סיקור מקיף

טיפול ממוקד בגידול סרטני שווה זהב

גילי ביסקר, דוקטורנטית לננוטכנולוגיה בטכניון ומזוכות פרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע מפתחת במהלך הדוקטורט שיטה לשחרור מבוקר של תרופה באמצעות ננו חלקיקי זהב ופולסים קצרים של לייזר

מימין - הזוכות: גילי ביסקר, ד"ר אפרת שמע-יעקובי ואסנת זומר-פן מימין: פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים וזוכת פרס לוריאל-אונסקו לנשים במדע גילי ביסקר. צילום: לם וליץ סטודיו
מימין פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים וזוכת פרס לוריאל-אונסקו לנשים במדע גילי ביסקר. צילום: לם וליץ סטודיו

אחד המחקרים שמדגים כיצד פועלת עבודה מדעית רב תחומית בתחום הננוטכנולוגיה, במקרה זה במכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון, הוא מחקרה של גילי ביסקר, שמפתחת בעבודת
הדוקטורט שלה שיטה חדשה לטיפול בסרטן במעבדתו של ד”ר דביר ילין.

ביסקר היא אחת הזוכות בפרס אונסקו-לוריאל למען נשים במדע, ובניגוד לשתיים האחרות, היא עדיין בשלבי סיום של עבודת הדוקטורט שלה, וכעת מחפשת מנחה לפוסט דוקטורט.
בשיחה עם אתר הידען מסבירה ביסקר: “השיטה מבוססת על שחרור מבוקר של תרופות מננו חלקיקים מזהב באמצעות פולסים קצרים של לייזר. מה שטוב בשיטה זה שניתן לפגוע ספציפית בתאים הסרטניים בלי לגרום נזק לתאים הבריאים.”

“השתמשנו בתכונות האופטיות המיוחדות שיש לננו חלקיקים מזהב שבאינטראקציה שלהם עם קרינת הלייזר הם מגבירים את עוצמת הלייזר בסביבתם הקרובה. אפשר להשתמש באפקט הגברה כדי לשחרר מולקולות שהיו צמודות לחלקיקים מראש ובנוסף, יש להגברת העוצמה של הלייזר אפקט הרסני גם על קרום התא שאליו החלקיק צמוד – תא סרטני.

“יש פה אפקט כפול, בעקבות ההארה בלייזר הגברת העוצמה ליד החלקיק פוגעת ישירות בממברנה של התא ובכך היא מביאה למות התא, ובמקביל אותה הארה גורמת לשחרור מולקולות התרופה המצפות את החלקיק ואותן מולקולות יכולות לסמן תאים סרטניים נוספים בסביבה ולאותת למערכת החיסון לחסל את אותם תאים שסומנו על ידי מולקולת התרופה.”

“המחקר נעשה במסגרת התוכנית הבין יחידתית לננו מדעים וננו טכנולוגיה במעבדה של ד”ר דביר ילין, בשיתוף עם ד”ר דניאלה יחזקאלי-חיון וד”ר לימור מינאי, והמחקר הוא דוגמה מובהקת למחקר מולטי דיסציפלינארי. אנו נעזרים באופטיקה של לייזרים מתחום הפיזיקה, משדה הכימיה אנו מביאים את תהליך ייצור החלקיקים והציפוי שלהם במולקולות התרופה וכמובן אנו גם עוסקים בביולוגיה כי בסוף אנחנו עובדים עם תרביות של תאי סרטן. ” היא מסכמת.

7 Responses

  1. אחת,

    טענותייך הקשות והמופרכות לדעתי (1) התנגדות להעסקת נשים ו(2) העצמת גברים דורשות מקור/הוכחה.

    נ.ב.
    בשיח דמוקרטי/מדעי אין מקום להפחדות מסוג “דעותיך מסוכנות”

  2. חיים, יש התנגדות לכך שנשים יעסקו במדעים (ועוד תחומים). יש העצמת גברים בכל תחום (בעקר בדת ובתרבות הפופולרית. יש עידוד קטן בצורת “פרס לנשים במדע” כדי לעודד נשים כן ללכת לתחום, למרות כל הנאצות…

    אם אתה נעלב מדבר כ”כ לא משמעותי, זה מאוד מסוכן לדעתי.

  3. ליהודה: אתה לא יכול לכוון את חלקיקי הזהב, אבל אתה יכול להחליט איפה אתה מאיר בלייזר. אתה מפזר את החלקיקים בדם ומתישהו הם יעברו ליד הגידול. איך אתה מכוור לייזר בדיוק כזה על הגידול אני לא יודע, זו בעיה שכבר קיימת בטיפול בסרטן: לטיפול בהקרנה בגידולים בתוך הגוף צריך לתכנן היטב את מנגנון ההקרנה, מיקום מקורות הקרינה ומשך הזמן.

  4. מה זה הפרס הגזעני הזה?
    אם היה פרס שמיועד מראש לגברים בלבד, כל ה”פמניסטיותי” היו עומדות על הרגליים האחוריות

  5. אבי
    בתמונה מופיעות שתי נשים ואתה מדבר על ארבעה שמות? גילי, אפרת, אסנת ורות.
    כניראה מתאים לתמונה אחרת
    שבוע טוב
    יהודה

  6. השאלה החשובה שאין לגביה מענה במאמר היא:-
    איך חלקיק הזהב יודע למצוא את התא הסרטני ולהיצמד אליו?
    שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.