יין חלק – אומרת הכתובת על מכל אגירה בן 3,000 שנה שהתגלתה לפני מספר שנים בי-ם ופוענחה בידי חוקר מאוני'חיפה

לדבריו של פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא ותולדות ישראל באוניברסיטת חיפה שפיענח את הכתובת, היא מעידה על יכולת כתיבה ועל קיומו של מנהל מסודר שגבה מיסים, גייס עובדי כפייה ודאג לצרכיהם במחצית השנייה של המאה העשירית לפני הספירה, כנראה בתקופת מלכותו של שלמה המלך

קנקן זה מכיל יין חלק - אומרת הכתובת שהתגלתה בירושלים ומתוארכת כאלף שנה לפני הספירה
קנקן זה מכיל יין חלק – אומרת הכתובת שהתגלתה בירושלים ומתוארכת כאלף שנה לפני הספירה

פרופ' גרשון גליל מהחוג למקרא ותולדות ישראל באוניברסיטת חיפה מציע פענוח לכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה בירושלים, כפי שפורסם בכתב העת "חידושים בחקר ירושלים", שמעידה על יכולות המנהל, ככל הנראה בימי ממלכת שלמה. הכתובת, שנרשמה לפני כ-3000 שנה, במחצית השנייה של המאה העשירית לפה"ס, נמצאה בחפירות העופל שבירושלים, ליד החומה הדרומית של הר הבית בידי משלחת ארכיאולוגית של המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, בראשותה של ד"ר אילת מזר.

הכתובת נחרטה על גבי קנקן אגירה גדול, ונשתמרו ממנה 8 אותיות. עד כה הצעות הפרשנות דיברו על כך שלא מדובר בכתב עברי, וכי מספר האותיות הספור לא מאפשר קריאה של הכתובת. על פי הקריאה של פרופ' גליל, שפורסמה לפני מספר ימים בכתב העת "חידושים בחקר ירושלים" – (ראו ציור), מדובר בכתובת עברית וניתן גם ניתן לקוראה: [בשנת…]ם, יין חלק, מ[…]. – לדבריו, של פרופ' גליל הכתובת נחלקה לשלושה מרכיבים: תאריך "[בשנת …]ם" – אולי שנת עשרים או שנת שלושים לשלמה -, סוג היין – "יין חלק" -, והמקום ממנו הוא נשלח לירושלים "מ[…]" – שם המקום לא שרד. עוד ציין פרופ' גליל כי הצורה "יין", מלמדת שזו כתובת עברית, שנכתבה בניב הדרומי, שכן בכל השפות האחרות באזור, ובכללן גם בעברית הצפונית הכתיב הוא תמיד "ין". לעומת זאת בכתובות שנמצאו בדרום הארץ (ערד, לכיש ועוד), וכן גם במקרא (בלא יוצא מן הכלל), במגילות מדבר יהודה ובספרות התלמודית, הצורה היא תמיד "יין". המונח "יין חלק" מכוון ליין מאיכות נמוכה כפי שעולה מטקסט אוגריתי המונה סוגי יין שונים בסדר יורד: יין טוב, יין לא טוב, ויין חלק (מאיכות נמוכה).

"הכתובת החדשה כתובה בכתב הכנעני המאוחר, ובניב הדרומי של העברית. בכתב זה כתבו הן בעברית והן בכנענית. זו הכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה בירושלים. היא קודמת במאתיים וחמישים שנה לכתובות עבריות אחרות שנמצאו בירושלים, ויש לתארך אותה משיקולים ארכיאולוגיים ופליאוגרפיים (כלומר, על-פי צורת הכתב) למחצית השנייה של המאה העשירית לפה"ס. בימים ההם השלים שלמה את מפעלי הבנייה הגדולים שלו בירושלים שהתמקדו בעיקר בהר הבית ובהם המקדש והארמונות. רק בימי שלמה, ולא בימי דוד, נבנה ויושב אזור העופל, שבו נמצאה הכתובת. שלמה הוא המלך שבנה גם את חומת ירושלים, שהקיפה את הר הבית, העופל, ועיר דוד, והפכה את שלושת האזורים הללו לעיר אחת מאוחדת, כפי שמצויין במלכים-א ג, א; י, טו", אמר פרופ' גליל.

עוד הוא הוסיף כי הכתובת מעידה על צורך בכמויות גדולות של יין לא איכותי. "יין זה לא הוגש על שולחנו של שלמה, גם לא במקדש, אלא שימש כנראה את עובדי הכפייה הרבים שהועסקו במפעלי הבנייה במקום. באזור העופל רוכז המזון והמשקה לעובדים אלה, ולחיילים ששמרו על המקום. ביוון וברומא שימש יין מסוג נחות כמשקה לחיילים ולפועלים מפשוטי העם, ועדות לשימוש במשקה מעין זה בממלכת יהודה מצויה בחרסי ערד", אמר.

לדבריו, הכתובת היא עדות ליכולת הכתיבה של הסופרים בירושלים במאה העשירית לפני הספירה. יכולת רישום היין ואגירתו בכלי גדול שיועד לכך, תוך ציון סוג היין, תאריך קבלתו, והמקום ממנו נשלח, מעידים על קיום מינהל מסודר שגבה מסים, גייס עובדי כפיה, הביאם לירושלים, ודאג להאכילם ולהשקותם.

"סופרים שידעו לכתוב טקסטים מנהליים היו מסוגלים לכתוב גם טקסטים ספרותיים והיסטוריוגרפיים, כפי שמעידה הכתובת מקיאפה, ולסוגיה זו יש השלכות חשובות ביותר לחקר המקרא ולהבנת תולדות ישראל בתקופת המקרא", סיכם פרופ' גליל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. ל"סתם מישהו" – אתה מערב עניינים שאין שום קשר ביניהם: אם במאה השמינית התקיים מנהל מסודר – זה לא אומר שבמאה העשירית לא היה מנהל מסודר; ואם לא מצאנו עדיין עדויות נוספות לכך – זה לא מלמד דבר. אתה מזכיר לי את הטענות שממלכת אדום לא התקיימה לפני המאה השמינית – מפני שלא נמצאו שם לכאורה ממצאים ארכיאולוגיים הקודמים למאה השמינית, והנה לאחרונה התברר שאדום היא מרכז הנחושת החשוב ביותר במזרח התיכון במאה העשירית, והדבר עולה ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו שם ואינם שנויים במחלוקת. הקריאה "יין חלק" היא הקריאה הנכונה של הכתובת. ואם אתה כל כך משוכנע בדבריך – למה אתה מסתתר, עוטה מסכה ולא מזדהה בשמך המלא ובכתובתך – מבקש שתזדהה כדי שנוכל לקיים דיון תרבותי ולא להעלות טענות סרק והשמצות בלתי מבוססות. אשמח לשלוח לך את המאמר שכתבתי בנושא – הנה האימייל שלי –
    [email protected]

  2. הקריאה המוצעת היא ניחוש נחמד ותו לא.
    הבעיה שלי עם הקריאה, היא בעיקר עם הפרשנות הנלווית אליה. פלפול שלם על הכתיב של "יין", ואחר כך על למה דווקא "יין חלק" ומי שתה אותו, בעוד העיקר חסר בכתובת – המילה "יין" היא ניחוש מוחלט של מה כתוב בשברים החסרים בכתובת.
    בכלל להסיק מתוך ניחוש שכזה על מערך מינהל וכדומה, הוא בכלל אבסורדי, בפרט אם משווים למאפייני המינהל שהיה מימי אחז וחזקיהו ואילך, העולים מתוך הממצאים הארכאולוגיים, כמו סטנדרטיזציה של המדות והמשקלות שאינה קיימת במאה ה-10.

  3. טענתך ש"בכל הכתובות ל-ח יש שלושה קווי רוחב." איננה נכונה. יש שש כתובות נוספות מתקופה זו שבהן נכתבת האות חי"ת כמו בכתובת העופל, כפי שהראה אחיטוב במאמרו על הנושא ב-IEJ בעמוד 46. שלחתי לך גם את המאמר הזה. אני מקבל את התנצלותך על הדברים הבוטים שכתבת לעיל. דברי חכמים בנחת נשמעים.

  4. בסוף המאה העשירית כיוון הקריאה מתייצב מימין לשמאל – וגם האותיות מופיעות בצורות ובתנוחות אחידות. כתובת העופל כבר נכתבת מימין לשמאל בעוד שהכתובת מקיאפה עדיין כתובה משמאל לימין. חוקרים רבים מקבלים את קריאתי לכתובת העופל. שלחתי לך את המאמר. אין לי בעיה עם בקורת – אדרבה – אנחנו מעודדים את הסטודנטים שלנו להיות בקורתיים.

  5. שלום גרשון, תודה על ההתייחסות הישירה, ואני מניח שיש לא מעטים שגם דוחים את הפרשנות שלך, ולא רק חובבים כמוני. עד כמה שזכורות לי הכתובות הפיניקיות המיוחסות למאה ה10 כיוון האותיות אחיד. אשמח לקבל את המאמר [email protected]

  6. ליאיר – בתקופה זו התנוחות והצורות של האותיות עדיין אינם קבועים (בדומה לכתב הפיקטוגרפי) – כמו שעולה בבירור גם מכתובות מקיאפה ומעזבת צרטה – והעניין הזה לא שנוי במחלוקת במחקר. רוב החוקרים שהתייחסו לכתובת העופל קוראים למ"ד – למרות שהיא הפוכה. כמו כן כולם קוראים "חית" ואין שום בעיה עם הקריאה הזו. כך כותבים חי"ת בתקופה זו. הקריאה שלי של הכתובת מקיאפה מקובלת כיום על עשרות חוקרים חשובים בארץ ובחו"ל ומקצתם אף פרסמו מאמרים המבוססים על קריאה זו. אם תשלח לי את האימייל שלך אשמח לשלוח לך תדפיס של מאמרי על כתובת העופל. הנה האימייל שלי – [email protected]

  7. אסף
    האם אתה טוען שכתב חרטומים אינו מבוסס על אותיות? אני מכיר מעט מאוד את הנושא, אבל אני יודע שהיו להם 24 עיצורים וכמו בעברית, הפ ויתרו הרבה פעמים על התנועות. אני זוכר ש-N זה זיגזז, I זה סכין, S זה וו ו-M זה אוח – כי זה השם שלי 🙂

  8. אמרתי משהוא בהכללה?הטענה שלי מבוססת וזהירה.ולא משהוא בסגנון "ממתי ".

  9. הפענוח הזה דורש הרבה מאוד אמונה ופרופסור גליל ידוע כמי שמאמין לפיענוחים של עצמו כפי שלמדנו מהפיענוח שלו של הכתובת מחירבת קיאפה. כמו שם גם כאן הוא מחליק את כל הבעיות: חלק מהאותיות צריך להפוך כדי לקרוא אותן כפי שגליל קרא – שני היודים, הלמד. את מה שהוא קורא ח בכל הכתובות ל-ח יש שלושה קווי רוחב. מה שהוא קורא ק ניתן לקרוא ר, ובעיקר, אם י ו-ל הפוך, למה ק, נ, מ, בכיוון הרגיל. והספקולציות שלו על מ משני הצדדים חסרות כל ערך. לא סתם הציעו חוקרים פחות ספקולטיביים שמדובר בשפה לא מובנת.

  10. אסף
    לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. כתב החרטומים הוא שפה כמו עברית. למשל יש בה 24 עיצורים. זה נכון שהשפה לא פונטית לחלוטין, להבדיל מעברית. אבל זה לא נכון להגיד בהכללה שסימני ההירוגליף מבטאים מילים.
    אני אומר משהו לא נכון לדעתך?

  11. לניסים,לא כל נודניק הוא דעתן(אני יודע את זה,כי לפעמים אני מיתנהג כך).כתב חרטומים-חזק הפיל .נחמד לשמוע את דעתך אבל זה לא אומר שאתה מבין מה שאתה כותב.

  12. ההיסוס(כנראה מלכי שבטים ביונית) .הם לפי הסברה האבות של עם ישראל.אלו שבטים מאיזור כנען אשר היתשבו במיצרים(אולי בעיר אווריס).בהשפעה מיצרית הם עימצו כתב ,אשר בניגוד לכתב ההירוגליפי האב ביטא הברות ולא מילים.ניתן להבחין בהשפעה מיצרית גם במפעלי הבניה.המיצרים שילמו לבוני הפרמידות בבירה ,ובישראל- יהודה שלמו לעובדים ביין.

  13. זה יכול להיות גם …מ יין חפר מ…
    האות ק דומה לר שם וגם האות ל' הפוכה, ומזכירה פ בכתב ראי.
    (אבל כנראה שחלק יותר קשור ליין מאשר חפר כפי שהוסבר)

  14. כשאי אפשר להוכיח
    הוא יכול היה לספר כי כתוב שם גפילטע פיש…
    לדעתי זה בכלל פרסומת לביטוח של שוקה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן