נשיאת אוניברסיטה באינדיאנה הורתה למרצה להפסיק ללמד את תורת התכנון התבוני כמדע לגיטימי

המרצה, פרופסור עוזר ב-BSU, המלמד את הקורס "גבולות המדע" קידם לדברי הקרן לחופש מדת, את הגישה הנוצרית על פני הגישה המדעית. במכתב שהפיצה לאנשי הסגל היא אומרת שהתכנון התבוני היא עמדה דתית שנדחתה מזמן על ידי המדע

פסל המהווה גם את סמלה של אוניברסיטת בל סטייט באינדיאנה. מתוך ויקיפדיה
פסל המהווה גם את סמלה של אוניברסיטת בל סטייט באינדיאנה. מתוך ויקיפדיה

נשיאת אוניברסיטת בול סטייט באינדניאנה (Ball State University) ג'ו אן גורה, הודיעה ביום רביעי האחרון כי בתי הספר הציבוריים לא צריכים ללמד תכנון תבוני או בריאתנות בשיעורי מדע או להתייחס אליהן כאמת. זאת בעקבות חשיפת מכחיש אבולוציה בין בעלי תפקידי ההוראה באוניברסיטה באינדיאנה, קוראת נשיאת אוניברסיטת המדינה שלא ללמד בריאתנות במסווה של מדע.

תפיסת התכנון התבוני, הדוחה את האבולוציה גורסת כי כח תבוני ולא תהליכים בלתי מבוקרים כגון ברירה טבעית עומדים מאחורי בריאת היקום והיצורים החיים. הצהרתה של גורה היתה כתגובה לתלונה שהתקבלה על פרופסור באוניברסיטה שלימד את התכנון התבוני כמדע. "גישת התכנון התבוני מוגדרת על ידי הקהילה המדעית כאמונה דתית ולא כתיאוריה מדעית." כותבת גורה בהודעה לחברי הסגל של המוסד. "לפיכך, התכנון התבוני איננו תוכן מתאים לשיעורי מדע."

ההודעה נמסרה כתגובה למכתב של הקרן לחופש מדת, שהביעה את דאגתה מכך שאריק הדין, פרופסור עוזר ב-BSU, הפר את ההפרדה בחוקה בין הכנסיה והמדינה בדרך שבה הציג את התכנון התבוני בשיעור מדע מכובד תחת הכותרת "גבולות המדע". לפי אתר "Inside higher Education", הקרן מתנגדת לכך שהדינג חלק את אמונותיו וכפה את נקודת המבט הנוצרית על פני נקודות מבט אחרות.

התכנון התבוני יכול להידון כעת ב-BSU בקורסים למדעי החברה והרוח המתמקדים בדתות, אך אין לתת לגישה זו משקל שונה מגישות אחרות. התרת הנושא להצגה בשיעורי מדע כתיאוריה מדעית תקפה לא מייצגת את הקהילה המדעית, ולפיכך אינה עומדת בדרישות לסטנדרטים אקדמיים. לפיכך, הנושא אינו סוגיה של חופש אקדמי, אמרה גורה, אלא של יושרה אקדמית.

בסופו של דבר הוחלט כי שיעוריו של הדין ישארו חופשיים מהצגה שגויה של גישת התכנון התבוני והדין הסכים לשתף פעולה. עדיין לא ברור אם הוא בכלל ימשיך ללמד את הקורס "גבולות המדע".

בקרן לחופש מדת מרוצים, וכך גם מומחה לאבולוציה פרופ' ג'רי קוין, פרופסור לאקולוגיה ואבולוציה באוניברסיטת שיקאגו ובעל הבלוג "מדוע האבולוציה נכונה". במכון דיסקברי לעומת זאת, יוזם ומקדם הגישה, שמשפיעה בכל העולם, כולל על המחב"תים אצלנו אומרים כי "עמדתה של גורה נוגדת את החופש האקדמי, היא אורווליאנית בקיצוניותה, וכן היא מתנשאת על חבר סגל שקנינו הרוחני נגזל."

נ.ב. על שולחן לשכת דובר משרד החינוך כבר מונחת מזה למעלה משבוע בקשה של אתר הידען לתגובה על פניית עמותת חופש, המבקשת ללמד אבולוציה לא רק את אלו שבחרו ב-5 יחידות ביולוגיה אלא את כל התלמידים בהיות התיאוריה הזו הבסיס של כל הביולוגיה, אך שם עדיין בחרו לחכות, אולי אתייאש.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

889 תגובות

  1. שמוליק

    אתה תמיד אשם. כמוני.

    כאמור, אני רואה איפה הטעות לכאורה של איינשטיין. השאלה שלי היא: איך זה שהוא לא ראה?

    ושום דבר מהותי לא השתנה בהבנתינו את מכניקת הקוואנטים ואי הלוקליות מ1935. הדבר היחיד שבל עשה היא התבוננות מעמיקה בפרטים הקטנים, שבהם כידוע מצוי השטן. אך אין שום פריצת דרך במה שהוא עשה, כולל משפט אי השוויון שלו (שהוא משפט מתמטי צרוף).

    אני אומר "טעות לכאורה" כי מעולם לא ניתנה לאיינשטיין הזדמנות להגן על עצמו. הוא נפטר כשהוא מאמין שהוא מצא את הפרצה בתורת הקוואנטים השנואה. כמו שאני מכיר את השועל הזקן, הוא היה נחלץ מהסבך, ומוצא טיעון חדש לנגח את יריבו וידידו הטוב, נילס בוהר.

    בקשר לפוטון, שים לב: בQED הפוטון אינו כדור העושה את דרכו מהרובה אל המטרה, אלא הוא עובר בכמעט כל נתיב אפשרי בדרך. "כל אלקטרון בפני עצמו עובר בכל הדרכים האפשריות בעת ובעונה אחת: בדרך נאה וישרה..משנה פתאום את כיוונו, עושה את הדרך הארוכה אל גלקסיית אנדרומדה, שם הוא פונה אחורה וחוזר למרקע" בראיין גרין, "היקום האלגנטי" ע' 122.

    אז אם אלקטרון – או כל עצם קוואנטי אחר כגון פוטון – מספיק לבקר באנדרומדה במהלך טיולו הקצר מהמקור לגלאי – חזקה עליו שהוא נע בהרבה מאוד מהירויות, ולבטח מהר מן האור, לא?

    ואת זאת אומר פיינמן, לא אני.

    כדי לתת קצה חוט לרעיון שלי, כדאי אולי שתציץ בלינק מלפני שנתיים:

    http://www.hayadan.org.il/maby-neutrino-didnt-pass-speed-of-light-181011/comment-page-7/#comment-312259

    כמו שאתה אוהב: סיפורים, שירים, עמאיית..

    מתוארת שם תופעת הקשת בענן, שהיא תמיד במרחק קבוע מכל מודד, בלי קשר למיקומו. אי אפשר להגיע אליה, אי אפשר לעמוד מתחתיה, ואי אפשר לעבור אותה.

    קצת מזכיר את מהירות האור, לא?

    וגם במקרה הקשת בענן, התשובה היא שהקשת נמצאת בעצם בכל מקום – כולל מיקום הצופה – אך הוא מסוגל לראות רק את ההשתקפויות שאותן הוא מזהה במרחק מסויים וקבוע.

    זה הכיוון שלי להפיכת פוסטולט 2 למשפט.

  2. מייקל

    צר לי באמת אם פגעתי בך באופן כלשהו, זו בוודאי לא הייתה כוונתי. הראה לי בבקשה איפה ובמה, כדי שאוכל ללמוד ולתקן בעתיד.

    זכותך כמובן לפרוש מהדיון, למרות שלדעתי זהו השלב שבו אתה נדרש ביותר.

    הסיבה פשוטה: אם קראת את התגובה שלי מהכתבה לפני שנתיים, טענתי בה: "אני מאמין שניתן לבנות מודל, מחשבתי ודאי, אך גם בפועל, במעבדה, שיניב גרביטציה (על פי לסאז') ללא חיכוך (שעליו הצביע פיינמן במודל לסאז') , אינרציה, והחשוב מכל: גל שיתפשט במהירות זהה בכל מערכת יחוס".

    ועל זאת אוסיף: היתכנות אי לוקליות

    כשאני אומר "מודל מחשבתי" אני מתכוון מודל ממוחשב.

    ומי הכי מתאים לבנות מודל ממוחשב כזה? ניחוש אחד… אפילו רק בשביל להוכיח לישראל הטמבל שהוא טועה. אם תבקש, אשמח לתת לך את הנחות היסוד של המודל.

    גילוי נאות – אינני בטוח שהמודל יניב אינרציה. לדעתי הוא ללא ספק יניב גרביטציה על פי לסאז' בלי בעיית החיכוך של פיינמן, ואם נשנה בו את התפלגות ההתנגשויות בין החלקיקים, גל המתפשט באותה מהירות עבור כל מודד, ללא תלות במהירות המודד.

    וזה מה שאנו מחפשים, לא?

  3. כפי שאמרתי, החלטתי להפסיק את השתתפותי בדיון כי כל מה שאני "מרוויח" ממנו זה התעצבנות על האופן שבו מתייחסים לדברי.
    אוסיף רק שעכשיו – מעבר לכך שלדעתי כל ההשגות שהושגו על ידי ישראל על התיאוריות הקיימות שגויות, אני גם חוזר בי מהמלצתי לו להציג את התיאוריה שלו בפני גוף מדעי כלשהו.
    אני נמנע מלכתוב מדוע כי, כאמור, נמאס לי מהוויכוחים האינסופיים ומן ההתייחסות לה זוכים דברי.

  4. ישראל,
    בגלל שאני אשם…
    שוב, מדוע אינשטיין חשב וכולי היא לא שאלה שאפשר לענות עליה. יש להניח שהוא הניח, כפי שאתה עשית, שמידע על הספין הוא בכל זאת מידע ולכן "מידע" כן עובר במהירות הגבוהה ממהירות האור וזה סותר את ההנחה של תורת היחסות. פיזיקאים כיום מיישבים חלק מהבעיה בכך שהם טוענים שאין דרך להשפיע על הסיבתיות באמצעות אפקט זה. מה שבל מצא, בשנות השישים(!) הוא שאין תיאורית משתנים חבויים לוקלית אשר יכולה להיות טובה כמו מכניקת הקוונטים ואם תקרא בויקי על הפרדוקס, תראה שאין למעשה הסבר טוב לתופעת השזירה וזה ממש מגניב כי זה אומר שיש לנו עוד הרבה מה לחקור.

    מכניקת הקוונטים מביכה אותנו שוב ושוב כיוון שהוא מכריחה אותנו לשנות מושגים קלאסיים, בין אם נרצה בכך ובין אם לא. המאמר (לא רק אינשטיין) טען טענות על מהי "מציאות פיזיקלית" בהתבסס על האינטואיציה הניוטונית שלנו (וזהו הכשל) ומכניקת הקוונטים עשתה לו "נה" אלא שאז, הניסויים הרלוונטים עוד לא נערכו ולכן זה היה בסדר לטעון את הטענות שהועלו אבל משהתיאוריה הוכחה שוב ושוב, אין לנו ברירה אלא לנטוש את המושגים שהמאמר טבע. מחד היחסות מנבאת בהצלחה המון תופעות ולכן אנחנו נוטים לחשוב עליה כעל "נכונה". מאידך, אנחנו יודעים ש- "הפרדוקס" אינו פרדוקס כי התוצאה אוששה בניסויים. הדרך ליישוב בין שתי העובדות הללו היא לכופף את תורת היחסות מאחר והמציאות מנצחת כל תיאוריה. אני מבקש להזכיר שוב שאינשיין יכול היה, ככל האנשים, לטעות או להשתמש במושגים שהעתיד יהפוכם ללא רלוונטיים. זה בדיוק מה שקרה.

    בקשר לבל, הטענה ששום דבר לא השתנה ב- 30 שנה, היא טענה שגויה, שכן פריצות דרך מתמטיות נוצרות כל הזמן וכך גם עם טכניקות מתמטיות שמשתכללות כל הזמן. בהחלט לא טריוויאלי לטעון שניתן היה להגיע לתוצאה של בל כבר ב- 1930 וברור לחלוטין שהפרדוקס של EPR והתוצאות שהתגלו כתוצאה מהרצון לבדוק את הפרדוקס הן המוטיבציה לבל. ככה המדע מתקדם. אגב, בתחילת החודש הייתה ועידת נובל סופר מעניינת שאפשר לראותה ב- youtube. פרופ. גיימס גייטס (שההרצאה הראשונה שהוא נשא בועידה היא כמעט בגדר מד"ב, כמה מגניב) אמר בדיוק את זה. הוא ערך השוואה יפה בין מוזיקה למתמטיקה וסיפר שכמו שכל הזמן נוצרות יצירות חדשות, כך גם במתמטיקה, כך גם עם הסגנון. הוא טען שהסגנון המתמטי שהיה נהוג לפני 100 שנה שונה לחלוטין מהסגנון שנהוג כעת. הנה שוב הלינק להרצאות (רובן מרתקות!) והייתי שמח אילו הידען היה עושה followup על חלק מהדברים שסופרו שם, כגון, על העובדה שלאחר המפץ הגדול היקום האט את התפשטותו עד לנקודה מסויימת ואז המגמה התהפכה. לא מגניב?
    http://www.youtube.com/watch?v=F1P0HNhQE68&list=PLHuAoPzfQhGGQzB58S1iVQvu43Xvbp2c4

    בקשר לתער של אוקהם, העקרון הזה בשום פנים ואופן לא עקרון שמחייב אלא לכל היותר כלל אצבע.

    אני אשמח שתסביר באופן ארוך ומפורט (גם בדרך סיפורית) כיצד הפוטון יכול לנוע באינסוף מהירויות ואני שוב, בכל זאת, מציע את הפורום של קראוס כי נראה שהגעת כאן לאיזשהו סוג של מיצוי, או מיכאל הגיע . אני מניח שאנגלית אינה מגבלה עבורך 

  5. אבי

    התאוריה מתוארת בכמה תגובות בדיון שהיה לי עם ר.ח. (מה איתו אגב? לאן הוא נעלם?) ומתחילות בתגובה זו:

    http://www.hayadan.org.il/astronomers-reach-new-frontiers-of-dark-matter-130112/comment-page-11/#comment-326491

    מה שחשוב לעניינינו הוא התגובה הבאה:

    ישראל שפירא

    חזרנו מהרים.
    זה די קל כשהבית שלך נמצא בהרים. אתה רק פותח את הדלת, והנה, הרים.

    רובי
    היקום לא התחיל ממצב של אי סדר מוחלט. להפך, לפי תאוריית המפץ הגדול מצבו ההתחלי היה מסודר מאוד.

    יובל.

    אינני בטוח שהבנת נכונה את אוקהם או המיתודה המדעית.

    קח למשל את הגאומטריה. האקסיומות שלה פשוטות ובסיסיות, אך ניתן באמצעותן לבנות משפטים מורכבים יותר ויותר, ולהגיע לחישובים מסובכים שאילו לא היית לומד איך הגיעו אליהם, היית חושב שלא יכול להיות שהטבע בנה דבר כה מסובך בעצמו (מה פתאום נפח הפירמידה הוא מכפלת השטח בגובה מחולק ב3? מאיפה צץ פתאום ה3?).

    הפיזיקה מתפתחת בצורה דומה: מהפשוט אל המורכב.

    דוגמה טובה היא הנושא שלפנינו: גלי סינוס. לכאורה דבר מורכב ביותר: גל המתפשט במרחב ובזמן בצורה מסובכת ביותר. המשוואה המתארת את התפשטות גלי הסינוס היא משוואה של כמה משתנים, של זמן ושל מרחב. יאבראדי, איזה בלגן! האם יכול להיות שהטבע ארגן דבר כה מסובך, או שאולי כל הסיפור קיים רק במוחותיהם הקודחים של הפיזיקאים המטורללים?

    אולם אם נקפיא את גל הסינוס בשני ממדים המתקדם בזמן- עיי צילום של גל כזה בחוט – נראה את גל הסינוס במלוא הדרו. כך ניטרלנו את גורם הזמן.

    עכשיו מה יקרה אם נטוס מעל הגל ונצלם אותו בוידאו? הגל יראה לנו כתנועה הרמונית פשוטה. כך ניטרלנו את גורם המרחק.

    אבל מה עם תנועה הרמונית פשוטה? הרי גם היא מסובכת למדי, לא? איך יצר הטבע הפשוט דבר כה מסובך?

    אז זהו, שאם ניקח גלגל מסתובב, ונצלם בוידאו את היטל האור של נקודה מסויימת בגלגל על השולחן, נקבל תנועה הרמונית פשוטה.

    וכך הגענו מגל סינוס תלת מימדי המתקדם במרחב כפונקציה של 3 מימדי מרחב + מימד הזמן, למכסה של פחית נסקפה שאפשר לסובב על השולחן.

    ואותו הדבר עם הטיפול המתמטי של הגל: פשוט גוזרים חלקית את הגל המסובך, עד שמגיעים לאלגברה של כיתה ו'.

    ככה בנויה כל הפיזיקה. מתחילים עם F=MA, ומגיעים להנחתת חללית בלתי מאויישת על המאדים.

    ובקשר לשאלתך: מודל האוטוסטרדה הוא פשוט מודל מקסוול למערכת פתוחה.

    מערכת סגורה היא מערכת כמו החדר שלך, שבוא האויר נמצא במנוחה יחסית לחדר, או יחסית לאוירון שטס, או יחסית לכדה"א. גל קול שיתקדם באויר במערכת כזו, יהיה בעל מהירות קבועה (מהירות הקול) יחסית לאותה מערכת יחוס (החדר, האוירון, כדה"א).

    אך מה יקרה לגל כזה במערכת פתוחה כמו היקום שלנו? יחסית למה הוא יתקדם? (הרי זה בדיוק מה שניסה למצוא ניסוי מ-מ).

    התשובה שלי היא שבמערכת פתוחה הגל יתקדם בכל המהירויות, כי במערכת פתוחה מולקולות האויר ינועו בכל המהירויות, מ0 עד אינסוף. אך אנו כמודדים נוכל למדוד רק מהירות אחת: מהירות הקול יחסית אלינו.

    החלף מולקולות אויר בחלקיקי לסאז', מהירות הקול במהירות האור, עיין בהסבר המפורט שהבאתי בכתבה הקודמת מדוע לדעתי זה מתחייב, והנה מודל האוטוסטרדה.

    ועוד דבר שעולה מתיאור המערכת הפתוחה: איך יכל בכלל ניסוי מ-מ להצליח? אם היקום אינסופי איזוטרופי והומוגני, האם אין מציאת מערכת מנוחה לאתר שקולה למציאת מרכזו של ישר אינסופי, שגם הוא אינסופי איזוטרופי והומוגני?

    נאמר שמייקלסון היה מוצא אותה, ושהיא נעה יחסית אלינו במהירות של 4576 קמ/שנ לכיוון אנדרומדה. אז למה דווקא זו? מה עם ההומוגניות? האין זה שקול למציאת מרכזו של הישר האינסופי כנמצא במרחק 4576 קמ מאיתנו בכיוון החיובי של ציר הX?

    אפריל 4th, 2012

    והעיקר:

    פוטון אינו נע במהירות אחת בלבד – מהירות האור – אלא בכל המהירויות, ממינוס אינסוף עד אינסוף.

    אנו, באמצעות חושינו ומכשירינו, יכולים למדוד אותו במהירות אחת בלבד: מהירות האור.

    הסברתי מה הסיבה באותה כתבה ארוכה. אשמח להסביר פעם נוספת אם אתבקש.

    מכניקת הקוואנטים די תומכת בגישה זו. עצם הקביעה שלפוטון – או לכל עצם קוונטי – אין מיקום מוגדר לפני הקריסה, והוא יכול להיות בכל מקום ביקום בהסתברות מסויימת, מחייבת מהירות גבוהה משל האור, למעשה אינסופית.

    גם אי לוקליות.

    הזוי? אולי. האלטרנטיבה היא רכבות באורך מילימטר ללא ידיעת הנוסעים שבתוכן, צפייה בעתיד והשפעה על העבר.

    מקווה שהצליחה התגובה, אייפון.

  6. מייקל

    כל המשפחה מתארגנת לנסיעה לפאלם ספרינגס, כך שיקשה עלי להגיב באורח מסודר ביומיים הקרובים. בינתיים, הנה שאלה בשבילך:

    כתבת:

    "לדעתי (אותה כבר ביטאתי ללא הועיל) מה שהפריע לאיינשטיין באי לוקאליות הוא האפשרות להעביר מידע למרחק ולפגוע בעיקרון הסיבתיות".

    אם אתה מכיר את ניסוי הבחירה המושהית של ויילר

    http://www.hayadan.org.il/quantun-philospy-part-b-07121/

    אז על זה בדיוק הוא מדבר: השפעה על העבר מהעתיד.

    הנה ציטוט מהכתבה של גלי:

    "אם אלברט איינשטיין אמר על השזירה הקוונטית שהיא "פעולה למרחוק של רוחות רפאים", אז ניסויי הבחירה המאוחרת רדופי רוחות הרפאים…"

    עברית קצת לא תקנית, אך עדיין הכוונה ברורה. האין ניסוי זה פוגע בעיקרון הסיבתיות?

    אם אתה מסכים שכן, ואם אתה מקבל שאיינשטיין (בסדר, לא אוקהאם) היה מתעלף מיד מהפירוש הנוכחי של הניסוי, ואם גם אתה מסכים שכל דבר עדיף על היפוך הסיבה והסובב, נוכל לגשת לתאוריה שלי.

    לדעתי, היא הרבה פחות חמורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן