בינה מלאכותית אמנותית מכרה ציורים ביותר ממיליון דולרים

איידה היא ציירת, שיצירותיה הן מהמבוקשות ביותר בעולם. למעשה, למרות שהחלה לצייר רק באפריל – לפני כשלושה חודשים בלבד – היא כבר הצליחה למכור את ציוריה ביותר ממיליון דולרים. זהו הישג נדיר ביותר לאמנית בתחילת דרכה, אבל אולי לא מפתיע בהתחשב בכך שאיידה היא רובוט

הרובוטית איידה והיוצר שלה איידן מלר עם ציור שציירה. צילום: Victor Frankowski. באדיבות איידן מילר
הרובוטית איידה (Ai-Da( והיוצר שלה איידן מלר עם ציור שציירה. צילום: Victor Frankowski. באדיבות איידן מלר aidanmeller.com

איידה (Ai-Da) היא ציירת, שיצירותיה הן מהמבוקשות ביותר בעולם. למעשה, למרות שהחלה לצייר רק באפריל – לפני כשלושה חודשים בלבד – היא כבר הצליחה למכור את ציוריה ביותר ממיליון דולרים. זהו הישג נדיר ביותר לאמנית בתחילת דרכה, אבל אולי לא מפתיע בהתחשב בכך שאיידה היא רובוט.

אם תגיעו לתערוכה שנפתחה לאחרונה בבריטניה , תוכלו להיחשף ליצירותיה של איידה – ותוכלו אפילו לפגוש אותה אישית. אם תעשו זאת, ראוי שתדעו שהיא תסרוק אתכם היטב באמצעות המצלמות שבעיניה, ותשלב את המידע שקלטה מכם ב- 'מוחה' האלקטרוני. ואז, היא תצייר, ותצייר, ותצייר. היא לא צריכה לנוח או לאכול, לטפל בילדים קטנים או לקנות אוכל בסופרמרקט. היא רק צריכה חשמל, ואת המידע שהיא קולטת מסביבה, אותו היא ממירה לציורים – יפים יותר או פחות – שהיא מעבירה לנייר באמצעות ידה הרובוטית שאוחזת בעפרון או בעט.

וכאמור, היא כבר מכרה יצירות ביותר ממיליון דולרים.

יצירת אמנות של איידה - האמנית הרובוטית. צילום: Victor Frankowski
יצירת אמנות של איידה – האמנית הרובוטית. צילום: Victor Frankowski aidanmeller.com

איידה נראית בעיקר כגימיק כרגע. אחרי הכל, אין באמת צורך בתחפושת המפוארת והיקרה של רובוט הנראה כמו אשה אמיתית, או אפילו ביד הרובוטית. אלגוריתמים לציור יכולים לעשות את כל העבודה שאיידה עושה בקלות, ואז להדפיס את היצירות במדפסת פשוטה. אבל יש שלושה דברים שמייחדים את איידה ומבדלים אותה מאלגורתמים פשוטים יותר.

ראשית, מפתחיה של איידה הבינו שאין שום דבר מעניין בבינה מלאכותית שפשוט מציירת את מה שהיא רואה. "לא רצינו ללכת בדרך הפשטנית." אמר אחד היוצרים. "זהו אלגוריתם בינה מלאכותית שיצירתי לגמרי – אנחנו לא יודעים מה התוצאה תהיה."

והנה אחד התנאים החשובים ביותר לאמנות מודרנית (ובכלל): אי-הוודאות. לא מדובר כאן במכונה שממלאת בדיוק אחר הוראותינו, או שתפיק את אותם ציורים שוב ושוב אם תקבל את אותו הקלט. האלגוריתם שמאחורי איידה (לפי המעט שמפורסם עליו) פועל באופן אקראי-למחצה. כלומר, הוא משלב את כל מה שאיידה ראתה ולמדה עד כה, ביחד עם מקור ההשראה המיידי שלה, על מנת להעלות על הנייר יצירת אמנות חדשה ומקורית.

בעצם, את המשפט האחרון אפשר לומר גם עבור אמנים אנושיים.

שנית, הציורים שיימכרו בגלריה אינם באמת של איידה. הם תוצר של שיתוף פעולה בין האדם למכונה: בני-האדם עוזרים לאיידה לבחור את הסגנון האמנותי הרצוי, איידה משתמשת באלגוריתמים היצירתיים שלה כדי לשרטט על הקנבס, ואז אמנים אנושיים מוסיפים צבע וגימורים אחרונים.

בנקודה זו אתם עשויים לתהות למה צריך בכלל את איידה, והתשובה היא שאיידה (ביחד עם עוזריה / מנהליה האנושיים) אינה רק יוצרת אמנות, אלא היא עצמה יצירת אמנות. היא גורמת לנו לתהות מה משמעותה של אמנות אמיתית, ולחשוב מחדש על כל מה שמבדל אותנו מהבינה המלאכותית ומהרובוטים. היא מכריחה אותנו לשאול האם היצירתיות באמת שמורה רק לבני-האדם, או שהיא יכולה להיות נחלתם גם של 'מוחות' מבוססי-סיליקון ומערכות עצבים מלאכותיות.

יצירת אמנות של איידה - האמנית הרובוטית. צילום: Victor Frankowski
יצירת אמנות של איידה – האמנית הרובוטית. צילום: Victor Frankowskiת aidanmeller.com

אבל הדבר השלישי שמייחד את איידה ומבדיל אותה מיוצרים אנושיים הוא שהרובוטית אינה חייבת למות. יצירות אמנות מזנקות בערכן לאחר שהאמן שעמד מאחוריהן נפטר, מכיוון שכולם מבינים שהוא לעולם לא יוכל לשכפל אותן, או ליצור אמנות נוספת. זו גם אחת הסיבות לכך שעשירים גדולים נוטים לאסוף יצירות אמנות – לא רק בשל ערכן האסתטי, אלא גם (ואולי בעיקר) כהשקעה לעתיד שערכה רק עולה עם הזמן. אלא שאיידה אינה חייבת למות. האלגוריתמים שמפעילים אותה יכולים להמשיך להתקיים לנצח.

הרובוטית איידה והיוצר שלה איידן מילר צילום: Nicky Johnston. באדיבות איידן מילר
הרובוטית איידה והיוצר שלה איידן מלר צילום: Nicky Johnston. באדיבות איידן מלר aidanmeller.com

וכאן נשאלת השאלה: האם איידה באמת תמשיך לפעול לאורך זמן, או שיוצריה יוציאו אותה לגמלאות בשלב מסוים? הניחוש שלי הוא שבעוד מספר שנים, כשאנשים יפסיקו להתרגש מרובוטים יצירתיים, מפתחיה של איידה יכריזו על קצה הקרב של הרובוטית. הם יניחו לה לצייר סט אחרון של יצירות, תוך שהם מטים את האלגוריתמים שמאחוריה לכיוון המשקף את הסוף הקרב, את האבדון הממשמש לבוא, את הכסף שעומד לזרום – ואז הם ינתקו אותה מהשקע וימחקו כל זכר לאלגוריתמים. הם יהרגו אותה, וגם זו תהיה אמנות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. הדור הבא:
    רובוט שגם יצייר,
    גם יפגין טירוף,
    יחתוך את אוזנו.
    וגם יתאבד, בוודאי מול תיעוד באינסטגראם.

  2. לא תמיד ניתן להעריך ולדעת את היעד החברתי והפוליטי אליו מוליכות את האנושות תגליות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים.
    התגובות שלפני הציגו את יצירות האומנות של הרובוט איידה, כמניפולציה מסחרית וכזילות של האומנות. קיים להערכתי סיכוי קטן שמגיבים אלה קולעים בדבריהם לאמת העתידית, וסיכוי גדול הרבה יותר כי הם טועים.
    למשל : בהחלט ניתן לדמיין כי האומנות הרובוטית תמציא סגנונות אומנותים חדשים, בתחומים רבים ושונים כגון: ציור, פיסול, מוזיקה, עיצוב ואפילו טקסטיל והלבשה. וכן תגדיל מאד את ההיצע האמנותי ותוזיל בהרבה את המחירים.

  3. "רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון."
    עוד תיאוריה של – אלברט אינשטיין, שקיבלה אימות פיזי.

  4. כמו תמיד, היופי הוא בעיני המתבונן, והמתבונן לא יכול להיות סתם בן אנוש נקלה, אלא הממסד האמנותי בכבודו ובעצמו. הממסד האמנותי הוא מוח כוורת המורכב מכל מיני סוכנים ובעלי אינטרסים שונים בהיבטי מסחור האמנות, ויחדיו הם יוצרים את "רוח התקופה" בכל הקשור לטעם אמנותי, מה נחשב "גבוה" ומה נחשב "סתם קשקוש" (שום דבר: כעת מכל דבר אפשר לעשות כסף, בהינתן סוכן נחוש ומקושר מספיק).

    לכן סוד ההצלחה של איידה לא נמצא בכלל באלגוריתמים, ואף לא בבני האנוש ש"סייעו" לה ב"בחירת הסגנון האמנותי" או "בגימור של היצירה" (כמובן), אלא בסוכן שנטל את איידה ואת מפעיליה (וייתכן שהדריך אותם לא מעט) ורץ אתם במסע היחצנות שהגיע עד לפאתי "הידען". הסוכן הזה הוא Aidan Meller, והבחור הממולח הזה הוא הבעלים של גלריה יוקרתית ביותר הממוקמת במיקום אסטרטגי בלב העיר האוניברסיטאית אוקספורד. אין צורך להאמין לי, מספיק להיכנס לאתר הגלריה שלו ולצפות בסרטון שמסביר היטב את מיקום וחשיבות הגלריה ושל אוקספורד בכלל בהקשר של הממסד האמנותי.

    בכתבה הוזכר כי אמן אנושי יכול למות, מה שעשוי להעלות את ערך האמנות שלו. ובכן, את המחשב של איידה ניתן לפרמט, וניתן גם למחוק את כל הגיבויים שלה. אם הממסד האמנותי יהיה מעוניין בכך, בהחלט ניתן יהיה לעשות זאת, כדרך לשמור על ה"ראשוניות" ועל ה"ייחודיות" שלה, בדרך לעוד כמה אספנים מרוצים.

    ועוד דבר קטן: דיברתי על אמנות בעיקר בהקשר העולמי. לאמן ישראלי אין שום סיכוי לצלוח את הממסד הישראלי, אלא אם כן האמנות שלו, או "דברי ההסבר" ההכרחיים יאזכרו את הפלסטינים, בדרך עקלקלה ונפתלת כלשהי, ולא ישכחו לאזכר את מסכנותם, או את אחריות ישראל למצבם. או אז ההצלחה מובטחת.

  5. עצוב מאוד שרובוט יצייר מה שאומן אמיתי משקיע באמנות אין לזה מחיר.יצירת אומנות אמיתית נמדדת הכשרון ולא בנוסחה מדעית רציונלית שפותחה הרחבות ללא רגשות .אומנות זה לא טכניקה מכאנית אומנו. זה פרץ רגשי מיוחד שנוצר מהדחף.הרגשי ההומני של יצור אנושי שחי נושם חושב מרגיש כואב על היד האנושית הרכה והבשרית.ואז לבד או לחומר.רובוט כזה מדכא לחלוטין את העתיד של האומנות האמיתית זה מתחיל בציור ימשיך בפיסול ארכיטקטורה בישול בעצם הכול.הכול ולא כלום.מאבדים את היצר האנושי שזורים בתוכנו …לעד…מפאת גילו אני ד
    שמחה שלא אגיעה לדור הזה שהכול יהיה רובוט מכני.וצריך רק ללחוץ נכון על כפתור צפוי פחד של אנושות אמיתית נעלמת גם מוסיקה שירה ספרות….פחד

  6. יש המון שקר בכתבה אחת ובקיצור בעל הבית רוצה לעשות כסף על רובוטים ולהוציא כסף ממטומטמים תמימים שחושבים שהמחיר יעלה

  7. מה כולם מתרגשים מרובוטים…
    היוצר שלה רצה להיות מליונר והנה לפתע הוא חי כמו מלך. יום אחד הוא יכבה אותה, אבל היא תתעורר לבד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן