שיתוף פעולה שכבר מתקיים הוא מחקר בסיסי להבנת גרורות סרטן העור המגיעות למוח בין מעבדתו של פרופ’ ויץ למעבדה מקבילה באוסטריה
בטקס שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב בשבוע שעבר נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל-אביב לבין המרכז לחקר הסרטן של האוניברסיטה הרפואית של וינה (Comprehensive Cancer Center – CCC).
על ההסכם חתמו רקטור אוניברסיטת ת”א, פרופ’ אהרון שי, ומייסד המרכז לחקר הסרטן, פרופ’ יצחק ויץ, ואילו מהצד האוסטרי חתם מנהל המרכז לחקר הסרטן, פרופ’ כריסטוף צלינסקי. במסגרת שיתוף הפעולה יעודדו שתי המוסדות ביצוע פרויקטים משותפים, חילופי חוקרים, חילופי סטודנטים ועוד.
המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן הוקם בשנת 1980 במטרה לאחד כוחות של חוקרי הסרטן בפקולטה לרפואה ובפקולטה למדעי החיים. פרופ’ ויץ מסביר כי הרעיון היה לכנס את החוקרים הרפואיים הנתקלים גם בחולים בעבודתם בבתי החולים המסונפים לאוניברסיטה (כדוגמת אונקולוגים, כירורגים רדיולוגים וכדומה) ולקשר אותם במחקרים משותפים עם חוקרים העוסקים במחקרים בסיסיים בחקר הסרטן ברמה התאית והמולקולארית כגון אימונולוגים, גנטיקאים וביוכימאים. “המרכז הזה הוא ייחודי בארץ, במיוחד בזכות המערך העצום של המחלקות האונקולוגיות בבתי החולים הגדולים במרכז.” בראש המרכז עומד כיום פרופ’ נדיר ארבר מביה”ח סוראסקי והפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת”א.
מרכז חקר הסרטן בוינה צעיר הרבה יותר, הוא הוקם לפני שנתיים כשיתוף פעולה בין עיריית וינה שהיא הבעלים של בית החולים הגדול בעיר, לבין האוניברסיטה הרפואית של וינה, שהתפצלה לפני שנים אחדות מאוניברסיטת וינה, כהמשך למגמה בארצות דוברות הגרמנית של הפיכת בתי הספר לרפואה לאוניברסיטאות עצמאיות. בניגוד למרכז התל אביבי, המרכז הווינאי גם מטפל בחולים בעצמו, כדוגמת מרכזי הסרטן הגדולים בארה”ב.
מחקר משותף של סרטן העור
הקשר בין חוקרים מאוניברסיטת ת”א לחוקרים אוסטריים בתחום הסרטן נוסד כבר לפני למעלה מעשור בכנס משותף שהתקיים בארץ ובשני כנסים משותפים שהתקיימו בוינה. כעת הוא עולה שלב, כאשר חוקרים יוכלו להגיש בקשות משותפות לקרנות מחקר של האיחוד האירופי. אחת הדוגמאות לשיתוף פעולה כזה נמצאת במעבדתו של ויץ שאליו יגיע פרופסור מיכאל גרוש מאוניברסיטת וינה, במלגת איגוד הסרטן הבינלאומי, וישתתף במחקר בתחום סרטן העור הנערך במעבדתו של פרופ’ ויץ
“אנו מתמקדים בגרורות של סרטן העור העוברות למוח ומאפיינות סוג סרטן זה, כאשר כ-40% מחולי המלנומה סובלים מגרורות במוח. הבטים בסיסיים רבים של מחלה זו עדיין לא ידועים, לדוגמה כיצד מגיעים תאי המלנומה למוח, ולמה דווקא למוח ולא לכל מקום אחר, מדוע חלק מהתאים הללו רדומים ומתי הם מתעוררים והופכים לגידול, וכן כיצד למנוע את התפתחות הגידול. בתחום זה, התקבלה עבודה שלנו לדפוס לפני מספר ימים. במחקר זה, אותו ביצעה הדוקטורנטית סיון יזרעאלי, ראינו גם שתאים אחרים של המלנומה מגיעים גם לכבד, ומצאנו הבדלים בין התאים המתיישבים בכבד לאלו המתיישבים במוח. וכל השאלות הבסיסיות הללו במחלה אחת בלבד – סרטן העור.
את דוגמאות הגידולים שנחקרו במחקר זה, קיבלו החוקרים הישראלים מעמיתיהם בוינה (פרופ’ מיכאל מיקשה ופרופ’ ולטר ברגר). מכל גידול פיתחו החוקרים שני סוגי גרורות המגיעות למוח- האחת שגורמת לגידול במוח והשניה של תאים רדומים. כעת ייסגר המעגל כאשר החוקרים בוינה ישתמשו בשיטות שפותחו בארץ ויבדקו אותם על מגוון רב יותר של גידולים, וכן יבצעו על התאים בדיקות גנטיות.
לפרטים נוספים: פרופ’ יצחק ויץ כתובות מייל:
