המלחמה בסרטן: חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו מנגנון ההופך את תאי סרטן השד לאלימים וממאירים

ממצאי המחקר סוללים את הדרך לשיפור האבחון והטיפול במחלה הקשה

כמיליון וחצי נשים ברחבי העולם יאובחנו בשנת 2013 בתור חולות בסרטן השד. יותר מרבע מהן צפויות למות מהמחלה הקשה, אשר הפכה בעשורים האחרונים לאחת הבעיות הגדולות ביותר איתן מתמודד עולם הרפואה. כעת, חוקרים מהאוניברסיטה העברית עשו צעד משמעותי במאבק נגד המחלה, עם גילוי מגנון שהופך את תאי סרטן השד לאלימים וממאירים. לתגלית יישומים רפואיים חשובים שנרשמו כעת בתור פטנט ושעתידים לסייע לאבחון המחלה ולטיפול בה.

במחקר שפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי Cell Reports ושנערך על ידי תלמידת הדוקטורט ורד בן חור בהנחיית ד”ר רותם קרני מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה של האוניברסיטה העברית, נמצא לראשונה כי תאי סרטן השד משבשים אנזים חשוב בשםS6K1 שמשתתף בהעברת אותות ומידע לתוך התאים. החוקרים מצאו כי תאי הסרטן מקצרים את המבנה של אנזים זה, והגרסאות המקוצרות של אותו אנזים שולחות לתאים הסרטניים איתותים המורים להם לגדול, לשגשג ולפלוש לרקמות אחרות, דבר שמגביר את התפשטות מחלת הסרטן ועוצמתה. בנוסף, גילו החוקרים שבעוד שהגרסה הקצרה של האנזים קטלנית לגוף האדם, הצורה הארוכה שלו דווקא מדכאת גידולים ומונעת מתאים נורמאלים להפוך לסרטניים.

“עד עתה המחקר הרפואי כלל לא היה מודע לקיומו של האנזיםS6K1 בגרסתו המקוצרת והיה נהוג לחשוב שדווקא גרסתו הארוכה של האנזים היא שמסייעת לסרטן להתפשט בגוף האדם”, אומר ד”ר קרני. “מחקרנו הראה כי האנזים גורם לנזק כאשר הוא מקוצר, ואילו פגיעה בגרסתו הארוכה של האנזים עלולה דווקא להגביר את המחלה”.

לממצאים ולתגליות במחקר ישנם מספר יישומים רפואיים חשובים. בעוד שכיום קיים קושי רפואי להבחין בין גידולים ממאירים לשפירים, באמצעות חיפוש אחר הגרסאות הקצרות של S6K1 ניתן יהיה לגלות אם גידולים מסוימים הם ממאירים או לא. בנוסף, בשנים האחרונות נכנסו תרופות חדשות לשימוש כטיפול בסרטן. מהמחקר עולה כי תרופות אלו מסוגלות לעכב את פעילות הגרסאות הקצרות של האנזים. לכן החוקרים צופים שרק חולים שבגידוליהם מופיעות הגרסאות הקצרות יגיבו טוב לטיפול בתרופות אלו בעוד שחולים אחרים לא יפיקו תועלת מתרופות אלו. לפיכך באמצעות חיפוש אחר הגרסאות הקצרות של האנזים, ניתן יהיה לחזות מראש האם השימוש באותן תרופות יועיל לחולה.

יישומים אלו הוגשו לאחרונה לרישום כפטנט על ידי חברת המסחור של האוניברסיטה העברית “יישום”. לדברי ד”ר קרני, יישום עתידי נוסף של המחקר יהיה להפוך בחזרה את S6K1 למצבו הנורמאלי והלא מקוצר, ובכך לגרום לעיכוב הסרטניות של תאי סרטן. קבוצת המחקר בהובלתו עוסקת בימים אלו בפיתוח דרכים חדשות לעשות זאת.