תחום המחשוב הקוואנטי מבוסס כיום על התקנים קטנים יחסית, ויכולת חישובית הסובלת משיבושי רעש והפרעות. מערכת בת אלף קיוביט תהיה אבן דרך משמעותית שתוכל להפגין באופן מובהק את היתרונות של מחשוב קוואנטי על פני מחשוב קלאסי ואפילו מחשבי העל החזקים והיעילים בעולם
כך אומר איתמר סיון, מנכ”ל חברת Quantum Machines , מפתחת שפות תכנות וקומפיילרים שמאפשרים לשבבים קלאסיים לנהל הרצת אלגוריתמים על מחשבים קוונטיים. סיון הרצה בכנס ChipEX2020 Digital שהתקיים ב-16 בספטמבר 2020 במרחב הדיגיטלי
חגי איזנברג, מדען ראשי בחברת QuantLR ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית שיתף את הצופים בכנס ChipEX2020 Digital באתגרים העומדים בפיתוח הצפנה קוונטית של סיבים אופטיים, שלא תהיה פריצה גם על ידי אלגוריתמים קוונטיים
ייקח לפחות עשור עד שייבנו מחשבים קוונטיים כללים, אבל הטכנולוגיה כרוכה בשינוי פרדיגמה כל כך משבש במחשבים שמפתחים שקולים צריכים להתחיל לבדוק את המחשבים הקוונטיים
<strong>רשות החדשנות מאשרת את הקמתם של שלושה מאגדי מו"פ חדשים בתקציב של 150 מיליון שקלים. אביב זאבי, מנהל זירת תשתית טכנולוגית רשות החדשנות: "בעידן בו
![עיצוב של המבנה הפוטוני הלוכד בתוכו שני פוטונים. הפוטונים נעים לאורך הכיוון האופקי, כל אחד מהם לאורך הזרוע של הצלב. החורים ממוקמים כך ששני הפוטונים נלכדים בנקודת המרכז שבה נחצים שתי הזרועות של הצלב. העקומות הכחולה והאדומה מייצגות את העוצמה של השדות החשמליים של הפוטונים התואמים להם. הפוטונים מגיבים בעקבות חוסר הליניאריות של הגביש היוצר את הצלב. [באדיבות: Eric Proctor]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/05/Photonic-Structure-That-Traps-Two-Photons-777x4131-1-240x128.jpg)
חוקרים מצבא ארה"ב חוזים כי מעגלי מחשוב קוונטיים שלא יזדקקו עוד לטמפרטורות נמוכות במיוחד בכדי לתפקד יהפכו למציאות בתוך כעשור שנים
חברת Raicol Crystals וחברת Qubitekk זכו במענק הקרן לפרויקט לפיתוח מקור פוטוני שזור וממוזער אשר יהווה נקודת קצה לשליחת מסרים מוצפנים
מנהל חטיבת המחקר של IBM מעניק הצצה לאחד מתוך 18 המחשבים הקוונטיים של החברה וקורא לכל המתעניינים: בואו להתנסות בעצמכם בניסוי על מחשב קוונטי פעיל
חוקרים באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטה העברית פיתחו כלי המאפשר לסרוק מיליוני מוטציות בחלבונים במקביל * הכלי מזרז את המעבר משלב המחקר לשלב היישום
קוונט-אל–אר (QuantLR) שהוקמה לאחרונה באוניברסיטה העברית, הכריזה על פריצת דרך משמעותית – ניסוי שהדגים בפעם הראשונה הצפנה קוונטית מחוץ למעבדות מבוקרות ובתנאי שדה הצליח. החברה
השיטה משתמשת בתכונות קוונטיות להחלפת מידע סודי, כגון מפתח מוצפן, שאפשר אחר כך להשתמש בו להצפין מסרים שמועברים בערוץ לא מאובטח. האבטחה של QKD מבוססת
המירוץ למיחשוב הקוונטי, ולמי שיקבע את התקנים מזכיר במידה רבה את התחרות בין תומס אדיסון, ניקולה טסלה וג'ורג' ווסטינגהאוז מי ישלוט בהמצאה החדשה – הזרם
השיטה צפויה לסייע לחוקרים במגוון רחב של תחומים, החל בזיהוי מוטציות בגנים וכלה בתכנון חומרים חדשים, שמחשבי על מתקשים בה
לפצח, למשל, מפתח הצפנה RSA של 2048 סיביות (בשימוש נרחב כיום כדי לאבטח את תעבורת האינטרנט הנוכחית) ייקח עשרות שנים אפילו למחשבי העל הכי מהירים
כך אומר נעם זכאי, מוביל פעילות המיחשוב הקוונטי של IBM באירופה בראיון במהלך תערוכת CES שהתקיימה בלאס וגאס
IBM Q System One כוללת אלפי רכיבים הנתונים בתוך מארז ייחודי: תא זכוכית של 3X3 מטר המאפשר לסיביות הקוונטיות הרגישות לפעול ללא הפרעות ובתנאי קור
שיתוף פעולה בין מפא"ת במשרד הביטחון, הוות"ת והקרן הלאומית למדע, להקמת קרן מחקר בנושא מדע וטכנולוגיות קוונטים
קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שוקדת על פיתוח השיטה.הקבוצה זכתה במענק מחקר יוקרתי מהאיחוד האירופי בסך של 4 מיליון יורו
וגם מדוע כדאי לפתח כבר היום הצפנה שתהיה חסינה בפני פיצוח ע"י מחשבים קוונטיים. רשמי סיור במרכז המחקר של IBM בציריך
המחקר הוא חלק מתוכנית המעבד הקוונטי הפוטוני ב-CQC2T. מרכז המצוינות מפתח גישות מקבילות באמצעות מעבדים אופטיים ומעבדי סיליקון במרוץ לפתח את מערכת החישוב הקוונטי הראשונה
מעבדתו של פרופ' ברק דיין במכון ויצמן למדע, היא אחת מהמעבדות הבודדות בעולם אשר הוקמו במטרה לפתח ולמצוא פתרון לאתגר הזה. מדעני המעבדה הזאת ביצעו באחרונה צעד
מדעי המידע הקוונטי נשענים על הפיזיקה, המתמטיקה, מדעי המחשב וההנדסה, על מנת להבין כיצד לעבד נתונים בדרכים שלא נחזו כלל על ידי האבות המייסדים של
שיטה חדשה ללכידת פוטונים בודדים עשויה להיות צעד בדרך לזיכרון קוונטי
אינטל היא מהחברות הראשונות הבוחנות דרכים למימוש הפוטנציאל של קיוביטים מבוססי ספין בסיליקון במחשוב קוואנטי. החברה טוענת שספין קיוביטים בסיליקון, המנצלים את הספין (סיבוב) של
ד"ר בינה קליסקי מהמחלקה לפיזיקה והמכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים, של אוניברסיטת בר-אילן, יחד עם חוקרים מצרפת, איטליה, הולנד, ספרד ושוודיה, מפתחים טכנולוגיה קוונטית בעזרת ממשקים
