1964 שחרר מכון ראנד דו"ח יוצא-דופן אודות העתיד, בו פירט את תחזיותיהם ארוכות-הטווח של שמונים ושניים מומחים. מכון ראנד, יש לציין, הוא אחד ממכוני המחקר הידועים והנחשבים ביותר בעולם, וממשיך עד היום לייעץ לממשלות, לחברות ולארגונים בינלאומיים. כשמכון ראנד מוציא דו"ח על העתיד, כולם קוראים אותו ומתייחסים אליו ברצינות מלאה

המומחים הצביעו אודות מועד המימוש של טכנולוגיות מסוימות שנראו אז – וחלקן עדיין כיום – עתידניות ואפילו בלתי-אפשריות. הם הצליחו לחזות נכונה חלק מההתפתחויות הטכנולוגיות: גלולות למניעת היריון, למשל, או שימוש מקובל ונרחב בחומרים לשינוי האישיות (מה שידוע כיום כתרופות נוגדות דיכאון). אבל היו להם גם טעויות, ובשפע.

אפשר לגחך על השגיאות של המומחים, ומיד אפרט כמה מהתחזיות היותר מוזרות שלהם, אבל לעג שכזה מחמיץ את המטרה. הם היו מומחים אמיתיים בתחומם, ולכן ראוי לשאול מה הסיבה לטעויות מרחיקות-הלכת שלהם.

אני מאמין שאפשר לחלק את הסיבות לכמה סוגים שונים, ואפרט מספר תחזיות בכל אחד מהם.

סוג טעויות ראשון: הסתמכות על הלך-רוח חברתי

המומחים של ראנד האמינו שעד 1980 ינחתו כבר בני-אדם על המאדים. זה עדיין לא קרה – למרות שכיום מתחיל מירוץ חדש למאדים, אך גם הוא מתבסס בעיקר על שיגור רובוטים לכוכב-הלכת האדום. אבל – וזה חשוב – הטכנולוגיות להגיע למאדים היו כנראה קיימות כבר ב- 1980. כנראה שהאנשים שהיינו משלחים למאדים היו נשארים שם עד סוף ימיהם (כמה ימים או שבועות לאחר הנחיתה), אבל הם לפחות היו נוחתים על כוכב-הלכת ובכך היו מגשימים את התחזית של ראנד.

הסיבה המרכזית שלא שלחנו עדיין בני-אדם למאדים היא שלא היה בכך צורך. מבצעים עצומים בתחום החלל – כמו הנחיתה על הירח – יצאו לפועל בעיקר מכיוון בגלל "מירוץ החלל". זו הייתה דרכן של שתי מעצמות-העל של התקופה – ארצות הברית וברית המועצות – להפגין את כוחן ולהתחרות ביניהן מחוץ לאולימפיאדה. הן השקיעו הון עתק בתחרות להנחית אדם על הירח, וכל זאת לצרכי מוניטין בלבד, מבלי שיצליחו לתרגם את המבצעים הגרנדיוזיים האלו לרווח ממשי. אין פלא שמירוץ החלל גווע בסופו של דבר, בעיקר כאשר התבססה עליונותה של ארצות הברית בתחום. ואז כבר לא היה אינטרס לאף אחד להגיע למאדים. המומחים חזו נכון את התקדמות הטכנולוגיה, אבל הם שגו בהבנת המצב האסטרטגי והלך-הרוח שהיו אמורים להוביל לשימוש בה.

טעויות נוספות בסגנון זה כללו – פיתוחים אחרים בתחום החלל: הקמת בסיס מאויש על הירח בסביבות 1980, ונחיתה מאוישת על אחד מירחי צדק עד 2020 – אותה שנה בה היינו אמורים גם לשלוח בני-אדם לפלוטו, באותו הזמן עוד נחשב לכוכב-לכת.

הצבעות ישירות של הציבור על החלטות פוליטיות: פיתוח זה היה אמור להתממש בשנת 2000, וטכנולוגיית האינטרנט אכן הייתה אמורה לאפשר אותו. אלא שמסתבר שפוליטיקאים אינם מוכנים לוותר על כוחם במהירות שכזו, כך שהצבעה דרך האינטרנט עדיין מוגבלת למדינות עם ממשל דיגיטלי מפותח כמו אסטוניה.
איזה תחזיות מהיום מסתמכות גם הן על הלך-רוח מסוים – ולפיכך ראוי לחשוד בהן? על אלו נמנות למשל התחזיות לפיהן טכנולוגיות הבלוקצ'יין יביאו לפיתוח "ארגונים מבוזרים אוטונומיים" – כלומר, אלגוריתמים הפועלים בענן מבלי פיקוח אנושי ישיר – כולל מצד הממשל. אלו עשויים להיראות ברורים מאליהם לתרבות המבוססת על חופש הפרט, אבל יש סיכוי שיהיו מוקצים מחמת מיאוס בעיני ממשלות טוטליטריות.

סוג טעויות שני: טעויות מתגלגלות כתוצאה מהסתמכות על תחזיות שגויות

תרשים של מושבת ירח. היתה אמורה לקום בשנות השמונים של המאה ה-20
תרשים של מושבת ירח. היתה אמורה לקום בשנות השמונים של המאה ה-20. איור: נאס"א

המומחים סברו שכבר ב- 1990 נצליח לייצר חומרי הנעה על הירח. האמת היא שאם באמת היה לנו בסיס על הירח בתחילת שנות השמונים, כפי שחזו, הרי שתחזית זו הייתה הגיונית. אלא שכפי שכבר ראינו, התחזיות אודות כיבוש החלל היו שגויות מכיוון שלא הביאו בחשבון את שינויי הלך-הרוח הציבורי והפוליטי, וכתוצאה מכך גם התחזיות שהתבססו על אותן תחזיות לא יצאו לפועל.

יש הרבה מה ללמוד מסוג הטעויות הזה, גם היום. עתידנים רבים – ואני ביניהם – מאמינים שקצב ההתפתחות הטכנולוגי והמדעי יזנק קדימה בעשורים הקרובים כתוצאה מפיתוח בינות מלאכותיות שישתלבו במחקר. נוכל ליהנות, למעשה, ממיליוני 'איינשטיינים' בכל תחום מדעי, שיפתחו עבורנו תיאוריות מדעיות חדשות וימציאו לנו תרופות עם יכולות יוצאות-דופן (למשל, כאלו שיוכלו לעצור את ההזדקנות). אבל מה אם נתקל במהמורה בדרך – במכשול כלשהו שלא יאפשר לבינות המלאכותיות להתפתח במהירות שאנו צופים עבורן? במקרה זה, תחזיות רבות יתעכבו במשך שנים ארוכות.

סוג טעויות שלישי: התמקדות בהתפתחות טכנולוגיה אחת בלבד

מומחי ראנד חזו שעד 2005 נראה כבר עיתונים ומגזינים שיודפסו בבתים פרטיים עבור הקוראים. הדבר המרשים בתחזית הוא שהיא התגשמה ברוחה: העיתונות עברה מהפכה והתגלגלה לאינטרנט, וכולנו נהנים היום מהיכולת לקרוא מאמרים בנוחיות בתינו. אבל איננו צריכים להדפיס אותם, וזאת בשל ההתקדמות המסחררת בטכנולוגיות הדיגיטליות.

המומחים לא היו עיוורים לתחום האוטומציה. הם חזו את קיומם של משרתים רובוטיים בכל בית עד סוף שנות השמונים של המאה האחרונה, למשל. אבל כשהם חזו את הדפסת העיתונים בבתים, הם התעלמו ממגמת מזעור המחשבים שהביאה לכך שבכל בית יהיה מחשב עם מסך. ואם יש מסך – למה בכלל צריך עיתון מודפס?

כיום, אני מאמין שכל מי שמספק תחזיות מבלי שיתייחס להאצה הגדולה בקצב ההתקדמות המדעי והטכנולוגי שיספקו לנו הבינות המלאכותיות, נופל באותה טעות. אבל, כמובן, רק בהנחה שאני לא טועה בעצמי בחיזוי יכולותיהן של הבינות המלאכותיות.

סוג טעויות רביעי: אי-הבנת המורכבות של הישג מסוים

עיר עתידנית. איור: shutterstock
עיר עתידנית. איור: shutterstock

המומחים חזו שעד אמצע שנות התשעים יפותח כבר חיסון כללי כנגד חיידקים ונגיפים. כפי שהדגישה המגיפה העולמית האחרונה (שעדיין לא הסתיימה), שמורכבות ההישג הזה גדולה בהרבה מכפי שהמומחים צפו. אפשר לצרף לתחזית זו גם את האמונה שעד שנת 2010 נצליח להצמיח איברים וגפיים מחדש, או שעד שנת 2020 נגיע לסימביוזה מלאה באמצעות חיבור ישיר בין מוח אנושי ומחשב. עד שנת 2020 בערך היינו אמורים להצליח להאריך את תוחלת החיים האנושית בחמישים שנים. וגולת הכותרת: עד 2025 אנחנו אמורים להיות מסוגלים כבר להרביע בעלי-חיים נבונים – קופי-אדם, דולפינים ואחרים – לצרכי עבודה.

כיום אנחנו מבינים טוב יותר עד כמה מורכב הגוף האנושי, וכמה קשה לשנות תהליכי יסוד בו מבלי להשפיע לרעה על תהליכים אחרים. יידרשו עוד שנים ארוכות – למרות שאולי לא רבות כפי שנדמה לנו – בטרם נצליח להאריך בעשרות שנים את תוחלת החיים האנושית. אנו גם מבינים כיצד חיידקים ונגיפים עוברים אבולוציה בדרכים מורכבות שמקשות עלינו לפתח חיסונים אוניברסליים שיתאימו לכולם. ואחרון חביב: מסתבר שפשוט לא קל לאלף שימפנזים כדי שיעבדו עבורנו. ולמרות שצבא ארצות הברית באמת נעזר בדולפינים מאולפים לאיתור מוקשים תת-ימיים, מדובר בשימוש מאד מוגבל[1].

סוג טעויות חמישי: חוסר-יכולת לחזות טכנולוגיה מהפכנית מסוימת, או את האימוץ הנרחב שלה

המומחים סברו שפיתוח מסוים – ציתות ריכוזי לכל קו טלפון – לא יתממש לעולם. הם צדקו חלקית. עד היום לא הצליחו ממשלות לצותת לקווי טלפון באופן ריכוזי (עד כמה שידוע לנו), אבל קיומה של רשת האינטרנט הביא לכך שאין צורך בכלל לצותת לקווי הטלפון. במקום זאת, הממשלות מסוגלות לגרוף מידע מספקי האינטרנט ומחברות האינטרנט הגדולות (גוגל, פייסבוק ודומותיהן) על מנת לעקוב אחר כל אדם באשר הוא.

האינטרנט בצורתו הגולמית והראשונית ביותר הומצא לראשונה רק ב- 1969, כשהמחשבים הראשונים חוברו זה לזה באמצעות רשת פרימיטיבית. זה היה פרויקט ממשלתי שהוגבל לשימוש הצבא בלבד, ורק ב- 1981 הורחבה הגישה לאינטרנט (שנקרא ARPANET באותו הזמן) לציבור הרחב… שלא ידע מה לעשות איתה.

רעיון האינטרנט בפני עצמו היה יוצא דופן: רשת המסוגלת אוטומטית 'להחלים' מסיכול ממוקד של אחד ממוקדי התקשורת באמצעות ניתוב מחדש של המידע מסביבו. רעיון מהפכני כל-כך – והמחשבה שיגיע לציבור – בוודאי לא תפס מקום מרכזי במחשבתם של המומחים.

מהן הטכנולוגיות המהפכניות שאנו מתקשים לחזות כיום? אם הייתי יכול לענות על השאלה הזו, הייתי הולך וממציא אותן בעצמי. אבל דוגמאות אפשריות עשויות לכלול הנדסה גנטית בידי ההמונים, הבנת כוח הכבידה וכיצד ניתן להשפיע עליו בדרכים מלאכותיות, או העתקת המוח האנושי למחשב באופן מושלם שישמר את 'הנפש' – תהא זו אשר תהא.

סוג טעויות שישי: טעויות המתבססות על חוסר במידע

סוג אחרון של טעויות (לפחות לרשומה זו) הוא זה שמתבסס על חוסר במידע. כזה, למשל, הוא החיזוי לפיו כבר בשנים הקרובות (בין 2020 ל- 2030) נצליח לתקשר עם חוצנים. למרות כל מה שלמדנו מ- "תיקים באפלה", פשוט לא הצלחנו ליצור קשר כזה עדיין. אחת הסיבות לכך היא שאנחנו פשוט לא יודעים כמה ציביליזציות חייזריות נמצאות שם בחלל, וקיים סיכוי ממשי שמספרן אינו גדול – ולכן גם יהיה קשה מאד ליצור עמן קשר במאה הנוכחית. המומחים, כפי הנראה, הסתמכו כאן על ניחוש אופטימי בנוגע למספר הציביליזציות החייזריות ואמצעי התקשורת שברשותן, אבל חוסר המידע שברשותם היה גדול כל-כך שאין פלא שלא הצליחו לחזות נכון את העתיד.

אבל, יש להודות, שנת 2030 טרם הגיעה, ואולי עוד נופתע לטובה.

אל תזלזלו בהצלחות

למרות כל הטעויות האלו, אי אפשר גם לזלזל בהצלחות של המומחים. הם חזו בהצלחה התפתחויות שנראו דמיוניות לחלוטין לרוב בני-זמנם: שימוש בלוויינים במסלול מסביב לכדור-הארץ, נחיתה אנושית על הירח, מעקב אחר כל המטוסים בעולם, חיפוש אוטומטי אחר מידע משפטי, שימוש נרחב במחשבים לצרכי איסוף מס, חיזוי מזג אוויר אמין, הנדסה גנטית לתיקון מחלות מורשות, ועוד ועוד.

המומחים בדו"ח העזו לחלום ולדמיין עתיד שונה מאד מזה שהכירו בזמנם. הם לא הצליחו לחזות היטב את שישים השנים שאחרי המחקר, אבל הם סיפקו לקובעי מדיניות רבים חומר למחשבה ועזרו להם לחשוב מחוץ לקופסא אודות העתיד. הם אולי היו שאפתנים מדי, ואולי ראו רחוק מדי בתחזיותיהם, אבל לפחות הם ניסו ונכשלו חלקית, במקום לעצום עיניים ולהתעלם ממה שעלול לקרות – ובכך היו נכשלים לגמרי בהיערכות לעתיד.

 

ד"ר רועי צזנה הוא מחבר הספרים "המדריך לעתיד" ו"השולטים בעתיד". לבלוג – "המדריך לעתיד"

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. מיתעלמים מימילה אחת אמונה. ארצות הברית היום לא במצב הכי טוב . כל הקידמה הזו תלויה בה ואם יקרה לה משהו מה יהיה עם כל הקידמה הזו. היא כולה תלויה בבירת השכל ארצות הברית. אימפריות בסוף שוקעות. אני מאמינה בגן עדן לדעתי הוא הסיבה ששבנו הוא קשור בנבואה אופק הנבואה. האזור פה ממש מכונת זמן הוליוודית. והיא תיפעל בשוב האל בדהרתו במינהרת הזמן של יבשת חגורת התנך שלנו. היום זה עידן אחרית הימים כמה ימשך לא יודעת. רואים כמה העולם חולה נורא. הנשמה התדר הזה כל כך עלוב. הפנטזיה האנושית מפעימה מדהימה והנשמה כה עלובה. הסירקולציה בה אנחנו חיים לא טיבעית המון סתירות. החומרנות בשיא תיפעולי כה מעוורת. אני מחכה לפנטזיה אדירה שמכילה בתוכה הרמוניה. השיבה לסיפור ההוליוודי הראשון הכי רומנטי בעולם בחזרה לעתיד לגן עדן.

  2. חבל שאין קישור מחקר של ראנד.

    אפשר להוריד אותו כקובץ pdf מכאן: https://www.rand.org/pubs/papers/P2982.html. משם אפשר ללמוד שהם היו מודעים לחלוטין לכך שמדובר בתחזיות עם מקדם בטחון נמוך, ובעצם המחקר נועד יותר לבדוק (בדיעבד, כלומר לעשות מה שד"ר צזנה עושה כעת) את השיטה שנבחרה ואת התוצאות.

    השיטה, אגב, היתה איטרטיבית: ראשית נתנו שאלונים למומחים בתחומים שונים, בשלב השני נתנו לכל אחד מהם לבחון מה המומחים האחרים התחום חושבים, ואז ניסו לגבש קונצנסוס.

    ציטוטים:

    "No claims are made, or can be made, for the reliability of teh predictions obtained here"
    ו:
    "Thus, almost anything further we can learn about the basis, the accuracy, and the means for improving such long-term forecasts will be of value"

  3. כדאי להמתין קצת לפני שמממשים הכנסה אוניברסלית ולא לעשות צעד מרחיק לכת לפני שהאפוקליפסה מתחילה להתרחש ושיעורי האבטלה מרקיעים לשחקים. כדאי לזכור שלפני המהפכה התעשייתית למעלה משני שליש המאוכלוסייה עסקו בחקלאות, והיום פחות מ-2%. מסתבר שרוב האנשים פנו לעשות דברים אחרים, ותוך כדי כך הזניקו את רמת החיים לרמות שלא נודעו מעולם.

    ב-1955 התרחש מפנה בארה"ב (שרבים הסתכלו עליו בחשש): מספר המועסקים ב"שירותים" עלה על אלו המועסקים ב"תעשייה". אלווין טופלר ראה את זה כנקודת ההתחלה של הגל השלישי שלו.

    באופן דומה כיום מתחוללת כלכלה שלמה, שבמידה רבה לא מאוד פתוחה לדור המבוגר יותר, שעשוי להסתכל עליה בעין די עקומה. כיום אנשים מעסיקים את עצמם בציור אייקונים ממוחשבים עבור לקוחות שמוכנים לשלם עבור זה, לאחר מכן הם מעלים סיפורי מעשיות משעשעים לרדיט על הלקוחות שפנו אליהם ולא היו מוכנים לשלם עבור העבודה. אנשים שקוראים לעצמם יוטיוברים מקריאים את הסיפורים בערוצים שלהם ביוטיוב וחיים על הפרסומות ולפעמים גם על התהילה שלהם כ"משפיענים". בינתיים רבים (או מעטים? אין לי דרך לדעת) מתפרנסים ממשחקים אונליין בשלל המשחקים שזמינים כעת.

    לכן אני מציע שבמקום להתחיל לשפוך המון המון כסף כדי לעודד אבטלה, כדאי שניקח את כל הכסף הזה ונתחיל להשקיע בכלכלת החלל. מדובר במנוע תעסוקה עצום של מיליוני אנשים שיעסקו במחקר, פיתוח ובנייה של מושבות בירח ועל המאדים, בניצול משאבי אסטרואידים כדי לבנות תחנות חלל מסתחררות וליישב בהן עשרות אלפי אנשים שכבר ימצאו מה לעשות שם בחוץ (אפילו אם זה יסתכם בלבנות עוד תחנות חלל, ועוד טלסקופי חלל, ועוד מלונות ואתרי נופש בחלל). למה מחכים? טכנולוגיות הבסיס כבר כאן, והאומה שתעשה את זה לא רק שתגזור קופון ענק, אלא אפילו לא תצטרך ליישם הכנסה אוניברסלית.

    ועוד משהו: מי שדן בהכנסה אוניברסלית, כדאי שיכיר את משל הסולם והחבל של דינש דסוזה, ויעשה משם אקסטרפולציה. חפשו ביוטיוב.

  4. בעלי הון הם לא האויב הם הפיתרון שמייצר את העבודה ומשפר את הפיריון ,הקידמה והתחרותיות והמוטיבציה להצליח ולהפוך בעצמך לבעל הון. עדיף להעריץ לשאוף ולקחת מהם דוגמא מלשנוא ולקנא. כמובן כל עוד זה לא הון-שלטון- עיתון, לא מונופולים ולא קרטלים וענישה מחמירה מאד נגד שחיתות. דוגמא לשלטון מוצלח מאוד כזה זה סינגפור.

  5. אבי,לקיחת כסף ממישהו בכוח וחלוקה לאחרים זה נקרא גניבה וזה הצליח נהדר לבולשביקים שהקימו גולאגים למי שסירב.

    ומי יקבע כמה הכנסה זה מספיק? וכמה אנשים שהיום יוצאים לעבודה פשוטה ופיזית כדי לא למות מרעב יחליט שזה מספיק לו ולא צריך לעבוד בכלל? כמו שקורה עכשיו עם החל"ת והאבטלה בישראל וארה"ב בה מקבלים 600 דולר בשבוע ובעלי העבודות הפשוטות מסרבים לצאת לעבודה כי הם מקבלים יותר בלשבת בבית. ואז מי ינקה רחובות ושירותים ויקטוף בשדות….? ואם יעלו המשכורות בעבודות הללו זה יוביל להתייקרות מוצרים ואינפלציה ופגיעה בעניים.

    הכנסה אוניברסלית תוריד את ערך הכסף באותה הדרך שאם תחלק לכולם מיליון דולר אף אחד הוא לא מיליונר והאינפלציה תאכל את ערך הכסף תסתכל על גרמניה אחרי מלחמת העולם ה-1 ,זימבאבווה וונצואלה.

    כמו כן תמיד יש עבודה מסובכת קצת יותר, כמו שהעגלונים לא נעלמו, הם הפכו לנהגי מוניות, והסנדלרים הפכו למוכרי נעליים….כך אפילו רופאים ועורכי דין לא יעלמו אלא יעזרו בטכנולוגיה לשיפור התפוקה והפרודוקטיביות כמו שתמיד היה ויהיה . החקלאים לא נעלמו עם הופעת הטרקטור הם מינפו אותו לשיפר התפוקה וכך גם ימנפו את הרובוטים. רובוטים לא יכולים לעשות הכל כי אחרת אף אחד לא יקנה כלום מבעלי ההון והונם יהפוך לחסר ערך.

    כמובן שאינני שולל שבעתיד הרחוק תחולל הסינגולריות הטכנולוגית שתוביל לרובוטים עם מודעות כל כך מתקדמים שיוכלו להנדס ,לתכנת ולתקן את עצמם ואז כל העבודות הקיימות יעלמו ואף אחד לא יעבוד וכמובן לא יהיו בעלי הון ולא ידוע בכלל מה יהיה לכן זה נקרא סינגולריות.

  6. מתוך קבלת ההנחה של המחבר על היותם של המומחים "מומחים אמיתיים בתחומם" קראתי בענין את המאמר, עד הקטע שהתיחס ל " החיזוי לפיו כבר בשנים הקרובות (בין 2020 ל- 2030) נצליח לתקשר עם חוצנים". אז ככה: זה אופנתי לדבר על חוצנים בכל מיני חוגי אקסצנטריים, אבל זה לגמרי לא מדעי. ההסתברות הכה קרוב לאפסית ליצירת חיים בכלל, וחיים תבוניים בפרט – הופכת את השיח על החוצנים לבדיחה אופנתית או שגיון רוח. "מומחה" המדבר על חוצנים כאפשרות ריאלית, ובחלון זמן כה קרוב, הוא פשוט שרלטן או אידיוט, אחד שאריך פון דניקן הרמאי גורף המיליונים עבד עליו חזק, ולא "מומחה אמיתי בתחומו". מהנקודה הזו הענין במאמר התחיל להתפוגג.
    אבל הענין עוד פחת כשקראתי את השורות הבאות, המשקפות הפעם את דעתו של בעל המאמר על ה"תחזית" בדבר מפגש עם חוצנים סופר תבוניים, כאלה שיש להם אמצעי תקשורת יוצאי דופן: "פשוט לא הצלחנו ליצור קשר כזה עדיין. אחת הסיבות לכך היא שאנחנו פשוט לא יודעים כמה ציביליזציות חייזריות נמצאות שם בחלל, וקיים סיכוי ממשי שמספרן אינו גדול – ולכן גם יהיה קשה מאד ליצור עמן קשר במאה הנוכחית". אז מתברר שלמרות ההסתייגויות הקורקטיות, די ברור שגם המומחה שלנו אינו מעלה על דעתו לכפור באמונה הקדושה בדבר קיומם הריאלי של חוצנים סופר תבוניים ובמפגש אתם בטווח לא בלתי צנוע של יותר ממאה שנים. איזו אכזבה מדעית – במכה אחת הלך לנו עוד מומחה אמיתי. אבל אל דאגה, אף על פי שתתמהמה – הלא הנחמה הבדיונית החוצנית בא תבוא בטווח זמן שעד שנת 2030, והכי מאוחר מתי שהוא במאה ה – 22. זה המון זמן במונחים גלקטיים ויקומיים, לא?

  7. המומחים לא חזו את הדבר החשוב ביותר שקרה – הנהגה אנטי-מדעית במדינות המערב.
    הנהגה טיפשית פוגעת באינטליגנציה של הבוחרים וכך נוצר כדור-שלג שהולך ומחמיר.

  8. הכנסה אוניברסלית איננה תוכנית מטורפת. היא מחוייבת המציאות כי בעלי ההון יגייסו לעבודה רובוטים, ואילו שאר האנושות תגווע ברעב. הדרך היחידה לאזן היא לקחת מהם ולתת לשאר 99.9% מהציבור אבטחת הכנסה.
    אבי

  9. ראשית ה"טעות" בנוגע לתקשורת עם חוצנים לא נובעת מ"חוסר במידע" – אלא מטיפשות (מעורבת במשאלת לב וסנסציוניות). אם היינו מזהים חוצנים והם היו במצב רוח לדיבור – היינו מדברים איתם, ואם לא – אז לא (כפי שאכן קרה). התרחשות המאורע הזה, של מפגש עם חוצנים הוא אקראי לחלוטין מבחינת מי שמנסה לצפות את העתיד, ואפילו ההסתברות לו משתרעת על טווח מאוד גדול באיזור ההסתברויות הנמוכות מאוד, בין "לא יקרה לעולם" לבין הסתברות סבירה שזה יקרה מתישהו במיליון השנים הקרובות. אז איפה פה החוסר במידע? לכל היותר יש פה עודף של חלומות באספמיא. ומכאן שסעיף הכשל הזה, של "חוסר במידע" נותר בעצם ריק, עד שימצאו עבורו דוגמא אחרת.

    שנית, נראה לי שסעיפים 4 ו-5, העוסקים ב"אי הבנת המורכבות" וב"חוסר יכולת לחזות התפתחות" הם שני צדדים של אותה המטבע, והמטבע היא היסוד החשוב ביותר בכל הנוגע לקושי בחיזוי העתיד: הקושי לחזות פריצות דרך מדעיות-טכנולוגיות, ושל מה שכרוך בכך. הדבר עשוי לגרום לכך שמה שנמצא במוקד המאוויים של החוקרים (כמו, נניח, תרופה לסרטן, או מכוניות שיודעות לנהוג) ייחזה במוקדם יותר, ומה שקצת יותר רחוק מהם טכנולוגית או מנטלית (כמו התפוצה של משחקי מחשב) – לגמרי ייפול מהטבלה.

    שלישית, לא ניתן מספיק מקום לכשל החיזוי של ההתפתחות המלאה של פריצות דרך טכנולוגיות, וכפי שנאמר בסעיף 3 – של התפתחויות טכנולוגיות החיתוך שלהן. הרי גם אם היינו הולכים ומספרים לחבר'ה ההם שב-2020 אפשר יהיה לדחוס 100 מיליארד טרנזיסטורים על שבב סיליקון, וכבונוס את מחירי האחסון הממוחשב, ואת עלות התקשורת בין מכשירים אלקטרוניים, ועוד מוסיפים את עלויות השילוח לחלל ב-$ לק"ג האם הם היו מצליחים לחזות את ה-GPS? הלא הוא פותח בכלל לצרכים צבאיים. ואם היו מצליחים לחזות את ה-GPS האם היו ממשיכים וחוזים את ה-WAZE? ואם היו חוזים את זה, האם היו חוזים שעדיין לא יהיו מכוניות שנוהגות את עצמן (מחוץ למעבדות ולניסיונות)?

    רביעית, לא ניתן מקום בכלל לכשל החיזוי של השפעת הטכנולוגיה החדשה על התרבות האנושית. בהינתן התחזית על רשת מחשבים גלובלית בוודאי שלא היו מצליחים לחזות את הרשתות החברתיות, את תיבת התהודה שהן יביאו בעקבותיהן, את הצנזורה וההשתקה שחברות פרטיות שמחזיקות בכוח עצום יכולות לכפות על המשתמשים שלהן, ואת תרבות הביטול (Cancel Culture) שהן נושאות בכפותיהן. אם כבר, בראשית עידן האינטרנט בשנות ה-90 חזו בדיוק את ההפך, ואף אחד אפילו לא חשד שהבון טון של האליטות הכלכליות-פוליטיות-טכנולוגיות בזמן הזה תהייה סתימת פיות בסגנון המשטר הסיני – המודל השלטוני החביב עליהן בעת הזו.

  10. כל דבר חדש מתחיל ברעיון שלא מתאים למציאות הנוכחית. בלי אלה שמדמיינים עתיד חדש, הוא לא יתרחש.
    רק מי שחולם ואז מנסה להגשים את החלום יכול לשנות את המציאות. התחזיות הללו קריטיות בשביל זה.
    אגב – חיסוני ה rna נשמעים מעניינים בהקשר החיסון האוניברסלי – רק שזה יקבל אישור…

  11. לדעתי יש פה כישלון אדיר בתחזיות.
    וזה לא רק עניין של לפעמים טועים ולפעמים צודקים.
    התחזיות האלו מוטות באופן מובהק ביותר לצד אחד.
    התחזיות כמעט תמיד מאופיינות בפיתוח טכנולוגי מהיר מבפועל, כאשר הפער ניהיה יותר ויותר קיצוני ככול שמדובר בזמן רחוק יותר. ושוב, זה שהתחזית לא מדויקת זה בסדר, הבעיה היא שהתוחלת שלהם מוטה.
    וזה מעלה שאלות קשות על הענף כולו.
    כי ברור שביצירת תחזית יש להניח הנחות ועומדנים, אבל ההנחות האלו היו אמורים לשקף ממוצע של תרחישים, ואז בממוצע התחזיות היו נכונות. למה המומחים לא מצליחים ליצור תחזיות שלפחות בממוצע הן לנטרליות, לא אופטימיות ולא פסימיות.

  12. ב-8 שנות אובמה עלה תקציב נאסא ב-8%. מתוקן לאינלפציה ירד ב-4 %.
    ב-4 שנות טראמפ (עד כה) עלה תקציב נאסא ב-17%. מתוקן לאינלפציה עלה בכמעט-9%.

    לכן הטענה של ניסים אינה בגבול האמת.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Budget_of_NASA
    השנים ששימשו להשוואה: 2008, 2016 ו-2020.

    יותר מכך, תכנית ארטמיס יוצאת לדרך! והיא כולה פרי תכנון הממשל הנוכחי. ובשנים הקרובות יגדל תקציב נאסא ב-22 מיליארד דולר בקירוב (על פני כ-4 שנים).

  13. ניסים יחביבי הסנאט בראשות ה"דמוקרטים" חוסם את העלייה בתקציב נאסא וכל מהלך משמעותי אחר של טראמפ. ארה"ב הייתה מעצמה ומחצה כלכלית וטכנולוגית את ברית המועצות בגלל היותה קפיטליסטית. השמאל מקדם הגירה בלתי חוקית כדי להתחזק ומממן את זה מכספי המיסים, הוא יחנוק את המדע והקידמה כשכל העולם המערבי יהפוך לברית המועצות וכל המשאבים יעברו לאליטה המושחתת ותוכניות סוציאליות מטורפות כמו הכנסה אוניברסלית.

  14. נוסטרדמוס
    ארה"ב כמעט 4 שנים תחת משטר טראמפ. תקציב נאס"א לא עלה בתקופה הזו יותר מאשר בתקופת אובמה.

    בתחומים אחרים יש ירידה משמעותית בתקצוב מדעי.

    אבל אל תיתן לעובדות לשנות את דיעותיך!!!!

  15. הבעיה היא שהמומחים לא חזו את התפרקות ברית המועצות ושארה"ב תחליף תפקידים עם רוסיה ותהפוך ליותר ויותר סוציאליסטית וכסף רב יתבזבז על בטלנים ומסתננים שלא משלמים מיסים ועובדי ממשלה ענקית ולא ישאר כסף לנאסא ועבור מחקרים חשובים. המדע ילך ויאט ככל שהעולם יהפוך למנוון ללא מוטיבציה ותחרותיות מה שנקרא "שיוויון".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן