כל הכתבות - הידען - Hayadan

סוכרת. המחשה: shutterstock

המיקרו לבלב המהונדס מישראל שינסה לשפר איכות חייהם של חולי סוכרת

  • 5 תגובות
נוף של צביר כוכבים צעירים ( בני מיליון שנים), המכונה ערפילית צפון אמריקה או הערפילית הפלסיאנית (למעלה מימין). זו גרסה נקיה ומעובדת של התמונה המקורית של טלסקופ החלל שפיצר. NASA/JPL-Caltech. איור: shutterstock

האם אבני הבניין של החיים נוצרו בעננים בין-כוכביים?

  • תגובה אחת
פרופ' עמנואל שרפנטייה, זוכת פרס הארווי של הטכניון לשנת 2019. צילום: דוברות הטכניון

הטכניון יעניק את פרס הארווי היוקרתי לממציאי טכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR-Cas9 ולאחד מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

  • אין תגובות
תסמיני החצבת. איור: shutterstock

חצבת מוחקת זכרון חיסוני של מחלות אחרות

  • אין תגובות
זיהוי פנים. Image by teguhjati pras from Pixabay

חוקרים מויצמן גילו התאמה בין דפוסי קידוד פנים במוח האדם ובמערכות בינה מלאכותית

  • תגובה אחת
זרוע רובוטית בעלת יכולות הרמה מגוונות, שפותחה באוניברסיטת בן גוריון. צילום יחצ

הכי קרוב ליד אנושית: חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון פיתחו זרוע רובוטית שיכולה לאחוז בכל צורה שהיא

  • אין תגובות
ראש נאס''א ג'ים ברידנסטיין עם אבי בלסברגר ראש סוכנות החלל הישראלית וד''ר אורן מילשטיין מנכ''ל סטמראד. צילמה מורן קוגן

מגן הקרינה הישראלי יוטס לתחנת החלל בשבת, ויעבור ניסוי על ידי שתי האסטרונאוטיות

  • 4 תגובות
מאדים הרטוב, לפני מיליארדי שנים, ומאדים היום. איור נאס"א, בהתבסס על נתונים ששידרה החללית MAVEN

מאדים: סיכום  ביניים של ממצאי החללית MAVEN  

  • 4 תגובות
חווה לגידול אריות לציד בדרום אפריקה. צילום: shutterstock

חיות בר או חיות משק מסוג חדש?

  • תגובה אחת
חברי המשלחת הישראלית בתחרות הרובוטיקה שהתקיימה בדובאי, אוקטובר 2019 עם אביהו בן נון. צילום יחצ

מדליית כסף לנבחרת ישראל באולימפיאדת הרובוטיקה הבינלאומית של FIRST שהתקיימה בדובאי

  • אין תגובות

ספינטרוניקה מולקולרית – טכנולוגיה חדשה למחשוב קוונטי

  • 2 תגובות
שער הגליון הראשון של כתב העת פנטסיה 2000. מתוך ויקיפדיה

פנטסיה 2000: עוד מעט תוכלו לקרוא את כל הגליונות באינטרנט * מקימי המגזין פונים למימון המונים

  • 3 תגובות
לימוד באמצעים טכנולוגיים. איור: shutterstock

האם האקדמיה מתאימה את עצמה לשוק התעסוקה של העידן הדיגיטלי?

  • תגובה אחת
ד"ר דגנית פייקובסקי צילום בני שרוני

ד"ר דגנית פייקובסקי נבחרה לתפקיד סגנית נשיאת הפדרציה העולמית לאסטרונאוטיקה (IAF)

  • 3 תגובות
מבנה העלה המלאכותי. Virgil Andrei, Bertrand Reuillard & Erwin Reisner

עלה מלאכותי לייצור גז נקי

  • 2 תגובות
האבולוציה של החיים על כדור הארץ. איור: shutterstock

"כימיה וביולוגיה אינם עולמות נפרדים"

  • 3 תגובות
בזכות ניתוח מחדש של הנתונים משנת 2017 של אירוע המיזוג, זיהינו כעת חתימה של יסוד כבד אחד מוגדר בתוך כדור אש זה, היסוד סטרונציום, מה שמוכיח כי התנגשות של כוכבי נויטרונים גרמה ליצירה של יסוד זה ביקום. איור: ESO

זיהוי ראשון אי-פעם של יסוד כבד שנוצר בעקבות התנגשות של כוכבי נויטרונים

  • 2 תגובות
העיט-סמל 9.הקיסרות הביזנטית

כנסייה גדולה ומפוארת בת 1,500 שנה עם רצפות פסיפס וכתובות ביוונית נחשפה ברמת בית שמש

  • אין תגובות
עטלפים במערה. צילום: All-stock-photos/Shutterstock

הוייז של העטלף

  • אין תגובות
60 לווייני סארלינק בעת השיגור ב-24 במאי 2019. צילום: SpaceX. מתוך ויקיפדיה

אילון מאסק צייץ באמצעות תקשורת מלוויין האינטרנט הזעיר בגובה נמוך סטארלינק

  • אין תגובות
חנוכת הביתן הישראלי בתערוכת איגוד האסטרנאוטיקה העולמי (IAC) בוושינגטון, אוקטובר 2019. צילום יח"צ, משרד המדע

נפתח הביתן הישראלי בתערוכת החלל העולמי ה-IAC בוושינגטון

  • אין תגובות
אפקט הול-אור. איור: IBM Reaserch

נפתרה תעלומה פיזיקלית בת 140 שנה: אפקט הול אור באמצעות נושא

  • 6 תגובות
הדמייה של מכתש גייל מולא באגם מים, כפי שהחוקרים מעריכים שהיה לפני כ-3.5 מליארדי שנים. מקור: נאס"א.

למאדים היו בעבר אגמי מלח הדומים לאלה שעל פני כדור הארץ

  • 4 תגובות
לווייתן גדול סנפיר. צילום: shutterstock

לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

  • 23 תגובות
בינה מלאכותית כללית. איור: shutterstock

בינה מלאכותית כללית כבר כמעט כאן

  • 7 תגובות
הספינה האוטונומית MAS שתחקור את ריכוזי הפלסטיק באוקיאנוס האטלנטי. איור: IBM

IBM תשיק ספינה אוטונומית שתחקור את דרכי הצטברות הפלסטיק באוקיינוס האטלנטי

  • אין תגובות
אבטלה. איור: shutterstock

עתיד העבודה: מפתחי-העל של העתיד – ואלו שישרתו אותם

  • 6 תגובות
הזמן אוזל - גם צמחים נכחדים. איור: shutterstock

הכחדת הצמחים הגדולה

  • תגובה אחת
גבישי פרובסקיטים האלידיים – תהליך ייצור פשוט וחגיגה לעיניים

בסֵדֶר גמור

  • 5 תגובות
אנרגיית השמש - מקור אנרגיה ירוק ובלתי נדלה. מתוך ויקיפדיה

החשמל של תש"פ

  • 14 תגובות
ד"ר איתי תירוש וג'ולי לאפי. סרטן המוח הנפוץ והאלים ביותר

כנגד ארבעה תאים – מדוע אין כיום בנמצא תרופה יעילה לטיפול בסרטן המוח מסוג גליובלסטומה?

  • אין תגובות
תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

שלושה רמזים לעתיד הרפואה

  • 2 תגובות
החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

  • אין תגובות
מפות של חוטי חומר הממלאים את היקום. חוטי הגז מוצגים בצבע כחול. מפות הרקע הן תמונה אופטית שצולמה באמצעות טלסקופ סובארו (משמאל) ותמונה באורך גל מילימטרי שצולמה ממצפה ALMA (מימין). התגלה קיומים של מבנים גזיים נרחבים וחוטי רשת קוסמיים (משמאל); ושהחוטים מחברים בין מספר גלקסיות שבהן יש שיעור גבוה של היווצרות כוכבים (מימין). קרדיט: RIKEN

חוטי חומר מאסיביים הממלאים את היקום אחראים לצמיחת הגלקסיות והחורים השחורים העצומים שבמרכזן

  • 15 תגובות
כרזה נגד מילת נשים

מילת נשים ביהדות הקדומה? עדויות נסיבתיות מהמקורות

  • 15 תגובות
ד"ר יחיעם שורק מפנה אותנו לכמה פסוקים שמהם עולה חשד שמנהג מילת נשים היה קיים ביהדות. טוב שלא נשמר
חיים ביקום. איור: shutterstock

יהיה מוזר אם לא ימצאו סימן לחיים ביולוגיים בהינתן העובדה שיש כל כך הרבה כוכבי לכת

  • 24 תגובות
המחשב קוונטי IBM Q בעל 50 סיביות קוונטיות. מקור: IBM.

