מדענים ממכון ויצמן למדע, מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם גילו מדוע הלוקמיה חוזרת
לעיתים קרובות, המלחמה בסרטן אינה מוכרעת בקרב יחיד. גם לאחר טיפולים ממושכים והחלמה, אצל חולים רבים הסרטן חוזר בשנית. הסיבה לכך אינה ידועה, והיא כנראה קשורה בתכונות הגידול הסרטני ובמנגנוני ההתפתחות שלו, שגם הם אינם ברורים במלואם. מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע מראה, כי לפחות בסוג מסוים של סרטן הדם, מקורו של הסרטן החוזר הוא בתאים מיוחדים, שונים מתאי הגידול הרגילים, המסוגלים לשרוד את המתקפה הכימותרפית. לממצאים אלה – שמתפרסמים היום בכתב העת המדעי Blood – השלכות יישומיות חשובות על תכנון טיפול יעיל למלחמה במחלה.
מקורה של מחלת הסרטן הוא בשיבוש המנגנון המבקר את קצב החלוקה של תאים. בעקבות זאת, תאים מסוימים מתחילים להתחלק במהירות, ויוצרים גידולים אשר “משתלטים על הגוף”. הטיפול הנפוץ בסרטן הוא באמצעות תרופות כימותרפיות, המכוונות לפגוע בתאים מתחלקים במהירות, ומצליחות, לעיתים קרובות, להשמיד את התאים הסרטניים ולרפא את החולה. עם זאת, אצל רבים מחולי סרטן הדם אשר עברו כימותרפיה, הסרטן חוזר אחרי זמן מה. מדוע זה קורה? הסבר אפשרי אחד הוא שהכימותרפיה נכשלה, ולא הצליחה להרוג את כל תאי הגידול המקורי. תאים שורדים אלה ממשיכים להתחלק ללא בקרה, והמחלה מתפתחת בשנית. הסבר אחר הוא שהכימותרפיה אכן מצליחה להרוג את כל תאי הגידול המקורי, אך בנוסף להם מסתתרים בגוף תאי גידול מסוג נוסף. בניגוד לתאים הסרטניים ה”רגילים”, תאים אלה אינם מתחלקים במהירות, ולכן הם חסינים מפני כימותרפיה, אך יש להם יכולת לייצר תאים סרטניים – וכך חוזרת המחלה. מסיבה זו מכונים תאים אלה “תאי גזע סרטניים”.
איזה הסבר הוא הנכון? צוות מחקר בראשותו של פרופ’ אהוד שפירא מהמחלקה לכימיה ביולוגית ומהמחלקה למתמטיקה שימושית ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם מדענים ורופאים מהמרכז הרפואי רמב”ם ומהטכניון, ובהם ד”ר לירן שלוש מהפקולטה לרפואה על-שם רפפורט בטכניון ומרמב”ם, ונועה צ’פאל-אילני וד”ר רבקה אדר ממכון ויצמן למדע, ניסה להכריע בשאלה. התשובה לכך היא בעלת חשיבות רבה, שכן היא משפיעה על דרכי הטיפול: בעוד שבמקרה הראשון ייתכן שדי למצוא טיפול כימותרפי יעיל יותר, הרי שבמקרה השני יש לפתח גישת טיפול חדשה לחלוטין, שתפגע בתאים סרטניים אשר אינם מתחלקים מהר.
כדי לגלות את מקורו של הסרטן החוזר, השתמשו המדענים בשיטה לקביעת “עצי משפחה” של תאים, שפותחה במהלך השנים האחרונות במעבדתו של פרופ’ שפירא. השיטה מבוססת על העובדה שהחומר הגנטי שבכל התאים עובר מוטציות, ומוטציות אלה מועברות לתאי הבת בזמן חלוקת התא. אפשר
להשתמש במוטציות האלה כדי לבדוק אם קיימת קירבה “משפחתית” בין תאים, ואף לקבוע את מידת הקירבה ביניהם (כלומר, לזהות כמה דורות מפרידים בינם לבין תא האב המשותף להם). בסופו של התהליך מתקבל “עץ” המתאר את התפתחות התאים, החל מתאי האב שבשורש העץ, ועד לתאים הצעירים ביותר שבקצות הענפים.
המדענים השתמשו בדגימות של תאי דם שנלקחו מחולי סרטן מסוג לוקמיה, מיד עם אבחון המחלה. דגימה נוספת נלקחה לאחר הטיפולים הכימותרפיים, מהחולים שפיתחו את המחלה בשנית. באמצעות דגימות אלה הצליחו החוקרים לשחזר את עץ שושלת התאים האנושית, אשר כולל את תאי הסרטן בזמן האבחון הראשוני, ואת תאי סרטן בזמן חזרת המחלה, ולבדוק את ה”יחסים המשפחתיים” בין שני סוגי התאים. עץ שושלת התאים הראה בברור כי לפחות בחלק מהחולים שנבדקו, מקורו של הסרטן החוזר אינו בתאי הגידול המקורי, אלא בתאים קרובים לשורש העץ – כלומר, תאים אשר התחלקו פעמים מעטות. משמעות הממצא הזה היא שלתאים אלה קצב חלוקה איטי מאוד, ולכן, מטבעם, הם חסינים בפני טיפול כימותרפי.
פרופ’ שפירא: “נראה שבמקרים רבים כימותרפיה לבדה אינה יכולה לרפא את סרטן הדם. כדי לרפא אותו לחלוטין, ולמנוע את חזרתו, יש לחפש תרופה אשר תוכל לחסל לא רק את התאים המתחלקים במהירות, אלא גם את אותם ‘תאי גזע סרטניים’, שקצב החלוקה האיטי שלהם עושה אותם עמידים לכימותרפיה”.
במחקר השתתפו ד”ר לירן שלוש מהפקולטה לרפואה על-שם רפפורט בטכניון ומהקריה הרפואית רמב”ם, נועה צ’פאל-אילני וד”ר רבקה אדר ממכון ויצמן למדע, פרופ’ קרל סקורצקי, פרופ’ יעקב רואו וד”ר צילה צוקרמן מהטכניון ומהמרכז הרפואי רמב”ם, מדענים מאוניברסיטת אוהיו בקולומבוס, ומדענים נוספים.
75 תגובות
ישראל שפירא,
הגבתי על הטיעון בתגובות חופשיות.
כן. אני מסכים שיש בעיה דו-כיװנית (צריך שנײם לטנגו): הניסוח שלי וההבנה של קוראײ.
אז במקום להוסיף יו”דים אולי תוסיף מ”מים? אני אתחיל להוסיף שי”נים כי השם האמצעי שלי הוא שלמה
התקצרות הטלומרים למיטב ידיעתי היא הגורם לזקנה, שהיא ללא ספק פונקציה של זמן.
אני מאמין שיש בעיה עם הגדרת הזמן שהבאת בהתבטאויותיך בעבר.
יש בעיה עם האימיילים שאין לי את התכנה המתאימה ונמאס לי להוסיף יודים בסוף.
האם התקצרות הטלומרים היא פונקציה של זמן?
אני לא צוחק.
יש קשר, אפילו מאד ישיר (סולו, וגם ירקוד), בין תופעת הזמן ובין התחוללות שינױים ותמורות, וזה לא רק בגלל שהאחרונים נמדדים ביחס לראשון. אם זכור לך, ניסיתי פעם להראות (ללא שת”פ והצלחה יתרים) ששעונים אינם מודדים זמן אלא רק מציגים את ההשפעות החיצוניות שהסביבה מפעילה עליהם, וכי יש צורך לתת למושג הזמן הגדרה שאינה תלויה במציאות הפיסיקלית הידועה.
אל תרגיש מחױב לענות לי כאן אם עדיף בעיניך אגף התגובות החופשיות. אך באותה מידה של פומביות נוכל כבר להתכתב באימייל.
לא, בגלל התקצרות הטלומרים.
נכון, זה לא קשור לכתבה. אני מנסה לעבור לארץ התגובות החופשיות, אבל הג’מע לא משתפים פעולה.
האם הכימותרפיה נכשלת בגלל התארכות הזמנים???
תודה צבי.
את הטיעון הבא אני מנסה לגלגל פה באתר ובמקומות אחרים כבר למעלה משנה. תוכל למצוא את התמצית שלו ב:
https://www.hayadan.org.il/demonstrating-relativity-1403111/#comment-288212
יש אחריו גם תגובות שקשורות אליו מאת עדי.
אודה לך אם תוכל לעבור עליו.
עד כאן הכל בסדר, לא מצאתי בעיה בטיעון.
תודה צבי. גם על כך שקראת וגם על ההשקעה במתן התשובה.
בקישור שקראת, יש שתי חלליות, באחת יושבת ג’יל ובשני יושב ג’ק. שתי החלליות הן מערכות אינרצליות. כאשר ג’יל חולפת על פני שעון שלישי (C1) המסונכרן עם שעונו של ג’ק, יראה צילום משותף של שעונה ושל C1 זמן 0 בשניהם, ולא משנה איפה מותקנת המצלמה. עד כאן מוסכם? (ידע אותי אם לא).
כאשר חולפת ג’יל ליד שעונו של ג’ק לעומת זאת, צילום של שעונה ושל שעון ג’ק יראה זמן 10 אצל ג’ק וזמן 8 אצל ג’יל. מוסכם?
אם נמשיך בדוגמה, הרי שבשעונים נוספים בהמשך הדרך המסונכרנים עם זה של ג’ק הפער של 2 השניות בין שעונה של ג’יל לשעוני מערכת ג’ק ילך ויגדל: 2 שנ’, 4, 6, 100 שנים. שעונה של ג’יל יצבור פיגור גדל והולך לעומת השעונים המסונכרנים במערכת ג’ק (שנוכל למעשה להתייחס אליה כרכבת ארוכה מאוד של שעונים מסונכרנים). מוסכם?
נהפוך כעת את היוצרות.
נעשה זאת עיי כך שבמקום החללית הבודדת של ג’יל, היא מגיעה כעת עם רכבת של שעונים מסונכרנים כאשר היא נוהגת בקטר.
המצב כעת סימטרי לחלוטין: ג’יל ורכבתה חולפים על פני הרכבת של ג’ק, וג’ק ורכבתו חולפים על פני הרכבת של ג’יל.
בגלל הסימטריה, אחרי המפגש בין ג’ק וג’יל שבו הראה שעונו 10 ושעונה 8, בשעון הבא ברכבתה של ג’יל בו יפגוש ג’ק יראה צילום המשותף זמן זהה בשני השעונים, ואחר כך יתחיל שעונו לפגר לעומת השעונים ברכבתה של ג’יל. הגענו למצב שבו שעונה של ג’יל מפגר יותר ויותר לעומת השעונים השעונים ברכבתו של ג’ק, ושעונו של ג’ק מפגר יותר ויותר לעומת השעונים ברכבתה של ג’יל.
אם אתה מוצא איזה שהוא פגם בטיעון ידע אותי. אם לא נוכל להמשיך לעיקר.
הכוונה כמובן הייתה קטן מ1 ושווה 0.8
בקישור שנתת כתוב הפתרון לבעיה, אם איזה חלק בפתרון אינך מסכים?
הצילומים בכל אחת מהתחנות יהיו זהים עבור המצלמה במנוחה והמצלמה במכונית. למרות זאת כל אחד מהצופים יוכל לטעון שהשעון שלו תיקתק מהר יותר.
הפתרון לסתירה לכאורה הוא שבעוד שהשעונים עבור הצופה על הכביש מסונכרנים הם אינם מסונכרנים עבור הצופה במכונית.
אני אנסה להראות את זה בדוגמה שמצאת:
כאשר המכונית עוברת ליד תחנה 2, השעון בתחנה יראה 5/6 (המכונית עוברת דרך של 0.5C במהירות 0.6C). השעון במכונית יראה 2/3=5/6*0.8. מנקודת מבט של צופה על הכביש, שעון 1 מסונכרן עם שעון 2 כלומר גם מראה 5/6 ולכן הוא יטען שהזמן אצלו עבר מהר יותר. כלומר שהיחס בין השעון במכונית לשעון בתחנה 1 הוא גדול מ1, ושווה 0.8.
מנקודת מבטו של הצופה במכונית השעונים לא מסונכרנים, כי בזמן שעברו אצלו 2/3 שניות בשעון 1 עברו רק 8/15=2/3*0.8 כי הזמן העצמי תמיד קצר יותר. זאת אומרת שהצופה במכונית יטען שהזמן אצלו עבר מהר יותר. ואכן היחס בין השעון בתחנה 1 לבין השעון במכונית הוא גדול מ1 ושווה 0.8.
הנקודה פה היא שהיחס נמדד לא בין השעון בתחנות 2 ו3 לבין השעון במכונית אלא בין השעון במכונית לשעון בתחנה מספר 1, כי אלו הם השעונים שהתאפסו באותו הזמן.
בקישור שנתת מרחיבים ומראים שגם אם במכונית ובתחנה יש טלסקופ שרואה מה השעה בתחנה 1 עדיין לא מגיעים לסתירה.
צבי
מעולם לא הצלחתי להבין את המשמעות הפיזיקלית של המשפט: “ניתן לאמר שמנקודת מבט של תאום א, תאום ב צעיר יותר, ולהיפך. וכן שמנקודת מבט של צופה במנוחה שניי התאומים באותו הגיל.”
בוא ננסה לתת לזה קצת יותר בשר. ברשותך, אציג לך את הבעיה הבאה:
נניח שעל כביש ארוך מאוד מותקנים תחנות עם שעונים גדולים במרחק 150,000 ק”מ זה מזה. השעונים מסונכרנים ביניהם. מעל כל שעון מותקנת מצלמה בעלת רזולוציה גבוהה. מכונית נוסעת לאורך הכביש במהירות של 0.6 מהירות האור יחסית לכביש (מקביל למקדם התארכות של כ0.8, ז”א שאם בכביש חלפה שניה, במכונית חלפה רק 0.8 שניה). על גג המכונית שעון גדול. בכל פעם שהמכונית עוברת מתחת למצלמה, המצלמה מצלמת את שני השעונים ביחד: על גג המכונית ועל הכביש.
גם במכונית מותקנת מצלמה חדת רזולוציה המצלמת את שני השעונים, על הכביש ובמכונית באותו הרגע.
אם ברגע שהמכונית חלפה על פני שעון מס 1 בכביש הצילום מהכביש מראה זמן 0 גם בכביש וגם במכונית, והצילום מהמכונית מראה אותו הדבר, מה יראו הצילומים בתחנות 2 ו3?
תוכל למצוא שאלה דומה ב
http://galileoandeinstein.physics.virginia.edu/lectures/time_dil.html
(ר.ח. ביש המזל מכיר דוגמה זו היטב).
אם אינך מעוניין בנושא (הנסיון מוכיח שהוא מעייף), ידע אותי. אם תהייה מעוניין, נוכל לדון בו פה, או עדיף אולי בתגובות חופשיות.
ישראל שפירא,
ההתארכות כן קיימת אך היא תלוית מבט, וזה מה שהתאוריה מראה.
בו נניח ששניי תאומים מתרחקים אחד מהשני במהירות קבועה. לשאלה מי מהם מבוגר יותר אין משמעות. הראשון לא מבוגר מהשני, השני לא מבוגר מהראשון ושניהם לא באותו הגיל, זו פשוט שאלה חסרת משמעות. לעומת זאת כן ניתן לאמר שמנקודת מבט של תאום א, תאום ב צעיר יותר, ולהיפך. וכן שמנקודת מבט של צופה במנוחה שניי התאומים באותו הגיל.
הבעיה נעוצה בכך האינטואיציה שלנו אומרת שלשאלה מי באמת מבוגר יותר כן יש משמעות, כשמבחינה פיזיקלית אין לה.
מנין לנו אם כן שהתארכות זמנים כזו אכן קיימת אם לא ניתן לצפות בה אפילו באופן תיאורטי? מה משמעות הדבר ש”כל צד רואה את שעוני השני כנעים לאט יותר” אם א’ אינו בכלל לראות את ב’, שלא לדבר על לראות ששעוניו נעים לאט יותר?
התארכות זמנים פסיכולוגית? א’ משוכנע ומאמין בכל ליבו ששעוניו של ב’ נעים לאט יותר? מה עם האספקט הפיזיקלי?
ישראל שפירא,
איני יכול לתאר ניסוי כזה. במערכות אינרציאליות השאלה באיזה צד חלף זמן רב יותר תלויה באיזה מערכת השואל נמצא. כדי שלא יהיה ספק באיזה צד חלף זמן רב יותר המערכות צריכות להתלכד פעמיים, אבל זה לא אפשרי כיוון שהן נעות במהירות קבועה.
צבי.
פרדוקס התאומים הינו ניסוי מחשבתי שבו ניתן לבחון את התארכות הזמנים: בעת המפגש החוזר, שני התאומים נמצאים ביחד, אולם שעונו של א’ מראה זמן מאוחר וגם זקנו ארוך ולבן, בשעה ששעונו של ב’ מראה זמן מוקדם והוא עדיין משחק בגולות. שניהם מסכימים על הפרש הזמנים, ושאצל א’ חלף זמן רב יותר.
ניסוי המטוסים הוא ניסוי אמיתי שבו בעת המפגש החוזר ניתן לצלם את שני השעונים ביחד באותה הנקודה, כדי שלא יהיה ספק בכך שהשעון המוטס מראה זמן מוקדם יותר.
אולם שני הניסויים לעיל עוסקים במערכות מואצות.
האם אתה יכול לתאר ניסוי, מחשבתי או אמיתי (רצוי אמיתי), שמדגים התארכות זמנים במערכות אינרציאליות ושבו לא יהיה ספק באיזה צד חלף זמן רב יותר? מואונים הם מערכות מואצות.
תודה.
ישראל שפירא,
לא הבנתי את השאלה. בנקודת מבט התכוונתי לנקודות המבט של כל אחד מהתאומים או צופה שלישי.
צבי
ואם נקודת המבט הינה שאין התארכות זמנים במערכות אינרציאליות שאינן מואצות?
ב,
כמו שישראל אמר, תאוצה אינה יחסית. אם אתה נמצא בחללית סגורה אין לך שום דרך לקבוע האם אתה נע במהירות קבועה או עומד במקום. לעומת זאת תוכל לקבוע האם אתה מאיץ או לא.
ישראל שפירא,
אם תאום ב פשוט ימשיך להתרחק מכדור הארץ במהירות קבועה אז התארכות הזמנים תהיה תלויה בנקודת המבט.
התגובה שלי בחופשיות תקפה גם פה. נראה שאפשר לדלג על חופשיות בשלב זה, אלא אם כן הכימותרפים יתלוננו.
ובקשר לתגובתך לצבי: אם כדבריך הפכת את היוצרות וכעת התאום בכדה”א, הרי שהוא אינו חווה תאוצה. אז איפה הסימטריה? הרי תאוצה אינה יחסית, היא מוחלטת.
ישראל שפירא:
הזמן העצמי אינו משתנה. משתנה רק המדידה ממערכת שאינה המערכת העצמית. כדי לדעת את הזמן במערכת העצמית יש לבצע תרגום (טרנספורמציה).
צבי ז:
נניח שהאבא נמצא בחללית האם. שני התאומים כל אחד בחללית שלו יוצאים מחללית האם.
כל עוד יש סימטריה במהירות (ובתאוצה) של חלליות התאומים ביחס לחללית האם אז לא יתכן הבדל בין השעונים של תאום א ותאום ב.
השלב הבא:
נניח שה”חללית” של אחד מן התאומים היא הבית שלו בכדור הארץ. עדיין אפשרי מצב של סימטריה במהירות (ובתאוצה) ביחס לחללית של האבא. ולכן כל הדיון הקודם תקף ולכן אין הבדל בין השעונים.
צבי
ומה עם התארכות הזמנים במערכות שאינן מואצות אלא רק בתנועה יחסית זו לזו? איך זה קורה?
ב
כל מה שאתה כותב נכון כל עוד ישנה סימטריה בין שתיי מערכות. אם האבא מאיץ בכיוונים אקראיים אז השעון שלו יראה זמן שונה מהשעונים של התאומים שלא האיצו. הנקודה בפרדוקס התאומים היא שכביכול כל אחד מהתאומים יכול לאמר שהשני נע במהירות גבוהה ביחס אליו, הפתרון הוא שהם לא יכולים לאמר זאת משום שאחד מהתאומים צריך להאיץ כדי לשנות את כיוון התנועה שלו, במקרה הזה התאום לא יוכל לאמר שהתאום השני האיץ ביחס אליו בגלל שהוא ירגיש את התאוצה. הסימטריה נשברת.
ב’ מה עם ניסוי המטוסים? מה עם מואונים? מה עם קביעות מהירות האור בכל מערכת יחוס? התוכל להסביר איך זה קורה שאם הדלקת פנס בנקודה א’ אז קרן האור תגיע בדיוק באותו הרגע גם לנקודה ב’ וגם לנקודה ג’ המרוחקת מנקודה ב’ וזאת ללא התארכות זמנים?
ראה הרצאה
http://www.youtube.com/watch?v=3ZEYa7SRRsU&list=PL5F9D6DB4231291BE&index=1&feature=plpp_video
אם הגענו למסקנה שהתאוצה אינה משנה דבר אז לא צריך להיות שום הבדל בגילאי התאומים.
נניח שהאבא נמצא על מערכת שמאיצה בכיוון ובעוצמה אקראיים כל שהם.
האם זה ישנה משהו?
עדיין הסימטריה בין התאומים תישמר (הם מאיצים באותה מהירות ובכיוונים הפוכים ביחס למערכת של האבא).
ב
אני מסכים לגבי המקרה הזה, כי שניי התאומים מאיצים. אבל במקרה שבו אחד מאיץ והשני לא, כמו בדוגמה שבה אחד התאומים יוצא למסע בחלל ואז חוזר לכדור הארץ, כן יהיה הבדל בין גילאי התאומים.
צבי ז.
שים לב:
האבא נשאר על כדור הארץ.
כל אחד מן התאומים מאיץ לכיוון הפוך מן התאום השני.
התאוצות שלהם סימטריות לגבי האבא.
האם התאוצה משנה משהו בתמונה זו?
עדיין האבא מודד אותו דבר אצל שני התאומים.
לא יתכן שתאום אחד יהיה בגיל שונה מהתאום האחר.
ב
ניתן לערוך מסע בזמן אל העתיד. הדוגמה שלך לא מתארת את פרדוקס התאומים כמו שאני מכיר אותו, שבו תאום אחד נשאר על כדור הארץ ותאום אחר יוצא למסע בחלל ואז חוזר. במקרה כזה לא תהיה נקודה שעבורה המערכות סימטריות, ולכן כן יהיה הבדל בין הגילאים של התאומים.
ההבדל נעוץ בכך שאחד התאומים מאיץ כאשר הוא משנה כיוון כדי לחזור לכדור הארץ, ולצורך העניין גם כאשר הוא יוצא למסע מכדור הארץ, ברגעים אלו הסימטריה נשברת כי התאום שיצא למסע מרגיש שפועל עליו כוח בעוד שהתאום שנשאר בכדור הארץ לא מרגיש כוח כזה.
ב.
עד היום לא נמצאה מוליקולה שיכולה לשכפל את עצמה. גם ה-DNA וה RNA דורשים מערכות שלמות של חלבונים על מנת להשתכפל. מה שאתה מתאר, אבולוציה של חומר דומם עד ליצירת המשתכפלת הראשונה הוא עניין תיאורטי כיום ועוד לא נמצאה עדות לכך. אתה טוען “אם זה לא נצפה עדיין אז אפשר לתכנן ניסוי ולבדוק את זה”. אז בבקשה, תציע ניסוי כזה. מוחות רבים וגדולים מנסים למצוא תהליך כזה, אם יש לך רעיון יהיה מאד מעניין לשמוע.
מעבר לכך שההגדרה המילונית של “אבולוציה” היא תהליך של גדילה או התרבות. אבנים בהר שהולכות ומתפרקות אינן מוגדרות כעוברות תהליך אבולוציוני.
נקודה אחרונה לגבי פרדוקס התאומים, אתה יכול להמשיך להתווכח שלא יהיה הבדל בין השעונים אולם זה הוכח ניסויית כבר ב- 1971 כך שחבל לך על המאמץ.
http://en.wikipedia.org/wiki/Hafele%E2%80%93Keating_experiment
פעם (לפני כמה הודעות) אדם חכם אמר : “האמת היא אמת לא מבחינתי ולא מבחינת אף אחד אחר . היא פשוט אמת.” 🙂
צבי ז:
נניח:
אבא ושני תאומים עושים ניסוי.
האבא נשאר בכדור הארץ.
כל אחד מן התאומים טס בחללית לכיוון הפוך מן התאום האחר כך שהם סימטריים לגבי האבא.
לאחר הטיסה התאומים חוזרים אל האבא.
לגבי האבא המצב שלהם הוא סימטרי ולכן שניהם יהיו באותו גיל. כלומר אותו פרק זמן חלף אצלהם מרגע הפרידה ועד רגע הפגישה.
נניח שברגע הפגישה תאום א יטען שלפי המדידות שלו תאום ב יותר צעיר ממנו .
אז באותה מידה תאום ב יכול לטעון שתאום א צעיר ממנו.
אבל האבא אינו יכול להעדיף אף אחד מהם כי המצב הוא סימטרי.
לאחר הפגישה המחודשת כל המערכות זהות למערכת של האבא. לפיכך המערכת של האבא היא המערכת שקובעת .
נניח ששני התאומים אינם חוזרים אל אבא. הם רק שולחים מסר לאבא. הם שולחים את המסר בדיוק בשניה שהם נולדו.
כל תאום מודד מהחללית שלו את גילו של התאום האחר ומגלה שהתאום האחר צעיר ממנו.
תאום א’ שולח לאבא מידע ואומר לו שלפי המדידות שלו תאום ב צעיר ממנו ועדיין לא חגג יום הולדת.
תאם ב’ שולח לאבא בידע ואומר לו שלפי המדידות שלו תאום א צעיר ממנו ועדיין לא חגג יום הולדת.
גם אם שני התאומים לא יגיע חזרה לאבא עדיין האבא אינו יכול לקבל את המסרים הללו כפשוטם .
המצב הוא סימטרי ולכן האבא יודע ששני התאומים חוגגים ביחד את יום ההולדת.
מסקנה:
לגבי כל נקודה ג שנבחר באופן שרירותי אשר נקודה א ונקודה ב הן סימטריות ביחס אליה לא יתכן הפרש בין המדידות במערכת של נקודה א לעומת המדידות במערכת של נקודה ב.
הפרש המדידות מתרחש רק כאשר ממערכת א מודדים מה קורה במערכת ב (או להיפך). וזה קורה רק כאשר המערכות הללו נמצאות בתנועה הדדית.
כל זה לא קיים כאשר התאומים נפגשים.
כאשר התאומים נפגשים המערכות שלהם הן זהות למערכת של האבא ולכן זהות זו לזו. ולכן התוצאות של המדידה הן זהות. גם לפני הפגישה לא יתכן הבדל מבחינת מה שמודד האבא.
מסקנה:
לאחר הפגישה לא יתכן שתאום אחד יהיה בגיל שונה מהתאום השני.
מסקנה:
גם לפני הפגישה לא יתכן שתאום א ימדוד גיל שונה של תאום ב.
כלומר כל אחד שמודד מה קורה אצל האחר צריך לתרגם את המדידה ולהבין מהתרגום את הגיל האמיתי של האחר.
בניסוח מתמטי:
גילו של אדם הוא הגיל שלו במערכת המדידה העצמית שלו. על מנת לדעת את הגיל במערכת העצמית שלו צריך לבצע תרגום (טרנספורמציה) מן המערכת המודדת למערכת העצמית.
מסקנה:
אם זה נכון לגבי גיל של אדם אז זה נכון לגבי כל דבר שתלוי בזמן.
והמסקנה החשובה:
אין כל אפשרות לערוך מסע בזמן. הזמן במערכת העצמית אינו משתנה כתוצאה ממדידה שלו במערכת אחרת שאינה המערכת העצמית.
בדוגמא שנתתי :
מערכת המדידה של האבא היא המערכת העצמית הכוללת שבה נמדדים גם האבא וגם שני התאומים.
גם אם בשלב כלשהוא כל תאום מחליט למדוד דברים מתוך מערכת שונה כל המדידות צריכות להיות מתורגמות למערכת של האבא.
ב
אם כך לא הבנתי את ההסבר שלך לפרדוקס התאומים. איך זה קשור לתאום ג’?
ר.ח.
1)אני לא מכיר את ההגדרות שאתה מדבר עליהן.
2) א) משתכפלות ב) נוצרות זו מזו.
אלו הן שתי אפשרויות שונות.
האפשרות של מולקולה להווצר בדרך של שיכפול היא תכונה שנרכשה בדרך של אבולוציה של החומר הדומם . זה לא שונה באופן מהותי מתכונות אחרות שנרכשו בדרך של אבולוציה.
3)אינני יודע מה נצפה ומה לא. אם זה לא נצפה עדיין אז אפשר לתכנן ניסוי ולבדוק את זה.
ב.
OK אתה ממציא מושגים משלך, בסדר. בכל מקרה ההגדרה הפורמלית של אבולוציה מתייחסת למערכות המשתכפלות או נוצרות זו מזו.
דרך אגב “עם הזמן החומר הדומם מתפתח יותר ויותר והופך דומה יותר ויותר לחומר חי . עד אשר לבסוף הוא מוגדר כחומר חי.” עוד לא נצפה מעולם וזו רק משאלת לב שלך. אם זה היה כזה פשוט לא היה ויכוח עם הבריאתנים.
ר. ח.
חומרים אורגאניים יכולים להיוצר גם ללא שיכפול.
גם ללא מערכת שיכפול תיתכן אבולוציה של חומרים אורגאניים.
מולקולות נוצרות כל הזמן ונהרסות כל הזמן.
מספר המולקולות נמצא כל הזמן בשיווי משקל כימי.
אותן מולקולות אשר מבחינה כימית יש להן יתרון השרדותי ישרדו טוב יותר ממולקולות אחרות ונקודת שיווי המשקל שלהם תשתנה כך שחלקן באוכלוסיה המולקולות יהיה גדול יותר. זו אבולוציה בדרג שקודם לתא חי ואפילו לחי שאיננו תא . זוהי אבולוציה של חומר דומם. עם הזמן החומר הדומם מתפתח יותר ויותר והופך דומה יותר ויותר לחומר חי . עד אשר לבסוף הוא מוגדר כחומר חי.
לגבי חלבונים:
יתכן שבמבחנה הם ידעכו. אבל בסביבתם הטבעית הם נוצרים כל הזמן. לחלקם יש תכונות השרדותיות טובות יותר מאחרים.
צבי:
בין כל שתי נקודות קיימת נקודה שלישית.
ב
כתבת: “בין תאום א לתאום ב קיימת נקודה ג”.
יכול להיות שלא הבנתי אותך נכון אבל למיטב הבנתי אין נקודה ג בין התאומים וזו הסיבה שהשעונים שלהם יראו דברים שונים.
ב.
“חלבון עובר אבולוציה.
חלבון שיש לו תכונות הישרדותיות ישרוד טוב יותר מחלבונים אחרים. זה אותו העקרון בדיוק!”
מה יקרה לדעתך אם תערבב במבחנה חלבונים?
בהתחלה יהרסו הרגישים, לאחר מכן הפחות רגישים ולבסוף הכי פחות רגישים. אולם אם אין לך מערכת שכפול שתביא ליצירת חלבונים חדשים מהקיימים לא תקבל אבולוציה אלא עקומת דעיכה.
ב
תגובות חופשיות נוצרו בשביל אנשים כמוני, כדי שלא יבלבלו את השכל לאנשים מכובדים ומיושבים בדעתם שמוכנים למסור נפשם על קידוש הקונפורמיזם. מחכה לך שאלה שם. ראה
https://www.hayadan.org.il/free-speach-20100800/#comment-342688
1)אינני מכיר מה זה תגובות חופשיות. האם זה אתר מסוים שקשור לאתר הזה?
2)האמת היא אמת לא מבחינתי ולא מבחינת אף אחד אחר . היא פשוט אמת.
הטענה שלי היא(אני מוכן לשמוע טענות אחרות) :
בין נקודה א’ לנקודה ב’ ניתן תמיד לבחור נקודה ג. זה לא תלוי בזמן או בתנועה.
אם הנקודות הללו נמצאות בתנועה הדדית (נכנס גורם הזמן) אז בכל זמן נתון נקודה ג’ תהיה בדיוק בין נקודה א’ לנקודה ב’ כך שתיווצר סימטריה בין הנקודות לגבי נקודה ג’.
הסימטריה תישמר בין אם הנקודות מתלכדות ובין שאינן מתלכדות.
הסימטריה תישמר בכל זמן.
הסימטריה אינה תלויה במהירות או בתאוצה.
ולכן מבחינת המדידות של מערכת יחוס שנמצאת בנקודה ג’ לא יתכנו תוצאות שונות לנקודה א’ ולנקודה ב’.
כאשר נקודה א מתלכדת עם נקודה ב שתיהן מתלכדות עם נקודה ג’ כלומר עם מערכת היחוס של נקודה ג’ ולכן כל מערכות היחוס מתלכדות. המדידות חייבות להיות זהות!
ר.ח.
לא מסכים למה? לכך שהיחסות נתקלה בהתנגדות רבה? תבדוק את זה, זה הסטוריה. אין לזה שום קשר לשאלה אם היחסות נכונה או לא.
והסיבה שאני מוצא את הדרך מההרים בלי מפה היא שאני גר בהרים. פותחים את הדלת והכל סביב הרים הרים.
ב.
הסכמנו שחשובה האמת. השאלה היא כמובן מהי האמת. זו של איינשטיין שטוען שיש משתנים חבויים או של בוהר שגורס שלא? האם מי משניהם אינו חותר לאמת? האם למישהו מונופול על האמת?
הייתה פעם בארץ מפלגה שהאמינה שנולדה לשלטון, ואכן סימנה בבחירות היה “אמת”. אבל מה לעשות, וה”אמת” הפסידה ל”דרך הנכונה”? ב’ אגב, (לא בגין!) שותפתה המסורתית של אמת, מיהרה להעביר את נאמנותה לדרך הנכונה.
והאמת מבחינתך כפי שהבנתי מדבריך היא ש”אין כל אפשרות שנקודה א תיפרד מנקודה ב ואחר כך תחזור ותתלכד איתה כאשר בפגישה המחודשת יהיו הבדלי קריאה בין השעון של נקודה א לשעון של נקודה ב.”
אז או שלא הבנתי נכון (קורה לדבריך, אם אפשר תן הסבר בתגובות חופשיות), או שאתה קצת חלוק עם איינשטיין אני מאמין.
http://www.burzynskimovie.com/
חלבון עובר אבולוציה.
חלבון שיש לו תכונות הישרדותיות ישרוד טוב יותר מחלבונים אחרים. זה אותו העקרון בדיוק!
ישראל,
אמי לא מסכים לקביעה הזו. תאוריית היחסות היא התאוריה המקובלת היום שהחליפה בהצלחה רבה את זו של ניוטון. זה שברור שקיימת תאוריה שתסביר את הדברים עוד יותר טוב לא מוריד מערכה כי נכון להיום ול -100 השנים האחרונות היא התאוריה הכי טובה שיש לנו ובזכותה ניל ארמסטרונג פסע צעד קטן ואתה מוצא את הדרך חזרה מההרים שלך בלי מפה, רק עם קופסא קטנה שדבוקה לחלון המכונית.
ב.
גם איתך אני לא מסכים.
1) מוליקולה אורגנית פשוטה ואפילו מורכבת, נניח חלבון לא עוברת אבולוציה. מי שיכולה לעבור אבולוציה היא רק מוליקולה משתכפלת.
2) האביוגנזה אינה חלק מהאבולוציה ולא דרגה שלה. עקרונות האבולוציה נכונים ותקפים גם אם המוליקולה המשתכפלת הראשונה נוצרה ע”י בורא תבוני, נוצרה ספונטנית, הגיע במטאור לכדור הארץ או בכל דרך אחרת. מהות האביוגנזה אינה רלוונטית לאבולוציה המתארת את דרך התפתחות החיים.
3) עקרונות האבולוציה הם אוניברסליים ואינם מוגבלים רק לבעלי חיים וככאלה הם הוכחו מתימטית והודגמו במודלים וסימולציות מחשב. כך שאין כאן איזה עניין של זכייה בלוטו. הזכייה בלוטו היא שנוצרו באפריקה אדם ופיל ובאוסטרליה קנגורו, אולם עצם היצירה והשינוי התמידי של מינים אינו זכיה כי אם ההגרלה עצמה.
חוץ מזה קבל עיצה ידידותית בחינם, אל תתחיל עם ישראל שפירא עם שעונים, בעיקר לא כאלה שעובדים על טמפרטורה.
הבאתי את זה כאן כתגובה למה שנאמר מקודם :
“לגבי היחסות זה כנראה קצת יותר חלש.”
אז זהו שלא ! אין חלש או חזק. אין תמיכת המונים או תמיכה של אדם בודד . או התנגדות המונים וכדומה.
יש רק דבר אחד:
חיפוש אחר האמת.
פרדוקס התאומים הוא דוגמא לחוסר הבנה . זה קורה לפעמים. אבל ניתן לתקן זאת אם יש רצון לחקור ולמצוא את האמת.
האמת היא:
בין תאום א לתאום ב קיימת נקודה ג (תאום ג) . ראה הסבר לעיל.
ב
אתה כותב: “ולכן אין כל אפשרות שנקודה א תיפרד מנקודה ב ואחר כך תחזור ותתלכד איתה כאשר בפגישה המחודשת יהיו הבדלי קריאה בין השעון של נקודה א לשעון של נקודה ב.”
ומה עם פרדוקס התאומים? האם אין זה בדיוק מה שקורה שם?
ומה הקשר לכימותרפיה? אם תרצה, נפגש בתגובות חופשיות אחרי שאגמור ליישן את הילד.
1)אותם הנחות עובדות החל מן הרגע הראשון שבו נוצרה המולקולה האורגאנית הפשוטה ביותר.
אין צורך לחלק את האבולוציה לדרגות שונות. (אביוגנזה) .
2)הוכחה מתמטית שייכת אך ורק לתחום המתמטיקה . הנסיונות להוכיח מתמטית את אפשרות קיומו של מה שאנחנו יודעים שהוא קיים הם מיותרים. לאחר שהקוביה נפלה על מספר מסוים אין שום צורך להוכיח באופן מתמטי שהקוביה אמנם נפלה על המספר הזה. לאחר שמישהו זכה בלוטו אין כל צורך להוכיח מתמטית שהוא זכה.
3)המתמטיקה של תיאורית היחסות אינה חלשה כלל וכלל . זו אותה מתמטיקה כל הזמן.
הטעות הנפוצה של אפשרות של מסע בזמן:
ניתן להראות (להוכיח):
בין נקודה א(חללית א) ונקודה ב(חללית ב) הנעות זו ביחס לזו במהירות מ קיימת נקודה שלישית ג שלגביה נקודה א ונקודה ב נעות במהירויות שוות ובכיוונים הפוכים. (זה כולל גם תנועה בתאוצה).
אם נקודה א (במרחב) ונקודה ב (במרחב) יתלכדו בזמן כלשהו (נניח בפעם הראשונה בתחילת המדידה ובפעם השניה בסוף המדידה) אז גם נקודה ג(במרחב) תתלכד איתם.
בגלל הסימטריה לא יתכן שום הבדל בין נקודה א לנקודה ב ולכן לא יתכן ששעון שנמצא בנקודה א יראה זמן אחר משעון שנמצא בנקודה ב.
מש”ל.
מסקנה: ההבדל בין השעונים יכול להתקבל אך ורק כאשר הזמן בנקודה ב נמדד ממערכת יחוס שנמצאת בנקודה א. (בגלל הסימטריה לא חשוב מי היא נקודה א ומי היא נקודה ב ואפשר להפוך ביניהן).
ולכן אין כל אפשרות שנקודה א תיפרד מנקודה ב ואחר כך תחזור ותתלכד איתה כאשר בפגישה המחודשת יהיו הבדלי קריאה בין השעון של נקודה א לשעון של נקודה ב.
אותה טענה (ואותה הוכחה) קיימת גם לגבי המרחב.(התלת מימדי).
ר.ח. אח שלו.
כלום אינך מתפרץ לדלת פתוחה? האם אינך מחליף אותי בטעות עם הסיני צר העין?
חשבתי שסגרנו עניין בנושא האבולוציה, שלמרות שנראה כאילו יש בה אולי תכנון תבוני זה לגמרי לא מתחייב. ( כמו שנראה כאילו הארץ שטוחה ומרכז היקום למרות שהיא לא).
כל מה שאמרתי הוא שהיחסות נתקלה בהתנגדות רבה, גם מהמיינסטרים, וזו אחת הסיבות שאיינשטיין לא קיבל עליה נובל. האם אינך מסכים לקביעה זו?
ישראל,
בוא נדבר על שנוי במחלוקת.
לידיעתך, למרות מצג השוא וההולה הופה שמסביב, עקרונות האבולוציה, קרי:
——— 0 ————————
1) בהינתן מערכת שפרטיה משתכפלים
2) בהינתן שהשכפול אינו מושלם
3) בהינתן שיש תחרות על משאבים
אזי ישרדו המתאימים ותתחולל אבולוציה
——— 0 ————-
הוכחו מתימטית ותקפותם לא נופלת מזו של הארץ עגולה. לגבי היחסות זה כנראה קצת יותר חלש.
לידיעתך 2: האבולוציה כלל לא מדברת על הבריאה או ההגעה של התא או המשכפלת הראשונה. על זה מדברת האביוגנזה שנתונה לויכוח ואין בה תאוריה מובילה.
לעומת אלה תאוריית הבריאה התבונית מבוססת, נכון להיום, על ספר אחד בלבד שנכתב ככל הנראה בתקופת יאשיהו (יובל גם יגיד לך למה) ועל הרגשות ותחושות בטן כמו ה”נראה” לי הזה שלך. זהו.
אבי חחח תופתע אבל דוקא לא
הם גילו שבנבטי ברוקולי יש לפחות פי 20 יותר חומר פעיל מברוקולי בוגר
וממש לא צריך הרבה בשביל תגובה
אצטט את אחת החוקרות ממכון לינוס פולינג
“In human subjects, just eating some broccoli sprouts on top of a bagel with cream cheese resulted in HDAC inhibition. ”
והחומר ממשיך לעבוד בתוך הגוף 72 שעות
בתאבון
ר.ח.
כרגיל, אני קורא כל מילה. אדינגטון לא הוזכר בתגובה שציטטתי. י.ש. לא מאמין עדיין בכלום, רק מנסה לברר את האמת הקדושה כל כך של ב.
תורת הארץ השטוחה שנויה במחלוקת הרבה יותר קטנה מתורת האבולוציה, וגם מתורת היחסות.
ישראל,
כרגיל אתה מרפרף ולא קורא. מה שכתבתי היה שיש להניח (אולם כמובן שלא נדע אף פעם) שאם משלחתו של אדינגטון הייתה חוזרת עם טענה חד משמעית שאיינשטיין טעה כנראה שהוא לא היה מקבל פרס נובל שנתיים לאחר מכן, אפילו לא על האפקט הפוטואלקטרי.
ההתנגדות ליחסות גם אם של אלפי מדענים ואפילו אפילו של י.ש שמאמין בקיומו של האתר ובמהירות משתנה של אור הן, עם כל הכבוד, עדיין זניחות אל מול האישושים של היחסות. זה אותו מצג שוא שהאבולוציה היא תאוריה שנויה במחלוקת שנתונה בויכוח נוראי. כן היא שנוייה במחלוקת באתר פופולארי כמו הידען, היא לא שנוייה במחלוקת באתרים מקצועיים כמו ה- pubmed למשל.
וכדי שהחומר הפעיל יהיה רלוונטי צריךם לאכול בטח 80 ק”ג נבטים ביום….
והנה ראיון עם פרופ’ פול טאללי מאוניברסיטת ג’ון הופקינס על ברוקולי וסרטן
http://www.youtube.com/watch?gl=US&v=aCmlvPzQWpM
למי שמחפש – ברוב חנויות הטבע בארץ מוכרים נבטי ברוקולי אורגניים.
החומר הפעיל בירק ברוקולי sulforaphane הורג תאי גזע סרטניים
http://www.sciencedaily.com/releases/2010/05/100503135432.htm
ב.
תודה על ההבהרות. הסרת חששות כבדים שקיננו בי בקשר לתכלית המדע.
!!
ר.ח.
מתוך הקישור היחיד הרלוונטי כרגע
“יש להניח שאם תורת היחסות שלו הייתה מופרכת או מתקבלת בהתנגדות הוא לא היה מקבל את הפרס.”
https://www.hayadan.org.il/why-chemotherpy-faild-300512/#comment-342542
לישראל:
התנגדות או הסכמה אינן מעלות ואינן מורידות.
המדע עסוק בחקר האמת .
במדע הדבר היחיד שחשוב הוא האמת. אין זה חשוב מה מעמדו של מי שגילה אותה.
על מנת להגיע לחקר האמת יש ללמוד ברצינות ולעומק. להבין. להתיחס להוכחות.
מדע זה לא פילוסופיה.
זה לא הבעת דעה.
“הבעת דעה” במדע היא השערה שאותה יש לסתור או להוכיח. מספיק אדם אחד שיוכיח את האמת גם אם מליארדים יגידו דברים שאינם אמת. למעשה : האמת מתקיימת גם אם עדיין לא קם אפילו הראשון שגילה אותה !
“כימותרפיה נכשלת מאותה סיבה שאקמול נכשל לרפא כאב ראש.”
“גם גידול סרטני הוא סמפטום. לרוב של בעיה מסויימת באורח החיים, שאדם גורר איתו במשך שנים עד שנוצר הגידול. (מצב רגשי לא מאוזן, זיהום, קרינה ועוד.)”
צור, במטותא ממך תשאיר את עניין הרפואה לרופאים.. אני לצורך העניין חליתי פעם בסרטן, ככה שזה מרגיז לקרוא ‘חוות דעת’ של רופאים בעיני עצמם.. בכל זאת: צריך קצת אחריות למה שכותבים לא משנה באיזה פורום)
ישראל,
ידע אותי אם אתה מעוניין בקישור להסכמה ליחסות במשך 100 השנים האחרונות מצד אלפי מדענים.
ר.ח. תיקון קטן.
היחסות נתקלה בהתנגדות גדולה ביותר, בין היתר מלורנץ ומורלי שלא קיבלו אותה עד יום מותם. זו גם הסיבה העיקרית שאיינשטיין לא קיבל את הנובל על היחסות.
ידע אותי אם אתה מעוניין בקישור להתנגדויות ליחסות במשך 100 השנים האחרונות מצד אלפי מדענים.
ב.
מה שאתה מציע זה חיסון כנגד סרטן. זה דבר שנוסה בעבר ונבדק גם היום במעבדות רבות.
ראה למשל : http://en.wikipedia.org/wiki/Cancer_vaccine
צור – תיקון קטן למה שכתבתי בתגובה הקודמת (חסומה בנתיים). איינשטיין קיבל את הנובל שלו על האפקט הפוטואלקטרי ולא על היחסות אולם יש להניח שאם תורת היחסות שלו הייתה מופרכת או מתקבלת בהתנגדות הוא לא היה מקבל את הפרס.
צור,
שוב, אני לא יודע על סמך מה אתה מבסס את דבריך. אילו תגליות נחסמות? מה לא מגיע לידיעת הציבור?
יש לך מושג כמה זמן עובר בין פיתוח תרופה חדשה לסרטן לתחילת השימוש בה? האם בדקת את זה?
ובתרופות, יש לציין, זה יחסית איטי כי יש צורך באישור FDA שלוקח זמן כי לא רוצים לאשר חומרים מזיקים אולם יש לך מושג כמה זמן לוקח בין רישום פטנט על טכנולוגיה חדשה לפריצה שלה לשוק? אתה זורק פה קביעות לא מבוססות כלל וכלל.
לגבי איינשטיין, אני לא יודע מה נחשב אצלך מהר ומה לאט אולם איינשטיין פרסם את עבודותיו המפורסמות ב 1905. ב- 1906 הוא קיבל על סמך זה דוקטורט. ב1909 הוא כבר מונה לפרופסור וב 1914 מנהל המכון לפיזיקה בברלין. ב1915 הוא פרסם את תורת היחסות הכללית וכבר ב 1919 נשלחה משלחת לאפריקה לבדוק את תחזיותיו. על סמך האישור של המשלחת ב 1921 הוא קיבל פרס נובל.
התנגדות ? חסימות? אתה בטוח?
אני מציע את הניסוי הבא {לא בבני אדם בשלב זה} (מי שיכול להציע אותו למדענים מוזמן להציע):
1)לוקחים קבוצת תאים סרטניים. וגורמים להחלשתה (על ידי חימום, בחומצה, גריסה וכדומה).
2)את התאים הסרטניים המוחלשים מזריקים במספר נקודות בגוף האורגניזם שממנו הם נלקחו.
השערת הניסוי:
המערכת החיסונית של האורגניזם תזהה את החומר המוזרק כחומר שגורם למחלה ותתקוף אותו.
בתוך החומר המוזרק יהיו חלקים שאופיניים לתא הסרטני. המערכת תזהה חלקים אלו ותתקוף אותם.
זה למעשה אותו דבר כמו כל חיסון רגיל.
בחיסון רגיל המערכת החיסונית מתבייתת על הגורם המוחלש וממנו היא לומדת להגן על עצמה בפני הגורם הבלתי מוחלש . זה מה שיתרחש גם לגבי תא סרטני.
אם חיסון כזה יתן תוצאה באורגניזם פשוט (למשל תולעת או צפרדע) אז אפשר יהיה לנסות את זה גם בדברים מורכבים יותר (למשל על עכברי מעבדה) ולבסוף גם בבני אדם.
ר.ח שלום,
האמירה הזו מבוססת על תוכן המאמר הנ”ל, ובמיוחד על הכותרת שלו.
התהיה למה כימוטרפיה נכשלת והסרטן חוזר היא ברורה לעיל לכל אדם עם מחשבה ישרה.
הכימוטרפיה מחסלת את הגידול הסרטני, אך לא את מה שגרם לגידול. ואם מה שגרם לגידול לא טופל, מן הסתם קיים סיכוי רב שיחזור.
כעת, לפי המאמר, סוף סוף החלו אותם חוקרים לחפש את המקור לגורם הסרטני, אך למרבה תסכולי אלו החלו לחפש בסוג תאים אחר המייצר את התאים הסרטניים, ועדיין לא שואלים את עצמם, למה שתאים אלו הפכו לסרטניים מלחתחילה. למה גוף בריא הופך לחולה?
זו השאלה המעניינת יותר. התפתחות מדע הרפואה עד היום התמקד הרבה באיך לרפא מחלה, אך לא בהבנה מה גורם לה ואיך לרפא גורם זה.
לגבי החלק השני של דבריך,
אודה כי אין לי מושג כמה מחקרים נעשו על הקשר בין גוף לנפש. יתכן ויש לך מושג מה לגבי הכמות. ואוסיף עוד שאני בטוח מאוד שנעשו המון מחקרים על הקשר הזה, ואני בטוח שרבים מהם הראו את הקשר הישיר בין השניים (אני יודע על כמה מהם), אך לפי התוצאות בשטח נראה כי מחקרים אלו טרם הפכו לmain-stream בעולם הרפואה.
אגב, אחד הדברים המדהימים שגיליתי עם הזמן, שהרבה מהתגליות שמגלים מדענים כלל לא מגיעים לזרם הראשי של המדע המקובל. כשלמדתי פיזיקה וכימיה הייתי בטוח שכל מה שמדענים בעולם גילו זמין לי ולכולם. ההתפקחות שלי הייתה לגלות שהרבה מהתגליות שמגלים מדענים, אינן מגיעות כלל לציבור הרחב. במקרים מסוימים מאינטרסים כלכליים או ביטחוניים שלא מעוניינים שהידע הזה יגיע לציבור הרחב, אך ברוב המקרים אלו פשוט לא מגיעים עקב חוסר יכולת “לשווק את התגלית”, ובעיקר כיוון שהוא לא מתקבל על ידי מדענים אחרים, שאינם רוצים לקבל רעיון על אף הוכחות.
ממש כמו שתורת היחסות של אינשטיין מייד ניתקלה בשיפוט והתנגדות, על אף שהתנגדות ושיפוט ללא חקירה לעומק הן תכונות בלתי מדעיות בעליל.
צור,
בהמשך למה ששאל אותך חן, על איזו סטטיסטיקה מבוססת הקביעה הכה בטוחה בעצמה שלך “מה שמפתיע אותי שעדיין שמדעני הרפואה (לא כולם) טרם הפנו את תשומת ליבם לשאלה הכה בסיסית, למה אדם פתאום חולה?” ?
בנוסף, האם אתה יודע כמה מחקרים נעשו בשאלה מה מבדיל את הביוטום (פלורת החיידקים) של אדם או חיה ביחס לאחר? האם אתה יודע כמה מחקרים נעשו על הקשר שבין מחלות זיהומיות ואחרות למצב נפשי?
או שהקביעות שלך מבוססות על תחושות הבטן שלך בקשר למה שנחקר?
הי חן,
פעמים רבות יצא לי לאמת שמחלה או מצב פיזי קשה שתקף אותי או אדם קרוב אלי נבע במקורו ממצב נפשי.
אני יכול לשתף אותך בתקופה מסוימת בחיי תקפו אותי כאבי בטן קשים במשך מספר חודשים עד שלבסוף שיתקו אותי למיטה למשך חודש וחצי. הרופאים לא ידעו מה יש לי. בדיקות הדם היו תקינות, בדיקות שעשו לי בבטן לא מצאו שום דבר.
במקביל היו לי קשיים במערכת היחסים עם בת הזוג. בשלב מסוים החלטנו ללכת ליועצת זוגיות, ולאחר מפגש אחד, באופן שהדהים אותי, פחת לי כאב הבטן מידית ב50%. לאחר מכן המשכתי ללכת לטיפול נוסף אחר שעבד על המצב הרגשי בו הייתי שרוי, ותוך מספר טיפולים נגמר לי כאב הבטן כלא היה.
אינני יכול לעמות מאחורי המשפט “מצבים רגשיים לא מאוזנים נמצאים בבסיס של רוב המחלות” עם מחקר ססטיסטי מדעי, כי לא עשיתי אחד כזה. יחד עם זאת ראיתי זאת פעמים רבות בחיי, עלי ועל אחרים.
יצא לי לקרוא מחקרים שטוענים ש80% מהמחלות הן פסיכולוגיות במקורן, אך אינני זוכר איפה, אז איני יכול להפנות אותך לשם.
לגבי הבנת הסיבות להווצרות מחלת הסרטן, הייתי מזמין אותך לקרוא את הספר “רפואה והחוש השביעי, של דר. נאדר בוטו”. הוא מתאר שם תיאוריה על גבול העל טבעי, כך שקשה לאמת אותה בניסוי, אך ההתנסויות הקליניות שהוא מתאר מאוד מרשימות.
צור
כתבת:
“מצבים רגשיים לא מאוזנים נמצאים בבסיס של רוב המחלות”
אימתת פעם דברים אלה באופן מבוקר?
תוכל להציג לי מחקר מעמיק בעניין?
למה מסתירים מהציבור את המחקרים שמראים קשר ישיר בין הפלואוריד שמוסיפים במים לסרטן?
אבי,
ייתכן שזה נשמע ככה, אך אין זו כוונתי.
יש לי הערכה רבה לכל השגי הרפואה במאה השנים האחרונות (ואף יותר מכך).
חיסונים, ניתוחים,תרופות וכדומה הם יקרי ערך, הם מצילים חיים!
הרפואה עשתה הרבה בכיוון זה, וזה מבורך. אין שום צורך לבטל זאת, וממש אינני טוען שהיינו חכמים ומאוזנים יותר בתקופות קדומות.
מה שמפתיע אותי שעדיין שמדעני הרפואה (לא כולם) טרם הפנו את תשומת ליבם לשאלה הכה בסיסית, למה אדם פתאום חולה?
למעשה הם כן שואלים שאלה זו כל הזמן, אך מנקודת מבט של גורמים חיצוניים ולא מנקודת המבט של מצב של האדם. (שזה הדבר המעניין ביותר)
למשל מנסים לחסל חיידקים (ומצליחים) אך יותר מעניין היה לשאול למה אצל אדם מסוים החיידקים מתפתחים למחלה, ועל האחר הם לא משפיעים?
מה יש באורח חייו של האחר, שהופך את המערכת החיסונית שלו לכה עמידה?
לדוגמא, אחד הגורמים העיקריים למצבו הבריאותי של האדם הוא מצב רגשי. מצבים רגשיים לא מאוזנים נמצאים בבסיס של רוב המחלות. החברה שלנו אינה חברה מאושרת כלל, אנשים מסתובבים כל היום עם רגשות של כעס, תסכול, דכאון וכדומה. הקשר בין זה לבין ריבוי מחלות הסרטן, בעיות לב ועוד הוא מאוד ברור, אך עדיין איננו מבינים זאת.
צור, אתה מנסה לבטל בזאת את כל השיגי הרפואה במאה האחרונה שהביאו אותנו לתוחלת חיים של מעל 80 שנה ולהחזיר אותנו לתקופה המאוזנת בה חיינו 35 שנה.
כימותרפיה נכשלת מאותה סיבה שאקמול נכשל לרפא כאב ראש.
כאב ראש הוא סמפטום של בעיה כלשהי שלרוב נובעת מאורח חיים לא נכון של החולה (חוסר שינה, לחץ נפשי, תזונה לא נכונה ועוד). האקמול מחליש את הכאב, אך לא מתקן את אורח חיי החולה, וכאב הראש חוזר ובשנית עוצמה.
גם גידול סרטני הוא סמפטום. לרוב של בעיה מסויימת באורח החיים, שאדם גורר איתו במשך שנים עד שנוצר הגידול. (מצב רגשי לא מאוזן, זיהום, קרינה ועוד.)
אם נחסל את כל התאים הסרטניים אך החולה ימשיך באורך חייו השגוי, הסרטן יתפתח מחדש.
השאלה שלא נשאלת היא, למה הסרטן התפתח מלכתחילה? וזוהי השאלה הכי חשובה.
מדהים שבשנת 2012 מדע הרפואה עדיין מנסה לרפא סימפטומים במקום להבין את שורש הבעיות.
יאיר תגובתך נכתבה בציניות נכון ?
יתכן מאוד וסביר שמה שיתברר, שתאי הגזע הסרטניים האלו, לא מוגדרים היום כלל כתאים סרטניים, ובמידע רבה הם תאים בריאים עם נטיה ליצר תאים סרטניים.
זה עשוי להיות תחילתו של פתרון אמיתי למחלה
ההסבר הנכון הוא שאלוהים החליט שהבנאדם צריך לסבול עוד, ונתן הוראה לדנא לפשל שוב, ותחזרו בתשובה יאתאיסטים מצומצמים… יש אלוהים נקודע!!!!!