כל הכתבות - הידען - Hayadan

הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט. צילום: דוברות הטכניון

סטודנט בטכניון פיתח שיטה חדשנית למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח

  • אין תגובות
תוכים בהדמיית היער הטרופי בגן החיות של סן פרנסיסקו. צילום: אבי בליזובסקי

מגוון ביולוגי במשבר

  • 2 תגובות
חפירות בצקלג המקראית. צילום-משלחת החפירות לחורבת אל-רעי (8)

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מרשות העתיקות ומאוניברסיטת מק-קווארי בסידני: "מצאנו את צקלג המקראית"

  • אין תגובות
מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

לראשונה: מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS בישראל

  • אין תגובות
מודלים חדשים על בסיס למידה עמוקה חוזים את יחסי הגומלין בין אטומים במולקולות אורגניות. מודלים אלו יסייעו לביולוגים מיחשוביים ולמפתחי תרופות להבין מחלות ולטפל בהן ביעילות רבה יותר. באדיבות אוניברסיטת פלורידה

תבונה מלאכותית ומכאניקת הקוונטים יסייעו לגלות תרופות

  • 4 תגובות
עורב הודי. צילום: shutterstock

מינים פולשים זקוקים לאקלים מתאים ולסביבה בה יש פולשים אחרים

  • אין תגובות
דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock

זמזום מתוק

  • 4 תגובות
משגר סויוז ועליו בין היתר גם הלוויין הישראלי NSLSAT-1 לקראת שיגורו ב-5/7/2019. צילום: רוסקוסמוס

לקראת שיגור NSLSat-1: "החללית בראשית שימשה זרז לתעשיית החלל החדש בישראל"

  • 5 תגובות
לוויון התקשורת NSLSat -1 על גבי טיל הסויוז עליו תשוגר לחלל. צילום: רוסקוסמוס

הלווין הישראלי NSLSat-1 של חברת  NSLComm ישוגר לחלל מרוסיה

  • אין תגובות
דגם של שן שעברה שחזור עם הקומפוסיט המקורי (שמאל) ועם הקומפוסיט המשופר המכיל את הננו מבנים האנטיבקטריאליים (ימין). קרדיט: לי שניידר, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו ננו-מבנים אנטי-בקטריאליים שניתן לשלבם בחומרים לשחזור שיניים (סתימות)

  • אין תגובות
חיידקים. אילוסטרציה: shutterstock

MeMed הוכרה כ"חלוצה טכנולוגית "על ידי הפורום הכלכלי העולמי

  • תגובה אחת
לול תרנגולות בשעת ההאכלה. צילום: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה גנטית חדשנית שיכולה להגיע לדיוק של 100% בקביעת מין העובר

  • 6 תגובות
הדמיית הדרגון פליי (שפירית) רחפן של נאס"א שיחקור את ירחו הגדול של שבתאי טיטאן. איור: נאס"א

נאס"א תשגר רחפן לחפש חיים בטיטאן

  • 3 תגובות
דמויותיהן של גיבורי הקומיקס של מארוול - איירון מן וספיידרמן בבנגקוק. צילום: shutterstock.com

האויב החדש של איירון מן

  • אין תגובות
תקריב של עטלף פירות - במחקר חדש הודגם שעטלפים אלה משלבים מידע ראייתי עם מידע סונר בחישת הסביבה (קרדיט: ינס ריידל)

במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראיה על פני חוש הסונר

  • תגובה אחת
באיור, טלסקופ הרדיו ASKAP של סוכנות המדע הראשית של אוסטרליה CISRO גילה התפרצות רדיו מהירה וקבע את מיקומה המדויק. לאחר מכן הופנו טלסקופים קרקעיים ברחבי העולם KECK, VLT וג'מיני, הצטרפו ל - לתצפיות מעקב אחר הגלקסיה שבה התרחש האירוע. CSIRO / Andrew Howells

חוקרים הצליחו לאתר את מקורו של הבזק רדיו מגלקסיה רחוקה

  • תגובה אחת
ממצאים מחפירת עין קשיש. למעלה - עצמות בעלי חיים. למטה - פריטים מסותתים מאבן צור. צילום - פרופ' אראלה חוברס

הניאנדרטלים חיו במערכות יישוביות יציבות לאורך זמן לפני שנעלמו מאזורנו

  • אין תגובות
והיה המישור לפנים: תהליך הפיכתה של יריעת אלסטומר נמטי למשטח תלת-ממדי עקום דמוי פנים. איור: מעבדתו של ד"ר הלל אהרוני, מכון ויצמן

מה משותף לגבישים נוזליים ולהיווצרות קמטים?

  • אין תגובות
סליל הדינמין בתמונות מיקרוסקופ אלקטרונים. לפני הוספת מולקולות GTP המספקות אנרגיה למערכת, לדינאמין צורה של סליל רגיל (a). לאחר הוספת המולקולות GTP, זווית הנעיצה של חלבון משתנה, והחלבון נוטה ונשבר לחלקים בעלי צורה של סליל נטוי (b). צילום: דוברות הטכניון

קבוצת חוקרים מהטכניון פיענחה את פעולתו של הדינמין – חלבון מרכזי בתהליך ספיגת המזון בתא

  • אין תגובות
מייסדות ארגון הליברה. מתוך אתר הארגון

ערעור הסדר הגלובלי – פייסבוק מקימה את רשת 'ליברה' מבוססת-הבלוקצ'יין

  • 4 תגובות
סלפי ששלחה החללית בראשית מגובה 22 ק"מ מעל הירח תוך כדי תהליך הנחיתה שנכשל בסופו של דבר. צילום SPACEIL והתעשייה האווירית.

משימת בראשית 2 בוטלה

  • 15 תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

מחקר בינלאומי הצליח לזהות את אחד הגורמים אשר מתווך החלשת הפעילות של מערכת החיסון

  • תגובה אחת
זיהום אוויר במפרץ חיפה. צילום: shutterstock

מבקר המדינה קורא לשקול הוצאת המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה

  • 5 תגובות
אוכל גורמה - חביתה עם פטריות שיטאקי וכוסברה. צילום: shutterstock

תשוקה למאכלים טעימים לא תגרום בהכרח להשמנת יתר

  • 4 תגובות
הגלקסיה השכנה IC 10 - גלקסיה לא סדורה ובה התפרצות יצירת כוכבים. צילום: טלסקופ החלל האבל, NASA

האבל צילם גלקסיה שכנה מסתורית ובה פרץ של היווצרות כוכבים

  • תגובה אחת
מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

  • תגובה אחת
עצים שהופלו בשל פגיעת האסטרואיד בטונגוסקה ב-1908 כפי שצילמה משלחת רוסית בשנת 1929. מתוך ויקיפדיה

אסטרונומים יחפשו בנחיל הטאורואידים אחר גופים בגודל של האסטרואיד שהתרסק בטונגסקה

  • אין תגובות
כריסטינה פיגרס בועידת האקלים של האו"ם בפריז, 2015. צילום: UNFCCC

נציגת הדורות הבאים

  • אין תגובות
האסטרואיד מחגורת קויפר אולטימה תולה. צילום: ניו הוריזונס, NASA

האסטרואיד Ultima Thule – סיכום ממצאי החללית ניו הוריזונס עד כה

  • 6 תגובות
הרובוטית איידה והיוצר שלה איידן מילר עם ציור שציירה. צילום: Victor Frankowski. באדיבות איידן מילר

בינה מלאכותית אמנותית מכרה ציורים ביותר ממיליון דולרים

  • 7 תגובות
סוניה גואג'אג'ארה, פוליטיקאית ופעילה ילידית בברזיל, ואחת הדוברות בכנס האקלים בבון, 2019. צילום: Andrew Aurélio P. de A. Costa מתוך ויקיפדיה

מתן זכויות לילידים למיתון ההתחממות

  • אין תגובות
איפוגרפיקה המראה את איזור החיים סביב כןכב הלכת Teegarden בשני תרחישים שמרני ואופטימי, בהשוואה למערכת השמש שלנו ולכוכבי לכת אחרים שהתגלו באיזור החיים של הכוכב שלהם. קנה המידה מנורמל לגודלה של מערכת השמש שלנו. בפועל כוכבי הלכת Teegarden b ו-Teegarden c הרבה יותר קרובים לשמש שלהם. איור: C. Harman

"שני כוכבי הלכת שהתגלו השבוע סובבים ננס אדום בקרבת השמש הם מועמדים טובים לחיפוש אחר חיים"

  • 11 תגובות
מגדל בן 2700 שנה התגלה בבסיס צנחנים . צילום: רשות העתיקות

מגדל תצפית מימי חזקיהו המלך נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של חיילי בסיס הצנחנים בדרום הארץ

  • 2 תגובות
פוטנציאל טוב לקיום חיים. הננס האדום טיגרדן ושני כוכבי הלכת, לצד מערכת השמש שלנו | איור: אוניברסיטת גטינגן

מדענים גילו ראיות להימצאות שני כוכבי לכת דמויי ארץ סביב שמש קטנה המרוחקת רק 12.5 שנות אור מאיתנו

  • 5 תגובות
הכלבים מרימים גבות כשאנו מדברים איתם. כעת נמצאה הסיבה האבולוציונית לכך. הכלבים פיתחו שרירים חדשים סביב העיניים כדי לתקשר טוב יותר עם בני האדם. משמאל: האסקי סיבירי, אחד הגזעים העתיקים שלא פיתח את שריר הרמת הגבה. צילום: אבי בליזובסקי

האבולוציה של עיני הכלבלב

  • אין תגובות
פרופ אורי בנין, YI CUI, ד"ר דן מידן, פרופ' אוריאל לוי (שמאל לימין). צילום יחצ, האוניברסיטה העברית

חוקר מסטנפורד קיבל את פרס דן מידן לננוטכנולוגיה. הפרס הוענק לראשונה

  • אין תגובות
סופרנובה של כוכב קורס. (collapsar) (NASA Goddard Space Flight Centre)

האם סופרנובה היא המקור למתכות הכבדות על פני כדור הארץ?

  • 6 תגובות
השלב מתאים לשיתוף בין-מולקולארי. טמפרטורות גבוהות יותר, ומפלי טמפרטורה תלולים – כמו אלו שאפיינו את הנקבוביות הצרות והמלאות במים שהתקיימו בתוך סלעים וולקניים ואשר בתוכן יכולה הייתה להתבצע הסינתזה של הדנ"א הקדמוני. צילום: דיטר בראון

כיצד נוצרה מולקולת הדנ"א הראשונה?

  • 2 תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

התרכיב הקטלני: עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה וצפיפות בבתי החולים

  • תגובה אחת
זבוב פירות. צילום: shutterstock

אוואטארים חייתיים, או – איך זכה חולה סרטן לעזרה מ- 300,000 זבובים

  • 2 תגובות
גורי דולפינים משחקים במפרץ הכרישים באוסטרליה. צילום: shutterstock

דולפינים יוצרים חברויות באמצעות תחומי עניין משותפים בדיוק כמונו

  • 3 תגובות
מצבי הצבירה של החומר. מתוך אתר פרס נובל

התקדמות לקראת מצב צבירה קוונטי: על-מוצק

  • אין תגובות
בעלי החיים הרב תאיים הראשונים נוצרו מאוסף של תאים. איור: shutterstock

גילוי בסיסי חדש באבולוציה: בעלי החיים הרב-תאיים הראשונים התפתחו מאוסף תאי גזע ולא מספוגים

  • 3 תגובות
אסטרונאוטים עתידיים על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס. איור: נאס"א

פרויקט ארטמיס והחזרה לירח: התוכניות של נאס"א

  • 3 תגובות
מכונית מונעת במימן של BMW. צילום מתוך ויקימדיה קומונס

חומר חדשני שיוכל לחולל פריצת דרך ברכבי מימן

  • 16 תגובות
הזמנת "רובוטקסי" - מונית רובוטית. איור: shutterstock

מכוניות ללא נהג: ברגע שהן יהיו על הכביש, נצטרך להוריד את הנהגים האנושיים

  • 24 תגובות
למדף הקרח רוס תפקיד חשוב בייצוב רצועת הקרח במערב אנטארקטיקה. צילום: Agustín Lautaro – Unsplash

מה ממיס את מדף הקרח רוס באנטארקטיקה?

  • תגובה אחת
כבד שומני אצל בעלי משקל עודף. איור: shutterstock

הפחתת השומן העודף בכבד גורמת להפחתת סיכוני התחלואה הנובעים ממשקל יתר

  • תגובה אחת
פרופ’ אילן מרק. מקור: הטכניון.

האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחרה שישה חברים חדשים לאקדמיה

  • 3 תגובות
אינטואיטיב משינס מיוסטון הציעה להטיס עד חמישה מטעדים אל נקודה אפלה מסקרנת מבחינה מדעית על הירח מזכים: אינטואיטיב משינס

נאס"א בוחרת את שירותי ההנחתה על הירח המסחריים הראשוניים לתוכנית ארטמיס

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש