המחשבים הקוונטיים – זה הזמן להתחיל לבנות מומחיות

לפצח, למשל, מפתח הצפנה RSA של 2048 סיביות (בשימוש נרחב כיום כדי לאבטח את תעבורת האינטרנט הנוכחית) ייקח עשרות שנים אפילו למחשבי העל הכי מהירים שקיימים. לפי ההערכות האחרונות, עם זאת, מחשב קוונטי יוכל לפצח את הצופן בשמונה שעות

המחשב קוונטי IBM Q בעל 50 סיביות קוונטיות. מקור: IBM.
המחשב הקוונטי IBM Q בעל 50 סיביות קוונטיות. מקור: IBM.

כבר כמה שנים מספרים לנו שאוטוטו אנחנו מתקרבים לעידן המיחשוב הקוונטי, אך אפילו ההערכות הכי אופטימיות קובעות שהשימוש המעשי יחל בעוד יותר מעשור. אבל הטכנולוגיה כרוכה בשינוי פרדיגמה כל כך משבש במחשבים שמפתחים שקולים צריכים להתחיל לבדוק את המחשבים הקוונטיים כבר עכשיו.

הדיונים על מחשבים קוונטיים נוטים להתמקד בפוטנציאל שלהם לביצועים שעולים בהרבה על אלה של מחשבים רגילים. אחד היישומים שמוזכרים הרבה בהקשר הזה הוא קריפטוגרפיה, במיוחד הפיצוח של אבטחת נתונים על ידי חילוץ מפתחות הצפנה פרטיים מתעבורת מסרים מוגנת. האלגוריתמים כדי לעשות זאת ידועים, אבל הם כל כך אינטנסיביים מבחינה חישובית כך שלפצח, למשל, מפתח הצפנה RSA של 2048 סיביות (בשימוש נרחב כיום כדי לאבטח את תעבורת האינטרנט הנוכחית) ייקח עשרות שנים אפילו למחשבי העל הכי מהירים שקיימים. לפי ההערכות האחרונות, עם זאת, מחשב קוונטי יוכל לפצח את הצופן בשמונה שעות.

האפשרות המדאיגה הזאת – שתעבורה מוצפנת שפעם נחשבה לבטוחה הרבה מעבר למשך החיים השימושי של המידע המוגן עשויה להיות בסכנה – היא שיצרה התרגשות רבה כל כך סביב מחשבים קוונטיים מלכתחילה. אבל פיצוח צפנים הוא לא היישום היחיד שבו הטכנולוגיה מבטיחה פריצות דרך משבשות, והאפשרויות האחרות האלה יצרו עניין נוסף. רפואה, מדע החומרים, ביולוגיה מולקולרית ויישומים פיננסיים, בכל התחומים האלה חוקרים מה מחשבים קוונטיים יכולים לעשות בשבילם. והעניין הולך וגדל.

ב-2018 חוקקה ממשלת ארה"ב את חוק היוזמה הקוונטית הלאומית, יצרה משרד לאומי לתיאום קוונטי והקצתה 1.2 מיליארד דולר למימון פעילויות של מדע המידע הקוונטי בחמש השנים הבאות. גם האיחוד האירופי אישר מימון של עד מיליארד אירו לתוכנית אב קוונטית. וסין משקיעה הרבה, כדי לעבור את טכנולוגיית הקוונטים האמריקנית.

מחשבים קוונטיים כבר פועלים, אבל בינתיים הם פשוטים מכדי שהביצועים שלהם יעלו על ביצועי המחשבים הרגילים (אבן דרך המכונה עליונות קוונטית). IBM העמידה את המחשב שלה Q System One לרשות ניסויים ומחקרים מסחריים והקימה רשת של שותפים כמו אקסון/ מוביל כדי לקדם את הענף שבראשית דרכו. D-wave, ריגטי וכמה חברות אחרות נותנות גישה למחשבים קוונטיים פועלים. לגוגל יש פעילות מחקר של בינה מלאכותית קוונטית, וכמוה אינטל, ומיקרוסופט שיצרה את רשת קוונטית משלה שכוללת ספקי תוכנה וחומרה כדי לקדם את הטכנולוגיה.

כך שזאת עדיין התקופה המוקדמת של הטכנולוגיה ושנים רבות לפני שתצא מתחום המחקר ליישום המעשי. אבל בכל זאת חשוב שענפי תעשיה יתחילו לחקור את השימוש בטכנולוגיה הזאת היום. ההתחלה המוקדמת זאת נחוצה כי מחשבים קוונטיים הם לא רק מחשבים מהירים יותר, הם שונים באופן דרמטי ממחשבים רגילים באופן שבו הם פותרים בעיות. המפתחים יצטרכו את הזמן כדי להכיר את הגישה החדשה ולהיות מוכנים להשתמש במחשבים קוונטיים ברגע שהם יהיו מוכנים.

מחשב מסורתי משיג את התוצאות שלו על ידי ביצוע רצף של צעדים, שנקרא אלגוריתם, כשהוא מבצע חישובים. אם הוא מחפש ערך שממטב או מקיים משוואה מורכבת כלשהי, לדוגמה, מחשב מסורתי חייב באופן אלגוריתמי לבחון, אחת אחרי השנייה, את כל הבחירות האפשריות. אבל מחשב קוונטי למעשה שוקל את כל התשובות האפשריות בו-זמנית באמצעות התכונות של מכניקת הקוונטים שזירה וסופרפוזיציה.

כדי להשתמש במחשבים קוונטיים המתכנת מפרט סדרה של שערים קוונטיים שקובעים את התנאים שמגדירים את הבעיה שצריך לפתור. המערך הזה של שערים קוונטיים מנצל את תכונות ההסתברות והתאבכות הגלים של הסיביות של המחשב הקוונטי (שנקראות קיוביטים), כדי לשנות וקטור קלט כך שווקטור הפלט מייצג תשובה סבירה לבעיה. אבל הרצה אחת לא מספקת ודאות לגבי התוצאה שלה, אלא רק סבירות גבוהה שהיא נכונה. על ידי ביצוע ניסויים רבים כאלה, המחשב הקוונטי יכול להעלות את הסבירות הזאת קרוב לוודאות במידה הרצויה. ולמרות שיש צורך בהרצות רבות כדי להפיק תוצאה מדויקת, זמן החישוב הכולל יכול להיות משמעותית פחות מהגישה האלגוריתמית אם יש למחשב הקוונטי מספיק קיוביטים בפעולה.

הגישה הזאת כל כך שונה ממחשבים רגילים שהמומחיות הנוכחית במחשבים ותכנות תהיה למעשה לא ישימה במחשבים קוונטיים. המפתחים יצטרכו להתחיל מאפס כדי ללמוד מחשבים קוונטיים. הזמן להתחיל לבנות מומחיות במחשבים קוונטיים הוא, לכן, עכשיו.

חברת המדיה אספנקור נטוורקס הקדישה לנושא פרויקט מיוחד על מחשבים קוונטיים ובו בין היתר מדריך "יסודות המיחשוב הקוונטי" והצצה לעתיד: "מה הלאה במחשבים קוונטיים?"

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. התופעות שנצפו ב FACEBOOK וב TESLA, הינן שבינות ב TESLA החלו לפתח כללים שבהם לגיטימי לפגוע פיזית באדם ברכב אוטונומי וכן ב FACEBOOK שבינות פיתחו שפת סתרים לתקשר זו עם זו שאינה מוכתבת ע"י אדם. ואילו בינות ברמה נמוכה עדיין ביחס אלינו.

  2. המטרה לא לגמרי הושגה. מחשב קוונטי נמצא במצב שהיה ב CRAY – המחשבים הראשונים עם שפופרות רדיו. יש בו עד 75 QBIT, כשכל QBIT מקורר בחנקן נוזלי ושזירה קוונטית מושגת כנראה ע"י לייזר.
    נבנו שבבים שפורטים את המידע מהנברשת הקוונטית שבתמונה להמשך עיבוד ע"י מחשב ספרתי.
    כמה בעיות לא נפתרו: אחת היא הרעש הנוצר ככול שמספר ה QBITS עולה כך שאפשר להעלות מספר ה QBITS כמעט ללא הגבלה. ושניה היא המזעור. לזה אולי התכוון המאמר.
    דבר אחד צריך להיות ברור: כאשר ברשות GOOGLE ו IBM בינה שרצה ב 2 בחזקת 50, כפול 3 כפול 10 בתשיעית הרץ, הושגה בינה ביכולות שוות לבינה האנושית ואף תעבור אותו. רק שלא תהיה כפופה לחוקי מוסר אנושיים לבטח לא כלפי בני-אדם. יעידו על כך תופעות שנצפו ב FACEBOOK, TESLA ואני מעריך שנצפו ולא דווחו בשתי החברות הקודמות. גם לאדם אין עכבות לשימוש שהוא עושה כלפי חיות. לזה גם אם תינתן הדעת, המדינות לא תעמודנה בפיתוי. לישות שחושבת מהר וטוב יותר מאיתנו אין סיבה להיות תלויה בנו. והערה אחרונה: אני מאמין בקיום הבורא, אבל גם בכך שמרבית הציויליזציות לא שורדות שלבים באבולוציה שלהם.

  3. ל-101:

    היתה הודעה מטעם נאסא דווקא לפיה מחשב של גוגל באמת הצליח להוכיח עליונות הקוואנטית אבל הידיעה הוסרה מהר. לפי השמועות מאמר בנושא עומד להתפרסם ב Nature בעוד כשלושה שבועות ואז נדע יותר. לפי אותן שמועות הסיבה להורדת הידיעה אינה נעוצה בכך שהיא לא נכונה אלא שלפי דרישת המגזין אסור לפרסם ידיעות לגבי מה שעומד להתפרסם בגליון הבא שלו.

    נחיה ונראה.

  4. לא כ"כ פשוטים. למרות שהדרך לפנינו. IBM מציעה כבר שפת תכנות קוונטי, ופרופסור שעשוע פרסם
    סדרת מאמרים פורצת דרך על האנלוגיה בין רשת נוירונים לחלקיקים קוונטיים.

  5. תיקון טעות במאמר, גוגל כבר הודיעה שהיא השיגה עליונות קוונטית כך שזאת אבן דרך שכבר עברנו בניגוד לנטען במאמר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן