לדברי אביב זאבי, סמנכ”ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, בתחום המיחשוב הקוונטי (לא כולל תקשורת והצפנה קוונטיים) פועלות כיום כשלושים חברות שיוכלו להחשף ולהשפיע על התקינה * רשות החדשנות גם מתכוונת לפרסם בקרוב את תוצאות המכרז להקמת מעבדה לאומית למיחשוב קוונטי
ישראל הצטרפה לפורום הקוונטום היוקרתי בעולם Quantum Economic Development Consortium (QED-C). הפורום, בו חברות עשרות בודדות של מדינות – כולן מערביות, מתווה את מדיניות הרגולציה של ארה”ב בתחום הקוונטום ומאפשר למדינות החברות בו לצרף חברות, מכוני מחקר ואוניברסיטאות לפורום ובכך לאפשר להם לכוון את מאמצי הפיתוח לתחומים המייחדים אותם ולא לעסוק בעינייני תקשורת ותאימות.
באתר הקונסורציום נמסר כי: “קונסורציום הפיתוח הכלכלי הקוונטי (QED-C) הודיע כי יפתח חברות בדרגה 2 לחברות ב- 27 מדינות נוספות בעלות דעות דומות. כדי להיות זכאיות לחברות, חברות חייבות להיות ממוקמות באוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, בולגריה, קנדה, קרואטיה, קפריסין, צ’כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, אירלנד, ישראל, איטליה, יפן, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, ניו זילנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, רומניה, סלובקיה, סלובניה, דרום קוריאה, ספרד, שוודיה, שוויץ, בריטניה או ארצות הברית.”
“QED-C הוא קונסורציום של בעלי עניין ישיר או עקיף בתעשייה, באקדמיה, בממשלה עם המשימה לאפשר ולהצמיח את התעשייה הקוונטית ואת שרשרת האספקה. חברי QED-C חולקים ערכים משותפים, כולל כיבוד הנורמות הבינלאומיות של תחרות הוגנת. יחד, חברי הקונסורציום מזהים מקרי שימוש במדע וטכנולוגיה של מידע קוונטי, ומטפלים בפערים בטכנולוגיות מאפשרות, בתקנים ובאמות מידה, וכן בכוח העבודה הקוונטי.”
“QED-C מצפה להרחיב את הקהילה המהימנה הזו כדי להגדיל את תעשיית הקוונטום העולמית ואת שרשרת האספקה. “
עדיין אין טכנולוגיה קוונטית מנצחת
בשיחה עם CHIPORTAL מסביר סמנכ”ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות אביב זאבי כי קיימות היום 20 טכנולוגיות שונות לפיתוח מחשבים קוונטיים ועדיין אין מנצח. ככל שהסטנדרטיזציה תהיה גדולה יותר נוכל להשוות ביצועים בין הטכנולוגיות השונות ולשפר את תהליכי הפיתוח.
תחת אחריותו של זאבי פועלים שני מאגדים בתחום הקוונטי – מאגד בתחום של חישה קוונטית ומאגד של תקשורת קוונטית אבל לא בתחום המיחשוב הקוונטי.
קונסורציום QED-C מתבסס על המלצות ארגון התקינה האמריקני NIST, שמטרתו היא לתקנן פיתוחים טכנולוגיים כדי שיהיה אפשר לקשר בין מערכות שונות – יכולת לתקשר בין רכיבים שונים בלי לבנות מערכת שלמה או לקנות מערכת שלמה. “כאשר אני רוצה לפתח טכנולוגיה שמסוגלת לתת לי חישוב על ידי מחשב קוונטי לפתור בעיית אופטימיזציה מסוימת אני יכול לעשות שימוש בקומפיילרים רלוונטיים שיהיו מסוגלים לתרגם את האלגוריתם שלי בצורה ישירה לא משנה באיזה מחשב קוונטי אני משתמש.”
“מטרת הפורום היא ליצור תיקנון ברמת המחשוב הקוונטי כדי לאפשר לדוגמה לחוקר מסוים שפתר בעיית אופטימיזציה לחסוך את הצורך ללמוד איך צריך לכתוב גירסאות שונות של את האלגוריתם שלו כדי להריץ אותו על מערכות שונות. מספיק שיכתוב אותו פעם אחת וינסה על כל השיטות הקיימות כדי להבין באיזו טכנולוגיה הוא מקבל את האפקטיביות הגדולה ביותר מהאלגוריתם.”
מיהן החברות הישראליות שייהנו מהכניסה לפורום?
“יש חברות שהמודל המסחרי שלהם מתבסס על תיקנון – חברות כמו קוונטום מאשינס שדחפה לכניסה לארגון. קוונטום מאשינס המציאה את שפת ה- QUA שמאפשרת את התרגום הזה והמטרה היא שיהיו יותר אלגוריתמים שישתמשו בה ויותר מחשבים קוונטיים שבתוכם יישבו הקומפליירים שיודעים לתרגם משפת ה-QUA אלגוריתם שנכתב על מחשב בינארי (מחשב “קלאסי”) לתוך מחשב קוונטי. הם לא החברה הרלוונטית היחידה – למשל חברות שעוסקות במדידת האמינות של החישובים הקוונטיים (Fidelity). חברות כאלה צריכות לדעת להתכוונן אל הסטנדרטיזציה של עולם המחשוב הקוונטי כי אם לא ידעו איך מודדים הם לא יוכלו לכוון את כלי המדידה שלהם לטכנולוגיות שונות. “
“חברה נוספת היא חברת קלאסיק המפתחת פלפטורמה לפיתוח אלגוריתמים קוונטיים על מחשבים קלאסיים, כמו למשל קדמה שמפתחת אלגוריתמים העוטפים את המחשב הקוונטי כדי להתגבר על בעיית הרעש. בנוסף ניתן למנות משתמשים סופיים כמו אלתא שמפתחת בעזרת מיחשוב קוונטי יכולת לשימוש אפקטיבי של מכ”מים, ועוד חברות. בסך הכל מונה קהילת המיחשוב הקוונטי כשלושים חברות.”
מועדון של מדינות מערביות בלבד
“עצם העובדה שמקבלים אותנו לארגון QED-C זו הוכחה שאנחנו חלק מ”האנשים הטובים” במערב. סין ורוסיה לא נמצאות שם – מי שכן נמצא אלה המדינות שרוצות לתת משקל נגד ברמה הכלכלית והטכנולוגית.”
“אנחנו נמצאים כרגע במהלך של בחירה של ספק שיקים את מעבדת המיחשוב הקוונטי הישראלית. מקווים להגיע להכרעה כבר בתחילת יולי. אני מעריך שעד אמצע יולי יהיו תוצאות למכרז. מדובר בתקציב של 100 מיליון דולר, אחד מהפרויקטים הגדולים של מעבדות מחשוב בישראל. זה חלק מפרויקט הקוונטום הלאומי אבל מתבצע במימון ותפעול רשות החדשנות. במכרז מתחרות שלוש חברות.”
“מטרתנו היא לתת מענה לכל הרמות של שחקני המחשוב הקוונטי כך שלא כל חברה תבנה מעבדה משל עצמה אלא נבנה מעבדה לאומית שתיתן שירות.
לפני כשנה דווח כי ישראל, ביחד עם בריטניה שזה עתה יצאה מהאיחוד האירופי, ושווייץ יוצאו מתוכניות האיחוד בתחום הקוונטים, מה נסגר עם זה?
זאבי: “בסופו של דבר אנחנו ממשיכים לפעול באיזושהי רמה, העניין הזה די מוסדר. משיקולים בטחוניים וכלכליים של אירופה שרוצה לשמור פעילויות ליבה כמו סייבר חלל וקוונטים בתוך החברות הליבה של האיחוד האירופאי, יש כל מיני רמות של הסכמים. במעגל הראשון מדינות אפט”א שמקבלות יותר כללים אירופאים כמו נורבגיה ואיסלנד, ויש את המעגל השני – ישראל אנגליה ושווייץ. חלק מהפעילות שלנו ברשות החדשנות זה לבדוק שלא יוציאו אותנו ממקומות כאלה. לעיתים אנחנו זקוקים למערכות שעולות מיליארדים ואי אפשר לבנות אותן בישראל, ואנו משתמשים במערכות אירופיות.”
