מיחשוב קוונטי
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
המחשב, מסוג IBM System One, כולל שבב קוונטי של 27 קיוביט ובנפח קוונטי של 32. הוא פועל בתוך מארז זכוכית משוריינת – כמו זו שמאחוריה מוצגת המונה ליזה - ובטמפרטורה
- שירות הידען
- אין תגובות
השנה שמנו דגש על התחומים החמים בתעשיה כולל מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, אבטחת נתונים בחומרה, EDGE Computing, TinyML וכן שיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבים
- שירות הידען
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- 7 תגובות
תחום המחשוב הקוואנטי מבוסס כיום על התקנים קטנים יחסית, ויכולת חישובית הסובלת משיבושי רעש והפרעות. מערכת בת אלף קיוביט תהיה אבן דרך משמעותית שתוכל להפגין באופן מובהק את היתרונות של
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
כך אומר איתמר סיון, מנכ”ל חברת Quantum Machines , מפתחת שפות תכנות וקומפיילרים שמאפשרים לשבבים קלאסיים לנהל הרצת אלגוריתמים על מחשבים קוונטיים. סיון הרצה בכנס ChipEX2020 Digital שהתקיים ב-16 בספטמבר
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
חגי איזנברג, מדען ראשי בחברת QuantLR ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית שיתף את הצופים בכנס ChipEX2020 Digital באתגרים העומדים בפיתוח הצפנה קוונטית של סיבים אופטיים, שלא תהיה פריצה גם
- אבי בליזובסקי
- 13 תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
![עיצוב של המבנה הפוטוני הלוכד בתוכו שני פוטונים. הפוטונים נעים לאורך הכיוון האופקי, כל אחד מהם לאורך הזרוע של הצלב. החורים ממוקמים כך ששני הפוטונים נלכדים בנקודת המרכז שבה נחצים שתי הזרועות של הצלב. העקומות הכחולה והאדומה מייצגות את העוצמה של השדות החשמליים של הפוטונים התואמים להם. הפוטונים מגיבים בעקבות חוסר הליניאריות של הגביש היוצר את הצלב. [באדיבות: Eric Proctor]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2020/05/Photonic-Structure-That-Traps-Two-Photons-777x4131-1.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- שירות הידען
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 8 תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
- ניר להב
- 8 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- 12 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
- שירות הידען
- 6 תגובות
- שירות הידען
- תגובה אחת
- אוניברסיטת בן גוריון
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
- מכון ויצמן
- 3 תגובות
- מאמר אורח
- 4 תגובות
- מכון ויצמן
- 6 תגובות
- שירות הידען
- 5 תגובות
- שירות הידען
- 2 תגובות
- שירות הידען
- 16 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- תגובה אחת
- שירות הידען
- 18 תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- שירות הידען
- 17 תגובות
- שירות הידען
- 40 תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- שירות הידען
- 8 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 11 תגובות
- שירות הידען
- 38 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 18 תגובות
!["טיפונת קוונטית" (בעיני רוחו של אמן) שנחשפה בתוך מוליך-למחצה של גאליום-ארסניד בתגובה לקרינה על-מהירה של לייזר. [באדיבות Baxley/JILA]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2014/03/retrieve.cfm_.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
![ביריעה של החומר גרפן (המשטח האופקי בעל תבנית המשושים של אטומי פחמן) הנתונה בשדה מגנטי חזק, אלקטרונים יכולים לנוע לאורך השפות, והם מנועים מלנוע בחלק הפנימי של היריעה. בנוסף, בשפות אלו ינועו רק האלקטרונים בעלי הספין המתאים ובכיוון אחד בלבד (החץ הכחול), בעוד שהאלקטרונים בעלי הספין ההופכי (החץ האדום) מנועים מלנוע. [באדיבות החוקרים].](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2013/12/GRAPHENE-QUANTUM-MIT.jpg.webp)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- 47 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- 6 תגובות
- דר. גלי ויינשטיין
- 18 תגובות
- אבי בליזובסקי
- 8 תגובות
- הטכניון
- 3 תגובות
- סיינטיפיק אמריקן ישראל
- 7 תגובות