סיקור מקיף

מענק ERC למחקר שיוביל לשיפור התפקוד הקבוצתי

האיחוד האירופי מעניק 2 מיליון יורו לפרופ’ אילנית גורדון מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, על מחקרה שעוסק בסנכרון מוחי, גופני והתנהגותי בעת דינמיקה קבוצתית

תפקוד חברתי. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
תפקוד חברתי. המחשה: depositphotos.com

מה גורם לקבוצות מסוימות להצליח בעוד שקבוצות אחרות נכשלות? מדוע יש כאלה שמרגישים חיבור חזק לקבוצה שלהם ואילו אחרים לא? האיחוד האירופי מעניק 2 מיליון יורו לפרופ’ אילנית גורדון מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, על מחקרה שעוסק בסנכרון מוחי, גופני והתנהגותי בעת דינמיקה קבוצתית.

פרופ’ אילנית גורדון, ראש מעבדת “Social Neuroscience” זכתה במענק ConsolidatorERC . מענקי ERC היוקרתיים, שעומדים על כ-2 מיליון אירו לל מחקר, ניתנים במסגרת תכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי. מחקרה של פרופ’ גורדון עוסק בתהליכים הביו-התנהגותיים העומדים בבסיס תפקוד קבוצתי. אינטראקציה קבוצתית היא חלק מההיסטוריה האבולוציונית של האדם וממשיכה למלא תפקיד מרכזי בחברה המודרנית. בעוד שקבוצות מסוימות מתפקדות בצורה הרמונית ופרודוקטיבית, אחרות אינן פועלות כך. התהליכים הקבוצתיים המשפיעים על תוצאות אלו חשובים מאחר שההשתתפות בשיח ובפעולות קבוצתיות משפיעה על רווחתם ותפקודם החברתי של בני אדם.

טרם הובנו במלואם תהליכי הסנכרון שמתרחשים בזמן אינטראקציות קבוצתיות. כדי למלא את הפער הזה, מחקרה של פרופ’ גורדון מתמקד בדפוסים הסינכרוניים – המוחיים, הפיזיולוגיים וההתנהגותיים – המתעוררים בין חברי הקבוצה. סנכרון בין-אישי הוא תהליך ספונטני שמתרחש בכל מקום. זהו מנגנון מפתח באינטראקציות חברתיות שמושך אותנו, לדוגמה, למחוא כפיים בצוותא עם הקהל או להצטרף לאחרים במחאה למען מטרה מסוימת. הקשר והבדלים בינאישיים מווסתים את הסנכרון הביו-התנהגותי באופן שמנחה אותנו להתחבר לקבוצה או להתנהל כפרטים. סנכרון משפיע על הקשרים החברתיים בקבוצות (כמו לכידות, אמון, קרבה, הזדהות) וכן על הביצועים, היעילות, והיצירתיות בה.

פרופ’ גורדון, שחוקרת את הנושא כבר חמש שנים, מסבירה: “כדי לקדם את המדע וההבנה של קבוצות אנושיות ולרתום אותם ליצירת חברה מלוכדת, מקבלת ויצרנית יותר, חשוב להבין כיצד הסנכרון משפיע על תוצאות הקבוצה. מטרות הפרויקט הן לבחון האם וכיצד סנכרון משפיע על תוצרי הקבוצה ואיכותה, כיצד מאפיינים של יחידים (דמוגרפיים, פסיכולוגיים, פיזיולוגיים) משפיעים על הסנכרון ועל תוצרי הקבוצה, ולבסוף כיצד תחרות לעומת שיתוף פעולה משפיעים על סנכרון רב-מודאלי ועל תוצרי הקבוצה.

המחקר יכלול כ-130 קבוצות עם חמישה משתתפים בכל אחת מהן, שיגיעו למעבדה ויבצעו בה סדרת מטלות משותפות בתנאי תחרות או שיתוף פעולה. חברי הקבוצה ינוטרו לאורך האינטראקציה מבחינה מוחית באמצעות EEG, פיזיולוגית באמצעות מדידת קצבי לב ומוליכות חשמלית בעור, ובעזרת צילום וידאו שיאפשר ניתוח אוטומטי של תנועה והבעות פנים. זו תהיה הפעם הראשונה שנתונים מורכבים כאלה ייאספו מכמות כזו של קבוצות אנושיות תוך כדי תפקוד קבוצתי. לדברי פרופ’ גורדון, מדובר בפרויקט שאפתני מאוד בהקשר הזה.

איכות הפעילות של הקבוצה והתחושות של חברי הקבוצה אחד כלפי השני ימדדו גם כן. בעזרת אנליזות מורכבות יוכל צוות המחקר לגלות כיצד דפוסי הסנכרון המוחיים, הפיזיולוגיים וההתנהגותיים בין המשתתפים תורמים לתוצרי הקבוצה והיחס אליה (או הורסים אותם). המחקר יתייחס גם להבדלים בינאיישיים בין חברי הקבוצה ולהשפעתם, מבחינת תכונות אישיות שונות.

פרופ’ גורדון נבחרה מבין אלפים בכל רחבי אירופה בזכות הצעת המחקר החדשנית שלה. ERC Consolidator Grant, במסגרתו זכתה במענק המחקר, מיועד לחוקרים בעלי וותק מחקרי של 7 עד 12 שנים מסיום הדוקטורט שלהם.