סרטן

ד"ר יובל שקד, הטכניון-רמב"ם

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת אוטרכט בהולנד הראו כי תרופות כימותרפיות מסוגלות להגביר את הסיכון לתהליך גרורתי בעכברים

  • תגובה אחת
פרופ' מוחמד חליחל, אוניברסיטת בן-גוריון. צילום יח"צ

פריצת דרך משמעותית בתחום פוריות הזכר: חוקרים הצליחו ליצור תאי זרע עכברי בתרבית

  • תגובה אחת
גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

‫מדעי הבריאות – כיצד מתפתחים גידולים סרטניים‬

  • 2 תגובות
פרופ' יצחק ויץ, אוניברסיטת תל-אביב

נחתם שיתוף פעולה מחקרי בין המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב לבין המרכז לסרטן באוניברסיטה הרפואית של וינה

  • אין תגובות
אילוסטרציה לתהליך אבחון הטרשת הנפוצה באמצעות דגימות נשיפה. איור: הטכניון

חוקרי הטכניון: "האף האלקטרוני" המריח מחלות סרטניות הצליח לאבחן גם טרשת נפוצה

  • 4 תגובות
חיישנים המורכבים ממולקולות דנ"א יוכלו לשמש עבור טיפולי סרטן אישיים ולשם ניטור איכותם של תאי גזע. איור: אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה

ננו-חיישנים מבוססי דנ"א לאבחון סרטן וריפויו

  • אין תגובות
פטרית העץ. מתוך ויקיפדיה

הפטרייה שנלחמת בסרטן

  • 2 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

מודל ממוחשב יסייע לתרופות לתקוף תאי סרטן ביתר יעילות

  • אין תגובות
חוסם חאיק. צילום: הטכניון

5.4 מיליוני יורו לפיתוח טכנולוגיה חדשנית לאיבחון סרטן ומחלות נוספות

  • אין תגובות
צילום NMR של מוחו של נער בן 15 הסובל מסרטן המוח גליובלסטומה. מתוך ויקיפדיה

חוקרים באוניברסיטה העברית גילו סמנים חדשים לאבחון דרגת החומרה של סרטן המוח ודרך חדשה לטיפול במחלה

  • תגובה אחת
תא דם לבן מסוג T (מימין) ותא דם אדום

מתמקדים במטרה

  • אין תגובות
מחקר של פרופ' בת-שבע כרם ותלמידת המחקר שלה עוזרי-גלאי שגילו את הבסיס המולקולרי לשברים בדנ"א במהלך התפתחות גידולים סרטניים. איור: האוניברסיטה העברית

פריצת דרך: חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו את הבסיס המולקולרי לשברים בדנ"א בסרטן

  • 3 תגובות
כוס חלב. מתוך ויקיפדיה

צריכת חלב ומוצריו עשויה להקטין את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

  • 15 תגובות
מימין: ד"ר ליאור ניסים ופרופ' רועי בר-זיו. אמצעי ביטחון

שלושה גנים בעקבות הסרטן

  • 4 תגובות
פרופ' בת שבע כרם, האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו כיצד למנוע שבירה של דנ"א בתאי סרטן

  • 3 תגובות
פרופ' ינון בן-נריה (מימין) וד''ר אלי פיקרסקי

גילוי של חוקרים מהאוניברסיטה העברית עשוי לאפשר אבחנה מוקדמת של סרטן ממאיר

  • אין תגובות

שיטה חדשנית לבדיקת יעילותן של תרופות נוגדות סרטן

  • אין תגובות
גלולות. מתוך ויקיפדיה

יישום מציגה גישה חדשנית המשתמשת בננוטכנולוגיה למתן תרופות בבליעה

  • אין תגובות
גידול בסרטן השד. צילום: מתוך ויקיפדיה

גילוי של חוקרים מהאוניברסיטה העברית עשוי לאפשר אבחנה מוקדמת של סרטן ממאיר

  • אין תגובות
ד"ר שירז קליר ופרופ' אורי אלון. שילובים. צילום: מכון ויצמן

אלף חלבונים

  • אין תגובות
לומיויטיצין אגליקון

מדענים הצליחו לסנתז חומר נוגד-סרטן מבוקש

  • 3 תגובות

שיטת כימותרפיה משופרת

  • תגובה אחת
תחנת בסיס סלולארית שרופה בשכונת חליסה, חיפה. מתוך ויקיפדיה

"אין ודאות לקיומו של סיכון משמעותי למשתמשי הטלפון הסלולארי"

  • 10 תגובות
יוסי שילה, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' יוסי שילה מאוניברסיטת תל אביב זכה בפרס היוקרתי של האגודה האמריקנית לחקר הסרטן

  • אין תגובות
חתך בריאה אנושית נגועה בסרטן. הגוש הלבן למעלה הוא סרטו והאזורים השחורים מעידים על כך לבעליה המקוריים של הריאה עישן. מתוך ויקימדיה

מחקר חדש שנערך בארה"ב: בתוך דקות מעישון סיגריה נגרם נזק מיידי לדנ"א

  • 11 תגובות
מימין: ד"ר יגאל גת ופרופ' מוטי הייבלום

כלים שלובים בהנדסה, ברפואה וכמטפורה לשילוב בין תחומי ידע

  • 36 תגובות
חיידקי Salmonella typhimurium (באדום) חודרים לתרבית תאים אנושית. מתוך ויקיפדיה

חיידקי סלמונלה נגד סרטן

  • 2 תגובות
אדם וחווה. בפסל בכניסה לכנסית נוטר דם בפריס. מתוך ויקיפדיה

מסע אל הקוטב המיני – על נקבות-על, מיני-זכרים, וחיות אחרות

  • 19 תגובות
בדיקת דם, מתוך ויקיפדיה

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה לאיבחון מחלות, המבוססת על בדיקת דם פשוטה

  • 4 תגובות
תלמידי המחקר רועי אברהם (שלישי מימין) ואלדמע שושנה-חן (שנייה מימין) ופרופ' ירדן שיתפו פעולה עם אוהד מנור (ראשון מימין) ועם ד"ר ערן סגל (מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית), ד"ר רעות שלגי ופרופ' יצחק פלפל (גנטיקה מולקולרית), גבי טרסיק וד"ר יערה צונג (בקרה ביולוגית), נועה בוסל (רביעית מימין) ועמית ציזל מקבוצתו של פרופ' איתן דומאני (פיסיקה של מערכות מורכבות), כולם במכון ויצמן למדע; ישראל שטיינפלד ופרופ' זוהר יכיני מהטכניון, ד"ר עידו עמית מה-MIT ומאוניברסיטת הרווארד, ד"ר אספן אנרלי, ד"ר הגה רוסנס ופרופ' אן-ליז בורסן-דייל מאוניברסיטת אוסלו, וד"ר פרנצ'סקה ביאגוני, ד"ר מרצ'לה מוטולזה, ד"ר סברינה סטראנו ופרופ' ג'ובאני בלנדינו ממכון הסרטן על-שם רג'ינה אלנה שברומא

מכשול בפני סרטן

  • אין תגובות
תמונות: Carlson Lab/Brown University and Morgan Lab/Brown University

לגדל ביצית בצלחת פטרי

  • אין תגובות
מימין ד"ר אופיר מאיר ופרופ' מנחם רובינשטיין

מדוע תאים סרטניים עמידים כל כך?

  • 3 תגובות
צללית יפו העתיקה צבועה בורוד לרגל חודש המודעות למלחמה בסרטן השד. 2 באוקטובר 2010. צילום: האגודה למלחמה בסרטן וחברת אסתי לאודר

רק בכ–15% מהמקרים גורמים גנטיים משפיעים על התפתחות סרטן השד

  • 2 תגובות
מימין (עומדים): מריה מריאנוביץ', ד"ר נטלי יבגי-אוחנה. (יושבים): ד"ר יהודית זלצמן-אמיר, פרופ' איתן גרוס וליאת שכנאי.

זוהה מרכיב נוסף בתהליך התאבדות תאים

  • אין תגובות
סרטו שחלות דו צדדי

שיטה חדשה לאבחון מוקדם של סרטן

  • 7 תגובות
מעבדה כימית בגודל של כרטיס אשראי. צילום: האקדמיה הפולנית למדעים

מעבדה-על-שבב לגילוי סרטן

  • אין תגובות
פרופ' מייקל קארין

פרופסור מיכאל קארין ופרופסור אלכסנדר פוליאקוב – הזוכים בפרס הארווי של הטכניון לשנת 2010

  • אין תגובות
הדוקטורנטית מאיה שושן. צילום: דניאל ויסמן

חוקרים באוניברסיטת ת"א חשפו את המנגנון האחראי להחדרת יוני הנחושת לתא

  • תגובה אחת
siRNA - איור: יערה סגל

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת תל אביב מקדם טיפול מונע לסרטן

  • 17 תגובות
שדה במיקרוסקופ של תאי סרטן הערמונית לאחר שנחשפו לחלקיקי ננו פחמן המופעלים באמצעות לייזר

שיטת חדשנית להעברת תרופות – ננו-סילונים

  • אין תגובות
מימין: מנכ"ל לוריאל ישראל נאווה רביד, ד"ר גלי גולן ושר המדע דניאל הרשקוביץ. צילום: לם-וליץ סטודיו

כיצד ניתן לשלוט על פעילות חלבון היפרנז כדי למנוע ממנו לסייע בייצור כלי דם לרקמה סרטנית?

  • אין תגובות
אקסל אולריך מקבל פרס מטעם ממשלת גרמניה ב-2005

זוכה פרס וולף ברפואה לשנת 2010, פרופ' אקסל אולריך מגרמניה תרם 25% מכספי הפרס לאגודה למלחמה בסרטן

  • תגובה אחת
תאים סרטניים שעברו טיפול בחומרים נגד סרטן. אוניברסיטת ייל

שיטה חדשנית לבחינת חלבוני סרטן

  • תגובה אחת
תא T (מימין), טסית דם (באמצע) וכדורית דם אדומה (משמאל)

ננו-צוללות חיות מחסלות סרטן ומתקשרות עם הרופאים שמחוץ לגוף

  • 24 תגובות
צברים של ארבע מולקולות p53 על אתרי מטרה מהסוג הצמוד (משמאל) ומהסוג המופרד (מימין). די-אן-איי צבוע בכחול, זוגות p53 בצבעי תכלת וירוק, יוני אבץ בסגול

הרביעייה הסודית

  • 2 תגובות
מיחשוב שריגי. איור: אוניברסיטת עבדולמאלק, מלזיה

תרומת עוצמת עיבוד של מחשבים אישיים סייעה לקידום מחקר בנושא הסרטן

  • 4 תגובות
"על ידי קשירת מולקולת ה'ראש הקרבי' לפפטואיד, הראינו שביכולתנו להגביר את פוטנציאל הרג החלבונים פי אלף מבלי להידרש לתהליך אופטימיזציה יקר וארוך", אומר פרופ' תום קודאדק

חומרים חדשים לפרוק חלבונים

  • אין תגובות
אזהרת קרינה לא מיננת.. מתוך ויקימדיה קומונס

מדענים: טלפונים סלולריים ככל הנראה מגבירים את הסיכון לחלות בסרטן

  • 12 תגובות
פרופ' Lawrence Marnett, מימין, ועמיתיו, פרופ' Jashim Uddin, מימין, פרופ' David Piston ו Brenda Crews , חוקרים תרכובת שגורמת לגידולים לזהור. צילום: Joe Howell

תרכובות זוהרות לאיתור גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
אור ממתג את פעולת גורם השעתוק AP-1(כחול-ירוק) בתאים חיים באמצעות המעכב (אדום-צהוב) ששונה באמצעות מתאם כימי רגיש לאור. קרדיט: אוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורג

שיטה חדשה לבקרה על חלבונים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש