פרופ’ חוסם חאיק ופרופ’ אריאל מילר זיהו רכיבים אורגניים נדיפים אשר הסתמן כי הם מקושרים לטרשת נפוצה, ונמצאים בהבל הפה (אויר הנשיפה) * עם זאת בטכניון מציינים במפורש כי המחקר רק בראשיתו וארוכה הדרך לפיתוח מוצר מסחרי
מדענים מהטכניון מדווחים על התקדמות – ועל בדיקות מוצלחות בבני אדם – של מערך חיישנים שבכוחו לאבחן טרשת נפוצה על סמך הבל פה – התקדמות שהם מתארים כפריצת דרך בחיפוש הממושך אחר בדיקה מהירה, זולה ובלתי פולשנית לטרשת נפוצה, שהיא המחלה הנוירולוגית הנפוצה ביותר ב”מבוגרים צעירים”. הדיווח שלהם מופיע בכתב העת המדעי .ACS Chemical Neuroscience
פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון ומכון ראסל-ברי למחקר בננוטכנולוגיה, פרופסור אריאל מילר מהפקולטה לרפואה בטכניון ובית החולים “כרמל” ועמיתיהם מדווחים כי רופאים מאבחנים כיום טרשת נפוצה על סמך התסמינים האופייניים, ביניהם: הפרעות בראייה, חולשת שרירים, עייפות קשה, בעיות קואורדינציה, תחושות “הירדמות”, הפרעות תחושה. אישור האבחנה וקבלת החלטות לגבי הדרך הטיפולית נעשים תוך התבססות על דימות המוח במכשיר תהודה מגנטית (MRI). אמצעי אבחנתי מסייע נוסף הוא דיקור מותני שמטרתו לבדוק את נוזל המוח וחוט השדרה.
אבל בדיקות MRI הן בדיקות יקרות, והדקירה היא פולשנית. כדי להתגבר על המכשולים הללו זיהו החוקרים רכיבים אורגניים נדיפים אשר הסתמן כי הם מקושרים לטרשת נפוצה, ונמצאים בהבל הפה (אויר הנשיפה). בהתבסס על ממצאיהם הראשוניים, פיתחו החוקרים מערך חיישנים ננו-מטריים (ננומטר הינה מידה הקטנה מקוטר השערה בכ- 100,000 פעם) חדשים שבכוחם אפשר שניתן יהיה בעתיד לאבחן טרשת נפוצה על סמך ניתוח של הרכיבים הכימיים המופיעים בהבל הפה של חולי הטרשת.
באמצעות החיישנים הייעודיים ביצעו החוקרים מחקר קליני ראשוני על 34 חולים ו-17 מתנדבים בריאים, וגילו כי בדיקה באמצעות חיישנים מדויקת בדומה לממצאי הדיקור המותני, אבל ללא הכאב והסיכון הכרוכים בדקירה. “התוצאות שמובאות כאן פותחות נתיבים חדשים בפיתוח כלי איבחון רפואיים מהירים, בלתי פולשניים ולא יקרים, לאיבחון של מחלות נוירולוגיות כרוניות”, אמרו חוקרי הטכניון. “זהו מחקר מאוד ראשוני והמשך המחקר מתמקד בביסוס הממצאים, ומשמעותם באשר לאפשרות שימוש עתידי כבסיס לאבחנה בין שלבים שונים של המחלה, לחיזוי התקפים ולזיהוי מוקדם של החולים הצפויים להגיב באופן מיטבי לטיפולים תרופתיים”.
בטכניון מדגישים כי המחקר נמצא רק בראשיתו וכי ארוכה הדרך עד להפיכת התהליך לערכת בדיקה מסחרית שתשמש את שירותי הבריאות בעולם לאבחון.
4 תגובות
אכן מוזר
כבר שנים רבות אנו שומעים על ההבטחה הגדולה שבאף האלקטרוני. אז מה באמת קורה כאן ?
אם אכן התוצאות של “האף האלקטרוני” הן אכן כה טובות בזיהוי טרשת נפוצה וכך נאמר גם לגבי זיהוי סוגי סרטן שונים, מפתיע אותי מאד שהחוקרים אומרים שהדרך למסחור המכשיר עדיין ארוכה.
הסיבות להפתעתי הן כדלקמן:
1. מבחינה טכנולוגית הם הוכיחו שהמכשיר עובד,
2. לגבי ביצוע בדיקות נוספות על חולים, מחקרי דימות כפולים וכן הלאה – נראה לכאורה שאין בעיה מכיוון שמדובר בבדיקה שאין נדרשת לגביה אישורים רפואיים מיוחדים, וועדות רפואיות, חולים סופניים וכו’.
3. לא חסרים אנשים שניתן לבצע עליהם את האבחון: בישראל ובחו”ל.
4. תוצאות הבדיקה הן מהירות או מיידיות (כך לפחות פורסם), אין צורך לבצע ניתוח של חודשים כדי להבין את התוצאות וכו’ וכו’.
5. מימון למכשיר מהפכני כזה לא יהיה בעייתי – קרנות השקעה בתחום הביומד תעמודנה בתור ומן הסתם כבר כעת עומדות בתור.
אז מה בדיוק קורה כאן???