חברה והיסטוריה

אתיקה במדע. איור: shutterstock

‫הרהורים – מחויבותו של החוקר לאתיקה של המדע / ברכה רגר‬

  • 8 תגובות
ההתלבטות הסתיימה. אף אחת מהדתות. צילום: shutterstock

מטה מחקר: אתאיסטים יותר אינטליגנטיים מדתיים

  • 84 תגובות
קטע של חומה עתיקה שנחשף בחפירות אשדוד-ים בידי חוקרי אוניברסיטת תל אביב, אוגוסט 2013

אשדוד ים: מערכת ביצורים מהמאה ה-8 לפנה"ס וכן שרידי מבנים, מטבעות ומשקולות מהתקופה ההליניסטית

  • אין תגובות
אור בקצה מנהרה, מוטיב נפוץ בסיפורי שורדים מהתקפי לב שדיווחו על "חוויית כמעט מוות". איור: shutterstock

אותות חשמליים אחרונים של הכרה במוח לאחר מות הלב עשויים להיות המקור ל"חוויית כמעט מוות"

  • 7 תגובות
ארווין שרדינגר, מפתח המשוואה המסבירה את תורת הקוונטים.

ארווין שרדינגר. מתנגד חריף למשטר הנאצי והבעלים הגאה של חתול קוונטי

  • 13 תגובות
2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

  • תגובה אחת
חלוקת תוספת התלמידים עד שנת 2019 בין סוגי הפיקוח. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מדינה רדופת שדים מ"א: הלמ"ס: רק 7% מהתלמידים עד 2019 יצטרפו לחינוך הממלכתי

  • 11 תגובות
וירוס הפוליו. איור: shutterstock

פוליו – עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת

  • 71 תגובות

חלק ממבנה ענק של בית חולים בן כ-1,000 שנה התגלה בעיר העתיקה בירושלים

  • 2 תגובות
אחד משברי הנרות שנמצאו בין שרידי הכפר היהודי שיחין ליד ציפורי. צילום: מכללה אקדמית כנרת

נמצאו שרידי הכפר היהודי שיחין ליד ציפורי

  • תגובה אחת
פסל המהווה גם את סמלה של אוניברסיטת בל סטייט באינדיאנה. מתוך ויקיפדיה

נשיאת אוניברסיטה באינדיאנה הורתה למרצה להפסיק ללמד את תורת התכנון התבוני כמדע לגיטימי

  • 889 תגובות

"העברה רוחבית של DNA בקרב הארכיאות יכולה להעיד על תקופה של אבולוציה מהירה"

  • 3 תגובות
חורבות העיר המוסלמית א-זהארה שליד קורדובה. צילום: shutterstock

שיר השרירים ל"ד: שיוויון בנטל – לגעת באבירות ב' (מיומנות בכלי נשק)

  • אין תגובות
רוזלינד פרנקלין. מתוך ויקיפדיה.

רוזלינד פרנקלין – זוית נוספת: סיפורו של גילוי מדעי מפורסם ושל אישה נשכחת.

  • 2 תגובות
רוזלינד פרנקלין בשהותה בצרפת. צילום: מתוך ויקיפדיה

רוזלינד פרנקלין – המדענית שהתהילה נגזלה ממנה

  • 5 תגובות
נטלי זיתוני זוכת פרס אונסקו-לוריאל למען נשים במדע ישראל 2013 צלם שחר דרורי

שתי מדעניות ישראליות צעירות זוכות במלגה המקומית של אונסק"ו – לוריאל "למען נשים במדע" 2013

  • תגובה אחת
סט הצילומים של העיר 'מוס אספה' בכוכב הלכת טאטואין - הממוקמת במדבר סהרה בתוניסיה בימים שלפני כיסויה בדיונת חול. צילום:shutterstock

טאטואין על סף חורבן – דיונת חול מאיימת על סט הצילומים בתוניסיה

  • 4 תגובות
תמונה של שרידי הארמון שהתגלה בחפירות באתר קאיפה שבשפלת יהודה ואשר מיוחס לדוד המלך . צילום: חברת Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות

נחשפו שרידי ארמון באתר קיאפה בשפלת יהודה. החוקרים: ארמון של דוד המלך; פרופ' פינקלשטיין מאוני' ת"א: אין כתובת שתוכיח זאת, סביר שזה מבנה של ממלכת ישראל

  • 5 תגובות
כוח המשיכה. איור: אתר אוניבריסטת ייל

איינשטיין – האיש שהחל להוציא אותנו מהמטריקס (חלק שני)

  • 13 תגובות
שבר ספינקס מתל חצור. צילום האוניברסיטה העברית

החיפוש אחר מנהיג מצרי חזק מוביל לתל חצור

  • 3 תגובות
נוף למרגלות הרי הזגרוס באירן. צילום: shutterstock

החקלאות החלה בו־זמנית בכמה מקומות בסהר הפורה

  • אין תגובות
כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. איור: נאס"א

"הקסם המתמשך של תקרית רוזוול מעיד על הדרך שבה נגיב כאשר ינחתו פה חייזרים אמיתיים"

  • 19 תגובות
מתוך הסרט מפגשים מהסוג השלישי - רגע המפגש עם החייזרים צילום יחצ

תקרית רוזוול – התעלומה והפתרון

  • 24 תגובות
מדע בטורקיה. איור: shutterstock

המועצה המדעית של ממשלת טורקיה סרבה לאשר מימון לסדנה העוסקת באבולוציה בטענה שמדובר בנושא במחלוקת

  • 2 תגובות
קבר מצופה במצע פרחים במערת רקפת בכרמל. צילום: אוניברסיטת חיפה. מתוך מחקר בראשות פרופ' דני נדל שפורסם ב-PNAS, ב-4 ביולי 2013

גם לנטופים היו טקסי לוויה: התגלו מצעי פרחים בקברים בני 13,700 שנה במערה בכרמל

  • 4 תגובות
פרנץ קפקא. מתוך ויקיפדיה

"פרנץ קפקא היה סופר יהודי. הוא אף חשב לעלות לארץ ולהיות חקלאי"

  • אין תגובות
קטע ממכתב שכתב פרנץ קפקא למקס ברוד ב-4 בדצמבר 1917, על הפחד שלו מעכברים ופרשנות לסיפור תלמודי, שנמכר בדצמבר 2012 לארכיון במארבך תמורת 100 אלף אירו

פרנץ קפקא על הפחד שלו מעכברים במכתב שנמכר לאחרונה ב-100 אלף אירו: "הייתי מספר את הסיפור התלמודי אחרת"

  • אין תגובות
עטיפת הספר הגלגול מאת פרנץ קפקא

130 שנה להולדתו של פרנץ קפקא – על מקקים ובני אדם, בעקבות הסיפור "הגלגול"

  • תגובה אחת
חקירת השימוש בסמים בספורט. איור: shutterstock

הנדסה גנטית – גנים מסממים ואיך זה קשור לטור דה פראנס?

  • תגובה אחת
פרופ' עדה יונת, זוכת פרס נובל על פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום. צילום: מיקי קורן, מכון וייצמן למדע, ויקיפדיה

נובל כחול-לבן

  • תגובה אחת
עשב טבעי. קרדיט: איתן קריין

‫הרהורים – מרפא מן הטבע / ברכה רגר‬

  • תגובה אחת
קרבות אבירים בחרבות Tricia Daniel / Shutterstock.com

שיר השרירים פרק ל"ג: לגעת ברכיבה

  • תגובה אחת
צילום הממצאים בבור המים: ולדימיר נייחין. באדיבות רשות העתיקות

עדות בת 2000 שנה לימי המצור בירושלים; ועוד בבירה: נחשף קטע דרך רומאי בן 1,800 שנה

  • תגובה אחת
אוכלוסיית ישראל. אילוסטרציה: shutterstock

תחזית הלמ"ס לשנת 2035 אוכלוסיית ישראל תמנה 11.4 מיליון נפש, אך היא תזדקן וקצב הריבוי הטבעי יואט

  • 2 תגובות
השינויים הצפויים באוכלוסייה מעתה ועד 2100 מוצגים באיור. הגידול הרב ביותר הצפוי הוא בניגריה, שלאוכלוסייתה יתווספו 730 מיליון אנשים והיא תגיע ל־914 מיליון בני אדם בשנת 2100 לעומת 184 מיליון כיום. שמונה מתוך עשר המדינות שירשמו את העליה החדה ביותר באוכלוסייתן נמצאות באפריקה. השתיים היחידות מחוץ לאפריקה שיגדלו בשיעור מהיר יחסית הן הודו במקום השני וארה"ב במקום השמיני עם גידול צפוי של 146 מיליון תושבים, או 46 אחוזים, מ-316 מיליון כיום ל-462 מיליון בשנת 2100. הירידה הגדולה ביותר הצפויה היא בסין, שבה יהיו בשנת 2100 כ־300 מיליון תושבים: אוכלוסיית סין מונה כיום 1.4 מיליארדים וצפויה למנות 1.1 מיליארדים בשנת 2100. (קרדיט: מרכז UW לסטטיסטיקה ומדעי החברה)

אוכלוסיית העולם עשויה להגיע ל־11 מיליארד בני אדם עד שנת 2100

  • 4 תגובות
הקוסמונאוטית הסובייטית ולנטינה טרשקובה, האישה הראשונה ששוגרה לחלל בחללית מדגם ווסטוק ב-16 ביוני 1963. צילום: סוכנות החלל הרוסית רוסקסומוס (Roscosmos)

האשה שניצחה את ארה"ב – יובל לטיסתה של ולנטינה טרשקובה האשה הראשונה בחלל

  • תגובה אחת
עטיפת הספר "המירוץ הסודי"

‫קולו של הספקן – על עריצים ושמרנים‬

  • 2 תגובות

בטון ידידותי לסביבה – כמו זה שבו השתמשו הרומאים

  • 9 תגובות
ח"כ לשעבר זאב בילסקי ויו"ר עמותת אשנב, ברוך הינוך צילום: גידי לויתן

הודות לרשתות החברתיות איבדנו את הזכות להיות אנונימיים ברשת והסכנה ל"משפט שדה" נמצאת כעת בכל פינה.

  • 5 תגובות
בתמונה: פרופסור רוט (מימין) מקבל "דוקטור לשם כבוד" מידיו של פרופסור הלל פרת, דיקן בית הספר ע"ש ג'ייקובס ללימודים מתקדמים. צילם: שלמה שוהם, דוברות הטכניון

פרופסור אלווין רוט, חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2012 בטכניון: "לכוח המחשוב הגובר השפעה משמעותית על שוק העבודה"

  • תגובה אחת
המחשב הראשון בישראל – WEIZAC. צילום: מכון ויצמן

זוכרים את ויצק – גוגל הכינה סרטון על תחילתו של המחשוב בישראל

  • תגובה אחת
פול בראון, חבר בית הנבחרים האמריקני, המחוז ה-10 של מדינת ג'ורג'יה

חבר ועדת המדע בקונגרס האמריקני: האבולוציה היא שקר מהגיהינום

  • 36 תגובות
עצמות ניאנדרטל שחי לפני 120 אלף שנה באיזור שהיום הוא קרואטיה, ועליהן גידול סרטני. צילום: Janet Monge et al

נמצא גידול סרטני בן 120 אלף שנה בעצמות ניאנדרטל

  • 2 תגובות
נורת LED. מתוך ויקיפדיה

לזה בדיוק מחכה מהפיכת הבית הדיגיטלי

  • 9 תגובות
ללמד אבולוציה. איור: האוניברסיטה הטכנולוגית של טקסס

בית ספר באוהיו החליט ללמד את התלמידים בריאתנות, הכחשת אקלים ותיאוריות קונספירציה

  • 20 תגובות
נשים באקדמיה בשנת 2013 לפי דרגה אקדמית. נתונים: האקדמיה הישראלית למדעים

סקר שהוכן לקראת כנס האקדמיה הצעירה: מעט מדי נשים בסגל האקדמי במקצועות המדעיים

  • 2 תגובות
מחרוזות שנמצאו במצרים, העשויות ממטאוריט עשיר בברזל. צילום: האוניברסיטה הפתוחה של בריטניה

האקססוריז של מצרים העתיקה – מטאוריטים

  • אין תגובות
צלחת פטרי. מתוך ויקימדיה.

יום הולדת 161 ליוליוס ריכרד פטרי – מפתח צלחות פטרי

  • 6 תגובות
סרט המדע הבדיוני הישראלי הקצר sight מציג עתיד קרוב שבו עדשות מגע פועלות כמו "משקפי גוגל" ומציאות רבודה היא חלק מחיי היום-יום. הסרט, שנחשב כאחד מסרטי המדע הבדיוני הקצרים הטובים ביותר של 2012 הופק כפרויקט גמר בבצלאל. בימוי: דניאל לאזו וערן מי-רז. משחק: אורי גולעד ודבורה ארושס (התמונה באדיבות היוצרים).

‫זרקור – בשבחי היצירה הבדיונית / אורי אביב‬

  • 2 תגובות
ספר תורה בן לפחות 850 שנה שהתגלה באיטליה. צילום: אוניברסיטת בולוניה

ספר התורה השלם העתיק ביותר התגלה במחסני אוניברסיטת בולוניה

  • 11 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש