צריכת חלב ומוצריו עשויה להקטין את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

לקט מאמרים עדכניים מהעולם, באדיבות האגודה למלחמה בסרטן אודות הקשר בין סידן לבין סרטן

כוס חלב. מתוך ויקיפדיה
כוס חלב. מתוך ויקיפדיה

מחקרים מצביעים על הקשר בין צריכת מזונות עשירים בסידן לבין הפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. כמו כן, ישנן עדויות לכך שנטילת תוספי סידן יכולה להועיל במניעת היווצרות פוליפים במעי. מצד שני, ישנן עדויות לכך שנטילת כמויות גבוהות של סידן, במיוחד נטילת תוספי מזון, קשורה לסיכון בהתפתחות סרטן הערמונית ובמיוחד הסוג הממאיר יותר.

לאור זאת, רצוי לקבל את כמות הסידן המומלצת בעיקר דרך צריכת מזונות המכילים סידן. מומלץ לבחור מוצרים דלי שומן, על-מנת להפחית את רמות השומן הרווי.

לפי המלצות ארגון הסרטן האמריקאי (ACS) בנוגע לצריכת סידן:
כמות הסידן היומית המומלצת הינה של 1,000 מ"ג ליום עבור קבוצת גיל 19 – 50, ושל 1,200 מ"ג ליום עבור בני 50 ומעלה. מקור מצוין לסידן מהווים מוצרי חלב, קיטניות וירקות ירוקים.

צריכת חלב אצל ילדים עשויה להקטין סיכון לחלות בסרטן המעי הגס בגיל מבוגר
ד"ר ניבה שפירא, תזונאית קלינית מהמכון לחקר התזונה בביה"ח בלינסון ויועצת האגודה למלחמה בסרטן, מציינת ממצאי מחקר חדש, הנוגע לצריכת חלב בקרב ילדים והסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בגיל מבוגר.
על-פי מחקרים קודמים, צריכת סידן בבגרות עשויה להוריד את הסיכון לאדנומה במעי. אדנומה הוא גידול שפיר, שמקורו בתאי רקמה בלוטית, העלול להתפתח לגידול ממאיר. מחקר זה בדק את הקשר בין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס לבין צריכת החלב בילדות. העניין בתזונה בתקופת הילדות התעורר בעקבות תצפיות ביו-זילנד, שהצביעו על כי היארעות סרטן המעי הגס ירדה בכ- 50% בקרב ילידי 1938.
מכיוון שמוצרי חלב הם מקור הסידן העיקרי בתזונה הניו-זילנדית, מימנה ממשלת ניו-זילנד בין השנים 1937 – 1967 תוכנית לאספקת בקבוק חלב בנפח 284 מ"ל בכל יום לרוב ילדי בתי הספר בניו-זילנד. הילדים שהשתתפו במחקר זה נולדו בשנים 1932 – 1962. המחקר השווה בין 562 חולים בסרטן המעי הגס ו-571 נבדקים בקבוצת הבקרה לגבי הרגלי חייהם ובריאותם. הנבדקים גם נשאלו לגבי השתתפותם בתוכניות לאספקת חלב בבתי הספר; צריכת חלב נוספת; העדפות תזונתיות; וסך כמות החלב שנצרכה בשבוע.
התוצאות הראו ירידה משמעותית בסיכון לסרטן המעי הגס, שנצפתה עם העלייה בתדירות שתיית החלב בבית הספר וצריכת חלב נוספת בין הגילאים 5 – 12. ירידה זו לא נצפתה בקרב ילדים בגילאים 13 – 18. התוצאות היו משמעותיות יותר עבור אלה שצרכו כמות גדולה יותר של חלב. ההשתתפות בתוכניות חלוקת חלב בבתי-ספר מקושרת עם ירידה של 30% בסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל מבוגר.
יש לציין שמחקרים קודמים מראים שעלייה בצריכת החלב קשורה בירידה בצריכת משקאות מתוקים ותורמת להגנה מפני השמנה ולאיזון הרכב התזונה כולו. לשלושה גורמים אלו יכולה להיות תרומה משמעותית להגנה לטווח ארוך מסרטן המעי הגס.
מכאן, שצריכה יומית של חלב בילדות עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל מבוגר. הגיל הקובע הוא טרום התבגרות ולא לאחר מכן.
מסקנות המחקר מצביעות על החשיבות הגדולה של תזונה בילדות, ועל הצורך להמשיך ולחקור אותה, כדי להדריך את הציבור לתזונה מונעת, יחד עם גדילה נאותה ותפקוד מיטבי, לכל החיים.
המחקר פורסם ב-15.2.11 בכתב העת American Journal of Epidemiology.

צריכת יוגורט עשויה להגן מפני סרטן המעי הגס

חוקרים איטלקים מצאו קשר בין צריכה גבוהה של יוגורט לבין הקטנת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. מחקרים קודמים הצביעו על קיומו של קשר כזה, אך מסקנותיהם לא היו חד-משמעיות.
יוגורט ומוצרי חלב מותססים נוספים מכילים חיידקי חומצת חלב, שהינם בעלי השפעה אנטי-סרטנית. במחקר זה השתתפו 45,241 נשים וגברים מאיטליה, כחלק ממחקר European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (Epic), הנערך בעשר מדינות באירופה. המשתתפים ענו על שאלונים הכוללים, בין היתר, שאלות בנוגע להרגלי תזונה ולאחר מכן נמצאו במעקב למשך תקופה של 12 שנים. במהלך תקופה זו, התגלו 289 מקרים של סרטן המעי הגס בקרב המשתתפים. נמצא, שהסיכון של המשתתפים בשליש הגבוה של צריכת יוגורט, היו בעלי סיכון הנמוך ב-35% לחלות בסרטן המעי הגס, לעומת המשתתפים בשליש הנמוך של צריכת יוגורט. זאת, לאחר שנלקחו בחשבון גורמים משפיעים, ביניהם צריכת בשר אדום, צריכת סוכרים, צריכת שומן, צריכת אלכוהול, עישון, מדד מסת גוף ופעילות גופנית.
ההשפעה המגנה של צריכת מוצרי חלב נצפתה בקרב נשים וגברים, אך הייתה חזקה יותר בקרב גברים. החוקרים מסיקים, כי צריכת יוגורט אכן מגנה מפני סרטן המעי הגס ואולם, יש צורך לאשש מסקנה זו באמצעות מחקרים נוספים. במידה ויתקבל אישוש זה, הרי שצריכה קבועה של יוגורט תומלץ כצעד התורם להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס.

המאמר התפרסם בגיליון מאי 2011 של כתב העת International Journal of Cancer .

חלב ומוצריו מפחיתים סיכון לחלות בסרטן המעי הגס

חוקרים הולנדים בדקו את הקשר שבין צריכת מוצרי חלב שונים לבין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. במחקר זה נסקרו 19 מחקרים, אשר התפרסמו עד למאי 2010 ובהם נבחן הקשר שבין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
סקירת המחקרים העלתה, שצריכה כוללת של מוצרי חלב בכמות של 400 גרם ליום מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב- 17%. כמו כן, צריכת חלב בכמות של 200 גרם ליום מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב- 9%. לא נמצא קשר מובהק בין צריכת מוצרי חלב נוספים, כמו גבינה, חמאה וכדומה, לבין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. הקשר בין צריכת מוצרי החלב לבין הפחתת הסיכון לחלות נמצא בקרב נשים וגברים כאחד, והוא החזק ביותר בקרב מי שצורכים את הרמות הגבוהות ביותר של מוצרי חלב.
החוקרים מסכמים בכך, שישנו קשר בין צריכת חלב וצריכה כוללת של מוצרי חלב, לבין הפחתת סיכון לסרטן המעי הגס.

המחקר התפרסם באופן מקוון ב-26.5.11 בכתב העת Annals of Oncology.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

15 תגובות

  1. אבי בליזובסקי – במבי ענה לך והראה שאין במאמר גילוי נאות משום שהכותבת שלו מקבלת כסף מתעשיית החלב. ואתה עונה לו תשובה מתחמקת ולא ממש מדעית.
    הכותרת של המאמר מנוסחת להפליא "עשויה להקטין את הסיכון ", אפשר היה גם לכתוב באותה מידה "עשויה להגדיל" ,אולי כן ואולי לא , שום וודאות, אבל הרושם נוצר…

    יש דבר אחד במאמר שהוא כנראה וודאי "ההשתתפות בתוכניות חלוקת חלב בבתי-ספר מקושרת עם ירידה של 30% בסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל מבוגר"

    עולה השאלה האם ניתן עכשו להוכיח שזה קרה בזכות החלב כולו כמכלול, או הסידן, או גורם אחר כמו מי ששתה חלב המעיט בצריכת הבשר.
    אני חושב שד"ר אבני ימשיך לישון בשקט (לתגובה 1), הוא עשה עבודה טובה וזה לא מופרך במאמר הזה.

    בהמשך ליגאל (תגובה 13) – יש מחקרים ברורים שמראים שהוא צודק, אפשר לקרוא עליהם בספר "מחקר סין".

    לסיכום לחלב משוייכים כרגע מחקרית מחלות רבות מאוד, סרטן, סוכרת, אלצהיימר, אוסטרופרוזיס , בעיות עור (אפשר לקרוא עליהם אצל ד"ר אבני ובמחקר סין). אם יש אולי תועלת נקודתית במקרה מסויים של סרטן המעי הגס, עדיין היא לא מצדיקה את כל שאר הצרות שהחלב עלול לגרום.

    לשם הזהירות המונעת כדאי לצמצם מאוד בצריכת החלב, ולהקפיד על אכילת ירקות וקטניות עתירי סידן כמו שעועית, ועל שילוב מאכלים עתירי חלבון איכותי כמו אורז עם עדשים, חומוס עם טחינה, קינואה, או סויה

  2. המחקרים מראים קשר בין צריכת סידן למחלת הסרטן אבל מה הקשר בין חלב או יוגורט לבין סידן ועוד רושמים שאלה מזונות עתירים בסידן. זה מצריך שינוי תפיסתי אבל.. אין שום קשר בין החלב לסידן
    להיפך – החלב גורם לאיבוד סידן ולא מוסיף לגוף.

    מאחר וכמות הנתרן והזרחן בחלב ומוצרי הפרה גבוהים מאוד, הגוף מפריש את כל הרכיבים המינרליים כולל סידן (ועוד המון מאגרים חשובים לגוף) כתגובת נגד למזון הזה ולחומציות (PH) שנגרמת בדם מהם.

    התוצאה היא שאתה מאבד הרבה יותר סידן מאשר יש בחלב מלכתחילה – כך שלמעשה אתה מאבד סידן כשאתה שותה חלב או אוכל גבינות.

    כמו שאמרתי – זה מצריך שינוי תפיסתי לכל מה שלימדו אותנו, אבל בסוף לומדים את האמת המרה!

  3. חייתי בסין ותאילנד. שם לא אוכלים כמעט מוצרי חלב
    הם בסדר גמור, אוכלים יותר סויה. לדעתי הם בריאים יותר, הזקנים שם זזים יותר ולא נראים כאילו הם עומדים למות והולכים לבית חולים כל הזמן. לא יודע מה לגבי סרטן…הם בריאים יותר אבל בקצב שמופיעים סניפי מקדונלד..לא להרבה זמן.
    חלב שתיתי בתאילנד וסין, מיובא (הולנד) חלב עמיד. יש לציין שלפני שיצאתי לטיול היו לי רגישיות "לקטוז" בארץ. כשהגעתי לסין הייתי שותה כל יום ליטר חלב…כלום,שום בעיה…אולי זה גם חלב מזויף חשבתי.
    אבל גם בתאילנד, חברות מסוימות, החלב שלהן לא עשה לי כלום (בעיקר מהולנד)..אז אני כבר לא יודע
    הגעתי חזרה לארץ שתיתי טיפה..כלום חלב, והרגשתי שהבטן שלי מתפוצץ, כאילו נכנס לי רעל לגוף עם סבל וכאבים חזקים מאוד. מה שכן, גם אבא שלי וגם אני, (אומרים שזה מתחיל בגיל מסוים) בדיוק באותה שנה התחלנו להיות רגישים לחלב, מה שאומר ששינו את החלב, משהו בתהליך הייצור.
    בקיצור, הייתי חושש יותר ממה מכניסים לחלב בארץ. כי כל הניקיות של החלב, ההורמונים שנכנסים לפרה, לכו תדעו מה אנחנו שותים.

  4. במבי:
    הערתי רק לך כי לא מצאתי דוגמאות לדמגוגיה בתגובות אחרות שעניינו אותי.

  5. צודק לא דייקתי.
    אבל זה גם דמגוגי להעיר בנושא דמגוגיה רק על תגובותיי בשרשור זה.

    החיידק מקורו בבעלי חיים (להם הוא לא מזיק) ולא מבני אדם (בהנחה שמקורו טבעי כמובן)
    הכוונה לזנים הקטלנים לאדם כדוגמאת
    E. coli O157:H7, E. coli O121 and E. coli O104:H21.

    מה שמעניין הוא שמחקרים רבים הצביעו על כך שפרות שלא נתנו להם לאכול באחו אלא נתנו להם לאכול גרעינים (כל המשק התעשייתי) – מיצרים את הזנים הקטלניים לבני אדם
    http://en.wikipedia.org/wiki/Cattle_feeding#E._coli

  6. במבי:
    אני צמחוני ואני גם שותף לרצונך לדאוג לכך שהעולם יתבסס על צמחים לתזונתו במקום על בעלי החיים וזאת מסיבות רבות כולל אלו שמנית.
    אבל זה אינו מהווה עבורי הצדקה לדמגוגיה.

    אין שום קשר בין עמידות בפני מקור הדברה וכימיקלים לבין קטלניות לאדם. פשוט אין. האדם אינו עתיר הדברה וכימיקלים ולכן הסתגלות לסביבה עתירת הדברה וכימיקלים אינה יוצרת עמידות בפני מערכת החיסון או בפני התרופות שאדם כן לוקח (והוא, כידוע, אינו צורך חומרי הדברה – אפילו לא כדי להדביר את מחלותיו הוא – כי זה די טיפשי להדביר את עצמך יחד עם המחלה).
    בוודאי שאין לכל זה גם קשר לקטלניות החיידק. יש הרבה חיידקים שחיים טוב מאד באדם מבלי להיות קטלניים עבורו (ופעמים רבות אפילו להיפך – עמידותם בסביבת האדם מאפשרת להם לתרום לאדם).

    החיידק כבר זוהה כחיידק שמקורו באדם ולכן אין גם כל צורך לתלות את סיבת קיומו בכל מיני גורמים שרוצים להאשים.

    הסיכוי שחיידק שמקורו באדם יגיע לגידולים השונים בחוות שעושות שימוש במי שופכין מושבים או בדשנים הכוללים הפרשות אדם גבוה לאין שיעור מן הסיכוי שדבר דומה יקרה כתוצאה משימוש במים נקיים ומחוטאים ודשנים שאינם כוללים הפרשות אדם. את זה אפשר היה לדעת בוודאות גם אלמלא התרחש האסון הנוכחי.

  7. הסיפור עם האי קולי באמת מעניין.
    התכוונת החשד האחרון, לפני כן זה היה מלפפונים מספרד.. מחר זה יהיה במיה מיפו.
    האמת היא שהם עדיין לא יודעים.

    נכון לרגע זה:
    מהחווה האורגנית הגרמנית , דגימות נלקחו למעבדה – והחיידק לא משם

    חוץ מזה ידוע שנבטים רק צריכים מים אין שום זבל או זיהום
    והתקן לשימוש במים תחת חותמת אורגנית הוא מחמיר ביותר.
    (אמנם לא בארץ, אבל זה כבר סיפור אחר)

    אם כבר, דוקא ההיפך – חיידק הופך עמיד אבולוציונית למקור עתיר הדברה וכימיקלים ונהיה זן חדש וקטלני.

  8. במבי ומישהו, אני גם חי באותו עולם כמו שאתם חיים בו ומודע לחסרונות שלו, ואפילו לא מת על טייקונים בלשון המעטה, אבל מכאן ועד לרדיפה מתמדת מכל פעולה שמישהו עושה הדרך ארוכה. לידיעתכם לפי הממצאים האחרונים, המקור של חיידקי אי קולי העמידים בגרמניה היה מנבטים שגדלו בחווה אורגנית, כלומר דווקא דחיית הדשנים וההדברה ה"תעשייתיים" השנואים היא זו שהביאה להתפרצות המחלה שהרגה עשרות אנשים באירופה.

  9. ואם כבר הזכרת את התחממות הגלובאלית ואיכות הסביבה –
    האינטרס שלך הוא להפסיק את השימוש התעשייתי בבעלי חיים.
    הם בין התורמים הכי גדולים להתחממות ונזק לסביבה

    עפ"י דו"ח של רשות המזון והחקלאות של האו"ם :

    " livestock are responsible for 18 percent of greenhouse gas emissions, a bigger share than that of transport."

    http://www.independent.co.uk/environment/climate-change/cow-emissions-more-damaging-to-planet-than-cosub2sub-from-cars-427843.html

    אפשר למצוא את הדו"ח הרשמי בוויקיפדיה תחת השם
    Livestock's Long Shadow report

  10. אבי היקר אתה טועה.
    אני לא קונספירטור אלא חי בעולם האמיתי הרווי אינטרסים עיסקים וכוח.

    מאמרך מצטט את " ד"ר ניבה שפירא, תזונאית קלינית מהמכון לחקר התזונה בביה"ח בלינסון ויועצת האגודה למלחמה בסרטן, מציינת ממצאי מחקר חדש,"

    אותה ד"ר נכבדה היא גם :

    " שטראוס מעסיקה כבר שנים רבות את ד"ר ניבה שפירא, המשמשת כיועצת חיצונית של קונצרן "שטראוס-עלית" כולו. "

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3112210,00.html

    ניגוד אינטרסים יש?

    אתה יודע יפה מאוד שהקליפ של האגודה למען החי האוסטרלית מתאר את המציאות המאוד מכוערת כמו שהיא בתעשיית החלב.
    אפשר להתחיל לאכול ירקות בשביל סידן ולא להיות שותף לזוועה הזו.

  11. אבי (3) שים לב: האגודה למלחמה בסרטן רק ריכזה מחקרים
    קיימים, לא היא ביצעה אותם. לך תדע מי מימן את המחקרים
    שמצאו המידענים של האגודה.

    איני טוען נגד שתיית חלב (אני צורך מוצרי חלב מדי פעם)
    עדיין במבי נראה לי כצודק, יש לא מעט מקורות צמחיים
    זמינים ועשירים בסידן (בירה שחורה למשל) וגם אם נתעלם
    מהפן ההומניטרי יש שתי סיבות טובות בעיניי נגד שתיית
    חלב בכמויות כמקור לסידן:

    סידן מחלב בקפה, קקאו ותה נספג פחות טוב
    מסידן בחלב נקי (אבל כמה שותים אותו נקי?).

    חוששני שמזון המופק מבעלי חיים "מפוצץ" בתרופות
    והורמונים ש"אינם תורמים" לבריאותינו בלשון המעטה.

  12. במבי, התיאוריה שלך נופלת כאשר מי שפרסם את המאמר הוא האגודה למלחמה בסרטן שאין לה עניין ספציפי בתעשיית החלב, אבל מה, אם תיאורית קונספירציה שגורסת שתעשייה שלמה שעזרה לנו להגדיל את תוחלת החיים הורתג אותנו, שום מציאות לא תצליח לשנות את זה. במיוחד כשזה בא מאותם אנשים המתנגדים לאבולוציה וסוברים כי כדור הארץ לא מתחמם (אמת אחרת….).
    וסרטים ביוטיוב כפי שאתה יודע אינם מקור מדעי

  13. הרי יש מחקרים (כמו במחקר מ2005 של גנמא וסטו שריכז חומר מ40 מדינות) שקבעו שיש קשר.

    כלומר במינימום אפשר לומר שיש מחלוקת. (נתעלם לרגע שתעשיית החלב תממן רק מחקרים עם תוצאות חיוביות להן כמובן)

    אם כך למה לא פשוט ממליצים על צריכה של סידן מירקות ?
    למיטב ידיעתי אין שום מחלוקת לאפקט בריאותי שלילי – ההיפך.

    בל נשכח שאנו לא רק סידן וקיבה ויש את המוסר והלב.
    תעשיית החלב היא אכזרית מעין כמוה
    http://www.youtube.com/watch?v=-8kdpcFaNsw

    צריכת סידן מירקות היא האידאלית בכל המובנים.

  14. אם ד"ר אבני מחבר הספר 'שוטי החלב' יקרא את הממצאים הללו
    הוא יחוויר מעט. 🙂
    מענין מה יהיה לו לומר בנדון.
    לדעתי יש טעם בטענותיו של ד"ר אבני אבל כמו בחיים
    לכל כלל יש יוצאים מן הכלל ולך תדע אם האוכלוסיה הניו זילנדית
    במהלך הדורות התאימה עצמה מבחינה ביולוגית לצריכה מוגברת
    של חלב ומוצריו וכו'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן