סיקור מקיף

"המלחמה הבאה תתנהל על ידי לחיצת כפתורים" ועוד דברים אקטואליים שאמר בן גוריון

לקראת יום העצמאות "ראיין" InformationWeek את דוד בן-גוריון, מייסד מדינת ישראל, מקים צה"ל וראש הממשלה ושר הביטחון הראשון * מדברים שאמר וכתב בן-גוריון, עולים נושאים מאד אקטואליים, כגון מלחמה אלקטרונית, הופעת המזל"ט, שיתוף הפעולה בין המגזר התעשייתי והביטחוני

דוד בן גוריון מאת: יוסי הטוני, InformationWeek 

 אדוני ראש הממשלה ושר הביטחון, מהם פני המלחמה לעתיד?

"אינני יודע מה תהיה המלחמה העתידה, מה יהיה בעוד כמה שנים. ייתכן כי אנו עומדים בפני מהפכות עצומות. בעוד כמה שנים, אם תהיה מלחמה, היא תתנהל רק על ידי לחיצת כפתורים. מספר אנשים ילחצו על כפתורים, ויטוסו מטוסים וטילים בלי אנשים. ייתכן אז שכל העמים הקטנים ייצאו מן המשחק, אבל אנחנו איננו יכולים לבנות על ספקולציות אלו. אנו מוכרחים לבנות לפי שעה על המציאות הקיימת, ולראות אותה תוך כדי השתנותה.

…וכל המבחנים שהיו לנו עד עכשיו אינם מספיקים, אין ללמוד מהם. לא תחשדו בי שאני שונא את צה"ל, או שרוצה שאשטין (שאומר דברי שטנה – י.ה.) עליו, להשמיץ אותו, אבל אנו צריכים מאד להיזהר מלהפריז בכיבושים ובניצחונות שהיו לנו…כל המבחנים שהיו לנו אינם מספיקים כדי שיהיה לנו ביטחון גם בעתיד. אם נצטרך להילחם בעתיד – נילחם בתנאים אחרים. אנו איננו יכולים לנחול מפלה, זה האסון והסכנה שלנו".

כמה חשוב המרכיב הטכנולוגי בעוצמתה של מדינת ישראל?

"ביטחונה של מדינת ישראל לא ייכון על צבא בלבד. ביטחוננו תלוי בשורה של גורמים, ביניהם העלייה, ההתיישבות, מדיניות החוץ, ועוד. גורם חשוב במערכת הביטחון הוא העוצמה האינדוסטריאלית והטכנית שלנו. התעשייה הצעירה שלנו, שצמחה בעיקר במלחמת העולם השניה, מילאה תפקיד מלחמתי רב. לא היינו יכולים לעמוד כאשר עמדנו, אלמלא העזרה הטכנית והאינדוסטריאלית והציוד שקיבל הצבא מהתעשייה שלנו. יתרוננו הטכני היה גורם חשוב בניצחון השנה(במלחמת השחרור – י.ה.), ועלינו לטפח ולהגביר יתרון זה. המדינה לא תוכל לסמוך על היוזמה הפרטית בלבד. נדרשים אמצעים ממלכתיים לפיתוח תעשיות מיוחדות. יידרש תכנון ופיקוח ממשלתי על כמה וכמה מענפי התעשייה והתחבורה, כדי להתאים אותם לצורכי הביטחון.

יש לצבא עובדים חרוצים ומוכשרים, העושים במסירות ובנאמנות את מלאכתם המקצועית. זאת, כדי לתת בידי הצבא שלנו את הכלים לנצח. זה ניצחון המדע, והוא אינו נופל במידה ידועה – ובמובן ההיסטורי הוא חשוב יותר – מניצחון בשדה הקטל.

ומה לגבי חשיבות המו"פ והמחקר המדעי?

"עם מערכה זו נמנה גם המרכיב של המחקר המדעי, הצרוף והשימושי. עדיין אין ציבורנו יודע כמה הוא חייב תודה על ניצחונותיו המפוארים של צבאנו לעובדי המדע הצנועים, שהעמידו את ידיעותיהם, כשרונותיהם ומעבדותיהם לרשות צרכי הביטחון, לפני פרוץ המלחמה. המחקר המדעי דרוש לא רק לצרכי ביטחון, כל פעילות המשק והתרבות בישראל לא תתואר, בלי שימוש מכסימלי וכולל, בכיבושי המדע והטכניקה. פיתוח הארץ, קידום החקלאות, התעשייה, והחינוך – מחייבים כולם טיפוח מדע, עד קצה יכולתנו השכלית והחומרית. הוא הדין בצרכי ביטחון. למען כושר עמידתנו עלינו לרכז בארץ את מיטב הכוחות המדעיים שבעם היהודי, לאפשר לכשרונות המדעיים שבתוך הנוער שלנו להשתלם ולהקדיש את חייהם לעיון ולמחקר מדעי, לצייד אותם במעבדות משוכללות ביותר בכל שדות המחקר הפיסי והביולוגי, ולהתאים את פעולתם לצרכי ביטחון המדינה ולפיתוחה".

מהם מרכיבי ההצלחה של צה"ל?

"המלחמה בימינו אינה דבר פשוט כמו שהיה נדמה בעבר. מלאכת הצבא מחייבת אותנו לא רק לאימון, סדר ומשמעת. הצבא המודרני הוא אורגניזציה מורכבת וממוכנת, והוא פועל בכמה מימדים. יעילות והצלחת הצבא מותנים בעוצמת האש ובמהירות התנועה. אלו תלויים עכשיו במכונות ובמכשירים מסובכים ודקים, הדורשים ידיעה מקצועית רבה. המדובר בשימוש בכלי רכב מוטוריים, ראדארים, טלפונים, רדיו, אלקטרונים, מכשירי חשמל ומכונות כבדות ומורכבות, ביבשה, בים ובאוויר. זאת, בנוסף על השימוש בכלי נשק מכל המינים, קלים וכבדים, המופעלים באנרגיה שרירית, באנרגיה מכאנית, באנרגיה חשמלית ובאנרגיה אלקטרונית.

השינויים הטכנולוגיים שהתחוללו בעולם, שינו את פני המערכה. בימים קדומים, ספק אם היינו יכולים לעמוד במצור של חמש שנים. את נשקנו במלחמת הקוממיות קיבלנו מעבר לים, ואת האמצעים הכספיים – מארצות רחוקות. ביוני 1945 גייסתי ידידים באחת הארצות המפותחות ביותר בתעשייתן הצבאית, ובעזרתם הנאמנה של ידידים אלה, נרכשו מכונות ומכשירים משוכללים וחדישים ביותר, בכמויות עצומות, לייצור נשק ותחמושת מכל הסוגים.

כמה מעלות טובות לצה"ל עלינו. הוא היכה באויבנו, ועשה בהם שפטים, והציל עצמאותנו, והטביע אוניות אויב בים, ושיקע צרינו בתוכו"

ציינת את חשיבות העליונות הטכנולוגית של חיל האוויר.

"הביטחון לא ייכון בלי צבא – ובשורה הראשונה בלי חיל אוויר, בעל איכות עליונה – בציודו, באימונו וברוחו. (במלחמת העצמאות) לא היינו מגרשים את הפולש המצרי ולא היינו משחררים את הדרום והנגב – בלי עליונותו של חיל האוויר שלנו על כוח האוויר המצרי. חיל האוויר שלנו גילה במלחמה, מייד עם הופיעו, עליונות מקצועית ומומחית, ומילא תפקיד מכריע בחלק מהקרבות, כאשר החריב את בסיסי חיל האוויר של האויב. הוברר בלא ספק – במלחמת העולם השניה, כמו גם במלחמת העצמאות – בלי כוח אוויר עליון אין שום אפשרות ואין שום סיכוי לנצח בקרב. אם מדינת ישראל קיימת עכשיו, וגבולותיה משתרעים מדן ועד אילת – יש בכך לחיל האוויר, חלק לא קטן. לא היינו מגיעים עד הלום, בלי חיל האוויר, שנתארגן ונצטייד בעיקרו תוך כדי המלחמה. (יש לציין את) המתנדבים מחו"ל, שמילאו תפקיד חשוב אחראי ורב ברכה, כי חיל האוויר הישראלי דרש יותר מומחיות מקצועיות וניסיון מכל ענף אחר בצבאנו. המתנדבים בעלי מקצוע וניסיון – רכשו את ידיעתם וניסיונם במלחמת העולם השניה בצבאות בעלות הברית, וסייעו להקים ולהדריך את טייסי חיל האוויר הישראלי בזמן קצר".

מה השתנה בעולם בהיבט הטכנולוגי?

"בעולם חל שינוי גדול, ועשיר תוצאות: העולם כולו נעשה אחד. כשהוקמה מדינת ישראל, היו בני העם היהודי מפוזרים כמעט בכל ארצות תבל. וכל חלקי כדור הארץ קשורים זה לזה בטלפון, בטלגרף, ברדיו, וכל מאורע שמתרחש באחת הפינות בעולם נמסר מיד, באותו יום, לכל תושבי כדור הארץ. ניטל הערך המכריע מן השכנות הגיאוגרפית, ערך שהיה כה חשוב בעבר, בימי קדם. כיום תיתכן קרבה אמיצה, נפשית ותרבותית, בין תושבי מדינות רחוקות, יותר מאשר שני עמים השוכנים לגבול משותף. אמצעי התחבורה המודרניים – אניות מהירות, מטוסים, טלגרף ורדיו – שינו כל מושגי הזמן והמקום. במלחמות מודרניות מעבירים מיליוני לוחמים מיבשת אחת לשניה במהירות וביעילות, שהקדמונים לא היו יכולים להעלות בדמיונם".

מהי דעתך לגבי החינוך הטכנולוגי?

"צבא דורש הכשרה ממושכת של שנים רבות. אין אנו יודעים באלו תנאים נצטרך שוב פעם לעמוד על נפשנו. דבר אחד הכרחי שיהיה ברור לכל אחד – אם חלילה יבוא "סיבוב שני" (הכוונה לעוד מלחמה אחרי 48'), הוא לא ידמה בשום פנים לראשון. יש לנו הכרח בגרעין צבאי בעל איכות עליונה. דרכי המלחמה אינם עוד כאלו שהיו בזמן דוד המלך. הצבא בימינו הוא ארגון מורכב ומסובך, והוא נזקק למומחים במקצועות רבים, אשר רק מתוך לימוד ואימון של שנים ארוכות ורבות יוכשרו לתפקידם הצבאי. אין לנו עכשיו די בעלי מקצוע הראויים לשם כך. אין לנו בעלי מקצוע טכניים… צבא בימינו מיוסד על מכונות ומכשירים מורכבים ודקים מאין כמוהם. הנוער בעם היהודי לא קיבל הכשרה מקצועית. החינוך המקצועי בתוכנו לקוי. גם המשק הציבילי (האזרחי) סובל מחוסר אימון מקצועי. חייבים לעשות מאמץ להגיע לשיא השכלול המקצועי וההתמחות בתפקיד. התמחות זו דורשת שנים. ברור לי שכל שיטת החינוך המקצועי במדינה, ולא רק בצבא, דורשת בדיקה חדשה. לא הושם לב במידה מספיקה עד עכשיו לצורכי החינוך המקצועי"

ולסיום, מה צפוי לנו?

"אנו יהודים בני יהודים, אנו מאמינים שנוכל לכתת את הטנקים לטרקטורים, ואת מטוסי הקרב – למטוסי הובלה. אם יבוא היום הגדול הזה – נוכל לפרק את הצבא שלנו.

אחת הסיבות לכוח המשיכה של ישראל הוא הישגי המדע היהודי. הישגים בשטחי הפיסיקה, הגיאולוגיה, המדיצינה, החקלאות והחברה. להצלחת העם היהודי בארצו עזרו הרבה אנשי מדע. האוניברסיטה, מכון וייצמן, והטכניון, הם נכסים. המעבדות שבמוסדות אלו הם נכסים, והאנשים הפועלים במוסדות אלו, אנשי המדע, הפרופסורים, הדוקטורים, הם נכסים. למדע, ולהוראה ולמחקר יש משמעות של ערך, להעשיר את הבנת האדם והטבע, להעשיר ולהעלות את הרוח.

התעשייה הצבאית איננה מספיקה, והתעשייה בכלל לקויה. ביטחון האומה אינו עומד עוד על צבא בלבד, או על ציוד צבאי ותעשייה צבאית בלבד. ביטחוננו תלוי בכושר הכללי של האומה בשטחי המשק, החקלאות, החרושת, הטכנולוגיה והרוחני. גם החינוך המקצועי של הנוער הוא גורם חשוב. בלי שכלול טכני וציוד מעולה, בייחוד בענפי יסוד מסוימים, לא נצליח לנצח במלחמה. משהו הולך ונעשה בכיוון הזה (רמז לתחילת ההצטיידות הגרעינית של ישראל – י.ה.) יש גם התקדמות ידועה בשטח המחקר והציוד המדעי. ואני מצטער על כך שאינני יכול לעמוד על פרטיו.

מתוך שליטה במכשירי המדע והטכניקה הפיסיים… יעצב העם העברי במולדתו המתחדשת דמות אומה למופת, שלא תבייש את מורשת נביאיה, חכמיה ומדריכיה מאז ועד היום".

* * * *
הציטוים לקוחים מתוך הספר: דוד בן-גוריון, "יחוד וייעוד – דברים על ביטחון ישראל". הוצאת מערכות, 1971 (אסופת כתבים ונאומים של בן-גוריון מהשנים 1947-1963).

העולם היום על פי בן גוריון

 ברית-המועצות תקרוס ואירופה תתאחד – אלה היו רק שתיים מן התחזיות ששרטט דוד בן-גוריון בשנת 1962, כאשר התבקש על ידי מגזין אמריקני לתאר את העולם כעבור 25 שנה * יתר הסעיפים התגשמו רק חלקית-כולל השקיית מדבריות העולם במי ים מותפלים והמצאת זריקה שתהפוך עור שחור לל 

 
בן גוריון ואיינשטיין בשנת 1952. נכשל בנסיונו למנות את איינשטיין לנשיא המדינה

הפנייה שהגיעה בראשית שנת 1962 ללשכת ראש הממשלה בירושלים הפתיעה את ראש הממשלה דוד בןגוריון: עורך המגזין האמריקני "לוק" דניאל מיץ' ביקש מראש ממשלת ישראל להתפנות מעיסוקיו השוטפים, ולנסות לחזות כיצד ייראה העולם בעוד 25 שנים.

הניסיון לשרטט אז את מראה העולם בשנת 1987, הוא בעייתי, בלשון המעטה, אפילו יומרני. בן-גוריון עצמו היסס, כנראה, אבל נענה לאתגר. את המאמר הקצר ששיגר ל"לוק" פתח בדברי הסבר קצרים: "לא אקח על עצמי להתנבא מה יהיה בעוד 25 שנים. הישגי המדע במאה ה-20, והתמורות המדיניות אחרי מלחמת העולם הראשונה והשנייה הם כה מפתיעים, שקשה לראות מראש מה יהיה בעוד 10 שנים".
" אם אני מנסה לענות על שאלתך", כתב לעורך מיץ', במכתב שהעתקו שמור בארכיון המכון למורשת בן-גוריון בשדה-בוקר, "הרי זה יותר משאלת-לב מה רצוי שיהיה בעוד 25 שנים מתחזית העתיד". 13 סעיפים מנה בן-גוריון בתחזיתו-משאלתו. בראש העמוד הראשון כתב "לאנגל" – הנחייתו הרגילה לתרגום לאנגלית.

"לוק" פרסם נוסחה מקוצרת, ממנה הושמטו כמה סעיפים. לצידה הופיעו גם תחזיות של הנשיא ג' ון קנדי, מרטין לותר קינג, הקנצלר המערב גרמני קונארד אדנהאור, ואישים נוספים.

1987 חלפה מזמן, ורק חלק מן התחזיות התגשמו. בולט בחסרונו ברשימה – המחשב.

בספרו "בן-גוריון והאינטלקטואלים" מצטט פרופ' מיכאל קרן את הגרסה הקצרה, זו שהופיעה ב"לוק", ומוסיף כי הציבור הישראלי נדהם בינואר 1962 לקרוא הצהרות אלה מפי ראש הממשלה.

"אין זה מקובל לגלות את ראש ממשלתך עוסק בשעשועי עתידנות בשבועון אמריקני", כתב קרן. אולם, לדבריו, ל"עתידנות" נוסח הזקן נועדו תפקידים פוליטיים ברורים, כגון הדגשת מרכזיותה של ירושלים בסדר העולם העתידי.

"הצהרותיו שיקפו גם אמונה של אמת בפוטנציאל שבמדע", מעריך קרן, "בן-גוריון הוקסם באמת ובתמים מהעוצמה שהמדע והטכנולוגיה מעניקים למין האנושי, כדי להתגבר על אילוצי הטבע, ולאפשר לו לשלוט בגורלו הוא. הרשים אותו במיוחד כוח האטום".

העיסוק במגוון התחומים הכלולים בתחזית משקף את רוחב היריעה של הידע וההתעניינות של בן-גוריון, שניהל במקביל מאבקים פוליטיים – וגם דיונים על אפלטון, בודהיזם ושפינוזה. לא כולם, אגב, מתרשמים: בעידן האינטרנט (שלא נכלל בחזונו של בן-גוריון) אפשר למצוא כמה אתרים אנטישמיים שבהם מוצגת התחזית של בןגוריון בכמה תחומים, ובעיקר הקמת מקדש הנביאים בירושלים – כעדות חותכת לכוונות ההתפשטות וההשתלטות של היהדות והציונות על העולם כולו. והמגזין "לוק" עצמו, אשר במשך שנים רבות התחרה ב"לייף" בכתיבה מגזינית מלווה בצילום עיתונות איכותי, לא הגיע לשנת 1982. 11 שנים קודם לכן הוא נאלץ להפסיק את הופעתו, קורבן הגידול בעלויות הייצור והירידה בהכנסות ממודעות, אלה שהופנו יותר ויותר למדיום שבן-גוריון הסתייג ממנו במשך שנים ודחה את הגעתו לישראל – הטלוויזיה.

01

"המלחמה הקרה תהיה נחלת העבר. הלחץ הפנימי של האינטליגנציה הגדלה והולכת בלי הרף ברוסיה ליתר חופש, ולחץ ההמונים להעלאת רמת החיים עלולים להביא לידי דמוקרטיזציה של ברית-מועצות במשך רבע המאה הבאה".

בסעיף הזה, צריך להודות, בן-גוריון קלע בול. כמעט, הוא טעה רק בשנים אחדות. רשמית קרסה ברית-המועצות בדצמבר 1991, ארבע שנים אחרי המועד של בן-גוריון, אבל כבר בסוף שנות השמונים, בתקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב, אפשר היה לראות בבירור את הסוף.

כאשר הגיע לביקור בישראל בשנת 1992 נשיא צרפת פרנסואה מיטראן, כללו בסיורו גם את שדה-בוקר. מרבבות המסמכים השמורים שם בחר שמעון פרס לקרוא בפני מיטראן את תחזית העתיד של בן-גוריון, ומיטראן לא יכול היה להסתיר את התפעלותו מראיית הנולד הפוליטית.

"מאידך גיסא, גידול השפעת הפועלים והאיכרים מצד אחד, ועליית כוחם של אנשי המדע בארצות-הברית, יהפכו את ארצות-הברית למדינת סעד ולמשק מתוכנן".

כסוציאליסט נאמן קיווה אולי בן-גוריון לראות בהיחלשות הקפיטליזם האמריקני. גם ביל קלינטון ניסה לדאוג לביטוח הבריאות של אזרחי אמריקה, בהצלחה חלקית. כמה תאגידי ענק אמנם פורקו, אבל אחרים התעצמו לבלי הכר. משק מתוכנן? אולי כאשר המתכנן הוא ביל גייטס.

02

"אירופה המערבית והמזרחית תיהפך לברית פדרטיבית של מדינות אוטונומיות, בעלות משטר סוציאליסטי ודמוקרטי".

"הזקן" לא חזה אמנם את היורו, אבל שם את האצבע על ההליך שבו האיחוד האירופי חובק תחתיו מדינות לא רק ממערב היבשת ומדרומה, אלא גם ממדינות שהיו בעת כתיבת התחזית חלק מן הגוש הסובייטי, מעוזים של משטר קומוניסטי נוקשה. ב-1962 עשתה אירופה צעדים ראשונים, מהוססים, לקראת שיתוף פעולה כלכלי, אבל עוד שנה קודם כבר היתה ועדה שהמליצה על הנהגת מטבע אחיד למדינות היבשת.

03

"המדע והטכנולוגיה יגלו תהליך זול להתפלת מי הים, ואפשר יהיה להשקות את המדבריות באסיה ובאפריקה, ועל ידי כך להביא להעלאת רמת החיים בארצות שתי היבשות הנחשלות".

בן-גוריון, שחלם על הפרחת המדבר, וניהל במשך שנים התכתבות מפורטת עם אלכסנדר זרחין, מחלוצי התפלת מי הים, לא חזה, ככל הידוע, את העיכובים האינסופיים בהתפלת מים בהיקף משמעותי, גם לא את העדפת האופציה לייבא מים מטורקיה על פני התפלה.

04

"המדע יגלה את סוד ה-fusion ( תהליך ההתכה) – ועל ידי כך ייווצר כוח זול ובשפע עצום, וזה יביא בהדרגה להשוואת רמת החיים בכל הארצות".

שוב : בן-גוריון זיהה היטב את כיווני התפתחות המדע. לא פלא. הוא נהג לנהל שיחות סקרניות עם מדענים, היה מנוי על "סיינטיפיק אמריקן", והוקסם במיוחד מן השימוש באטום למטרות שלום (על הכור בדימונה הוא לא אמר כמובן אף מילה למגזין האמריקני). מצד שני, השוואת רמת החיים בכל הארצות היתה היסחפות אופטימית מדי.

05

"גלולה נגד הריון תאיט את הריבוי הטבעי הנמרץ בסין ובהודו, ותמנע התפוצצות האוכלוסין המטילה עכשיו פחד על כמה ביולוגים".

ממש באותו חודש, ינואר 1962, התלבטה ה בישראל כיצד להתייחס לתגלית החדשה – וניסתה למנוע את תחילת השימוש בה. "רופא נשים ידוע פנה ללשכת הבריאות בפתח-תקווה, וביקש ממנה לבצע ניסיון בשימוש בכדורים למניעת הריון", דיווח "מעריב" בעמודו הראשון. סגן שר הבריאות יצחק רפאל שקיבל על כך דיווח חש כי "שאלה זו חורגת ממשמעותה הרפואית הרגילה", והריץ מיד מכתב למנכ"ל משרדו, בבקשה שלא יעניק לרופא הנשים את האישור המבוקש. לא מטעמים דתיים, הסביר רפאל, איש המפד"ל, אלא מחשש לירידה תלולה ברמת הילודה בישראל. אפילו "אחד מגדולי המומחים לגינקולוגיה בארץ", שנשאל על ידי רפאל באשר לגלולה, קבע נחרצות, כי "גם מטעמים רפואיים יש להתנגד לניסיון הזה". באמריקה – שבה החל השימוש בגלולות רק שנים ספורות קודם לכן – השתמשו בגלולה ב-1962 כבר 1.2 מיליון נשים. המהפכה המינית יצאה לדרך. רבע מאה אחר כך, בראשית שנות השמונים כבר השתמשו בגלולה בין 50 ל-80 מיליון נשים בעולם, אבל החשש מהתפוצצות האוכלוסין בעולם השלישי לא פחת.

06

"המדע הביוכימי ימציא זריקה שתשנה עור שחור לעור לבן (בן-גוריון מחק ותיקן בכתב ידו: את צבע העור מצהוב ללבן, או מלבן לשחור), וכך תסולק לגמרי בעיית הסגרגציה (הפרדת הגזעים) בארצותהברית ובארצות אחרות".

מייקל ג' קסון ניסה, זה לא כל כך הצליח. מבקרי בן-גוריון יאמרו כי בסעיף זה – לפני התיקון – ניסה לגייס את המדע כדי לקדם את תפישת "כור ההיתוך" שלו, וגם לייצא אותה לרחבי העולם, על חשבון שמירת ייחודן של קבוצות אוכלוסייה שונות.

07

"פרט לברית-המועצות, שתישאר מדינה פדרטיבית אירופית אסיאתית, תיהפך כל יבשת לפדרציה של מדינות אוטונומיות, המאוחדות בברית כל-אנושית, שברשותה תעמוד משטרה בינלאומית לשמור על שלום פנימי. כל הצבאות יבוטלו".

נסחפת, בן-גוריון, כנראה שקריאה יתרה בחזון הנביאים בתנ"ך השפיעה על משאלת הלב.

08

"בירושלים ייבנה היכל הנביאים מטעם האו"ם שישמש ברית פדרטיבית של כל היבשות, ובו יהיה מושב בית המשפט האנושי העליון, שיכריע בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הפדרציות היבשתיות".

בהאג טרם שמעו על הרעיון הזה. וגם לא במקומות אחרים ברחבי העולם. הסעיף הזה משקף את החזון עליו חזר בן-גוריון פעמים רבות במשך חייו. הוא האמין כי המדינה לא תהיה רק אבן שואבת לבני ישראל, אלא גם דוגמה ומופת, מרכז מוסרי ורוחני לכל העולם, אור לגויים. אולי זו גם אנטי-תזה לאו"ם-שמום הבן-גוריוניסטי, משאלת-לב שהעולם יבחין סוף-סוף מי הטובים ומי הרעים במזרח-התיכון.

09

"מיזוג אוויר בכדור הארץ ישכין אקלים מתון בכל חלקי עולמנו, וכל חלקי היבשת שעל יד הציר הצפוני והדרומי יהיו מיושבים".

הפרויקט הזה עדיין בדרך. בינתיים העולם דווקא מתחמם, ומדעני העולם מנפקים בהתמדה תחזיות אפוקליפטיות על הצפת ערים בעקבות ההתחממות.

10

"שאיבת העפר הקוסמי תאפשר הקמת מושבות בלבנה ובמרס, ובשאר הגורמים של מערכת השמש הקרובים לכדור הארץ".

והתחזית לעולם נשארת. הנה עדכון החדשות: אחד מבכירי סוכנות החלל האירופית, העריך בחודש אוגוסט 2003 כי "בתוך 20 שנה יוכלו בני אדם לחיות על הירח". כשבן-גוריון כתב את התחזית הצליחה ארצות-הברית לשגר לחלל רק שני אסטרונאוטים, והם טרם הקיפו את כדור הארץ. רק בפברואר 1962 שיגרה אמריקה את ג'ון גלן להקפה ראשונה של כדור הארץ. לרוסים היו שני קוסמונאוטים, בהם חלוץ הטיסות המאוישות לחלל, יורי גאגרין. במאי 1961 הכריז הנשיא ג'ון קנדי על חזונו, שעתיד להתגשם – אדם על הירח עד סוף העשור.

11

"אורך החיים הממוצע של האדם יגיע ל-100 שנה".

אנחנו עדיין בדרך לשם. על פי נתוני הבנק העולמי, אורך החיים הממוצע עולה ברחבי העולם בארבעה חודשים כל שנה מאז 1970. בין 1980 ל-1998 עלה הנתון מ-61 שנה ל-67 שנה . מבחינה זו היפנים קרובים יותר מאחרים למימוש חזון בן-גוריון – אורך החיים הממוצע שם הגיע בסוף שנות התשעים ל-81. ברואנדה , לעומת זאת, החזון עדיין רחוק: תוחלת החיים הממוצעת שם היא רק 41 שנה. בן-גוריון עצמו, אגב, נפטר בגיל 87.

12

"המחקר המדעי ירכז את מאמציו לעמוד על סוד פעולת המוח ומקור המחשבה, והטכניקה הביולוגית תעלה כישרון המוח לדרגה הרבה יותר גבוהה".

היום קוראים לזה ביו-טכנולוגיה, והמוח האנושי, אין ספק, עדיין זקוק לשיפורים ניכרים.

13

"החינוך הגבוה יהיה נחלת כל איש ואישה בכל רחבי כדור הארץ".

אופס , קיווינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן