נס לא גדול לא היה פה

ד”ר יחיעם שורק אומר בתגובה לטענת חוקרי רשות העתיקות בדבר מבנה חשמונאי בירושלים: הממצאים עדיין לא מוכיחים זאת; המקבים לא בנו בירושלים אלא בערים אחרות כמו יפו וסוסיתא

ד”ר יחיעם שורק אומר בתגובה לטענת חוקרי רשות העתיקות בדבר מבנה חשמונאי בירושלים: הממצאים עדיין לא מוכיחים זאת; המקבים לא בנו בירושלים אלא בערים אחרות כמו יפו וסוסיתא

באתר הידען, כמו גם בעיתונות המתוקשרת, התפרסמה כתבה, מתוזמנת לחלוטין, על אודות מבנה מהתקופה החשמונאית שנחשף בירושלים בחניון גבעתי שבעיר דויד, והוא בנוי אדריכלית בשיטת “ראשים ופתינים”(מין בניה של “שתי-וערב”/אורך ורוחב), כזו המתוארכת לתקופה החשמונאית, למאה השניה לפנה”ס, כשגובה המבנה מיתמר לכדי 4 מ’. כן נמצאו במקום כלי חרס, מימצאים קטנים נוספים ומטבעות.

אחד העיתונים עוד מגדיל לעשות, כשהכותרת המתנוססת בו היא – “נס חנוכה: ירושלים החשמונאית קמה לתחיה מהספרים” ובכותרת המשנה שלו נאמר: “בנייני העיר החשמונאית היו קיימים עד עתה רק בכתביו של יוסף בן מתתיהו. כעת, אחרי יותר מ-2000 שנים, מבנה מתקופה זו נחשף לראשונה בעיר דויד”.

ואני, המוכתר, ואולי בצדק רב כ”שובר מיתוסים אובססיבי”, מבקש לכפור מעט בפסטיבל הארכיאולוגי המזדקר כאן לנגד עינינו. ואקדים ברשותכם בהערה אישית. בראשית כל קורס אקדמי מכריז אני נוכח ציבור הסטודנטיות והסטודנטים, כי אין לי כל פרטנזיה, חשק ורצון, לחתום על כל תג ופסיק שאלמד. יתירה מזו אינני מוכן לחתום על כתב ערבות כלשהו, שרוב הנושאים שיילמדו בקורס, אכן התרחשו בהיסטוריה, וזאת מן הסיבה הפשוטה והמכאיבה כמובן, שמקורות התמך הבלתי תלויים כמעט ואינם קיימים, ודומה הדבר לערכאה משפטית אשר תאשים פלוני-אלמוני בביצוע פשע קל או כבד רק על יסוד עדות ראיה בלבד או אף עדות שמיעה.
את רוב החומר עצמו, כך אני משיח עם הציבור, ניתן להכניס למגירת סימני השאלה אשר ימתינו עד לאישוש הטקסטים הכתובים או לדחייתם, ובינתיים ננסה להתמודד עם הטקסטים בכלים לוגיים ובלא-מעט “חוצפה אקדמית”.

וכתליא באשלי רברבי זכורני עת כי מורי ורבי באוניברסיטה, פרופ’ שמואל ספראי המנוח, על אף היותו דתי, לא חשש מלמתוח ביקורת על שמועות ומיתוסים שהפכו עם הזמן ל”עובדות”. למשל ההנחה כי הקבר המעוטר והמפואר שבבית שערים הוא-הוא בית עולמו של רבי יהודה הנשיא, ומדוע נעדר הוא כתובת כלשהי, בשונה מקברים אחרים? מכיוון שכולם ידעו כבר אז ששם נקבר הנשיא המפורסם ועל כן אין צורך בזיהוי אפיגרפי כלשהו לגביו.

ובכן כך לגבי קברי המקבים שבמודיעין, כך לגבי אחוזת הקבר של הורדוס בהירודיון, כך לגבי מיתוס מצדה, כך לגבי המבנים שחשפה הארכיאולוגית אילת מזר בירושלים ושיוכם ליהודים מימי הבית הראשון, קברי צדיקים הפרושים ברחבי הארץ ועוד. כל עוד בלתי ניתן להוכיח על בסיס מקור בלתי תלוי, שאכן האירוע המסופר התחולל, יש להטיל ספק בעצם אמינות הסיפור.

ולענייננו, ננסה לבחון את הקשר בין גילוי המבנה לבניה החשמונאית המתוארת אצל יוסף בן מתתיהו. ובכן, המעיין בכתביו, והכוונה בעיקר לחיבור קדמוניות היהודים, יתפלא ללקרוא עד כמה הפרוייקטים המבניים בירושלים, מימי יהודה המקבי ואילך עד לאחרוני השליטים החשמונאיים – אלכסנדר ינאי ושלומציון אלכסנדרה, אשתו-יורשתו, היו דלים. החשמונאים אכן בנו אך בעיקר מחוץ לירושלים ובערי פוליס הלניסטיות כמו יפו, גרש, היפוס-סוסיתא ועוד.
ומה מספר יוסף בן מתתיהו, נאמר על יהודה המקבי, מאז כיבוש העיר וחידוש העבודה במקדש (154 לפנה”ס)? ובכן, “ויהודה הקיף את העיר (ירושלים) חומה ובנה מגדלים גבוהים (כתריס) מפני גיחותיהם ש האויבים …” (קדמוניות היהודים יב, 326). מתאים למימצא הארכיאולוגי הנידון כאן? לאו רבתי. וכאן מסתיימות העדויות על יהודה המקבי.
נעבור ליורשו, אחי יהונתן – “וכך קבע יונתן ישיבתו בירושלים וחידש את פניהעיר, וערך כל דבר לפי רצונו, כיציווה לבנות גם את חומות העיר אבני גזית, שתהיה עמידתן בפני האויב בטוחה יותר” (שם יג, 41). מתאים למימצא הנידון? רק בחלקו וברמיזה. הלאה, – “ויונתן כינס את כל העם לבית המקדש ויעצם לתקן את חומות ירושלים ולשוב ולקומם את החלק הנהרס של החומה המקיפה את בית המקדש ולבצר את המקומות סביבו במגדלים גבוהים, ולבנות, נוסף על אלה, חומה אחרת באמצעה של העיר … ” (שם יג, 182-181). מתאים למימצא הנידון? כלל לא.

יורשו של יהונתן היה אחיו הגדול שמעון, שעלי מעיד יוסף בן מתתיהו את המשפט הבא: “מיד אסף שמעון את כל אלה מחילו המוכשרים למלחמה ומיהר לשוב ולבנות את חומות העיר וביצר אותה במגדלים גבוהים וחזקים ביותר …” (שם 202 ). מתאים למימצא הנידון? כלל לא.

כאן מסתיימים המפעלים החשמונאיים בירושלים על פי יוסף בן מתתיהו בקדמוניות, ללא איזכור מפעלי יורשיהם – יוחנן הורקנוס, יהודה אריסטובולוס, אלכסנדר ינאי ושלומציון אלכסנדרה. אלא כשאנו פותחים את חיבורו של יוסף בן מתתיהו ושמו מלחמות היהודים ברומאים אנו קוראים כי יוחנן הורקנוס בנה את המצודה החשמונאית בפינה הצפון-מערבית להר הבית ושמה באריס (בירתא בארמית ובירה בעברית), שהורדוס יקים במקומה את מצודת אנטוניה. מתאים למימצא הנידון? כלל וכלל לא.

אז מה נעשה? נפתח את המקורות שקדמו ליוסף בן מתתיהו, קרי שני הספרים המקבים, ונעיין בהם בעיון ומה נמצא? אותן עדויות בדבר חיזוק חומות העיר ובניית מגדלי חוץ חסונים ומבוצרים, ואולי, למען הסדר הטוב, ניתן למצוא רמיזה במקבים א’ אודות “בניית העיר”, אלא שזו סמוכה לנושא ביצורה של ירושלים וחומותיה.

נעבור הלאה. בין כל המימצאים שנחשפו – כלים קרמיים ומטבעות שבעזרתם ניתן לתארך, יחסית כמובן, את סרגל הזמן של המבנה שנחשף, אין כל רמז שמדובר במבנה המשוייך ליהודים בני התקופה, ומכאן שאין מדובר בנס חנוכה ולא בירושלים החשמונאית, אלא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה.

ושוב, איני יכול לפסוק חד-משמעית, שאין מדובר במבנה יהודי, במבנה שהיה שייך ליהודי התקופה החשמונאית, אלא שטיעון כזה זקוק לתמיכה, לתשתית ראייתית ראויה. זאת ועוד, פרסום המימצא בעיצומם של ימי חנוכה דעכשיו ביוזמת אגף העתיקות המכובד לכשעצמו גורם לי לנוע באי נוחות על גבי הכסא האקדמי ולוואי שאתבדה.