גילוי של חוקרים מהאוניברסיטה העברית עשוי לאפשר אבחנה מוקדמת של סרטן ממאיר

חברת יישום, הזרוע המסחרית של האוניברסיטה העברית, תציג במסגרת כנס ותערוכת ILSI-ביומד 2011, שיתקיימו בתל אביב בין 23-25 במאי הקרוב

פרופ' ינון בן-נריה (מימין) וד''ר אלי פיקרסקי
פרופ' ינון בן-נריה (מימין) וד''ר אלי פיקרסקי

חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו מנגנון חדש שבאמצעותו חודרים תאי גידול לרקמות ומתחילים לשלוח גרורות. לדברי החוקרים, הגילוי פותח צוהר לאבחנה מוקדמת של גידולים ממאירים וביכולתו לסייע בפיתוח תרופה מתאימה לטיפול בסרטן.

 

היכולת של תאי גידול לחדור לרקמות מבדילה תאים של גידולים שפירים מתאים של גידולים ממאירים. לפיכך, הבנה של האופן בו חודרים תאי הגידול לרקמות מאפשרת לאבחן סרטן ממאיר בשלב מוקדם ולהבין את האפשרויות הטיפוליות.

עורכי המחקר, פרופ' ינון בן-נריה וד"ר אלי פיקרסקי מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה של האוניברסיטה העברית והדסה, מצאו כי גידולים חודרים לרקמות בעקבות התעוררותם של מצבורי גנים בו זמנית בתאי הגידול. לפי ממצאי המחקר, מוטציות המופיעות בשלבים מתקדמים של הגידול השפיר מנטרלות את הגן P53 הנחשב כגן מדכא סרטן ובכך משחררות מצבור גנים המכונה PSIS. לדברי החוקרים, פעולה משותפת של מצבור הגנים PSIS היא שמאפשרת את חדירת תאי הגידול ומניעה את תהליך הממאירות.

המחקר מפריך את ההנחה המקובלת לפיה תאי גידול נהפכים לפולשניים בגלל מוטציות המעניקות לתאים הסרטניים תכונות פולשניות שמזרזות את התפשטות הסרטן והגרורות. כמו כן, המחקר שופך אור על השלבים המוקדמים בתהליך הממאירות שלא היו מוכרים עד כה. "מצאנו כי הגן P53 מסוגל לדכא חדירת גידולים ובכך הוא מונע מגידולים שפירים להפוך לגידולים ממאירים מסוכנים בתאי המעי וברקמות נוספות", מסביר פרופ' בן-נריה.

התגלית היא פרי עבודתם של שני תלמידי מחקר במעבדתו של פרופ' בן-נריה, אלה אלידע ואריאל פריבלודה, שהצליחו לעקוב בזמן אמת אחר חדירת תאי גידול במודל עכבר שפיתח סרטן מעי תוך ימים ולאתר את הגורמים המעורבים בתהליך.

לממצאי המחקר אשר פורסם באחרונה בכתב העת היוקרתיNature יתכנו השלכות משמעותיות לאבחנה ולטיפול בסרטן המעי ובסוגים נוספים של סרטן. זיהוי הגנים הפולשים עשוי לקדם אבחנה מוקדמת של גידולים ממאירים והבדלתם מגידולים שפירים המתבססת כיום בעיקר על אבחנה מורפולוגית, כלומר על בחינת צורת התאים והרקמה.

"אבחנה מדויקת של גידולים בשלב מוקדם של תהליך הממאירות יכולה לסייע בהצלת חיי אדם מסוגי סרטן אלימים ולמנוע כריתה מיותרת של איבר כתוצאה מאבחנה מוטעית" מדגיש ד"ר פיקרסקי. "נוסף על כך, המחקר עשוי לאפשר פיתוח תרופתי שיעורר פעילות של הגן P53".

ההמצאה מוגנת כפטנט על-ידי יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, המחפשת בימים אלו שותפים מסחריים להמשך תהליך המחקר והפיתוח.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן