חוקרים באוניברסיטה הפתוחה של בריטניה ומאוניברסיטת מנצ’סטר מצאו הוכחה לכך שהמצרים הקדמונים השתמשו במטאוריטים כדי ליצור חפצי נוי (אקססוריז) למתיהם.
העדות מגיעה ממחרוזות, שהחרוזים בהם עשויים מברזל ואשר נחשפו בשנת 1911 בבית הקברות בגארזה – אתר קבורה הנמצא כ-70 ק”מ דרומית לקהיר. המחרוזות מתוארות לטווח השנים 3350-3600 לפני הספירה – אלפי שנים לפני תקופת הברזל במצרים. החרוזים במחרוזת נחשבו כחלק ממטאוריט עשיר בניקל ובברזל שממנו הופק הניקל, אך התיאוריה הזו אותגרה בשנות השמונים ונטען אז כי המקור אינו מטאוריט אלא ניסיון התכה. או במילים אחרות – מחרוזות מעובדות.
המחרוזת מאתר גארזה שהיא עדיין הדוגמה הראשונה לשימוש בברזל על ידי המצרים, הושאלה לאוניברסיטה הפתוחה בידי אוניברסיטת מנצ’סטר לצורך בדיקה במיקרוסקופ אלקטרונים ובסורק ה-CT כדי לבחון את ההרכב העשיר בניקל ולבחון האם מקורו אכן במטאוריט. החוקרת שעמדה בראש הפרויקט מטעם האוניברסיטה הפתוחה, דיאן ג’ונסון אומרת: “המחקר מדגיש את היישום של טכנולוגיה מודרנית לבחינת חומרים עתיקים לא רק כדי להבין טוב יותר את הרכב המטאוריטים אלא גם כדי לסייע לנו להבין כיצד השתמשו בתרבויות העתיקות את החומרים הללו ואיזו חשיבות היתה להם עבורם.”
ד”ר ג’ויס טילדסלי, חוקרת בכירה לאגיפטולוגיה באוניברסיטת מנצ’סטר ושותפה למחקר אומרת: “אנו רואים את הברזל כחומר פרקטי ונפוץ. עבור המצרים הקדמונים זה היה חומר יפה ונדיר אשר נפל מהשמיים ובשל כך יש לו מן הסתם תכונות קסומות או דתיות. לפיכך הם השתמשו במתכת המרשימה הזו ליצור עצמים קטנים ויפים והחשיבות הדתית היתה כל כך גדולה עבורם שהם בחרו להכניס אותם לקברים”.
פיליפ ויטרס, פרופ’ למדעי החומרים באוניברסיטת מנצ’סטר הוסיף: “למטאוריטים יש מבנה והרכב כימי ייחודיים משום שהם התקררו לאט מאוד כאשר טיילו בחלל. היה מעניין לגלות כי טביעות האצבע שלהם נמצאו בחפצים מצריים. המחקר התפרסם ביום חמישי האחרון (30 במאי) בכתב העת Meteoritics and Planetary Science journal.
