סיקור מקיף

צעד לקראת מערכת להזרקת תרופות כימותרפיות המכוונות ישירות לתאי מטרה סרטניים

לדברי פרופ' מיכאל פירר, ראש המחלקה להנדסת כימיה וביוטכנולוגיה במרכז האוניברסיטאי אריאל, מהלך כזה עשוי להפחית או אפילו למנוע כליל את תופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים כימותרפיים, והפוגעות במצבו הבריאותי של המטופל

פרופ' מיכאל פירר, המרכז האוניברסיטאי אריאל
פרופ' מיכאל פירר, המרכז האוניברסיטאי אריאל

חוקרים במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה במרכז האוניברסיטאי אריאל פיתחו מערכת להזרקת תרופות המכוונות ישירות לתאי מטרה פגועים וממאירים, ללא פגיעה בתאים בריאים, במגמה להפחית משמעותית בחומרת תופעות לוואי לטיפולים כימותרפיים, למשל: תופעות חיצוניות, כמו נשירת שיער, הקאות ותחושות פיזיות קשות, ותופעות פנימיות , כמו ירידה במערכת החיסונית כתוצאה מפגיעה במח עצם. הטיפול מעוט תופעות הלוואי יאפשר מינון מיטבי של התרופות העשוי להרוס יותר תאים ממאירים, ולהגביר את סיכויי ההצלחה של הטיפול.

מערכת זו, מבוססת על פפטידים (חלבונים קטנים) סינטטיים שישמשו כנשאים לתרופות, ותפקידם יהיה לזהות את התאים הסרטניים, להוביל אליהם את התרופות במסלול מונחה מטרה, תוך סינון מלא של התאים הבריאים המקיפים את התאים הממאירים, ומבלי לפגוע בהם. המערכת תאפשר גם זיהוי ואיתור מוקדם של הופעה חוזרת של תאים סרטניים, וטיפול בשלב מוקדם יותר של המחלה, מאשר ניתן כיום.

השימוש במערכת הזרקת תרופות זו יאפשר מיצוי יעיל וממוקד יותר של תכונות התרופות הכימותרפיות הקיימות לאחר שישלבו בהן את הפפטידים נשאי התרופה, בתרכובת החומרים הכימיים של התרופות.

עד כה, נוסתה המערכת בתנאי מעבדה בעכברים, ובמקביל בניסוי פרה-קליני בבני אדם בשת"פ עם מרכז רפואי בישראל עימו פועל המרכז האוניברסיטאי אריאל.

פרופ' מיכאל פירר, ראש המחלקה להנדסת כימיה וביוטכנולוגיה במרכז האוניברסיטאי אריאל, מתאר את המצב הקיים כיום בתחום הטיפולים הכימותרפיים לחולי סרטן: תופעות הלוואי של התרופות, גורמות לרופאים לעשות שימוש במינון נמוך יותר מן המינון הצפוי להיות בעל יעילות מיטבית, במיגור התאים הממאירים, מחשש שהמטופל לא יצליח להתמודד עם עוצמתן והשפעתן על הגוף.

פרופ' פירר מציין כי מכיוון שהתרופות הכימותרפיות פוגעות גם בתאים בריאים, מעבר לפגיעה בתאים הממאירים וביכולת המשך ההתחלקות וההתרבות שלהם, הרי שהן גורמות לאובדן מח עצם המספק לגוף האדם תאי דם חדשים מדי יוםכדי למנוע פגיעה זו, המעבדה מגלה ומפתחת פפטידים ( חלבונים קטנים), סינטטיים, העשויים לשמש נשאים לתרופות, לזהות את תאי המטרה הסרטניים, ולכוון את התרופות אליהם בלבד.

התאמת הפפטידים הסינטטיים נעשית על ידי שימוש בטכנולוגיה הנקראת "ספריית פפטידים" המאפשרת זיהוי ואיפיון פפטידים המזהים רק את תאי הסרטן ולא תאים בריאים. לאחר מכן , ניתן לסנטז את הפפטיד עם התרופה וגם לוודא שהוא איננו נקשר לתאים אחרים, כמו תאים בריאים.

כשלב מתקדם, החוקרים בודקים האם החומר אכן פעיל מחד, וסלקטיבי בבחירת תאי המטרה, מאידך.

בבדיקות מוקדמות, של חולים המטופלים בבתי חולים בישראל, החוקרים כבר איבחנו פפטידים ספציפיים לסוגים מסויימים של סרטן הדם. המשמעות הינה וידוא הטכנולוגיה והצדקת הגישה לפיתוח תרכובות חדשות.

הפיתוח יאפשר לחברות התרופות לשלב את הפפטידים בתהליך ייצור התרופות.

יש לציין כי מהלך כזה עשוי להפחית או אפילו למנוע כליל את תופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים כימותרפיים, והפוגעות במצבו הבריאותי של המטופל: רגישות לזיהומים, עקב פגיעה בתאי מח עצם בריא, אנמיה, פגיעה בכליות, בכבד ובמעי, פגיעה בזקיקי השיער הגורמת לנשירת שיער, ועוד.

שימוש המשכי נוסף של הפפטיד יהיה במעקב במשך תקופת ההפוגה של המחלה (רמיסיה), ואיבחון מוקדם של התחדשות התאים הסרטניים, מבעוד מועד, במידה והמחלה מתחדשת.

הליך מעקב זה יתאפשר על ידי חיבור הפפטיד לחומר פלורוסנטי – אור צבעוני- ובדיקת נוכחות תאי סרטן בדגימות מהחולה. במידה ויתגלו מימצאים חיוביים ניתן יהיה להתחיל בטיפול , בשלב מוקדם יותר של המחלה החוזרת.

ניתן יהיה לזהות תאי סרטן חוזרים באיבר הידוע כפגוע , אולם ניתן יהיה לזהות גם תאים כאלה באיברים אחרים בגוף.

חוקרי המרכז האוניברסיטאי צופים כי התוצאות בבני אדם יובילו ליעילות יתר של תרופות קיימות או עתידיות , ירידה בתופעות שלוואי שהחולה חווה ולתוצאות טובות יותר במטופלים.

בעולם, מושקעים משאבים רבים בשיפור טיפולים במחלות הסרטן. בשנים בקרובות צפויות פריצות דרך כתוצאה מעבודות אלה העשויות להשפיע לטובה על הסיכויים לטפל ואפילו לרפא לגמרי סוגים שונים של סרטן. פרופ' פירר מציין כי" אנו מקווים להיות חלק מקבוצות אלה באמצעות הפיתוחים שלנו".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. יש משהו שלא ממש ברור לי..הרי תא סרטני הוא תא נורמלי לגמרי שמשהו במנגנון החלוקה/הפירוק שלו לא עובד בצורה תקינה-כלומר מבחינת המבנה שלו הוא יהיה די דומה לתאי הגוף…למה שהפפטיד יתחבר רק לתא הסרטני?!

  2. אהוד
    יכול להיות. אני מסכים שזה מעניין את החוקרים לראות היכן הסרטן ומה טיב הטיפול. אבל מזה נובע שהחומר הפלואורסצנטי מחובר לפפטיד כבר מתחילת הטיפול לצורך מעקב.
    מקווה שיביאו כבר מזור למחלה הגועלית הזאת.
    ושימו לב שצורף היום מאמר נוסף באותו נושא של כיוון תרופה לתאים חולים.
    שבת שלום
    סבדרמיש יהודה

  3. יהודה,

    אין דבר כזה שלב ביניים פלואורסצנטי.החומר הפלורסצנטי משמש פשוט למעקב אחר התרופה.
    כיון שהתרופות מתמקדות בתאים הנגועים אפשר דרך מעקב אחר התרופה לעקוב אחרי התפתחות המחלה, דבר שמענין את החוקרים.

  4. יהודה
    הנה רעיון שהוא יותר טוב בשבילך:
    תשלח לו את הדגים, עם הכרוב שכבשת, ותאמר לו שבגלל שהיה שבת לא יכולת להתקשר.
    ותתנצל בזה שתסביר לו שהכל היתה אי הבנה קונטית שלך, בגלל הפרשים של חתול שגרמו ללחצים אצלך בראש. ))

  5. ר. ח. רפאים
    אני מקווה שלא הקינאה מדברת מגרונך!
    אם לא היה שבת קודש היום, הייתי מתקשר לפרופסור פירר ומבקש את תגובתו לשאלתי המוצדקת.
    אולי אני אעשה זאת ביום ראשון…. רגע, יום ראשון צום תשעה באב, אז אולי ביום שני.
    ולגבי הכרוב הכבוש, אני לא אשלח כי כבר נאמר כרוב משוחרר לא יוחזר!
    אבל אולי אשלח להם את הדגים מהמאמר של הדולפינים אם החתול של שלזינגר לא יאכל אותם בינתיים
    נלך לראות מאמרים חדשים בידען
    שבת שלום
    יהודה סבדרמיש

  6. יהודה סבדרמיש
    אתה מדהים! איך אתה כל פעם מזהה את הבעיה הנכונה ומוצא את הפיתרון הנכון! איך תמיד החוקרים עצמם מפספסים, ואתה קולע ישר למטרה! אין עליך! חשבת לתבוע מהועדה בשביל עצמך את פרס הנובל? תנסה לשלוח להם כרוב כבוש, אולי זה יעזור להם להחליט.

  7. אתייחס למשפט הבא:-
    "שימוש המשכי נוסף של הפפטיד יהיה במעקב במשך תקופת ההפוגה של המחלה (רמיסיה), ואיבחון מוקדם של התחדשות התאים הסרטניים, מבעוד מועד, במידה והמחלה מתחדשת. הליך מעקב זה יתאפשר על ידי חיבור הפפטיד לחומר פלורוסנטי" סוף ציטוט.
    מה התועלת בכך? הרי החוקרים במחלקה להנדסה כימית וביוטכנולוגיה במרכז האוניברסיטאי אריאל פיתחו מערכת להזרקת תרופות המכוונות ישירות לתאי מטרה פגועים וממאירים, ללא פגיעה בתאים בריאים, אם כך יוכל המנגנון הנ"ל להיות תמידית בגופו של החולה גם כשהוא הבריא ויפעל כחיסון. במידה והמחלה תחזור יוכל המנגנון לתקוף אותה מיידית בלי צורך בשלב ביניים פלואורסצנטי.
    דבר נוסף, האם גם מדענים מאריאל בדרך לפרס נובל, או שלא ייתנו פרס נובל לאוניברסיטה בשטחים כבושים?. סתם מחשבה.
    שבת שלום
    סבדרמיש יהודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן