חוקרים באוניברסיטה העברית גילו סמנים חדשים לאבחון דרגת החומרה של סרטן המוח ודרך חדשה לטיפול במחלה

חברת יישום השוקדת על הפיכת התגלית לערכת אבחון, מוסרת כי התגלית פורסמה בכתב העת המדעי Cancer Research

צילום NMR של מוחו של נער בן 15 הסובל מסרטן המוח גליובלסטומה. מתוך ויקיפדיה
צילום NMR של מוחו של נער בן 15 הסובל מסרטן המוח גליובלסטומה. צילום Christaras_A. מתוך ויקיפדיה

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, מודיעה כי צוות מחקר בראשות ד"ר רותם קרני והפוסט-דוקטורנטית ד"ר רגינה גולן-גרסטל מהמחלקה לביוכימיה ולביולוגיה מולקולארית, המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה, ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית, גילו סמנים חדשים המאפשרים לאבחן את דרגת החומרה של סרטן המוח מסוג גליובלסטומה, הסוג הנפוץ והקטלני ביותר מבין הגידולים במוח, וכן דרך חדשה לטיפול במחלה. הממצאים פורסמו לאחרונה בגיליון יולי של כתב העת המדעי Cancer Research. ההמצאה נרשמה כפטנט על-ידי חברת יישום, הנמצאת כעת בשלבים מתקדמים לחיפוש חברה שתמשיך בפיתוח הטכנולוגיה.

הסמנים שגילה ד"ר קרני מדויקים יותר מסמנים אחרים הקיימים כיום, והם מאפשרים לחוקרים לחזות בהצלחה את סיכויי ההישרדות של חולים הסובלים מגידולים במוח מסוג גליובלסטומה. החוקרים גילו כי רמתו של חלבון תאי המכונה hnRNP A2/B1 עולה בגידולי סרטן מוח וככל שרמה זו גבוהה כך קטנים סיכויי החולים לשרוד. החלבון מעורב בתהליך המכונה שחבור רנ"א (RNA splicing), שהוא תהליך עיבוד של הרנ"א ההכרחי לביטוי תקין של גנים.

בנוסף, מצא צוות המחקר כי חלבון ה- hnRNP A2/B1 בעצמו מסוגל לגרום להפיכת תאים נורמאלים לתאים סרטניים, ואילו עיכובו מונע התפתחות גידולים בעכברים. המחקר שפורסם אף מתאר את המנגנון המולקולארי דרכו פועל חלבון השחבור הסרטני. בעקבות ממצאים אלו צוות המחקר של ד"ר קרני מנסה לפתח טיפול חדש לגידולי סרטן-מוח המבוסס על עיכוב ייצור החלבון hnRNP A2/B1 בעזרת טכנולוגיית Antisense RNA.

יעקב מיכלין, מנכ"ל יישום, אמר, "הסמן שגילה ד"ר קרני יכול לעזור בקביעת תת-הסוג והחומרה של סרטן מוח מסוג גליובלסטומה. קביעה כזו חשובה ביותר לתכנון המשך הטיפול במחלה. יתר על כן, מחקריו של ד"ר קרני מתווים דרך חדשנית לטיפול בסרטן זה, שהוא סרטן המוח הראשוני הנפוץ ביותר ואשר עד כה אין לו מענה רפואי הולם."

גליובלסטומה היא סרטן המוח הראשוני (כלומר שאינו נובע מגרורות) הנפוץ ביותר והקטלני ביותר, עם שכיחות של כ-3 מקרים לכל 100,000 אנשים. המחלה נפוצה יותר אצל מבוגרים, אולם יכולה להופיע בכל גיל. התסמינים יכולים לכלול התקפים דמויי אפילפסיה, כאבי ראש, בחילות, שיתוקים חד-צידיים, בעיות זיכרון, ושינויים אישיותיים או נוירולוגיים אחרים. כאשר ניתן, הטיפול הראשוני הוא ניתוח להוצאת מרבית הגידול, ולאחר מכן מרבית החולים מטופלים בהקרנות וכימותרפיה. ללא טיפול, תוחלת החיים מסתכמת בחודשים ספורים, והיא יכולה להתארך ל-1-2 שנים בעזרת הטיפולים הקיימים.

עוד בנושא באתר הידען:

 

תגובה אחת

  1. נשאלת אם כך השאלה: אדם שכבר סובל מתסמינים, האם CT מוח עלול שלא לגלות גידול למרות שהתסמינים כן נובעים מגידול שעדיין קטן? כי רק אז בעצם בדיקה המבוססת על איתור חלבונים אלו עשויה להיות שימושית כבדיקה הקודמת ל-CT (תשמש לזיהוי נוכחות הגידול בעוד שה-CT שיבוא אחריה ישמש כרגיל לאיתור מיקומו של הגידול)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.