חברה והיסטוריה

מעמד הקהל בירושלים בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

הביצה או התרנגולת? הרהור בין חַג לחָג

מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף אובייקט כלשהו, עוף שחג בשמים ועוד

בצעי כסף מתל מגידו. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות.

כסף "מלוכלך" מלפני 3,000 שנים

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מצא עדויות למחסור עז בכסף, שהתבטא בערבוב של נחושת וכסף בדרום הלבנט שלפני 3000 שנים *"עירבוב של חומרים

גלילאו צופה בטלסקופ. איור: shutterstock

הטעויות של גליליאו

גליליאו גליליי גילה תגליות רבות ששינו את פני המדע כפי שאנחנו מכירים אותו היום, אבל בדרך עשה כמה טעויות והסיק מסקנות מוטעות. גם המדענים החכמים ביותר טועים! מה אפשר ללמוד מטעויות?

ילדים מחיספין המתנדבים בחפירה, מצביעים על הדמויות שחרותות על האבן. צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לראשונה: מתחם מבוצר מימי דוד המלך התגלה בגולן

נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם המלך דוד ושושלתו"

חפירות 2018 באתר הארכיאולוגי עין גב 2 שלשפת הכנרת, מתוך מחקרה של פרופ' ליאור גרוסמן. צילום: נפתלי הילגר

עדות ראשונה ישירה לכלכלת עודפים ואגירה לטווח ארוך לפני 12,000 שנה

באתר הפרהיסטורי נחל עין גב בצפון הארץ חשפו חוקרים מהאונ' העברית עדויות לכך שהאדם אגר חומרים שונים, ביניהם מזון, במתקן משוכלל שהוקם לפני 12 אלף שנים. לטענת החוקרים, המתקן מעיד על הקדמת תופעת האגירה הידועה לנו בכאלף שנים

מבנים משוחזרים שנבנו במקור בימי הביניים בעיירה Dinkelsbuhl שבבוואריה. צילום: המחשה: depositphotos.com

איך משפצים ומשמרים מבנים היסטוריים ולמה בכלל עושים את זה?

ישנן ארבע שיטות לשפץ ולשמר מבנים היסטוריים, כשכל אחת היא בעלת תועלות אחרות למבנה, אך כולן עוזרות לוודא שיישאר עומד איתן, ימשיך להוות עדות ממשית להיסטוריה שהתרחשה בו ובסביבתו ואף יסייע לחזק את הכלכלה באזורו

אשפה בניצנה. צילום: יותם טפר

גללי הצאן מספרים את סיפור השקיעה של ערי הנגב הביזנטיות

תושבי הנגב הביזנטי השתמשו בגללים של צאן בכדי לדשן את השדות המוריקים. עם המעבר לתקופה האיסלאמית ותחילת קריסתן של ערי הנגב, גללי הצאן נערמים באשפות בכמויות כה רבות עד שיש צורך לשרוף אותם

רעיונות שונים אודות היקום בתקופה שלפני גלילאו. איור: shutterstock

מי היה גליליאו גליליי?

איזה אדם היה גלילאו? כיצד התפתחו תפיסות העולם החדשניות שלו? איך היה לחיות בפירֶנצֶה של תקופת הרֵנֵסַנס וללמוד באוּניברסיטה של פּיזה?

By G.dallorto - Own work, Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1336844

כלכלת א"י 27: טירוניא – מס ה"טירונים" היהודים בצבא הרומי

החובה לספק מגוייסים-טירונים לצבא הרומי, ולא ליחידות השיטור, נחה על הכפר בכללותו, וכי גובה הסכום המשתלם על ידי האוכלוסיה מבהיר כי הוא מיועד למימון ציוד ומצרכים לטירוני הכפר ולא למען השגת פטור לכפר מן החובה לגייס אותם טירונים

משקולת בשווי 2 שקלים מתקופת בית ראשון. צילום שי הלוי רשות העתיקות (5)

משקולת קדומה של שני שקלים מתקופת הבית הראשון התגלתה בכותל המערבי

לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "המשקולת עשויה בצורת כיפה עם בסיס שטוח. בראש המשקולת נחרת סימן שדומה לאות ע', סימן מצרי שמייצג קיצור של המילה 'שקל', ולידו שני קווים לציון שני שקלים

מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה"

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה

תמונה מזכייתו של רוג'ר פנרוז עם סטיבן הוקינג בפרס וולף בכנסת בירושלים. קרדיט צילום קרן וולף

חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן: "לפנרוז יש קשר עקיף לתגלית שלי"הזוכות בכימיה פיתחו "חומר נפץ" בביולוגיה

פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש לדברים טובים, אך גם לגרום נזקים בידיים הלא נכונות.

תמונות 1: אחת מקבוצות הקנקנים שנחקרו במחקר מח'רבת קייאפה. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נמצאו עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח

מגפת האבעבועות השחורות הגיעה למקסיקו על ידי המשלחת הספרדית בראשותו של פאפינו דה נרוואז והתפשטה ברחבי הבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן בסוף שנות העשרים של המאה ה-16. צילום: shutterstock

איך העולם המודרני עוצב על-ידי מגפות לפני 500 שנה

מגיפות קרקע בתולה – כאלה שהתושבים המקומיים טרם נתקלו בהם חיסלו את מרבית אוכלוסיות הילידים באמריקה. העדר כוח עבודה מקומי גרם לצורך לייבא עבדים. בכך נתקבעה עליונותה של אירופה. ייתכן שאם הילידים היו שורדים, חלוקת הכוחות היתה שונה?

דילוג לתוכן