להרעיב את הסרטן

גידולים סרטניים אינם יכולים להתפתח ולשלוח גרורות ללא מערכת תומכת ומזינה של כלי דם  צוות המחקר של ד"ר רונית סצ'י-פאינרו בפקולטה לרפואה מפתח תרופות ננומטריות, המובלות היישר אל הגידול הסרטני במטרה לפגוע בהתפתחות כלי הדם המזינים אותו

ד"ר רונית סצ'י-פאינרו: ניב קנטור
ד"ר רונית סצ'י-פאינרו: ניב קנטור

"אנגיוגנזה, יצירת כלי דם חדשים מכלי דם קיימים, היא תופעה שמתרחשת באופן תקין בעיקר אצל עוברים במהלך התפתחותם," מסבירה ד"ר סצ'י-פאינרו. "אצל אדם בוגר בריא, נוצרים כלי דם חדשים רק במצבים מסוימים, כמו פציעה, מחזור חודשי או הריון. לעומת זאת, קיימות לפחות 70 מחלות הקשורות לאנגיוגנזה פתולוגית, ובהן גידולים סרטניים." כשמדובר בסרטן, יצירת כלי דם חדשים היא למעשה תנאי להתפתחותו ולשגשוגו של הגידול. כלי הדם הם שמספקים לו חמצן ומזון, והחיבור לכלי הדם מאפשר לתאים סרטניים לחדור למחזור הדם, לנדוד למקומות אחרים בגוף ולייצר גרורות. מחקרים רבים בעולם מראים שבבני אדם בריאים, מכל שכבות הגיל, קיימים מוקדים מיקרוסקופיים של גידולים סרטניים רדומים, בגודל 2-1 מ"מ, אך רובם המכריע לעולם לא יהפכו לגידולים ממאירים – מהסיבה הפשוטה שהם אינם מסוגלים לגרום ליצירת כלי דם חדשים שיזינו אותם.

"הגידולים נותרים רדומים כל עוד אינם מגייסים כלי דם," קובעת ד"ר סצ'י-פאינרו. "השאלה העיקרית שאנו מציבים במחקרינו היא: מה גורם לשינוי? איך ומתי מתחיל הגידול לגייס כלי דם, שמאפשרים לו לגדול ולשלוח גרורות? וחשוב מכל: האם התהליך הפיך? כלומר, כיצד ניתן לעצור את יצירת כלי הדם, 'להרדים' שוב גידול שכבר 'התעורר', או לשמר גרורות במצבן הרדום?" שאלות אלה עומדות במרכז עבודתה של קבוצת המחקר הרב-תחומית של ד"ר סצ'י-פאינרו, הכוללת 15 חוקרים מתחומי הכימיה, הביולוגיה, ההנדסה, מדע החומרים והרפואה.

'מונית' ננומטרית אל הגידול הסרטני
במאמץ משותף ומקיף מפתחים חוקרי המעבדה נשאי תרופות בממדים ננומטריים, המובילים מבחר חומרים אפקטיביים בכמויות זעירות, ישירות אל הגידול הסרטני. ה'מוניות' הננומטריות, העשויות מפולימרים, משוטטות במחזור הדם, ואינן יכולות 'לדלוף' מתוך כלי דם תקינים ושלמים. לעומת זאת, כלי הדם החדשים, שנבנו בחיפזון באזור הנגוע, הם חריריים, והנשאים זולגים מתוכם אל הגידול הסרטני, ועמם מטען מגוון של תרופות יעילות: חומרים שנועדו לעכב יצירת כלי הדם חדשים, תרופות כימותרפיות ואנטי-דלקתיות, וכן חומרים ביולוגיים חדשניים מסוג siRNA, שמסוגלים להשתיק גנים המעורבים בתהליך הסרטני.

במגוון ניסויים הראו החוקרים כי למערכות ננומטריות מסוג זה יש כמה וכמה יתרונות חשובים: ראשית, כמות החומר הדרושה קטנה במידה רבה מזו המוחדרת לגוף בטיפולים כימותרפיים מקובלים – ולכן הטיפול רעיל פחות, תופעות הלוואי מינימליות, וניתן להיעזר בתרופה במשך תקופות ארוכות. שנית, בשל הכמות המועטה ומנגנון הכניסה לתא, השונה מזה של התרופות החופשיות, הסרטן נוטה פחות לפתח עמידות לתרופות, והן נותרות יעילות לאורך זמן. ושלישית, השילוב של מספר חומרים תרופתיים התגלה כיעיל יותר כנגד הגידול בהשוואה לתרופה יחידה.

"אנו מאמינים שטיפולים כאלה, באמצעות טכנולוגיה ננומטרית, יוכלו לשמור על גידולים פוטנציאליים במצבם הרדום, ולמנוע התפתחות של גידול סרטני ו/או גרורות ממאירות," אומרת ד"ר סצ'י-פאינרו. "גישה כזו עשויה לשנות לחלוטין את אופן הטיפול בסרטן: אנשים המצויים בקבוצות סיכון, חולים שהחלימו מסרטן וחוששים מחזרתו, וגם חולים בשלב מוקדם יחסית של המחלה, יוכלו לקבל טיפול נוח, ללא תופעות לוואי – שימנע את הופעת המחלה, או יהפוך אותה למחלה כרונית, שניתן לחיות איתה, באיכות חיים טובה, לאורך שנים רבות."

ד"ר רונית סצ'י-פאינרו מכהנת כראש המעבדה לחקר אנגיוגנזה בסרטן וננו-ביו-רפואה, כמרצה בכירה במחלקה לפרמקולוגיה ולפיזיולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, וכפרופסור אורח בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ובבית החולים לילדים בבוסטון. בנוסף, היא משמשת כיועצת למספר חברות ביוטכנולוגיות ישראליות ובינלאומיות, וכנשיאה של האגודה הישראלית לשחרור מבוקר של ביו-חומרים. היא פרסמה 42 מאמרים, הייתה שותפה בפיתוחם של 16 פטנטים, וזכתה במספר רב של מלגות ובפרסים בינלאומיים יוקרתיים, ביניהם פולברייט, רוטשילד, וינגייט, אלון ויולודן.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן