אוכלוסיית העולם עשויה להגיע ל־11 מיליארד בני אדם עד שנת 2100

מומחים מאוניברסיטת וושינגטון סבורים שהגידול באוכלוסית בני האדם לא ייעצר, למרות הגידול השלילי בחלק מהמדינות

השינויים הצפויים באוכלוסייה מעתה ועד 2100 מוצגים באיור. הגידול הרב ביותר הצפוי הוא בניגריה, שלאוכלוסייתה יתווספו 730 מיליון אנשים והיא תגיע ל־914 מיליון בני אדם בשנת 2100 לעומת 184 מיליון כיום. שמונה מתוך עשר המדינות שירשמו את העליה החדה ביותר באוכלוסייתן נמצאות באפריקה. השתיים היחידות מחוץ לאפריקה שיגדלו בשיעור מהיר יחסית הן הודו במקום השני וארה"ב במקום השמיני עם גידול צפוי של 146 מיליון תושבים, או 46 אחוזים, מ-316 מיליון כיום ל-462 מיליון בשנת 2100. הירידה הגדולה ביותר הצפויה היא בסין, שבה יהיו בשנת 2100 כ־300 מיליון תושבים: אוכלוסיית סין מונה כיום 1.4 מיליארדים וצפויה למנות 1.1 מיליארדים בשנת 2100. (קרדיט: מרכז UW לסטטיסטיקה ומדעי החברה)
השינויים הצפויים באוכלוסייה מעתה ועד 2100 מוצגים באיור. הגידול הרב ביותר הצפוי הוא בניגריה, שלאוכלוסייתה יתווספו 730 מיליון אנשים והיא תגיע ל־914 מיליון בני אדם בשנת 2100 לעומת 184 מיליון כיום. שמונה מתוך עשר המדינות שירשמו את העליה החדה ביותר באוכלוסייתן נמצאות באפריקה. השתיים היחידות מחוץ לאפריקה שיגדלו בשיעור מהיר יחסית הן הודו במקום השני וארה"ב במקום השמיני עם גידול צפוי של 146 מיליון תושבים, או 46 אחוזים, מ-316 מיליון כיום ל-462 מיליון בשנת 2100. הירידה הגדולה ביותר הצפויה היא בסין, שבה יהיו בשנת 2100 כ־300 מיליון תושבים: אוכלוסיית סין מונה כיום 1.4 מיליארדים וצפויה למנות 1.1 מיליארדים בשנת 2100. (קרדיט: מרכז UW לסטטיסטיקה ומדעי החברה)

ניתוח סטטיסטי חדש מראה כי אוכלוסיית העולם עשויה להגיע לכמעט 11 מיליארדי בני אדם עד סוף המאה, כך עולה מדו"ח של האו"ם שפורסם ב־13 ביוני. מדובר בכ־800 מיליון תושבים או כ־8 אחוזים יותר מהתחזית הקודמת שפורסמה לפני כשנתיים וחזתה 10.1 מליארד בני אדם עד סוף המאה.

מקורו של הגידול הנוסף הוא בהערכה מחודשת של שיעור הפריון באפריקה שלא יורד בקצב שציפו לו חוקרי האו"ם עד כה. "הירידה בפריון באפריקה הואטה או נבלמה במידה גדולה יותר ממה שחזינו בעבר, וכתוצאה מכך האוכלוסייה האפריקנית תגדל", אמר אדריאן, פרופסור לסטטיסטיקה ולסוציולוגיה מאוניברסיטת וושינגטון.

אוכלוסיית אפריקה עומדת כיום על כ־1.1 מיליארד בני אדם והיא צפויה להגיע עד סוף המאה ל־4.2 מליארד, זינוק של כמעט פי ארבע.

האומדנים החדשים של האו"ם עושים שימוש בשיטות סטטיסטיות שפותחו על־ידי ראפרטי ועמיתיו במרכז לסטטיסטיקה ומדעי החברה באוניברסיטת וושינגטון. שיטות שפותחו בקבוצה לשיפור חיזוי הפוריות, בשילוב עם נתונים מעודכנים שנאספו על־ידי האו"ם, שימשו לחזות את ההשלכות ארוכות הטווח של שינוי הפוריות באפריקה מאז אומדן האוכלוסייה הקודם שנעשה לפני שנתיים. כמו כן, נעשה שימוש בכלים סטטיסטיים מדוייקים ביותר לחיזוי תוחלת החיים של נשים וגברים במהלך המאה ה־21.

"באזורים אחרים של העולם, לא צפויים שינויי אוכלוסייה גדולים לעומת התחזית הקודמת. אירופה עשויה לרשום ירידה קטנה בגלל שהפוריות ממשיכה להיות קטנה מהשיעור שבו האוכלוסיה נשארת יציבה. לעומת זאת, מדינות באזורים אחרים ברחבי העולם עשויות לראות עליות קטנות בגודל האוכלוסיה בשל תוחלת חיים ארוכה יותר" אמר ראפרטי.

"אין סוף באופק לגידול של אוכלוסיית העולם, הוא הוסיף, אך הנושא נעלם מסדר יומנו לטובת נושאים דחופים אחרים, לרבות עוני ואקלים אף כי שניהם קשורים קשר הדוק בגודל האוכלוסייה האנושית."

"אלה ממצאים חדשים שמראים כי אנחנו צריכים לחדש את המדיניות למניעת התפוצצות אוכלוסין לדוגמה נגישות להגדלת התכנון המשפחתי והרחבת החינוך לנערות, כדי לטפל בגידול מהיר של אוכלוסייה באפריקה", אמר ראפרטי.

האו"ם מספק גרסאות גבוהות ונמוכות של תחזיותיו, בהנחה כי לנשים יש בממוצע חצי ילד פחות או יותר מהתחזית הטובה ביותר. הדבר משאיר חוסר ודאות גדול, מ־7 מליארד לכמעט 17 מליארד בני אדם בסוף המאה הנוכחית. לעומת זאת, קבוצת המחקר באוניברסיטת וושינגטון פיתחה הסתברויות של רמות אוכלוסייה עתידיות בשילוב עם התחזיות הטובות ביותר. "מרווחי ההסתברות שלנו הם הרבה יותר הדוקים, החל מ־9 מיליארד ועד 13 מיליארד בני אדם בשנת 2100" מסכם ראפרטי.

אוכלוסיית העולם הגיעה ל־7 מיליארדים בשנת 2011. ואת הרף הקודם – 6 מיליארדים היא חצתה בשנת 1999.

להודעה של החוקרים

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לא אהבתי את המאמר – אני חושב שהאו"ם עשה כאן עבודה סטטיסטית גרועהבהצגת הנתונים:

    אם אני מבין נכון הדיון הוא איזה מדינה תגדל יותר במספר המוחלט של אנשים, ולא באחוזים מאוכולוסיתה הקיימת.
    אם זה אכן כך, הרי שזה נתון מוטה מאד -שכן מראש ברור כי מדינות גדולות (סין, הודו, ארה"ב ברזיל, ניגריה וכו') יהיו אלו שמספר התושבים בהן ישתנה בצורה משמעותית.
    למעשה במקביל למדידת גידול האוכלוסיה מציג הגרף את גודלן האופייני של מדינות: אם לא נשנה דבר מבחינת ריבוי טבעי אך נחלק את כל מדינות אפריקה ל-100 מדינות, הרי שאפריקה כולה תצבע ירוק, המצביע על העדר גידול, למרות שבעצם לא השתנה כלום.

    אמנם יש הגיון מסויים להציג את המספר המוחלט שכן רוצים להראות מגמה גלובלית, אך אז אין הגיון להציג מה קורה בכל מדינה שכן כאמור, הדבר מודד במובלע את גודלן של המדינות.
    אם רוצים להראות מגמות גלובליות, לפיה עיקר הגידול הוא בארצות עולם שלישי ואילו בעולם המערבי, ישנה ירידה באוכלוסיה, היה עדיף לחלק את בעולם לאיזורים גדולים, של נניח חצי מיליארד נפש, הומוגניים מבחינה סוציואקונומית, ואז, כאשר כל האיזורים זהים פחות או יותר בגודלן יש ערך לדיבור על גדילה במספר מוחלט.

    אם לעומת זאת רוצים להציג מה קורה בכל מדינה רלוונטי הרבה יותר הוא שיעור הגידול באחוזים, שכן,
    ארה"ב יכולה להתמודד עם גידול אוכלוסיה של מיליון נפש כמעט בלי להרגיש בעוד שעבור ליכטנשטיין השינוי הזה יהפוך את המדינה למשהו אחר לגמרי.

  2. לא נראה לי שהאוכלוסיה של אפריקה תגדל בצורה משמעותית, כי האפריקאים לא יודעים לגדל אוכל. עודף אוכלוסיה באפריקה יגרום לרעב המוני ובעקבותיו הגירה אל מחוץ לאפריקה, או שהרעב יגרום לעצירת הגידול.

  3. והתופעות לוואי הם: הכחדת המינים, זהום כדור הארץ, התחממות כדור הארץ, ניצול משאבי הטבע, עוני, והתפרצות מגפות.

    התפרצות של מגפה חדשה, יכול לקטול חצי מהתושבים על פני כדור הארץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן