סיקור מקיף

“העברה רוחבית של DNA בקרב הארכיאות יכולה להעיד על תקופה של אבולוציה מהירה”

כך אומרת בראיון לאתר “הידען”, אדית נאור מאוניברסיטת ת”א – אחת משתי הזוכות השנה בפרס המקומי אונסקו-לוריאל לנשים במדע

אדית נאור, זוכת פרס אונסקו לוריאל לנשים במדע, 2013. צילום לם-וליץ סטודיו
אדית נאור, זוכת פרס אונסקו לוריאל לנשים במדע, 2013. צילום לם-וליץ סטודיו

“העברה רוחבית של DNA בקרב הארכיאות יכולה להעיד על תקופה של אבולוציה מהירה” כך אומרת בראיון לאתר “הידען”, אדית נאור מאוניברסיטת ת”א – אחת משתי הזוכות השנה בפרס המקומי אונסקו-לוריאל לנשים במדע. היא ועמיתתה ד”ר נטלי זיתוני מאוניברסיטת בן­-גוריון, זכו השנה בפרס, והן תייצגנה את ישראל בתחרות העולמית. כל אחת מהן תקבל מלגה בסך 50 אלף שקלים שנועדה לסייע להן במעבר לאוניברסיטאות בהן הן תשלמנה את הפוסט דוקטורט.

אדית נאור עבדה במעבדה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה בראשה עומד פרופ’ אורי גופנא שכבר שוחח איתנו בעבר על העברה רוחבית של גנים בארכיאות.

נאור זכתה בפרס על מחקרה בתחום טפילים מסוג טוקסופלזמה – הטפיל היעיל ביותר בעולם, המסוגל להדביק כל יצור בעל דם חם, ללא קשר לסוגו או לשלב התפתחותו. את המחקר תבצע אדית באוניברסיטת סטנפורד בארה”ב.

“ארכיאה היא מיקרו אורגניזם הדומה מורפולוגית לחיידקים אבל שונה ממנו במהותו. כאשר הארכיאה שאני עובדת עליה מגיעה מים־המלח. חלק נכבד מהארכיאות חיות בתנאים קיצוניים כמו ריכוז מלח גבוה וטמפרטורה גבוהה. אני חוקרת את יכולתן של הארכיאות החיות בים־המלח להעביר DNA ביניהן. יש להן יכולת לשתף את כל תכולת התא שלהן אחת עם השניה ובכך להעביר את המידע הגנטי.”

“במחקר שלי בדקתי מה היכולת של ארכיאה מסוג אחד לפגוש ארכיאה השונה ממנה במקצת. בדקתי האם יש מחסום לגבי היכולת להעביר DNA. ראיתי שהמחסומים מאוד נמוכים וזה בעצם מעלה שאלות לגבי האבולוציה של היצורים הללו. במהלך האבולוציה היצור שומר על ה-DNA שלו ונותן לו להתפתח. אם יש ליצור מסוים יכולת לקבל DNA ולתת DNA לאחרים, זה משפיע על סוג האבולוציה שתעבור. זה משנה את תהליך האבולוציה לגמרי. אם אתה לא מוגבל עם ה-DNA שלך ויכול לקבל תכונות שלמות מאחרים, הדבר מאיץ מאוד את האבולוציה. אנחנו קוראים לזה LATERAL GENE TANSFER – העברה רוחבית של DNA.”

מה תחקרי בסטנפורד?

“בפוסט דוקטורט בסטנפורד אני הולכת לעבור לנושא אחר לגמרי: פרזיטים תוך־תאיים שחיים בתוך התאים שלנו – הטוקסופלסמה, אחד הפרזיטים הכי יעילים שקיימים כיום. מבחינה גנטית הוא יותר דומה לנו מאשר לחיידקים כי הוא יצור אאוקריוטי – פרוטוזואה, אולם הוא לא יכול להתקיים לבד, הוא חייב להתקיים בתוך תא של מישהו אחר.”

“הטוקסופלסמה חייבת שהתאים המארחים שלה יהיו של בעלי־חיים בעלי דם חם ומה שהמדהים הוא שהיא יכולה להדביק את כל היצורים בעלי הדם החם. מה שהופך אותה לאחד הפרזיטים הכי יעילים בעולם. 30% מבני האדם נגועים בטוקסופלסמה אך ברובם היא רדומה (אם כי היא עלולה לגרום להפלות אצל נשים הרות הלוקות בה).”

“אנסה להבין כיצד יצור אחד יכול להדביק כל־כך הרבה יצורים שונים ולהתמודד עם מערכות חיסון שונות ומה קורה לטוקסופלסמה כשהיא נכנסת לתאים של אדם, מול תאים של חתול או תאים של ציפור. במעבדה אעבוד כמובן עם תרביות תאים.”

“המחשבה שיש יצור שהוא כל־כך יעיל שלא משנה לו איזה תא הוא מדביק הדהימה אותי, ולכן הלכתי לחפש את המומחה בתחום הטוקסופלסמה, פרופ’ ג’ון בות’רויד (Boothroyd) וביקשתי לערוך את המחקר אצלו.”

מה את יכולה לומר למעניקי הפרס?

“זה פרס מאוד נדיב וזו הרגשה נהדרת שהם בוחרים בנשים שרוצות לנסוע לפוסט דוקטורט והם רוצים לעודד אותן כדי להעלות את כמות הנשים באקדמיה. זו מטרה נעלה ומאוד מרגש אותי לזכות כשאני רואה את רשימת הזוכות בשנים שעברו – מדעניות משכמן ומעלה.”

להכרזה על הפרס

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.