כמו במקרים דומים בהסטוריה של המדע, האם פטרי ‘שאב’ את המצאתו ממדענים שפעלו בבריטניה?
הידיעה החשובה של היום – אסטרואיד כפול (אסטרואיד בקוטר 2.7 ק”מ עפ ירח בקוטר 200 מטרים) עומד להתקרב לכדור הארץ הלילה (31 במאי), אין סכנה כמובן, אך מדובר בהזדמנות נדירה לחקור עצם כפול במערכת השמש מקרוב,
יוליוס ריכרד פטרי (31 במאי 1852 – 20 בדצמבר 1921) היה בקטריולוגי גרמני המוכר בזכות המצאת צלחות פטרי כאשר עבד כעוזרו של רוברט קוך.
פטרי למד רפואה באקדמית הקיסר וילהלם לרפואה צבאית (1871-1875) וקיבל את התואר ברפואה ב-1876. הוא המשיך במחקריו בביה”ח Charité בברלין ושימש בתפקיד קרבי פעיל כרופא צבאי עד שנת 1882, והמשיך כאיש מילואים.
בין השנים 1877-9 הוא היה נספח למשרד הבריאות האימפריאלי בברלין, שם הפך לעוזרו של רוברט קוך. לפי עצתה של אנג’לינה הסה, אשתו האמריקנית של עוזר אחר שלו וולטר הסה, החלה מעבדת קוך להרבות חיידקים בצלחות אגר. פטרי המציא אז את צלחת התרביות הסטנדרטית, או צלחת פטרי, ופיתח את הטכנולוגיה של תרבית האגר ששימשה לטיהור או שיבוט מושבות חיידקים שנגזרו מתא בודד. הפיתוח איפשר לזהות את החיידק האחראי למחלה הנבדקת.
צלחת פטרי הפכה לכלי נפוץ מאוד במעבדות מיקרוביולוגיות. היא עשויה לרוב מזכוכית או מפלסטיק שקוף. היא עגולה, רדודה ובעלת תחתית שטוחה וצדדים מאונכים לה.היאמגיעה עם מכסה מעט גדול ממה המתאים לכיסוי צידי הצלחת. צלחות פטרי מכילות אגר או – תווך גידול לחיידקים העשוי מג’לטין ומאפשרת הכנת תרביות תאים ויצורים מיקרוסקופיים כגון חיידקים ושמרים.
תרומתו של קוך היתה בכך שגילה כי בעזרת סידור החיידקים וגידולם על אגר ניתן לצפות ולזהות ובכך גם להבדיל בין זנים שונים של חיידקים בתרבית אחת. הוא השתמש בתחילה בג’לטין שנמרך על משטח חלק של זכוכית. ואולם בשנת 1887, פטרי שידרג את המערכת ובמקום משטח הוא עבר להשתמש בצלחת שטוחה מכוסה, שהשניים הפכו אותה לעצם שאנו מכירים היום.
ואולם מסתבר שכמו בכל האגדות, גם כאן הדבר לא מדויק. צלחת דומה פותחה בידי המדען הסלובני עמנואל קליין (1844-1925) שעבד וחקר באנגליה. קליין כתב ספר לימוד רב השפעה בימים ההם Micro-organisms and Disease.במהדורה השלישית של הספר שנכתבה ב-1885, כלומר שנתיים לפני הפיתוח של פטרי, תוארה צלחת דומה מאוד זו שפטרי טען שהמציא.
וכדי לסבך עוד יותר, חוקר אנגלי נוסף בשם פרסי פרנקלנד פירסם מאמר ב-1886 בכתב העת של החברה המלכותית הבריטית ובו תיאר צלחת דומה מאוד.
בין אם מדובר באבולוציה טכנולוגית מתכנסת (דבר נפוץ בתחום זה) או שקליין ופרנלאנד נושלו מהמקום הראוי להם בהסטוריה של המדע בידי מעבדה מפורסמת מזו שלהם, לעולם לא נדע.
בשנת 1886, במקביל לעבודתו במעבדתו של קוך, שימש אוצר במוזיאון להיגיינה בברלין ומ-1889 חבר מלא באקדמיה לרפואה צבאית ע”ש הקיסר וילהלם ממנה פרש בשנת 1900. באחרית ימיו סבל מעודף משקל.
.
6 תגובות
ריצ’רד פטרי לא המציא את הצלחת הקרויה על שמו, אלא “ייבא” אותה ממעבדות אחרות למעבדה המפורסמת של רוברט קוך. הפרסום של קוך בעצם גרם לכך שהצלחת תקרא על-שם פטרי.
יעל גם אם הניסוח אינו בהיר או שישנן מספר שגיאות כתיב, מצב זה לא גורם לקטע הכתיבה לאבד את משמעותו.
אולי לא ברור, הוא החליף את הג’לטין באגר, מה שכתבתי הוא שלפניו השתמשו בג’לטין.וכמובן תודה על הסבת תשומת הלב לטעות הקלדה. תיקנתי.
כמה טעויות:
“היא מגיעה עם מכסה מעט גדול ממה המטעים לכיסוי צידי הצלחת” – אמור להיות “המתאים”,
“הוא השתמש בתחילה בג’לטין שנמרך על משטח חלק של זכוכית” – אמור להיות “שנמרח”.
אגר הוא לא ג’לטין. מצע הגידול המקורי אכן היה ג’לטין, שהוא חלבון שמופק מעצמות ועור של בעלי-חיים שמנוצלים לתעשיית הבשר. כיוון שהחלבון לא יציב בחימום, שנדרש לפעמים לצורך עיקור המצע, התחילו להשתמש באגר. אגר הוא תרכובת סוכרית שמיוצרת ע”י אצות, ועמידה בחימום.
אני מניח שהתכוונתם 161