המחשבים הקוונטיים – זה הזמן להתחיל לבנות מומחיות

  • 6 תגובות
סימני ביתור, חיתוך וניפוץ על עצמות גפיים של יחמורים ממערת קסם. צילום: רות בלסקו

האדם איחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400,000 שנים

  • אין תגובות
משתייכים לשלוש קבוצות, 17 בכיוון הפוך, שלושה בכיוון הרגיל. הירחים שהתגלו | איור: מכון קרנגי

התגלו 20 ירחים נוספים סביב כוכב הלכת שבתאי * עקף את צדק

  • 3 תגובות
מבנה תלת-ממדי של נוגדן (מסומן בכחול ובטורקיז) הקשור לאתר מטרה בנגיף אבולה. ד"ר רון דיסקין, מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן חשפו כיצד פועלים חיסונים ניסיוניים נגד אבולה

  • אין תגובות
זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2019: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה יושינו. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון

  • אין תגובות
מיקומו של כוכב הלכת pegasi-51b, כוכב הלכת הראשון שהתגלה מחוץ למערכת השמש. איור: ועדת פרס נובל

גילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש – שינה את תפיסתנו על היקום

  • 10 תגובות
במפה הזאת, שנבנתה על סמך התצפיות של החללית פלאנק ששיגרה סוכנות החלל האירופית, אפשר לראות את קרינת הרקע הקוסמית בגלי־מיקרו (CMB), האור הנצפה הקדום ביותר של היקום, והיא נותנת לנו את התמונה הטובה ביותר מעולם של היקום בימי ילדותו המוקדמים. השטחים הכחולים בשמים מייצגים נקודות שבהן הטמפרטורה של קרינת הרקע, וממילא גם של היקום המוקדם, היא נמוכה יותר, והאזורים האדומים משקפים מקומות חמים יותר. תומכי תיאוריית האינפלציה, תיאוריה הגורסת שהיקום התפשט במהירות ברגעיו הראשונים, טוענים שתבנית הנקודות הקרות והחמות עולה בקנה אחד עם הרעיון הזה. ואולם, התיאוריה יכולה למעשה לייצור כל תבנית, וברוב הגרסאות שלה היא מייצרת הבדלי טמפרטורה גדולים יותר ממה שהמפה הזאת מראה. יותר מזה, אם האינפלציה אכן התרחשה, קרינת הרקע הייתה צריכה לכלול ראיות לגלי כבידה קוסמיים, אדוות במרחב־זמן שנגרמו על ידי המתיחה הקדומה, אבל היא אינה כוללת ראיות כאלה. במקום זאת, נתוני פלאנק מגלים שהסיפור האמיתי של תולדות היקום שלנו עדיין רחוק מסיום. מקור: ESA and the Planck Collaboration.

זוכה נובל פרופ' פיבלס חשף את הסודות שמאחורי הקרינה הקוסמית

  • אין תגובות
הדמייה של פגאסי 51b - ענק גזים שמקיף כוכב הדומה לשמש שלנו, אך קרוב אליה מאד, מה שמעניק לו ולדומיו את הכינוי "צדק חם". מקור: NASA/JPL-Caltech.

מדע כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש פורח בזכות גאונותו של מישל מאיור, והמכשיר שבנה

  • 3 תגובות
אנו צופים ביקום והוא נראה דומה בכל הכיוונים. מתוך אתר פרס נובל

"זוכה הנובל ג'ים פיבלס הוביל את המחקר התיאורטי בקוסמולוגיה במשך עשורים"

  • 3 תגובות
זוכי פרס נובל לפיזיקה ג'יימס פיבלס, מישל מאיור ודידיה קלו. איור: ועדת פרס נובל

מגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש ומפתח התיאוריה הקוסמולוגית זכו במשותף בפרס נובל לפיזיקה

  • אין תגובות
איור 2 המנגנון לחישת חמצן שעליו זכו חתני פרס הנובל לשנה זו הוא בעל חשיבות בסיסית בפיזיולוגיה, למשל, עבור המטבוליזם ומערכת החיסון שלנו ועבור היכולת שלנו להתאמן ברמות נמרצות משתנות. גם תהליכים פתולוגיים רבים מושפעים ממנגנון זה. חוקרים רבים מתמקדים היום בפיתוח תרופות חדשות שתוכלנה לעכב או לשפעל את מנגנון חישת החמצן, זאת במטרה לשפר את הטיפולים באנמיה, סרטן ומחלות אחרות. איור: ועדת פרס נובל לרפואה

שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019

  • 2 תגובות
תאי גזע מתמיינים לנויורנים ומושבת תאי גזע לא ממוינת. פרופ' ישי אביאור, האוניברסיטה העברית

תאי גזע עובריים בהם משתמשים לטיפול במחלות ובמחקר – עשויים להכיל מוטציות סרטניות

  • תגובה אחת
עיר בת 5,000 שנה שהתגלתה ליד חריש, 2019. צילום אוויר, אסף פרץ

עיר כנענית עצומה בת 5,000 שנה ובה מקדש לפולחן, מהראשונות והגדולות במזרח הקרוב הקדום, התגלתה ליד חריש

  • 6 תגובות
כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ.

אקלים – חקלאות – מזון

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש