הצמח נצרך במשך מאות שנים בדרום מזרח אסיה, שם הוא מכונה “קציצה צמחונית” (Vegetable meatball) בשל תכולת החלבון הגבוהה שלו – יותר מ-45% מחומרו היבש. הוא מכיל פרופיל שלם של חלבון, בדומה לביצה, המורכב מחומצות אמינו חיוניות. בנוסף, מנקאי עשיר בפוליפנולים, בעיקר חומצות פנוליות ופלבנואידים, סיבים תזונתיים, מינרליים (כולל ברזל ואבץ), ויטמין A, ויטמין B, וויטמין B12, אשר נדיר למצוא במוצרים מן הצומח
החיפוש אחר חלופות צמחיות לבשר מניב פירות. צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצא שבמנקאי, צמח מים עתיר חלבון, טמון פוטנציאל משמעותי כמזון-על , המשפיע לטובה על איזון רמות הסוכר הדרושות לאחר צריכת פחמימות.
הצמח נצרך במשך מאות שנים בדרום מזרח אסיה, שם הוא מכונה “קציצה צמחונית” (Vegetable meatball) בשל תכולת החלבון הגבוהה שלו – יותר מ-45% מחומרו היבש. הוא מכיל פרופיל שלם של חלבון, בדומה לביצה, המורכב מחומצות אמינו חיוניות. בנוסף, מנקאי עשיר בפוליפנולים, בעיקר חומצות פנוליות ופלבנואידים, סיבים תזונתיים, מינרליים (כולל ברזל ואבץ), ויטמין A, ויטמין B, וויטמין B12, אשר נדיר למצוא במוצרים מן הצומח.
הילה זליכה, דיאטנית ודוקטורנטית במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטה, יחד עם עמיתיה, חקרו את ההיבט הגליקמי של צמח המנקאי. ממצאי המחקר פורסמו בימים אלה ב-Diabetes Care, כתב העת הרשמי של איגוד הסוכרת האמריקאי.
במחקר החדש, השוו החוקרים בין צריכת שייק מנקאי לצריכת שייק יוגורט. שני המשקאות הושוו זה לזה מבחינת הרכב הפחמימות, חלבון, שומן וקלוריות. לאחר מעקב באמצעות חיישני גלוקוז, המשתתפים ששתו את שייק המנקאי הראו תגובה טובה יותר באופן משמעותי במגוון מדדים ברמות הסוכר, ביניהם: רמות שיא נמוכות של גלוקוז, רמות גלוקוז נמוכות יותר בהתעוררות ופינוי גלוקוז מהיר יותר. המשתתפים גם חשו שבעים יותר. מחקר זה מהווה חלק מניסוי קליני ענק “דירקט פלאס” הבודק את ההשפעה של פוליפנולים שמקורם מצמחים על גוף האדם בבחינת רקמות שומן הגוף, תפקוד המוח , אפיגנטיקה ומקרוביום.
גידול צמח המנקאי, בארץ ובמדינות אחרות בעולם, מתבצע בסביבה סגורה ומקיימת – הוא צורך כמות מים זעירה לייצור חלבון בהשוואה לצמחי סויה, קייל או תרד. האפשרות לגדלו לאורך כל השנה באמצעות טיפוח הידרופוני מהווה יתרון נוסף.
קבוצת המחקר, בראשות פרופ’ איריס שי, חברת המרכז לבריאות ותזונה ע”ש דניאל אברהם והמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאה במספר מחקרים קודמים כי לצמח המנקאי יש פוטנציאל בריאותי אדיר כמזון-על.
המחקר הראשון שבוצע השנה על ידי אלון קפלן, דוקטורנט במעבדתה של פרופ’ שי, מצא כי הזמינות הביולוגית של חומצות האמינו ממנקאי הייתה דומה למזונות אחרים (גבינה ואפונה) בעלי תכולת חלבון זהה. כמו כן, ממצאי המחקר מציעים כי מנקאי עשוי להיות מקור צמחי ייחודי לוויטמין 12B. ממצאים אלו, המדגישים את היותו של מנקאי מקור חלבוני משובח מהצמח, פורסמו בכתב העת Clinical Nutrition.
מחקר נוסף שנערך השנה על ידי קבוצת החוקרים על ידי ענת יסקולקה מאיר, דיאטנית ודוקטורנטית במעבדתה של פרופ’ שי, מצא במסגרת ניסוי ה”דירקט פלאס” כי לא רק שדיאטה ים תיכונית הכוללת מנקאי ללא בשר אדום, אינה פוגעת ברמות הברזל, היא אף מעלה אותן ואת רמות החומצה הפולית, חומרים אשר נדרשים לייצור תקין של כדוריות דם אדומות. מחקר זה מצא בנוסף כי טיפול בחולדות עם אנמיה עקב חוסר בברזל באמצעות מנקאי הינו יעיל כמו הטיפול המקובל. מחקר זה פורסם בכתב העת Journal of Nutrition.
בעקבות ממצאי המחקר המשותף עם הרווארד, החליטו חוקרי התזונה המובילים שם להשיק את הצמח לצריכה כשייק סמוז’י חלבוני ירוק בקפיטריה של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה בבוסטון.
חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ממשיכים במחקר אודות צמחי מים בשיתופי פעולה בינלאומיים.
15 תגובות
מצפה שהמחברים “אוניברסיטת בן גוריון” יגלו מה שמו המדעי של הצמח. אולי המחברים הם מדוברות האוניברסיטה ומטרתם לגייס מימון להמשך המחקר. לגיטימי, אך לפחות שיואילו לגלות בפיתוח של איזה מין מדובר. הבנו כבר שהחברה המסחרית פיתחה זן משלה. ולא, תשובות *אנונימיות* באיזה מין מדובר הן לא קבילות
אפריל 2022
חיפשתי כתבות או מחקרים רציניים שתומכים בטענות על התועלות שיש בצמח מאנקיי, לא ניתן לאתר כאלה. האתרים היחידים שמתייחסים לצמח אלו אתרים שמוכרים אותו (תוכן פרסומי) או אתרים של כל-מיני מומחים לרפואה טבעית (שגם להם יש אינטרס לקדם שימוש בצמח, במקום למשל בתרופות) וכמובן שמזכירים אותו באתרים של טבעונות/צמחונות. איך ייתכן שחיפוש אחר צמח שאמורות להיות לו כה הרבה תכונות טובות (“מזון על”), לא מביא הרבה תוצאות עם מחקרים מעמיקים שתומכים בטענות לגביו? מומלץ למי שמתכוון לסמוך על מה שקרא/שמע על הצמח, לנסות למצוא מקור אמין שמאשש את הטענות
חיפשתי מידע על מנקאי ושמחה שמצאתי גם כאן. החיפוש הזה שלי הוא בעקבות תוצאות מופלאות של השימוש במנקאי על ידי חבר ילדות שלי שסובל מסוכרת נעורים וכמובן מזריק אינסולין, כמה וכמה פעמים ביום, על פי הצורך .
מאז שהחל את השימוש במנקאי (רק קוביה אחת ביום בשייק ששותה) – מספר הפעמים ביום שהוא מזריק אינסולין ביום ירד באופן משמעותי.
השיפור במצבו החל להראות בבדיקות הדם – שהוא עורך כמה וכמה פעמים ביום – כעבור ארבעה ימים בלבד.
מרשים ביותר ולכן מהרתי להתקשר להזמין . כבר קבלתי את המגש עם הקוביות הקפואות.
מחר אתחיל להשתמש בו.
כך ש-יש ויש ממש ואמת ראויה לציון בסיפור המנקאי.
ניתן למצוא עוד מידע על צמח המנקאי ועל מזונות על שונים ב- https://mankai.co.il/
חיפשתי שעה מאמר כלשהו באינטרנט שמספר על מחקר אקדמי רציני שבדק את המנקאי ואכן מצדיק את התכונות שמיוחסות לו, אבל לא הצלחתי למצוא שום-דבר מלבד מחקר שנעשה באוניברסיטת בן-גוריון, על-ידי צוות ישראל ושכל מצוטט בכל האתרים שקשורים במנקאי. המחקר הראה תוצאות בינוניות בהשפעתן על האדם וקצת יותר טובות על עכברים. אבל זה רק מחקר בודד! האם כל העולם מסתמך על ירק שנעשה עליו רק מחקר רציני (כנראה) יחיד?! לא הייתי ממהר להגדיר את המנקאי כ”מזון על” או “מקור תחליפי לבשר עבור ויטמין B12″. מומלץ למי שמתכוון לעבור להשתמש במנקאי על בסיס קבוע (בעיקר צמחונים/טבעונים) לחפור יותר לעומק ולברר האם יש משהו מאחורי ההתלהבות, או שזה רק מסע שיווקי שנועד למכור צמח במחיר מופרז, כפי שנעשה פעמים רבות בעבר עם צמחים אחרים שהוגדרו כ”מזון על” והסתבר לאחר תקופה שאין בהם שום-דבר מיוחד יותר מאשר צמחים אחרים..
איפה ניתן לרכוש את התכשיר ותחת איזה שמות מסחריים ( בארה״ב או אירופה )? שלמה [email protected]
באיזו מדינה ניתן לרכוש את הצמח בצורת שייק/גלולה/טיפות….
האם זה מופרז לצפות שבמאמר מדעי באתר מדעי יופיע שמו המדעי של האובייקט עליו נכתב המאמר?
ליהודה סברדמיש. אולי הסיבה היא שמדובר ב”מאמר מטעם” ולכן חסר גם שמו המלא, בכל מקרה השם של הצמח הוא woliffia globosa Mankai
למה אין צילום של הצמח עצמו במצבו הטיבעי?
השלמה על הכדרורית: אחוז גבוה של חלבון
לשומר הסף. שמו של הצמח בישראל כדרורית (ולא עדשת מים זעירה) ממין שכנראה אינו קיים בארץ אם כי גם המין הקיים בארץ מכיל אחוז גבוה ומשמש למאכל בחברות מסורתיות.
הכל נהדר מתי יגיע לשווקים
אין ספק בתכונותיו החיוביות של הצמח
שמוכר ונאכל בחלקים נרחבים בעולם
בכל מקום בו שוכנים אנשים ליד מקווי מים,
שכן הצמח ידוע ביכולתו לגדול גם במים מליחים
ולשכפל את נפחו במהירות רבה,
תכונה שהפכה אותו לצמח שנחשב ״פולש״,
שמו העברי של הצמח הוא
עדשת-מים-זעירה …
אין ספק בתכונותיו החיוביות של הצמח
שמוכר ונאכל בחלקים נרחבים בעולם
בכל מקום בו שוכנים אנשים ליד מקווי מים,
שכן הצמח ידוע ביכולתו לגדול גם במים מליחים
ולשכפל את נפחו במהירות רבה,
תכונה שהפכה אותו לצמח שנחשב ״פולש״,
שמו העברי של הצמח הוא
עדשת-מים-זעירה …