נחשפו שרידי ארמון באתר קיאפה בשפלת יהודה. החוקרים: ארמון של דוד המלך; פרופ' פינקלשטיין מאוני' ת"א: אין כתובת שתוכיח זאת, סביר שזה מבנה של ממלכת ישראל

בחפירה המשותפת של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה נחשף גם בית מחסנים ממלכתי * המדובר בשני המבנים הגדולים ביותר המוכרים במאה העשירית לפנה"ס בממלכת יהודה * לעומתם פרופ' פינקלשטיין שפרסם לפני כשנה מאמר ובו נטען שמדובר במצודה ישראלית ולא יהודאית טוען כי עד שלא תתגלה כתובת, אין לפסול את האפשרויות השונות

תמונה של שרידי הארמון שהתגלה בחפירות באתר קאיפה שבשפלת יהודה ואשר מיוחס לדוד המלך . צילום: חברת Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות
תמונה של שרידי הארמון שהתגלה בחפירות באתר קאיפה שבשפלת יהודה ואשר מיוחס לדוד המלך . צילום: חברת Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות

שני מבני ציבור ממלכתיים, שכמותם טרם נמצאו בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפני הספירה, נחשפו במהלך השנה האחרונה ע"י חוקרים של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות בחורבת קיאפה – עיר מבוצרת ביהודה מימי דוד המלך, המזוהה עם שעריים המקראית.
אחד המבנים מזוהה ע"י החוקרים פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות כארמון דוד, והמבנה השני שימש כמחסן ממלכתי ענק.

אתמול (ה') מגיעה לסיומה החפירה, שנמשכה שבע שנים. לדברי פרופ' יוסי גרפינקל וסער גנור, "חורבת קיאפה היא הדוגמא הטובה ביותר שנחשפה עד היום לעיר מבצר מימי דוד המלך. בראש העיר נחשף חלקו הדרומי של ארמון רחב מידות, ששטחו היה כ-1,000 מ"ר. אורך הקיר הסוגר הוא כ-30 מטר ובו פתח מרשים, שממנו ירדו לשער הדרומי של העיר, מול עמק האלה. בהיקף הארמון נמצאו חדרים, ובהם מתקנים שונים – עדויות לתעשיית מתכת, כלי חרס מיוחדים ושברי כלי אבן מבהט שיובא ממצרים. הארמון ממוקם במרכז האתר, ושולט על כל בתי העיר הנמוכים ממנו. מכאן ישנה תצפית למרחבים גדולים, מהים התיכון במערב ועד הרי חברון וירושלים במזרח. זהו מיקום אידיאלי להעברת מסרים על ידי הבערת משואות. למרבה הצער, חלק ניכר מארמון זה נהרס כ 1,400 שנה מאוחר יותר, כאשר בתקופה הביזאנטית נבנה במקום בית חווה מבוצר".

בצפון העיר נחשף בית עמודים שאורכו כ- 15 מ' ורוחבו 6 מ', ששימש כמבנה מינהלי לאחסון. לדברי החוקרים, "במבנה זה אגרה הממלכה מיסים של תוצרת חקלאית, שנאספו מתושבי הכפרים השונים בשפלת יהודה. באתר נמצאו מאות קנקני אגירה גדולים שידיותיהן סומנו בטביעה, כפי שהיה מקובל בממלכת יהודה מאות בשנים".

ממצאים מהחפירה. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

הארמון ובית המחסנים הם עדויות לבניה ממלכתית ולארגון מינהלי בתקופת דוד המלך. "זו הוכחה ברורה לקיומה של ממלכה, שידעה להקים מוקדי שליטה בנקודות אסטרטגיות", אומרים הארכיאולוגים. "עד כה טרם נמצאו ארמונות שניתן ליחסם באופן ברור אל ראשית המאה העשירית לפנה"ס כפי שניתן לעשות זאת עתה. חורבת קיאפה נחרבה כנראה באחד מהקרבות שנערכו מול הפלישתים בסמוך לשנת 980 לפנה"ס. הארמון שנחשף עתה והעיר המבוצרת שנחשפה בשנים האחרונות הם נדבך נוסף בהבנת ראשיתה של ממלכת יהודה".
חשיפתה של העיר המקראית בחורבת קיאפה, וחשיבות הממצאים שהתגלו במקום, הביאה את רשות העתיקות לפעול ביחד עם רט"ג ומוסדות התכנון כדי לפסול את הכוונה לבנות שכונה חדשה בקרבת מקום, ולקדם את הכרזתם של השטחים שסביב האתר כגן לאומי.
תכנית זו יוצאת מתוך ההבנה כי האתר יהפוך במהרה למקום מושך קהל שהעניין בו יהיה רב, ודרכו ניתן יהיה לעמוד על תרבותה של הארץ בימי דוד המלך.

פרופ' פינקלשטיין: אתר חשוב, ממצא חשוב, אך עדיין לא פותר את הויכוח הטריטוריאלי

פרופ' ישראל פינקלשטיין,, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומנהל משותף של החפירות המחודשות באתר מגידו בצפון הארץ, זוכה פרס דן דוד לשנת 2005' אומר כי העדר כתובת כלשהי, בבניין, גם לפי ממצאי החוקרים כפי שפורסמו (פרופ' פינקלשטיין חפר באתר בעבר אך לא ביקר בו השנה ולכן לא ראה בעצמו את החשיפה הסופית אך הוא מכיר את האתר היטב.

 

בשיחה עם אתר הידען אומר פרופ' פינקלשיין: "אין ספק שמדובר באתר חשוב מהמאה העשירית לפני הספירה המחלוקות בעניני כרונולוגיה איננה גדולה. האתר יוצא דופן מבחינת הביצורים והתכנון של היישוב שלא רואים בכל אתר מהתקופה הזו בחלקים הפנימיים של הארץ. הארכיאולוגיה לא אומרת דברים חד משמעיים, אם מוצאים כתובת כמו במצבה של תל דן ואז אתה יודע מי בנה את הביצורים או מי כבש אותם."

"במקרה של קיפא אין עדות כזו ולכן השיוך הטריטוריאלי של האתר פתוח לפרשנות ויש שלוש השקפות מרכזיות,שהוצגו עד היום: החופרים מציעים שהשיוך הטריטוריאלי הוא לממלכת יהודה, יש קבוצת חוקרים אחרת שסוברת שהשיוך הטריטוריאלי הוא של שארית של ממלכה כנענית בשפלה בשלבים הראשונים של תקופת הברזל.יש השקפה שלישית שאני מחזיק בה והצגתי אותה יחד עם עמית במאמר שפורסם לפני שנה, שמדובר באתר גבול דרום מערבי של יחידה הררית ישראלית, להבדיל מיהודאית, ושמרכזה של היחידה הזו היה בהר מצפון לירושלים על סמך השוואות ארכיטקטונית בעיקר לביצורים שיש בארץ בתקופה הזו רק באיזור שמצפון לירושלים. אי אפשר להוכיח אף אחת מההשקפות הללו בצורה חד משמעית. כולן מבוססות על פרשנות של הממצאים."

"לפי דעתי מה שפורסם היום לא משנה את התמונה שהיתה מוכרת בשנים האחרונות. שמדובר באתר חשוב במאה העשירית, בנוי טוב. גם בבניין שהתגלה בראש ההר לא נתגלו כתובות ואיננו יודעים אם זן מצודה. יתכן שמדובר בבניין מפואר ששימוש את מושל המצודה או משהו מסוג זה. חשיבותו של האתר לא נובעת מהבניין הזה אלא ממכלול הממצאים."

בעקבות פרסומים אודות התרחבות העיר בית שמש שעלולה לפגוע באתר אמר פרופ' פינקלשטיין: "ברור שאתר כזה צריך לשמר הוא אתר מאוחד חשוב ואתר מאוד יפה, להפוך את המקום הזה לחלק ממארג עירוני זה יהיה חבל מאוד. אנחנו עדים יום יום לכך שהנוף הפתוח בארץ הולך ונעלם. אני מקווה שיצליחו לשמר לא רק את האתר אלא גם את כל הסביבה שלו. לשמר אתר בכיכר בתוך ישוב של בתים של עשר קומות זה לא מה שצריך שם. חייבים לשמר את הנוף המיוחד של עמק האלה."

הספין הגדול בהסטוריה – על הספר "ראשית ישראל" מאת פרופ' ישראל פינקלשטיין

כלי פולחן מתקופת דוד המלך התגלו בירושלים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. מה שמדהים עם התגובות של פרופסור פינקלשטיין שהוא ממהר לפסול הוכחות לעיור ואורבניות של ממלכת יהודה ב 950 לפנה"ס וזה חשוב לו מאוד. כי כל התיזה שלו מתבססת על כך שיהודה בתקופה זו היא לא יותר מכנופיות של שבטים ולא ממלכה מסודרת. אך מגיעים ממצאים שמוכיחים אחרת אם החרסים מתל דן עם השמות של מלכות בית דוד ואולי ארמון דוד בעיר דוד וגם חירבת קייפא שאולי היא שעריים מהמקרא. יש תיארוך פחמן לתקופה ולצערי הרב לא ידוע על מוצבים של ממלכת ישראל באזור הזה. אני חושב שככל שעובר הזמן פרופסור פינקלשטיין הולך ומבין שהתיזה שלו לא מדויקת בלשון המעטה

  2. הנה נחשף הארמון של דוד המלך מה שמוכיח סופית את קיומו של אלוהים ושאין אבולוציה או התחממות גלובלית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן