כל הכתבות - הידען - Hayadan

שונית האלמוגים במפרץ אילת בשעת שקיעה. צילום: תום שלזינגר

פגיעה במנגנוני הרבייה של כמה מינים של אלמוגים במפרץ אילת מסכנת את המשך קיומם

  • אין תגובות
תבליט המתאר ספינת מסחר רומית, ב-Leptis Magna, לוב

כלכלת א"י: מכנעני לפרגמטי – מבוא

  • 2 תגובות
שלושה דגים בגדלים שונים מעיטור שטיח הפסיפס שהתגלה בסוסיתא. צילום: ד"ר מיכאל איזנברג

פסיפס המתאר את נסי ישו התגלה בכנסיה עתיקה ושרופה בסוסיתא

  • תגובה אחת
פרופ' דני מנדלר. קרדיט צילום - דוברות האוניברסיטה העברית

ציפויים אנטי בקטריאליים חדשים לשתלים רפואיים ימנעו זיהומים

  • 2 תגובות
צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

  • אין תגובות
פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

  • אין תגובות
תבונת על מלאכותית. איור: shutterstock

סינגולריות: כיצד ממשלות יכולות לעצור את עלייתה של תבונת-על מלאכותית לא ידידותית

  • 10 תגובות
תרשים המציג את התפתחות החיים לאורך התקופות הגיאולוגיות. מקור: United States Geological Survey / Wikimedia.

איך נוצרו התאים הראשונים? עם חלבון

  • 6 תגובות
חווה לגידול אצות. תצלום: JanB46, Wikipedia

כור ביולוגי לגידול אצות

  • 3 תגובות
מחלה ממבט ראשון: כשתא של המערכת החיסונית (מקרופאג, בכחול) פוגש חיידק (באדום), יש משמעות מכרעת להתרחשויות ב-48-24 השעות הראשונות

אלגוריתם שעשוי לנבא את הסיכוי לחלות בשחפת

  • אין תגובות
מימין: ד"ר רונית ניר, רן שחר, מיגל אנגל גרסיה-קמפוס, ד"ר מודי ספרא, ד"ר שרית אדלהייט-פלור וד"ר שרגא שוורץ. יש הרבה תגים בתא. צילום: דוברות מכון ויצמן

תג הזהב: כיצד פועל התג הכימי m6A המעורב בבקרה על הגנום האנושי?

  • אין תגובות

גדוליניום ב-MRI- מה לעשות כאשר יש צורך במעקב פעיל בעזרת MRI אחרי מחלה?

  • תגובה אחת
הדמיה תלת ממדית של חיישן המקיף חלק מהלב. צילום: אוניברסיטת קרנגי מלון

טכנולוגיה חדשנית מסוג 'איבר-על-שבב' פותחה ע"י חוקר ישראלי

  • אין תגובות
שכונה שוקעת לתוך הים השחור באודסה, אוקראינה. צילום: shutterstock

חוקרים: כדאי לבצע נסיגה מסודרת מאזורי החוף בגלל ההתחממות

  • 4 תגובות
החללית Soyuz MS-14 כפי שצולמה ב-24 באוגוסט 2019 בעת נסיון העגינה שלה בתחנת החלל. צילום: נאס"א

נכשלה עגינת חללית לא מאויישת בתחנת החלל הבינלאומית. נסיון נוסף – שלישי לפנות בוקר

  • 5 תגובות
זיהוי פנים. אילוסטרציה - shutterstock

זיהוי פנים: עשר סיבות שגורמות לדאגה

  • 3 תגובות
באזורים העניים והצפופים ביותר על פני כדור הארץ, בארות מי שתייה, שנחפרו כדי להימנע מן הצורך להשתמש במים עיליים מזוהמים בחיידקים, מורעלות באַרְסֵן שמקורו במי תהום. כעת גם אלה בסכנה. אילוסטרציה: pixabay.

העולם מתייבש

  • 9 תגובות
זח הדייגים בחוף "הבתולה", קריית ים. מימין: ניתן לראות את התרחבות החוף לאורך השנים. משמאל: על פי תופעה מקומית של הצטברות חול מצפון והגברת אירוזיה מדרום למזח "הבתולה" זוהה רכיב הזרם המשמעותי – מצפון לדרום

מי הזיז את החוף שלי?

  • 5 תגובות
תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

  • 2 תגובות
צמח המנקאי, צמח מים ירוק זעיר, בתצלום מקרוב

מנקאי, צמח מים עתיר חלבון, שיפר את תגובת הסוכר בדם לאחר ארוחה במחקר ישראלי

  • 15 תגובות
הצמח נצרך במשך מאות שנים בדרום מזרח אסיה, שם הוא מכונה "קציצה צמחונית" (Vegetable meatball) בשל תכולת החלבון הגבוהה שלו – יותר מ-45% מחומרו היבש. הוא מכיל פרופיל שלם של
רחפן משלוחים. אילוסטרציה: מתוך PIXABAY.COM

האם השימוש ברחפנים יהיה כדאי לסביבה?

  • 3 תגובות
קצף גלים לחופי הים הבלטי. צילום: shutterstock

מה הייתה טמפרטורת המים באוקיינוס הקדום?

  • 7 תגובות
הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

  • תגובה אחת
מד חום בהולנד מראה טמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס, יולי 2019. צילום: shutterstock

יולי 2019 היה החודש החם ביותר בהיסטוריה

  • 6 תגובות
בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

  • 6 תגובות
איור: נחתת הירח של תוכנית ארטמיס ממנה ימריאו האסטרונאוטים. איור: נאס"א

מרכז טיסות החלל בהאנטסוויל אלבמה יקבל אחריות על פיתוח נחתת הירח של ארטמיס

  • 3 תגובות
איור של דמות אנושית בתוך עולם דיגיטלי של סימולציה

היפותזת הסימולציה: מדוע פילוסוף מזהיר מפני ניסויים שיבדקו אם אנו חיים בסימולציה

  • 42 תגובות
פרופסור פרסטון גרין כתב באוגוסט 2019 בניו יורק טיימס שייתכן שאנחנו חיים בסימולציה, אך אסור לנו לגלות זאת מפני שאם הניסוי שנערוך להוכיח זאת אכן יצליח, הרי שיוצרי הסימולציה יחליטו,
ייצוגים אמנותיים של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שיש באפשרותם לתמוך בקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם. איור: המעבדה לכוכבי לכת הניתנים ליישוב, האוניברסיטה של פורטו ריקו, ארסיבו.

כמה כוכבי לכת דמויי כדור הארץ מקיפים כוכבים דמויי שמש באיזור החיים?

  • 20 תגובות
סכימה של מפעלי חיידקים הצורכים פחמן דו-חמצני/מים/חנקן/חמצן ופולטים בחשיפה לקרני השמש בנזין/ביו-דלק/ביו-פלסטיק/דשנים [תמונה מתוך המאמר המתאר את המחקר]

ננו-יצורים שצורכים אור ופחמן דו-חמצני ומיצרים פלסטיק ודלק

  • 2 תגובות
הדלקת תאי מוח רבים בו זמנית בהיפוקמפוס. איור: מעבדתו של פרופ' רפי מלאך, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו במוח האדם דפוס פעילות הניצב בבסיס תהליך ההיזכרות

  • אין תגובות
אינפוגרפיקה: מסלולה של החללית ההודית צ'אנדריאן-2 לירח. איור: ISRO

צ'אנדריאן 2 החלה להקיף את הירח

  • תגובה אחת
תיאור ביד אמן של מקרו-טבעת הנקשרת לחלבון מטרה (תמונה באדיבות: University of Basel, Basilius Sauter | CC BY-SA 3.0)

לומדים מהטבע – חומרים חדשים לשימוש כתרופות

  • אין תגובות
חלוקת התא (מיטוזה). איור מתוך PIXABAY.COM

גם לחלבונים מותר לטעות

  • תגובה אחת
טלסקופ החלל הישראלי המתוכנן אולטראסאט (Ultrasat)בהובלת מכון ויצמן

מכון ויצמן וסוכנות החלל מכריזות על טלסקופ החלל אולטראסאט שישמש לאיתור אירועים אלימים ביקום

  • 2 תגובות
תצלומים מתוך סריקת FMRI. באדיבות שני וידרגורן

כיצד עובד fMRI?

  • אין תגובות
באיור: שלוש אסטרטגיות אפשריות לבניית כדורים מאריחים מחומשים. משמאל לימין: a - אריחים הנדבקים אלו לאלו באופן ישיר, b - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים קוויים, c - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים משולשים. פרופ' אהוד קינן וד"ר אפרת סולל. הטכניון

הנגיף המלאכותי

  • אין תגובות
יונקים גדולים בסוואנה אפריקה, בסכנת הכחדה. צילום: shutterstock

נטיעות שליליות

  • 2 תגובות

חוקרות בטכניון פיתחו טכנולוגיה לטיהור מי-שפכים העשירים בפורמלדהיד

  • תגובה אחת
מתקן וילסון - לאיסוף פסולת ב"אי הפלסטיק". תמונת יחצ

לנקות את הפלסטיק מהים – טייק 2

  • 6 תגובות
צמיחה ירוקה. המחשה shutterstock

תפיסת "הצמיחה הירוקה" לא תציל את כדור הארץ, אך מקבלי ההחלטות מפחדים מעולם ללא צמיחה

  • 6 תגובות
ביצית מופרית עוברת בדיקה. צילום ממעבדתו של ד''ר אריה מוסאיוף. קרדיט - ד''ר אסף בן מאיר

מחקר חדש מצביע על קשר בין הרכב השומנים בנוזל מסביב לביצית להתפתחות הריון תקין

  • תגובה אחת
מימין לשמאל: משה גולני, סמנכ"ל הנדסה בחלל תקשורת, לי רוזן מנהל השיגור מספייסX, דוד פולק מנכ"ל חלל תקשורת ואיציק שינברג משנה למנכ"ל חלל תקשורת. צילום: SPACECOM

הלוויין עמוס 17 שוגר בהצלחה; שידור חי

  • 4 תגובות
פסולת חלל מלווינים שהתנגשו. איור: Johan Swanepoel/Shutterstock

רעיון: תחנת חלל שתנקה את מסלול לווייני התקשורת בגובה 36,000 ק"מ; תקבל זרם הכנסות ממיחזור רכיבים

  • 3 תגובות
מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור. איור: גליה טירם.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן העור מלנומה

  • 4 תגובות
WASP-121b, כוכב לכת מסוג "צדק חם" קרוב כל כך לכוכב שלו עד כי מתכות כבדות בורחות מהאטמוספירה שלו. כוחות הגיאות גורמות לו להיות פחוס כמו פוטבול אמריקאי. איור: המרכז המדעי של טלסקופ החלל.

טלסקופ החלל האבל גילה כוכב לכת בצורת פוטבול, שפולט מתכות מתוך האטמוספירה שלו

  • 4 תגובות
GJ 357 d מקיף את השמש שלו. איור: אוניברסיטת קורנל

התגלה סופר כדור הארץ באיזור החיים של מערכת שמש קרובה

  • 9 תגובות
רפואה מדייקת. איור: shutterstock

שילוב של בינה מלאכותית וננוטכנולוגיה יאפשר להתאים אישית טיפולים נגד סרטן

  • אין תגובות
הכחשת שינויי האקלים. איור: shutterstock

הפסאודו מדע משתלט על המדיה החברתית באמצעות חדשות כזב ומסכן את כולנו

  • 25 תגובות
אפקט הפרפר. המחשה: shutterstock

אפקט הפרפר – במציאות

  • 5 תגובות
מחקר שפורסם ב-Nature Sustainability בחן קשרים סביבתיים מרחוק: כיצד שינויים בשימוש במים ובחקלאות באזור אחד עשויים להשפיע על גשמים, בצורת ומערכות אקולוגיות באזורים רחוקים.
ההתחממות הגלובלית. איור: shutterstock

חום אימים

  • 22 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש