כך אומר ד”ר אביעד סטולמן אוצר אוסף היהדות בספריה הלאומית. עד שיגיעו כתבי קפקא שעשויים להימצא בעזבונו של מקס ברוד, ושעליהן נסוב עדיין משפט מול בנותיה של מזכירתו של ברוד, משמרים בספריה את מחברת העברית שלו, מכתבים ותמונות.
- פרנץ קפקא על הפחד שלו מעכברים במכתב שנמכר לאחרונה ב-100 אלף אירו: “הייתי מספר את הסיפור התלמודי אחרת”
- 130 שנה להולדתו של פרנץ קפקא – על מקקים ובני אדם, בעקבות הסיפור “הגלגול”
הספריה הלאומית מתעניינת בפרנץ קפקא, למרות שהיה סופר שכתב בגרמנית, לכאורה על נושאים כלליים. בשיחה עם אתר הידען טוען ד”ר אביעד סטולמן אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, כי כתביו של קפקא הם בעלי חשיבות לתיעוד התרבות היהודית במרכז אירופה בראשית המאה ה-20.
כידוע, בספריה הלאומית ממתינים למסמכים שהסופר מקס ברוד, שאחראי לפרסום כתבי קפקא לאחר מותו של הסופר הוריש לספריה הלאומית אך נמצאים במחלוקת עם יורשיה של מזכירתו של ברוד. בשלב זה לאחר הפסיקה בעד העברת המסמכים לספריה הלאומית הגישו היורשות ערעור לבית המשפט המחוזי והסוגיה הועבר לגישור.
אבל הספריה הלאומית מחזיקה במספר פריטים הקשורים לקפקא. ד”ר סטולמן מציין במיוחד את מחברת לימוד העברית של קפקא ומספר תצלומים של קפקא מאוספיהם של כמה מחבריו לקבוצה הפרגאית.
אחד הסיפורים המעניינים הוא סיפור הגעתה של מחברת לימוד העברית של קפקא שמכילה בין היתר רשימת מילים קשות בעברית ותרגומן הגרמני. הסיפור מתחיל עם בחורה בשם פועה מנצ’ל ומאוחר יותר בן טובים. כאשר היתה נערה צעירה עבדה בבית הספרים הלאומי בקיטלוג ספרים בשפה הגרמנית. המנהל באותם ימים היה פרופ’ הוגו ברגמן (לימים הרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית). כאשר סיפרה מנצ’ל לברגמן כי ברצונה ללמוד מתמטיקה בברלין הוא המליץ לה ללמוד באוניברסיטה הגרמנית בעיר הולדתו פראג ואף להתגורר עם אמו.
“יום אחד, אמו של ברגמן ביקשה ממנה לפגוש סופר יהודי צעיר שכבר יודע עברית ברמה אקדמית, וכעת הוא מבקש ללמוד עברית אמיתית של יום יום לקראת עלייתו לארץ ולא עברית של סופרים ופרופסורים והכי טוב זה ללמוד מפיה של ‘צעירה פלשתינאית’. הסופר היה כמובן פרנץ קפקא. מנצ’ל הסכימה ובין היתר סייעה לקפקא לפרש מילים די מתקדמות כדי לסייע לו להבין את הטקסט “שכול וכשלון” של הסופר יוסף חיים ברנר. היו שם מילים מתקדמות, דבר שמעיד על רמתו הגבוהה של קפקא בעברית” אומר סטולמן.
כאשר הם נפרדו נתן קפקא למנצ’ל למשמרת חלק מהמחברות והיא תרמה אותם לספריה הלאומית, וכך מחזיקה הספריה במחברות עם כתב היד היפה של קפקא הכתובות בעפרון בשפה העברית. “מעבר ליופי שלה המחברת מלמדת אותנו גם משהו על הקרבה של קפקא ליהדות ולפלשתינה. אנחנו יודעים שהוא כל הזמן חשב לעלות לארץ, חלוקות הדעות מה הוא רצה לעשות פה – יש האומרים שהוא רצה לפתוח בית קפה בתל אביב, אבל ככל הנראה ביקש להיות חקלאי. גם הוגו ברגמן שהכיר אותו כתב שהוא תכנן לעלות לארץ. זה גם קשור לעקיפין במשפט כל הזמן יש דיון עד כמה קפקא הוא יוצר יהודי או שבמקרה הוא נולד כיהודי אבל הוא סופר צ’כי הכותב בגרמנית.”
בהקשר זה מציין סטולמן כי הסופר אהרון אפלפלד מספר שבשנות החמישים כאשר הוא היה סטודנט באוניברסיטה העברית היה מקובל לקיים חוגי בית סלוניים ברחביה בשפה הגרמנית. במפגש הראשון בו השתתף המרצה היה מקס ברוד שעלה מתל אביב (באותם ימים זו היתה דרך קשה שארכה מספר שעות) ודיבר על קפקא ואפלפלד זוכר עד היום את התיזה של ברוד – שהחבר שלו עמו נפגש כמה שעות כל יום בימיו האחרונים הוא סופר יהודי לא בגלל שהוא נולד כיהודי ולא בגלל שאחיותיו נספו בשואה אלא משום שתוכן הספרים שלו הוא תוכן שמדבר על היהדות שלו בכל מיני דרכים. זה בא לידי ביטוי בציטוט של ברוד שהוקרא במשפט: מיהי אותה דמות שנעה ממקום למקום, כל הזמן מאשימים אותה ואין לה מושג מה ההאשמה נגדה.”
“גם האדם ההופך למקק בסיפור הגלגול (מטהמורפוזיס) הוא רמז ליהדות. יש חוקרים שטוענים שגם פה יש הסתכלות של קפקא כיהודי, שלא חשוב איך הוא עובר מטהמורופוזה ולא נראה כמו יהודי אבל כולם זוכרים שהוא יהודי”.
“אנו יודעים שהוא למד תלמוד וזוהר והיה מעורב בחבורה שלמה שהיו בה חברים גם ברגמן והמורה שהשפיע עליהם מרטין בובר. דווקא אצל אנשים שבאו ממשפחות מתבוללות במרכז אירופה היחס ליהדות היה יותר סלחני בניגוד למשל לאלו שהקימו את המדינה כמו בן גוריון שבאו ממזרח אירופה ובעטו במסורת. זוהר מאור קורא לזה החוג הפרגאי.”
לדברי סטולמן, לאחרונה נמכר בסכום של 100 אלף אירו מכתב מעניין שכנראה הגיע מהארכיון של ברוד, שכתב קפקא לברוד. במכתב הוא הוא מזכיר את התלמוד ונותן פרשנות שלו לסיפור תלמודי. “אנחנו רואים את הקרבה של קפקא לטקסטים שדיברו אליו והיו חלק ממנו.”
עוד מכתב מעניין, הפעם ברשות הספריה הלאומית הוא מכתב שכתב קפקא בגרמנית למרטין בובר, שגם הארכיון שלו נמצא בספריה הלאומית. בארכיונים נוספים של כמה מחבריו של קפקא, ניתן גם לראות תצלומים נדירים של הסופר.
